Volume III

Balak

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 192a, reference page 16 of 57.

Current daf
192a
Reference units
57

Daf 192a

Unpointed Text

192a.1 זכאין אתון צדיקייא דכתיב בכו "ויספה פליטת בית יהודה הנשארה שרש למטה ועשה פרי למעלה" (ישעיהו לז, לא). "שרש למטה" - כגון אבוי דאסתלק מעלמא ואיהו "שרש למטה" במתיבתא דרקיעא. "ועשה פרי למעלה" - במתיבתא עלאה. כמה טבא שרשא ואיבא!

192a.2 ואי לאו דלא אהא מקטרגא לקב"ה הואיל ותיאובתיה לארחא ביה - לא הוה מאן דייכול לשלטאה ביה! אבל יהא רעוא דאמיה לא תחמי צערא עליה!

192a.3 וכן הוה:

192a.4 "וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ לִקְרֹא לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי" (במדבר כב, ה). הכא אית עשרין ותמניא תיבין לקבל כ"ח דרגין דחרשי קוסמין דצפור.

192a.5 ואית לאסתכלא! מאן דבעא למללא ביה בבלעם ולאתחברא בהדיה - אמאי שדר ליה מיד עד לא ייתי לגביה מלין בפירושא?! דקאמר "הנה עם יצא ממצרים ועתה לכה ארה לי". הוה ליה לאתחברא בהדיה בקדמיתא ולפייסא ולשוחדא ליה, ולבתר לאודעא ליה מלוי?

192a.6 אלא אמר רבי יוסי - מהכא אשתמודע דהא ידע בלק רעותיה דההוא רשע דבעא לאתיקרא תדיר במלין רברבין, ולית ליה תיאובתא אלא כד עביד בישין. בלק קסם קסמין ועביד חרשין ואתקין צפרא. וידע דדרגין דמשה עלאין ויקירין. וחרש בחרשוי וקסם בקסמוי וידע דדרגין דבלעם הוו לקבלייהו. מיד "וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור".

192a.7 "פתורה" - שמא דאתרא הוה, כמה דאת אמר "מפתור ארם נהרים לקללך" (דברים כג, ה). אמאי אקרי הכי? בגין דכתיב "העורכים לגד שלחן" (ישעיהו סה, יא), ופתורא הוה מסדר תמן כל יומא. דהכי הוא תקונא דסטרין בישין - מסדרין קמייהו פתורא במיכלא ובמשתייא, ועבדין חרשין ומקטרין לקמי פתורא, ומתכנשין תמן כל רוחין מסאבין ואודעין לון מה דאינון בעאן. וכל חרשין וקוסמין דעלמא על ההוא פתורא הוו. ובגין כך אקרי שמא דאתרא ההוא "פתורה" דהכי קורין בארם נהרים לשלחן "פתורא":

192a.8 פתח ואמר "ועשית שלחן עצי שטים וגו'" (שמות כה, כג), וכתיב "ונתת על השלחן לחם פנים וגו'" (שמות כה, ל). כל אינון מאני קודשא בעא קב"ה למעבד קמיה לאמשכא רוחא קדישא מעילא לתתא. ההוא רשע דבלעם הוה מסדר הכי לסטרא אחרא. והוה מסדר שלחן ונהמא דאקרי "לחם מגואל" כמה דאתמר, דהכי אזיל סטר אחרא בתר קדושה כקוף בתר בני נשא. ושלמה מלכא צווח ואמר "כי מֶה האדם שיבא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו" (קהלת ב, יב), והא אתמר קרא דא.

192a.9 תא חזי, כתיב "יהו"ה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה וגו'" (שופטים ה, ד). בשעתא דבעא קב"ה למיהב אורייתא לישראל - אזל וזמין להו לבני עשו ולא קבלוה, כמה דאת אמר "יהו"ה מסיני בא וזרח משעיר למו" (דברים לג, ב). ולא בעו לקבלה. אזל לבני ישמעאל - ולא בעו לקבלה, דכתיב "הופיע מהר פארן". כיון דלא בעו - אהדר לון לישראל. הכי תנינן.

192a.10 השתא אית לשאלא! והא תנינן דלית חטאה כד בר נש מדקדק דיוקין דאורייתא וישאל שאלתוי לאנהרא מלוי! האי קרא לא אתיישבא ואית לשאלא! קב"ה כד אזל לשעיר - למאן נביאה דלהון אתגלי? וכד אזל לפארן - למאן נביאה דלהון אתגלי? אי תימא דאתגלי לכלהו - לא אשכחן דא לעלמין בר לישראל בלחודייהו ועל ידא דמשה! והא אתמר דהכי מבעי קרא למימר "יהוה לסיני בא וזרח לשעיר למו הופיע להר פארן"? מהו "משעיר למו" ומהו "מהר פארן"? כלא אית למנדע ולאסתכלא! והא שאילנא ולא שמענא ולא ידענא.

192a.11 כד אתא רבי שמעון - אתא ושאיל מלה כמלקדמין.

192a.12 אמר ליה: הא שאלתא דא אתאמרא! "יהוה מסיני בא" - כמה דאת אמר "הנה אנכי בא אליך בעב הענן" (שמות יט, ט). ומסיני בא ואתגלי עלייהו.

Pointed Text

192a.1 אָמַר רִבִּי אַבָּא, וְהָא חֲמֵינָן יַנּוּקֵי דְּאַמְרִין מִלִּין עִלָּאִין, וְקַיְימִין לְבָתַר רֵישִׁין דְּעָלְמָא. אָמַר לֵיהּ, יַנּוּקָא דְּאָמַר מִלָּה חֲדָא, אוֹ תְּרֵין, לְפוּם שַׁעֲתָא, בְּלָא כַּוָונָה דִּלְהוֹן, מוּבְטַח בַּר נָשׁ בְּדָא, דְּיִזְכֵּי לְמֵילַף אוֹרַיְיתָא בְּיִשְׂרָאֵל. אֲבָל דָּא, דִּנְהוֹרָא דִּילֵיהּ קַיְּימָא עַל קִיּוּמֵיהּ בְּדַעְתָּא שְׁלִים, לָאו הָכִי. וְתוּ, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְתִיאוּבְתֵּיה דִּילֵיהּ, לְאַרְחָא בְּתַפּוּחָא דָּא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ.

192a.2 זַכָּאִין אַתּוּן צַדִיקַיָּיא, דִּכְתִיב בְּכוּ, (מלכים ב י״ט:ל׳) וְיָסְפָה פְּלֵיטַת בֵּית יְהוּדָה הַנִּשְׁאָרָה שֹׁרֶשׁ לְמָטָה וְעָשָׂה פְּרִי לְמָעְלָה. שֹׁרֶשׁ לְמַטָּה, כְּגוֹן אֲבוֹי, דְּאִסְתַּלָּק מֵעָלְמָא, וְאִיהוּ שֹׁרֶשׁ לְמַטָּה, בִּמְתִיבְתָּא דִּרְקִיעָא. וְעָשָׂה פְּרִי לְמָעְלָה, בִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה. כַּמָה טָבָא שָׁרְשָׁא וְאִיבָּא. וְאִי לָאו דְּלָא אֱהֵא מְקַטְרְגָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הוֹאִיל וְתִיאוּבְתֵיהּ לְאַרְחָא בֵּיהּ, לָא הֲוָה מַאן דְּיֵיכוּל לְשַׁלְּטָאָה בֵּיהּ. אֲבָל יְהֵא רַעֲוָא, דְּאִמֵּיהּ לָא תֶּחמֵי צַעֲרָא עָלֵיהּ, וְכֵן הֲוָה.

192a.3 (במדבר כ״ב:ה׳) וַיִשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר וְגוֹ'. הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם וְגוֹ'. הָכָא אִית עֶשְׂרִין וּתְמַנְיָא תֵּיבִין, לָקֳבֵל כ"ח דַּרְגִין דְּחַרְשֵׁי קוּסְמִין דְּצִפּוֹר. וְאִית לְאִסְתַּכְּלָא, מַאן דְּבָעָא לְמַלְּלָא בֵּיהּ בְּבִלְעָם, וּלְאִתְחַבְּרָא בַּהֲדֵיהּ, אֲמַאי שָׁדַר לֵיהּ מִיַּד, עַד לָא יֵיתֵי לְגַבֵּיהּ, מִלִּין בְּפֵירוּשָׁא, דְּקָאָמַר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם וְעַתָּה לְכָה אָרָה לִי, הֲוָה לֵיהּ לְאִתְחַבְּרָא בַּהֲדֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, וּלְפַיְּיסָא וּלְשׁוֹחֲדָא לֵיהּ, וּלְבָתַר לְאוֹדָעָא לֵיהּ מִלּוֹי.

192a.4 אֶלָּא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מֵהָכָא אִשְׁתְּמוֹדַע דְּהָא יָדַע בָּלָק רְעוּתֵיהּ דְּהַהוּא רָשָׁע, דְּבָעָא לְאִתְיַקְּרָא תָּדִיר בְּמִלִּין רַבְרְבִין, וְלֵית לֵיהּ תִּיאוּבְתָא, אֶלָּא כַּד עָבִיד בִּישִׁין.

192a.5 בָּלָק קָסָם קְסָמִין וְעָבִיד חַרְשִׁין וְאַתְקִין צִפָּרָא. וְיָדַע דְּדַרְגִּין דְּמֹשֶׁה עִלָּאִין וְיַקִּירִין, וְחָרָשׁ בְּחַרְשׁוֹי וְקָסָם בְּקִסְמוֹי, וְיָדַע דְּדַרְגִּין דְּבִלְעָם הֲווֹ לָקֳּבְלַיְיהוּ, מִיַּד ויִשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר.

192a.6 פְּתוֹרָה: שְׁמָא דְּאַתְרָא הֲוָה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (דברים כ״ג:ה׳) מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ. אֲמַאי אִקְרֵי הָכִי. בְּגִין דִּכְתִּיב, (ישעיהו ס״ה:י״א) הָעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן. וּפָתוֹרָא הֲוָה מְסַדֵּר תַּמָּן כָּל יוֹמָא. דְּהָכִי הוּא תִּקּוּנָא דְּסִטְרִין בִּישִׁין, מְסַדְּרִין קַמַּיְיהוּ פְּתוֹרָא בְּמֵיכְלָא וּבְמִשְׁתְּיָיא, וְעַבְדִּין חַרְשִׁין, וּמְקַטְרִין לְקַמֵּי פְּתוֹרָא, וּמִתְכַּנְשִׁין תַּמָּן כָּל רוּחִין מִסְאֲבִין, וְאוֹדְעִין לוֹן מַה דְּאִינּוּן בָּעָאן. וְכָל חַרְשִׁין וְקוֹסְמִין דְּעָלְמָא עַל הַהוּא פְּתוֹרָא הֲווֹ, וּבְגִין כָּךְ אִקְרֵי שְׁמָא דְּאַתְרָא הַהוּא פְּתוֹרָא. דְּהָכִי קוֹרִין בְּאֲרַם נַהֲרַיִם לַשֻׁלְחָן פְּתוֹרָא.

192a.7 פָּתַח וְאָמַר (שמות כ״ה:כ״ג) וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים וְגוֹ'. וּכְתִיב (שמות כ״ה:ל׳) וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים וְגוֹ'. כָּל אִינּוּן מָאנֵי קוּדְשָׁא, בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד קַמֵּיהּ, לְאַמְשָׁכָא רוּחָא קַדִישָׁא מֵעֵילָּא לְתַתָּא. הַהוּא רָשָׁע דְּבִלְעָם, הֲוָה מְסַדֵּר הָכִי לְסִטְרָא אַחֲרָא. וַהֲוָה מְסַדֵּר שֻׁלְחָן, וְנָהֲמָא דְּאִקְרֵי לֶחֶם מְגוֹאָל, כְּמָה דְּאִתְּמַר. דְּהָכִי אָזִיל סְטָר אַחֲרָא בָּתַר קְדוּשָׁה, כְּקוֹף בָּתַר בְּנֵי נָשָׁא. וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא צָוַוח וְאָמַר, (קהלת ב׳:י״ב) כִּי מֶה הָאָדָם שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ. וְהָא (קס"ה) אִתְּמַר קְרָא דָּא.

192a.8 תָּא חֲזֵי, כְּתִיב (שופטים ה׳:ד׳) יְיָ בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה וְגוֹ'. בְּשַׁעֲתָא דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיהַב אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל, אָזַל וְזַמִּין לְהוּ לִבְנֵי עֵשָׂו, וְלָא קִבְּלוּהָ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברים ל״ג:ב׳) יְיָ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, וְלָא בָּעוּ לְקַבְּלָהּ. אָזַל לִבְנֵי יִשְׁמָעֵאל, וְלָא בָּעוּ לְקַבְּלָהּ, דִּכְתִיב הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן. כֵּיוָן דְּלָא בָּעוּ, אַהְדָּר לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, הָכִי תָּנֵינָן.

192a.9 הַשְׁתָּא אִית לְשָׁאֲלָא, וְהָא תָּנֵינָן דְּלֵית חַטָּאָה כַּד בַּר נָשׁ מְדַקְדֵּק דִּיּוּקִין דְּאוֹרַיְיתָא, וַיִשְׁאַל שְׁאֶלְתּוֹי לְאַנְהָרָא מִלּוֹי. הַאי קְרָא לָא אִתְיַישְּׁבָא, וְאִית לְשָׁאֲלָא. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד אָזַל לְשֵׂעִיר, לְמַאן נְבִיאָה דִּלְהוֹן אִתְגְּלֵי. וְכַד אָזַל לְפָארָן, לְמַאן נְבִיאָה דִּלְהוֹן אִתְגְּלֵי. אִי תֵּימָא דְּאִתְגְּלֵי לְכֻלְּהוּ, לָא אַשְׁכְּחָן דָּא לְעָלְמִין. בַּר לְיִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ, וְעַל יְדֵי דְּמֹשֶׁה. וְהָא אִתְּמַר דְּהָכִי מִבָּעֵי קְרָא לְמֵימַר, יְיָ לְסִינַי בָּא, וְזָרַח לְשֵׂעִיר לָמוֹ, הוֹפִיעַ לְהַר פָּארָן, מַהוּ מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, וּמַהוּ מֵהַר פָּארָן. כֹּלָּא אִית לְמִנְדַּע וּלְאִסְתַּכְּלָא, וְהָא שָׁאִילְנָא, וְלָא שְׁמַעְנָא, וְלָא יְדַעְנָא.

192a.10 כַּד אָתָא רִבִּי שִׁמְעוֹן, אָתָא וְשָׁאִיל מִלָּה כְּמִלְּקַדְּמִין, אָמַר לֵיהּ הָא שְׁאֶלְתָּא דָּא אִתְאַמְּרַת. יְיָ מִסִּינַי בָּא: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שמות י״ט:ט׳) הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן, וּמִסִּינַי בָּא וְאִתְגְּלֵי עָלַיְיהוּ. וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, מִמַּה דְּאָמְרוּ בְּנֵי שָׂעִיר, דְּלָא בָּעָאן לְקַבְּלָא, מֵהַאי, אַנְהַר לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, וְאוֹסִיף עָלַיְיהוּ נְהוֹרָא וְחָבִיבוּ סַגִּיא. אוּף הָכִי, הוֹפִיעַ וְאַנְהַר לְיִשְׂרָאֵל מֵהַר פָּארָן, מִמַּה דְּאָמְרוּ בְּנֵי פָּארָן, דְּלָא בָּעוּ לְקַבְּלָא, מֵהַאי. אוֹסִיפוּ יִשְׂרָאֵל חֲבִיבוּ וּנְהִירוּ יַתִיר כַּדְּקָא יָאוּת.