Volume III

Balak

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 196a, reference page 24 of 57.

Current daf
196a
Reference units
57

Daf 196a

Unpointed Text

196a.1 דהאי בר נש לא תהדר בריקניא לעלמין!

196a.2 אתא ר' אבא ונשקיה.

196a.3 אמר ר' אלעזר: תא חזי! תרי "עבד" מאינון תלתא אינון דכללי כל הני! דהא תליתאה קיימא לחתמא ביה חותמא לעילא, לשואה ביה ידא ימינא דמלכא ולאשתבחא ביה. אבל הני תרין - קדמאה ותניינא - אינון כללא דכלא! ודוד שבח גרמיה בהו דכתיב "אנה יהו"ה כי אני עבדך אני עבדך וגו'" (תהלים קטז, טז). דאלין כללי דכל שאר. תליתאה - בך קיימא למפרק לי! דכתיב "הושע עבדך אתה אלהי". מאן דמסדר דא - ידיע ליהוי ליה דקב"ה משתבח ביה וקרא עליה "עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר" (ישעיהו מט, ג)!

196a.4 אתא ר' אבא ונשקיה.

196a.5 אמר ר' אבא על דא קרינן "הנחמדים מזהב ומפז רב וגו'"! כמה מתיקין מלין עתיקין דסדרו קדמאי, ואנן כד טעמין לון לא יכלין למיכל!

196a.6 ודאי הכי הוא! והא קרא אוכח על תלתא עבדין, ואינון חד ובאתר חד. ותרין כדקאמרת, וחד דאיהו לאתעטרא ביה קב"ה דכתיב "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם וגו'" (ויקרא כה, נה). "לא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד" תבנית:ויקרא. בגין דקב"ה אצטריך לאתעטרא בהאי תליתאה. ועל דא "לא יִמָּכְרוּ" לשמא דעבד, דהא דקב"ה הוי.

196a.7 פתח ר' אלעזר ואמר "מי בכם ירא יהו"ה וגו'" (ישעיהו נ, י). מאי "שומע בקול עבדו"? האי קרא אוקמוה חברייא בצלותא - והכי הוא! מאן דרגיל למיתי לבי כנשתא לצלאה ויומא חדא לא אתי - קב"ה שאיל עליה ואמר "מי בכם ירא יהו"ה שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נגה לו". מאי "שומע בקול עבדו"? במאן? אי תימא בנביאה או גבר אחרא - מאן יהב נביאה או גבר אחרא לצלותא דבגין דצלי צלותיה שומע בקול נביאה או דגבר בעלמא?! אלא ההוא דצלי צלותין בכל יומא - איהו "שומע" בההוא "קול" דקרי ליה קב"ה ומשתבח ביה ואמר דאיהו "עבדו" ודאי. "שומע בקול" - במאי קול? בההוא דאקרי 'עבדו' - שבחא עלאה איהו דנפיק עליה קול דאיהו עבדו. ותו דקלא אשתמע בכל אינון רקיעין דאיהו עבדא דמלכא קדישא, ודא הוא "שומע בקול עבדו".

196a.8 "אשר הלך חשכים ואין נגה לו". וכי בגין דלא אתא לצלויי "הלך חשכים"?! אלא אוקמוה. אבל עד לא יתכנשון ישראל לבתי כנסיות לצלאה - סטרא אחרא קיימא וסגיר כל נהורין עלאין דלא יתפשטון ויפקון על עלמין. ותלת זמנין ביומא אזלי סטר אחרא דכר ונוקבא ומשטטין בעלמא, וההוא עידן אתקן לצלותא בגין דלא הוי תמן קטרוגא כלל. וכדין איהו עידן לצלותא בגין דאינון אזלי למשטטא בטורי חשוך והר נשפה. כדין פתיחין כוי נהורין עלאין ונפקי ושריאן על בתי כנסיות ברישיהון דאינון דצלאן צלותין ומתפלגן נהורין על רישייהו. וקב"ה שאיל על ההוא דלא אשתכח תמן ואמר "חבל על פלניא דהוה רגיל הכא! והשתא דהלך חשכים ואתעבר מקמי נהורין, והלך לשטטא בטוריא בעלמא ונפק מההוא נגה נהורא דנהיר, ולית ביה חולקא! "אין נגה לו"! כמה דאתפליג ושריא על אחרנין דתמן. כמה טבין אתאבידו מניה!". ואילו הוה תמן - "יבטח בשם יהו"ה" - בכללא דעבד קדמאה, "וישען באלהיו" - ברזא דעבד תניינא.

196a.9 אמר ר' שמעון, אלעזר ברי! ודאי רוח נבואה שריא עלך!

196a.10 אמר ר' אבא: אריא בר אריא - מאן יקום קמייהו כד שאגי למטרף טרפא! כל אריין דעלמא תקיפין, ואלין - יתיר מכלהו! כל אריין דעלמא קשיין לאפקא טרפא מפומייהו, ואלין - נוחין לאפקא מפומייהו טרפא! אינון טרפי טרפא ויהבי לכלא!

196a.11 "אשר הלך חשכים" - "אשר הלכו" מבעי ליה? אמר רבי אלעזר, בגין דאינון שריין בחבורא ומיד מתפרשן. "הלך" - חבורא, "חשכים" - אתפרשן. שראן בחבורא, ואתפרשן מיד. כגוונא דא "רוח סערה באה" (יחזקאל א, ד) - כלל דכר ונוקבא. "באה" - והיא שבקת ליה. מיד מתפרשן....

196a.12 (חסר סיום המאמר)

Pointed Text

196a.1 תְּנָן, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּסִדֵּר בַּר נָשׁ כָּל הָנֵי סִדּוּרִין אַרְבַּע, בִּרְעוּ דְּלִבָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נִיחָא קַמֵּיהּ, וּפָרִישׂ יְמִינֵיהּ עָלֵיהּ, בְּהַהוּא עֶבֶד תְּלִיתָאָה, וְקָרָא עָלֵיהּ וְאָמַר לֵיהּ, עַבְדִּי אַתָּה, דִּכְתִּיב, (ישעיהו מ״ט:ג׳) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. וַדַּאי צְלוֹתָא דְּהַאי בַּר נָשׁ, לָא תֶּהְדַּר בְּרֵיקָנַיָּא לְעָלְמִין. אָתָא רִבִּי אַבָּא וּנְשָׁקֵיהּ.

196a.2 אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, תָּא חֲזֵי, תְּרֵי עֶבֶד מֵאִינּוּן תְּלָתָא, אִינּוּן דְּכָלְלֵי כָּל הָנֵי, דְּהָא תְּלִיתָאָה קַיְּימָא לְחַתְמָא בֵּיהּ חוֹתָמָא לְעֵילָּא, לְשַׁוָּאָה בֵּיהּ יְדָא מִימִינָא דְּמַלְכָּא, וּלְאִשְׁתַּבְּחָא בֵּיהּ. אֲבָל הָנֵי תְּרֵין, קַדְמָאָה וְתִנְיָינָא, אִינּוּן כְּלָלָא דְּכֹלָּא. וְדָוִד שַׁבַּח גַּרְמֵיהּ בְּהוּ, דִּכְתִּיב, (תהילים קט״ז:ט״ז) אָנָּא יְיָ כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ אֲנִי עַבְדְּךָ וְגוֹ', דְּאִלֵּין כְּלָלֵי דְּכָל שְׁאַר. תְּלִיתָאָה בַּךְ קַיְּימָא לְמִפְרַק לִי, דִּכְתִּיב הוֹשַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלֹהַי. מַאן דִּמְסַדֵּר דָּא, יְדִיעַ לִיהֲוִי לֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתְּבַּח בֵּיהּ, וְקָרָא עָלֵיהּ עַבְדִי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. אָתָא רִבִּי אַבָּא וּנְשָׁקֵיהּ.

196a.3 אָמַר רִבִּי אַבָּא, עַל דָּא קָרֵינָן, (תהילים י״ט:י״א) הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וְגוֹ', כַּמָה מְתִיקִין מִלִּין עַתִּיקִין דְּסִדְּרוּ קַדְמָאֵי, וַאֲנָן כַּד טַעֲמִין לוֹן, לָא יַכְלִין לְמֵיכַל. וַדַּאי הָכִי הוּא, וְהָא קְרָא אוֹכַח עַל תְּלָתָא עַבְדִּין, וְאִינּוּן חַד, וּבַאֲתָר חַד. וּתְרֵין כִּדְקָאָמַרְת, וְחַד דְּאִיהוּ לְאִתְעַטְּרָא בֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב, (ויקרא כ״ה:נ״ה) כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם וְגוֹ'. (בראשית קל"א ע"ב) לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד. בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִצְטְרִיךְ לְאִתְעַטְּרָא בְּהַאי תְּלִיתָאָה. וְעַל דָּא לֹא יִמָּכְרוּ לִשְׁמָא דְּעָבֶד, דְּהָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוִי.

196a.4 פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (ישעיהו נ׳:י׳) מִי בָכֶם יְרֵא יְיָ וְגוֹ'. מַאי שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא ח בִּצְלוֹתָא, וְהָכִי הוּא. מַאן דְּרָגִיל לְמֵיתֵי לְבֵי כְּנִשְׁתָּא לְצַלָּאָה, וְיוֹמָא חֲדָא לָא אָתֵי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁאִיל עָלֵיהּ וְאָמַר, מִי בָכֶם יְרֵא יְיָ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ. מַאי שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ. בְּמַאן. אִי תֵּימָא בִּנְבִיאָה, אוֹ גְּבַר אַחֲרָא, מַאן יָהַב נְבִיאָה, אוֹ גְּבַר אַחֲרָא לִצְלוֹתָא. דִּבְגִין דְּצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל נְבִיאָה, אוֹ דִּגְבַר בְּעָלְמָא.

196a.5 אֶלָּא הַהוּא דְּצַלֵּי צְלוֹתִין בְּכָל יוֹמָא, אִיהוּ שׁוֹמֵעַ בְּהַהוּא קוֹל, דְּקָרֵי לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמִשְׁתְּבַּח בֵּיהּ, וְאָמַר דְּאִיהוּ עַבְדּוֹ וַדַּאי. שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל, בְּמַאי קוֹל. בְּהַהוּא דְּאִקְרֵי עַבְדּוֹ. שְׁבָחָא עִלָּאָה אִיהוּ דְּנָפִיק עָלֵיהּ קוֹל דְּאִיהוּ עַבְדּוֹ. וְתוּ, דְּקָלָא אִשְׁתְּמַע בְּכָל אִינּוּן רְקִיעִין, דְּאִיהוּ עַבְדָּא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְדָא הוּא שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ.

196a.6 אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ, וְכִי בְּגִין דְּלָא אָתָא לְצַלוּיֵי הָלַךְ חֲשֵׁכִים. אֶלָּא אוֹקְמוּהָ. אֲבָל עַד לָא יִתְכַּנְּשׁוּן יִשְׂרָאֵל לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת לְצַלָּאָה, סִטְרָא אַחֲרָא קַיְּימָא וְסָגִיר כָּל נְהוֹרִין עִלָּאִין, דְּלָא יִתְפַּשְּׁטוּן וְיִפְּקוּן עַל עָלְמִין. וּתְלַת זִמְנִין בְּיוֹמָא אַזְלֵי סְטָר אַחֲרָא, דְּכַר וְנוּקְבָּא, וּמְשַׁטְטִין בְּעָלְמָא, וְהַהוּא עִידָּן אַתְקָן לִצְלוֹתָא, בְּגִין דְּלָא הֲוִי תַּמָּן קִטְרוּגָא כְּלָל.

196a.7 וּכְדֵין אִיהוּ עִידָּן לִצְלוֹתָא, בְּגִין (כי תשא קצ"א ע"א) דְּאִינּוּן אָזְלֵי לִמְשַׁטְּטָא, בְּטוּרֵי חָשׁוּךְ, וְהַר נִשְׁפֶּה, כְּדֵין פְּתִיחִין כַּוִּי נְהוֹרִין עִלָּאִין, וְנַפְקֵי וְשָׁרִיאָן עַל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת, בְּרֵישֵׁיהוֹן דְּאִינּוּן דְּצַלָּאן צְלוֹתִין, וּמִתְפַּלְּגָן נְהוֹרִין עַל רֵישַׁיְיהוּ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁאִיל, עַל הַהוּא דְּלָא אִשְׁתְּכַח תַּמָּן, וְאָמַר חֲבָל עַל פְּלַנְיָא, דְּהֲוָה רָגִיל הָכָא, וְהַשְׁתָּא דְּהָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאִתְעֲבָר מִקַּמֵּי נְהוֹרִין, וְהָלַךְ לְשַׁטְּטָא בְּטוּרַיָּא בְּעָלְמָא, וְנָפַק מֵהַהוּא נֹגַהּ נְהוֹרָא דְּנָהִיר, וְלֵית (ליה) בֵּיהּ חוּלָקָא, אֵין נֹגַהּ לוֹ, כְּמָה דְּאִתְפְּלִיג וְשַׁרְיָא עַל אַחֲרָנִין דְּתַמָּן, כַּמָה טָבִין אִתְאֲבִידוּ מִנֵּיהּ. (אין נוגה לו השתא דהלך חשכים) וְאִלּוּ הֲוָה תַּמָּן, יִבְטַח בְּשֵׁם יְיָ, בִּכְלָלָא דְּעֶבֶד קַדְמָאָה. וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו בְּרָזָא דְּעֶבֶד תִּנְיָינָא.

196a.8 אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר בְּרִי, וַדַּאי רוּחַ נְבוּאָה שַׁרְיָא עֲלָךְ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, אַרְיָא בַּר אַרְיָא, מַאן יְקוּם קַמַּיְיהוּ, כַּד שָׁאֲגֵי לְמִטְרַף טַרְפָּא. כָּל אַרְיָין דְּעָלְמָא תַּקִּיפִין, וְאִלֵּין יַתִּיר מְכֻּלְּהוּ. כָּל אַרְיָין דְּעָלְמָא, קַשְׁיָין לְאַפָּקָא טַרְפָּא מִפּוּמַיְיהוּ, וְאִלֵּין נוֹחִין לְאַפָּקָא מִפּוּמַיְיהוּ טַרְפָּא. אִינּוּן טַרְפֵּי טַרְפָּא, וְיָהֲבֵי לְכֹלָּא.

196a.9 אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים, אֲשֶׁר הָלְכוּ מִבָּעֵי לֵיהּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, (שמות קפ"ח, קמ"ח ע"ב, צ"ה ע"א) בְּגִין דְּאִינּוּן שַׁרְיָין בְּחִבּוּרָא, וּמִיָּד מִתְפָּרְשָׁן. הָלַךְ חִבּוּרָא, חֲשֵׁכִים אִתְפָּרְשָׁן. שָׁרָאן בְּחִבּוּרָא, וְאִתְפָּרְשָׁן מִיָּד. כְּגַוְונָא דָּא, (יחזקאל א׳:ד׳) רוּחַ סְעָרָה בָּאָה, כְּלַל דְּכַר וְנוּקְבָּא. בָּאָה וְהִיא שַׁבְקָת לֵיהּ, מִיָּד מִתְפָּרְשָּׁן. (לעיל קפ"ז ע"א) (ע"כ מצאתי ולפי דעתי חסר בהעתק)