Volume III

Balak

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 186a, reference page 4 of 57.

Current daf
186a
Reference units
57

Daf 186a

Unpointed Text

186a.1 בקוספיתא דכתיב "ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע וגו'" (ש"א כה, כט). ושדי ליה לגיהנם וקביל עונשיה כפום מה דאתדן.

186a.2 תא חזי "ויראני את יהושע הכהן הגדול עומד לפני מלאך וגו'" (זכריה ג, א) - דסליקו ליה לדינא גו ההוא מתיבתא דרקיעא בשעתא דאתפטר מהאי עלמא. "עומד לפני מלאך יהו"ה" - דא הוא ההוא נער ריש מתיבתא דאיהו חתיך דינא על כלא. "והשטן" - מאי "והשטן"? ההוא דממנא על נפשתא בגיהנם, דתיאובתיה למיסב ליה, ותדיר קיימא ואמר "הב הב" - הבו חייבין לגיהנם. "לשטנו" - לאדכרא חובוי.

186a.3 כדין "ויאמר יהוה אל השטן יגער יהוה בך השטן ויגער יהוה בך" (זכריה ג, ב) - תרין גערות אמאי? אלא חד לדומה, וחד לההוא דנפקא מגיהנם דקיימא תדיר לאסטאה.

186a.4 תא חזי ההוא שטן עלאה נחית כמה דאוקמוה דאגלים בדיוקנא דשור, וכל אינון רוחין בישין דאתדנו לאעלא בגיהנם - לחיך לון ברגעא חדא וחטף לון, ונחית ויהב לון לדומה לבתר דבלע לון. ודא הוא דכתיב "ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור" (במדבר כב, ד) - דאשתמודע, "השור" דקיימא לביש על כל בני עלמא. "את ירק השדה" - אינון רוחין דבני נשא דאינון ירק השדה. "השדה" - ההוא שדה דאשתמודע.

186a.5 אמר ר' יוסי, אי הכי חכים הוה בלק!

186a.6 אמר ליה ודאי! והכי אצטריך ליה למנדע כל ארחוי דההוא שור. ואי לא ידעי להו - לא יכיל למעבד חרשוי וקסמוי.

186a.7 א"ר יוסי ודאי הכי הוא ויאות אמרת! ותוקפיה דההוא שור מכי מכריזו על התבואה... (חסר כאן) ...כל אינון יומין דמכריזין, וכל יומין דמכריזי על רוחיהון דבני נשא. ואינון יומי ניסן ויומי תשרי והא אתמר.

186a.8 (דע שבנוסחאות הישנות כל מאמר הינוקא שמובאים לקמן היה נמצא בפרשת דברים. אך המדפיסים השמיטו הכל משם והדפיסום כאן)

186a.9 רבי יצחק ורבי יהודה הוו אזלי באורחא. מטו לההוא אתר דכפר סכנין דהוה תמן רב המנונא סבא. אתארחו באתתא דיליה דהוה לה ברא חדא זעירא וכל יומא הוה בבי ספרא. ההוא יומא סליק מבי ספרא ואתא לביתא. חמא לון לאלין חכימין.

186a.10 אמרה ליה אמיה: "קריב לגבי אלין גוברין עלאין ותרווח מנייהו ברכאן!".

186a.11 קריב לגבייהו. עד לא קריב - אהדר לאחורא.

186a.12 אמר ליה לאמיה: "לא בעינא לקרבא לגבייהו, דהא יומא דא לא קרו קריאת שמע! והכי אולפי לי כל מאן דלא קרי קריאת שמע בעונתיה - בנדוי הוא כל ההוא יומא".

186a.13 שמעו אינון ותווהו! ארימו ידייהו ובריכו ליה. אמרו "ודאי הכי הוא! ויומא דא אשתדלנא בהדי חתן וכלה דלא הוה לון צרכייהו והוו מתאחרן לאזדווגא, ולא הוה בר נש לאשתדלא עלייהו, ואנן אשתדלנא בהו, ולא קרינן קריאת שמע בעונתיה, ומאן דאתעסק במצוה פטור מן המצוה".

186a.14 אמרו ליה: "ברי במה ידעת?".

186a.15 אמר להו: "בריחא דלבושייכו ידענא כד קריבנא לגבייכו".

186a.16 תווהו. יתבו נטלו ידייהו וכריכו רפתא.

186a.17 ר' יהודה הוו ידוי מלוכלכן ונטיל ידוי ובריך עד לא נטיל.

186a.18 אמר להו: "אי תלמידי דרב שמעיה חסידא אתון - לא הוה לכו לברכא בידים מזוהמות! ומאן דבריך בידים מזוהמות - חייב מיתה!".

186a.19 פתח ההוא ינוקא ואמר: "בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו וגו'" (שמות ל, כ). ילפינן מהאי קרא דמאן דלא חייש להאי ויתחזי קמי מלכא בידין מזוהמן חייב מיתה. מאי טעמא? בגין דידוי דבר נש יתבין ברומו של עולם! אצבעא חדא אית בידא דבר נש ואיהו אצבעא דארמא משה.

186a.20 כתיב "ועשית בריחים עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית" (שמות כו, כו), וכתיב "והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה" (שמות כו, כח). ואי תימא דההוא בריח התיכון אחרא הוא, דלא הוה בכללא דאינון חמשה -- לאו הכי! אלא ההוא בריח התיכון מאינון חמשה הוה! תרין מכאן ותרין מכאן וחד באמצעיתא. הוא הוה בריח התיכון - עמודא דיעקב, רזא דמשה.

Pointed Text

186a.1 וְתַמָּן קַיְּימָא הַהוּא מְמָנָא דְּגֵיהִנָּם לְאַסְטָאָה. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּזָכֵי מִן דִּינָא, וְאִי לָאו הַהוּא מְמָנָא דְּגֵיהִנָּם נָטִיל לֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דְּמַסְרִין לֵיהּ בִּידוֹי, וּמִקְלַע לֵיהּ מִתַּמָּן לְתַתָּא, כְּמַאן דְּמִקְלַע אַבְנָא בְּקַרְטִיפָא (ס"א בקוספיתא) דִּכְתִּיב, (שמואל א כ״ה:כ״ט) וְאֵת נֶפֶשׁ אוֹיְבֶיךָ יְקַלְעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע וְגוֹ'. וְשַׁדֵּי לֵיהּ לְגֵּיהִנָם, וְקַבִּיל עוֹנְשֵׁיהּ כְּפוּם מַה דְּאִתְדָּן.

186a.2 תָּא חֲזֵי, (זכריה ג׳:א׳) וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עוֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ וְגוֹ', דְּסָלִיקוּ לֵיהּ לְדִינָא, גּוֹ הַהוּא מְתִיבְתָּא דִּרְקִיעָא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְפְּטָר מֵהַאי עָלְמָא. עוֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ יְיָ, דָּא הוּא הַהוּא נַעַר, רֵישׁ מְתִיבְתָּא, דְּאִיהוּ חָתִיךְ דִּינָא עַל כֹּלָּא.

186a.3 וְהַשָּׂטָן, מַאן וְהַשָּׂטָן. הַהוּא דִּמְמָנָא, עַל נַפְשָׁתָא בְּגֵיהִנָּם, דְּתִיאוּבְתֵּיה לְמֵיסַב לֵיהּ, וְתָדִיר קַיְּימָא וְאָמַר הַב הַב, הָבוּ חַיָּיבִין לְגֵּיהִנָם. לְשִׂטְנוֹ, לְאַדְכְּרָא חוֹבוֹי. כְּדֵין וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל הַשָּׂטָן יִגְעַר בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר ה' בְּךָ, תְּרֵין גְּעָרוֹת אֲמַאי. אֶלָּא חַד לְדוּמָה. וְחַד, לְהַהוּא דְּנָפְקָא מִגֵּיהִנָּם, דְּקַיְּימָא תָּדִיר לְאַסְטָאָה.

186a.4 תָּא חֲזֵי, הַהוּא שָׂטָן עִלָּאָה נָחִית כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, דְּאַגְלִים בְּדִיּוּקְנָא דְּשׁוֹר, וְכָל אִינּוּן רוּחִין בִּישִׁין, דְּאִתְּדָנוּ לְאַעֲלָא בַּגֵיהִנָּם, לָחִיךְ לוֹן בְּרִגְעָא חֲדָא, וְחָטַף לוֹן, וְנָחִית וְיָהַב לוֹן לְדוּמָה, לְבָתַר דְּבָלַע לוֹן. וְדָא הוּא דִּכְתִּיב, וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבוֹתֵינוּ כִּלְחוֹךְ הַשּׁוֹר, דְּאִשְׁתְּמוֹדַע, הַשּׁוֹר דְּקַיְּימָא לְבִישׁ עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא. אֵת יְרֶק הַשָּׂדֶה, אִינּוּן רוּחִין דִּבְנֵי נָשָׁא, דְּאִינּוּן יֶרֶק הַשָּׂדֶה. הַשָּׂדֶה, הַהוּא שָׂדֶה דְּאִשְׁתְּמוֹדַע.

186a.5 אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אִי הָכִי, חַכִּים הֲוָה בָּלָק. אָמַר לֵיהּ וַדַּאי, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְמִנְדַּע כָּל אָרְחוֹי דְּהַהוּא שׁוֹר, וְאִי לָא יַדְעֵי לְהוּ, לָא יָכִיל לְמֶעְבַּד חֲרָשׁוֹי וְקִסְמוֹי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וַדַּאי הָכִי הוּא, וְיָאוּת אַמָרְת. וְתוּקְפֵּיהּ דְּהַהוּא שׁוֹר, מִכִּי מַכְרִיזוּ עַל הַתְּבוּאָה. (כאן חסר) כָּל אִינּוּן יוֹמִין דְּמַכְרִיזִין וְכָל יוֹמִין דְּמַכְרִיזֵי עַל רוּחֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא. וְאִינּוּן (קצ"ו ע"ב, ר' אלעזר וכו' שייך כאן) יוֹמֵי נִיסָן, וְיוֹמֵי תִּשְׁרֵי, וְהָא אִתְּמַר. (כאן מתחיל זהר אלה הדברים כי שם שייך ינוקא דפרשת בלק)

186a.6 רִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי יְהוּדָה הֲווֹ אָזְלֵי בְּאוֹרְחָא, מָטוּ לְהַהוּא אֲתָר דִּכְפַר סִכְנִין, דְּהֲוָה תַּמָּן רַב הַמְנוּנָא סָבָא, אִתְאֲרָחוּ בְּאִתְּתָא דִּילֵיהּ, דְּהֲוָה לָהּ בְּרָא חֲדָא זְעֵירָא, וְכָל יוֹמָא הֲוָה בְּבֵי סִפְרָא, הַהוּא יוֹמָא סָלִיק מִבֵּי סִפְרָא, וְאָתָא לְבֵיתָא, חָמָא לוֹן לְאִלֵּין חַכִּימִין. אָמַר לֵיהּ אִמֵּיהּ, קָרִיב לְגַבֵּי אִלֵּין גּוּבְרִין עִלָּאִין וְתִרְוַוח מִנַּיְיהוּ בִּרְכָאָן. קָרִיב לְגַבַּיְיהוּ, עַד לָא קָרִיב, אַהֲדָר לַאֲחוֹרָא. אָמַר לֵיהּ לְאִמֵּיהּ, לָא בָּעֵינָא לְקָרְבָא לְגַבַּיְיהוּ. דְּהָא יוֹמָא דָּא לָא קָרוּ קְרִיאַת שְׁמַע, וְהָכִי אוֹלְפֵי לִי, כָּל מַאן דְּלָא קָרֵי קְרִיאַת שְׁמַע בְּעוֹנָתֵיהּ, בְּנִדּוּי הוּא כָּל הַהוּא יוֹמָא.

186a.7 שָׁמְעוּ אִינּוּן, וְתַוְּוהוּ, אָרִימוּ יְדַיְיהוּ וּבָרִיכוּ לֵיהּ. אָמְרוּ וַדַּאי הָכִי הוּא. וְיוֹמָא דָּא אִשְׁתָּדַּלְנָא בַּהֲדֵי חָתָן וְכַלָּה, דְּלָא הֲוָה לוֹן צָרְכַיְיהוּ, וַהֲווּ מִתְאַחֲרָן לְאִזְדַּוְּוגָא, וְלָא הֲוָה בַּר נָשׁ לְאִשְׁתַּדְּלָא עָלַיְיהוּ, וַאֲנָן אִשְׁתָּדַּלְּנָא בְּהוּ, וְלָא קָרֵינָן קְרִיאַת שְׁמַע בְּעוֹנָתֵיהּ, וּמַאן דְּאִתְעַסָּק בַּמִּצְוָה, פָּטוּר מִן הַמִצְוָה. אָמְרוּ לֵיהּ, בְּרִי, בְּמָה יַדְעַת. אָמַר לֵיהּ, בְּרֵיחָא דִּלְבוּשַׁיְיכוּ יְדַעְנָא, כַּד קָרִיבְנָא לְגַבַּיְיכוּ. תַּוְוהוּ. יָתְבוּ, נַטְלוּ יְדַיְיהוּ וְכָרִיכוּ רִפְתָא.

186a.8 רִבִּי יְהוּדָה הֲווֹ יְדוֹי מְלוּכְלְכָן, וְנָטִיל יְדוֹי, וּבָרִיךְ עַד לָא נָטִיל. אָמַר לֵיהּ, אִי תַּלְמִידֵי דְּרַב שְׁמַעְיָה חֲסִידָא אַתּוּן, לָא הֲוָה לְכוּ לְבָרְכָא בְּיָדַיִם מְזוּהֲמוֹת, וּמַאן דְּבָרִיךְ בְּיָדַיִם מְזוּהֲמוֹת, חַיָּיב מִיתָה.

186a.9 פָּתַח הַהוּא יַנּוּקָא וְאָמַר, (שמות ל׳:כ׳) בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם וְלֹא יָמוּתוּ וְגוֹ'. יַלְפֵינָן מֵהַאי קְרָא, דְּמַאן דְּלָא חָיִישׁ לְהַאי, וְיִתְחֲזֵי קַמֵּי מַלְכָּא בִּידִין מְזוּהֲמָן, חַיָּיב מִיתָא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דִּידוֹי דְּבַּר נָשׁ יַתְבִין בְּרוּמוּ שֶׁל עוֹלָם. אֶצְבְּעָא חֲדָא אִית בִּידָא דְּבַּר נָשׁ, וְאִיהוּ אֶצְבְּעָא דְּאָרָמָא מֹשֶׁה.

186a.10 כְּתִיב (שם כו) וְעָשִׂיתָ בְרִיחִים עֲצֵי שִׁטִּים חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָד וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִים לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית. וּכְתִיב וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. וְאִי תֵּימָא, דְּהַהוּא בָּרִיחַ הַתִּיכוֹן אַחֲרָא הוּא, דְּלָא הֲוָה בִּכְלָלָא דְּאִינּוּן חֲמִשָּׁה. לָאו הָכִי. אֶלָּא הַהוּא בְּרִיחַ הַתִּיכוֹן, מֵאִינּוּן חֲמִשָּׁה הֲוָה. תְּרֵין מִכָּאן, וּתְרֵין מִכָּאן, וְחַד בְּאֶמְצָעִיתָא. הָא הֲוָה בְּרִיחַ הַתִּיכוֹן, עַמּוּדָא דְּיַעֲקֹב, רָזָא דְּמֹשֶׁה, לָקֳבֵל דָּא, חָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן בִּידָא דְּבַר נָשׁ. וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן בְּאֶמְצָעִיתָא, רַב וְעִלָּאָה מִכֹּלָּא, בֵּיהּ קַיְימִין שְׁאַר אַחֲרָנִין.