Volume III
Balak
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 212b, reference page 57 of 57.
- Current daf
- 212b
- Reference units
- 57
Daf 212b
Unpointed Text
212b.1 כד מטא זמנא למיהך לארחיה - ההיא אונימתא וכל אינון חויין אזלין קמיה עד דנפיק מן טורייא בין ההוא חשוכא תקיפא.
212b.2 ובלעם כד מטא גבייהו - אודע לון מלה ואסגר גרמיה בטורייא עמהון. ובעא לקטרגא לון לאתבא לון למצרים. וקב"ה בלבל וקלקל כל חכמתא דעלמא וכל חרשין דעלמא דלא יכילו לקרבא בהדייהו.
212b.3 תא חזי השתא כיון דחמא בלעם דלא יכיל לאבאשא לישראל - אהדר גרמיה ואמליך ליה לבלק מה דלא בעא מניה, בגין לאבאשא לון. ועיטא דיליה הוה באינון נוקבי דמדין דאינון שפירן. ואלמלא דאמר ליה משה - לא הוינא ידע, דכתיב "הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם" (במדבר לא, טז). כיון דחמא קב"ה עיטא דיליה אמר "הא ודאי גרמך בעיטך יפול!".
212b.4 מה עבד ההוא חילא דשלט על כל חרשין? אחמי ליה סופא דכלא!
212b.5 וכי אית להו רשותא לזמן רחיק?
212b.6 אמר ר' יצחק, עינא חמא ומלין אתמרו מההוא דקאים עליה! והא אוקמוה - "וישא משלו ויאמר" (במדבר כד, טו) - מאן דאית ליה למימר! מאי טעמא? בגין דיתקיימון מלין דלעילא בדעתא עלאה דאורייתא.
212b.7 "אראנו ולא עתה" (במדבר כד, יז) - דהא מלין אלין - מנייהו אתקיימו בההוא זמנא, ומנייהו לבתר, ומנייהו בזמנא דמלכא משיחא.
212b.8 (מה שחסר כאן תמצא בזהר חדש דף ס"ח א ע"ש)
212b.9 תנן זמין קב"ה למבני ירושלם ולאחזאה חד כוכבא קביעא, מנצצא בשבעין רהטין ובשבעין זיקין נהרין מניה באמצעות רקיע. וישתאבון ביה שבעין כוכבין אחרנין ויהא נהיר ולהיט שבעין יומין.
212b.10 וביומא (שתיתאה) [שביעאה] יתחזי בעשרין וחמש יומין לירחא שתיתאה, ויתכניש ביומא (שביעאה) [שתיתאה] לסוף שבעין יומין.
212b.11 יומא קדמאה יתחזי בקרתא דרומי. וההוא יומא ינפלון ג' שורין עלאין מההיא קרתא דרומי. והיכלא רברבא ינפול, ושליטא דההיא קרתא ימות. כדין יתפשט ההוא כוכבא לאתחזאה בעלמא, ובההוא זמנא יתערון קרבין תקיפין בעלמא לכל ד' סטרין. ומהימנותא לא ישתכח בינייהו. ובאמצעות עלמא - כד יתנהיר ההוא כוכבא באמצעות רקיעא - יקום מלכא חד רב ושליט בעלמא, ויתגאה רוחיה על כל מלכין, ויתער קרבין בתרין סטרין ויתגבר עלייהו. וביומא דיתכסי כוכבא - יזדעזע ארעא קדישא מ"ה מילין סחרניה אתר דהוה בי מקדשא. ומערתא חדא מן תחות ארעא יתגלי. ומההיא מערתא יפוק אשא תקיפא לאוקדא עלמא. ומההיא מערתא יסגי חד עופא רברבא עלאה דישלוט בכל עלמא. וליה אתיהב מלכותא, וקדישי עליונין יתכנשון גביה. וכדין יתגלי מלכא משיחא בכל עלמא, וליה אתיהיב מלכותא.
212b.12 ובני עלמא בשעתא דיתגלי יהון משתכחין בעקתא בתר עקתא. ושנאיהון דישראל יתגברון. כדין יתער רוחא דמשיחא עלייהו וישיצי לאדום חייבא, וכל ארעא דשעיר יוקיד בנורא. כדין כתיב "וישראל עושה חיל" (במדבר כד, יח). הדא הוא דכתיב "והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר אויביו" (במדבר כד, יח) - אויביו דישראל. וכדין "וישראל עושה חיל". ובההוא זמנא יקים קב"ה למתייא דעמיה, ויתנשי מנהון מיתה. הדא הוא דכתיב "ימין יהו"ה עושה חיל... לא אמות כי אחיה" (תהלים קיח, טז), וכתיב "ועלו מושיעים וגו'" (עובדיה א, כא). וכדין "והיה יהו"ה למלך" (זכריה יד, ט).
212b.13 אמר ר' אבא מאי דכתיב "כי בשמחה תצאו וגו'" (ישעיהו נה, יב)? אלא כד יפקון ישראל מן גלותא - שכינתא נפקא עמהון ועמה יפקון. הדא הוא דכתיב "כי בשמחה תצאו".
212b.14 "ששון" - דא קב"ה. ר' יצחק אמר - דא צדיק. הדא הוא דכתיב "ששון ושמחה ימצא בה" (ישעיהו נא, ג).
212b.15 אמר ר' שמעון, צדיק - "ששון" אקרי. ומן יומא דכנסת ישראל נפלת בגלותא - אתמנעו ברכן מלנחתא לעלמא מהאי צדיק. בההוא זמנא מה כתיב? "ושאבתם מים בששון" (ישעיהו יב, ג) - דא צדיק. "ממעייני הישועה" - אלין אבא ואמא.
212b.16 דבר אחר: אלין נצח והוד. וכלא ממבועי נביעין עמיקן. כדין "ואמרת ביום ההוא אודך יהו"ה וגו'" (ישעיהו יב, א), "צהלי ורני ישבת ציון וגו'" (ישעיהו יב, ו).
212b.17 ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן
Pointed Text
212b.1 לְבָתַר אוֹלְפִין לֵיהּ חֲרָשִׁין וְקִסְמִין, וְיָתִיב גַּבַּיְיהוּ נ' יוֹמִין. כַּד מָטָא זִמְנָא לְמֵיהַךְ לְאָרְחֵיהּ, הַהִיא אוֹנִימְתָא, וְכָל אִינּוּן חִוְיָין, אַזְלִין קַמֵּיהּ, עַד דְּנָפִיק מִן טוּרַיָּיא, בֵּין הַהוּא חֲשׁוֹכָא תַּקִּיפָא.
212b.2 וּבִלְעָם כַּד מָטָא גַּבַּיְיהוּ, אוֹדַע לוֹן מִלָּה, וְאַסְגַּר גַּרְמֵיהּ בְּטוּרַיָיא עִמְּהוֹן. וּבָעָא לְקַטְרְגָא לוֹן, לְאָתָבָא לוֹן לְמִצְרַיִם. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְבֵּל וְקִלְקֵל כָּל חָכְמְתָא דְּעָלְמָא, וְכָל חֲרָשִׁין דְּעָלְמָא, דְּלָא יָכִילוּ לְקָרְבָא בַּהֲדַיְיהוּ.
212b.3 תָּא חֲזֵי, הַשְׁתָּא כֵּיוָן דְּחָמָא בִּלְעָם דְּלָא יָכִיל לְאַבְאָשָׁא לְיִשְׂרָאֵל, אַהְדָּר גַּרְמֵיהּ, וְאַמְלִיךְ לֵיהּ לְבָלָק, מַה דְּלָא בָּעָא מִנֵיהּ, בְּגִין לְאַבְאָשָׁא לוֹן. וְעֵיטָא דִּילֵיהּ הֲוָה בְּאִינּוּן נוּקְבֵי דְּמִדְיָן דְּאִינּוּן שָׁפִּירָן, וְאִלְמָלֵא דְאֲמַר לֵיהּ מֹשֶׁה, לָא הֲוִינָא יָדַע, דִּכְתִּיב, (במדבר ל״א:ט״ז) הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם.
212b.4 כֵּיוָן דְּחָמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵיטָא דִּילֵיהּ, אָמַר, הָא וַדַּאי גַּרְמָךְ בְּעִיטֵךְ יִפּוֹל. מַה עָבֵד, הַהוּא חֵילָא דְּשָלַט עַל כָּל חֲרָשִׁין, אַחְמֵי לֵיהּ סוֹפָא דְּכֹלָּא. וְכִי אִית לְהוּ רְשׁוּתָא לִזְמַן רָחִיק. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, עֵינָא חָמָא, וּמִלִּין אִתְמָרוּ מֵהַהוּא דְּקָאִים עָלֵיהּ, וְהָא אוּקְמוּהָ. וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר. מַאן דְּאִית לֵיהּ לְמֵימַר. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּלָא יִתְקַיְּימוּן מִלִּין דְּגָעְלָא, בִּרְעוּתָא עִלָּאָה, (ס"א ובגין דיתקיימון מלין דלעילא) בְּדַעְתָּא עִלָּאָה בְּאוֹרַיְיתָא.
212b.5 (במדבר כ״ד:י״ז) אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה, דְּהָא מִלִּין אִלֵּין מִנַּיְיהוּ אִתְקָיָּימוּ בְּהַהוּא זִמְנָא, וּמִנַּיְיהוּ לְבָתַר, וּמִנַּיְיהוּ בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא. (מה שחסר כאן תמצא בזוהר חדש דף ס"ח ע"א עי"ש) תְּנָן, זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְנֵי יְרוּשָׁלַם, וּלְאַחְזָאָה חַד כֹּכָבָא קְבִיעָא, מְנַצְּצָא בְּע' רָהֲטִין, וּבְע' זִיקִין נַהֲרִין מִנֵּיהּ בְּאֶמְצָעוּת רְקִיעַ, וְיִשְׁתָּאֲלוּן בֵּיהּ ע' כֹּכָבִין אַחֲרָנִין, וִיהֵא נָהִיר וְלָהִיט ע' יוֹמִין.
212b.6 וּבְיוֹמָא שְׁתִיתָאָה, יִתְחֲזֵי בְּכ"ה יוֹמִין לְיַרְחָא שְׁתִּיתָאָה, וְיִתְכְּנִישׁ בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה, לְסוֹף ע' יוֹמִין, יוֹמָא קַדְמָאָה יִתְחֲזֵי בְּקַרְתָּא (חדא) דְּרוֹמָא. וְהַהוּא יוֹמָא יִנְפְּלוּן ג' שׁוּרִין עִלָּאִין מֵהַהִיא קַרְתָּא דְּרוֹמִי, וְהֵיכָלָא רַבְרְבָא יִנְפּוֹל, וְשַׁלִּיטָא דְּהַהִיא קַרְתָּא יְמוּת. כְּדֵין יִתְפָּשַּׁט הַהוּא כֹּכָבָא לְאִתְחֲזָאָה בְּעָלְמָא. וּבְהַהוּא זִמְנָא יִתְּעֲרוּן קְרָבִין תַּקִּיפִין בְּעָלְמָא, לְכָל ד' סִטְרִין, וּמְהֵימְנוּתָא לָא יִשְׁתְּכַּח בֵּינַיְיהוּ.
212b.7 וּבְאֶמְצָעוּת עָלְמָא, כַּד יִתְּנְהִיר הַהוּא כֹּכָבָא, בְּאֶמְצָעוּת רְקִיעָא. יְקוּם מַלְכָּא חַד רַב וְשָׁלִיט בְּעַלְמָא, וְיִתְגָּאֶה רוּחֵיהּ עַל כָּל מַלְכִין, וְיִתְּעַר קְרָבִין בִּתְרֵין סִטְרִין, וְיִתְגַּבָּר עָלַיְיהוּ.
212b.8 וּבְיוֹמָא דְּיִתְבְּרֵי (ס"א דיתכסי) כֹּכָבָא, יִזְדַּעְזַע אַרְעָא קַדִּישָׁא מ"ה מִילִּין, סַחֲרָנֵיהּ אֲתָר דְּהֲוָה בֵּי מַקְדְּשָׁא. וּמְעַרְתָּא חֲדָא מִן תְּחוֹת אַרְעָא יִתְגְּלֵי. וּמֵהַהִיא מְעַרְתָּא יִפּוּק אֶשָּׁא תַּקִּיפָא לְאוֹקְדָא עָלְמָא. וּמֵהַהִיא מְעַרְתָּא יִסְגֵּי חַד עוֹפָא (ס"א ענפא), רַבְרְבָא עִלָּאָה, דְּיִשְׁלוֹט בְּכָל עָלְמָא, וְלֵיהּ אִתְיְהִב מַלְכוּתָא. וְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין יִתְכַּנְּשׁוּן גַּבֵּיהּ. וּכְדֵין יִתְגְּלֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא בְּכָל עָלְמָא, וְלֵיהּ אִתְיְהִיב מַלְכוּתָא.
212b.9 וּבְנֵי עָלְמָא בְּשַׁעֲתָא דְּיִתְגְּלֵי, יֵהוֹן מִשְׁתַּכְּחִין בְּעַקְתָּא בָּתַר עַקְתָּא. וְשַׂנְאֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל יִתְגַבְּרוּן, כְּדֵין יִתְּעַר רוּחָא דִּמְשִׁיחָא עָלַיְיהוּ, וִישֵׁיצֵי לֶאֱדוֹם חַיָּיבָא, וְכָל אַרְעָא דְּשעִיר יוֹקִיד בְּנוּרָא. כְּדֵין כְּתִיב, וְיִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה חָיִל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אוֹיְבָיו. אוֹיְבָיו דְּיִשְׂרָאֵל. וּכְדֵין וְיִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה חָיִל. וּבְהַהוּא זִמְנָא, יָקִים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵתַיָּיא דְּעַמֵּיהּ, וְיִתְנָשֵׁי מִנְּהוֹן מִיתָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים קי״ח:ט״ז-י״ז) יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל. לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה. וּכְתִיב (עובדיה א׳:כ״א) וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים וְגוֹ'. וּכְדֵין (זכריה י״ד:ט׳) וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ.
212b.10 אָמַר רִבִּי אַבָּא, מַאי דִּכְתִּיב, (ישעיה נה) כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וְגוֹ'. אֶלָּא כַּד יִפְּקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא, שְׁכִינְתָּא נָפְקָא עִמְּהוֹן, וְעִמָהּ יִפְּקוּן. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (ישעיה נה) כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ. שָׂשׂוֹן דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. רִבִּי יִצְחָק אָמַר דָּא צַדִּיק. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (ישעיה נה) שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ.
212b.11 אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, צַדִּיק שָׂשׂוֹן אִקְרֵי. וּמִן יוֹמָא דִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נַפְלַת בְּגָלוּתָא. אִתְמְנָעוּ בִּרְכָּן מִלְּנַחְתָּא לְעָלְמָא מֵהַאי צַדִּיק. בְּהַהוּא זִמְנָא מַה כְּתִיב, (ישעיהו י״ב:ג׳) וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן, דָּא צַדִּיק. מִמַּעַיְינֵי הַיְשׁוּעָה, אִלֵּין אַבָּא וְאִמָא. דָּבָר אַחֵר, אִלֵּין נֶצַ"ח וְהוֹ"ד. וְכֹלָּא מִמַּבּוּעֵי נְבִיעִין עֲמִיקִן. כְּדֵין (ישעיהו י״ב:א׳) וְאָמַרְתָּ בַּיוֹם הַהוּא אוֹדְךָ יְיָ וְגוֹ', (ישעיהו י״ב:א׳) צַהֲלִי וָרֹנִּי יֹשֶׁבֶת צִיּוֹן וְגוֹ'. בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן. יִמְלוֹךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.