Volume III
Balak
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 197b, reference page 27 of 57.
- Current daf
- 197b
- Reference units
- 57
Daf 197b
Unpointed Text
197b.1 מחרפין ומגדפין לון "אימתי תפקון מן גלותא?! אלהכון היך לא עביד לכון נסין?!" ואינון משבחן לקב"ה ואודן ליה על כל צערא וארכו דגלותא ואמרי: "כה תרעה לן ביומין קדמאין! כה תרביץ עמנא בגלותא ותפרוק לנא לזמנא בתראה!". כל דא שבחא ומהימנותא תאיבין לון ישראל. "ואנא יתיב כעוטיה ולא יכילת למעבד לון נסין ולמיהב לון נוקמין!"
197b.2 איהו אתיב לגבה: "אם לא תדעי לך היפה בנשים" (שיר א, ח). האי קרא הכי מבעי ליה - "אם לא תדעי היפה בנשים". "לך" אמאי? אלא "אם לא תדעי לך" - לאתקפא גרמך בגלותא ולאתקפא חילא לאגנא על בנך. "צאי לך" - צאי לך לאתקפא "בעקבי הצאן" - אינון תינוקות דבי רבן דאולפי תורה. "ורעי את גדיותיך" - אלין עתיקי משדים דקא מסתלקי מעלמא ואתמשכן לבי מתיבתא עלאה דאיהי "על משכנות הרועים", "על" דייקא. "במשכנות הרועים" לא כתיב, אלא "על משכנות הרועים" - דא מתיבתא דמטטרו"ן דתמן כל תקיפין וינוקין דעלמא ומנהיגי אורייתא בהאי עלמא באיסור והיתר בכל מה דאצטריכו בני עלמא, דהא 'עקבי הצאן' אינון תינוקות כדאמרן.
197b.3 אמר ר' אלעזר: "עקבי הצאן" - אינון תלמידי דבי רב דקא אתיין לבתר בעלמא ואשכחן אורייתא בארח מישר ואורחא פתיחא. ועל דא אינון מחדשן מלין עתיקין בכל יומא, ושכינתא שרייא עלייהו וצייתא למליהון, כמה דאת אמר "ויקשב יהו"ה וישמע" (מלאכי ג, טז).
197b.4 אמר ר' אבא הכי הוא ודאי! וכלא חד מלה!
197b.5 דבר אחר: "אם לא תדעי לך" - "לך" למה? אלא בכל אתר דישראל בגלותא איהי עמהון בגלותא. ועל דא כתיב "לך" וכתיב "בכל צרתם לו צר" (ישעיהו סג, ט). ודא הוא "לך".
197b.6 "היפה בנשים". "היפה" - איהי אמרת דאיהי אוכמתא כמה דאת אמר "שחורה אני", ואיהו אמר לגבה יפה את! שפירתא! "היפה בנשים" - שפירתא איהי על כל דרגין! וכתיב "יפה את רעיתי" (שיר ו, ד).
197b.7 דבר אחר: "היפה בנשים" - טבתא בטיבו. דעבידת טיבו לבנהא בטמירו בגניזו, וקב"ה סגי טב עליה כל מה דעבידת לבנהא בטמירו בגניזו אע"ג דלא מכשרן עובדין. מכאן דאתחזי לאבא כד אמא רחמא על בנין יהא תאיב עליה כל מה דעבדת לבנהא רחמין בטמירו, אע"ג דלא מכשרן עובדין.
197b.8 אמר ר' אבא תווהנא על ההוא דכתיב "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה וגו' ותפסו בו אביו ואמו וגו'" (דברים כ"א, י"ח-י"ט). ותנינן דבההיא שעתא אמר קב"ה למשה "כתוב!".
197b.9 אמר ליה משה: "מאריה דעלמא! שביק דא! אית אבא דעביד כדין לבריה!?"
197b.10 ומשה מרחיק הוה חמי בחכמתא כל מה דזמין קב"ה לבני ישראל.
197b.11 אמר: "מאריה דעלמא שבוק מלה דא!".
197b.12 אמר ליה קב"ה למשה: "חמינא מה דאת אמר. כתוב וקבל אגרא! את ידעת ואנא ידע יתיר! מה דאת חמי עלי ההוא עובדא - דרוש קרא ותשכח!".
197b.13 בההוא שעתא רמז ליה ליופיא"ל רבנא דאורייתא.
197b.14 אמר למשה: אנא דרישנא להאי קרא!
197b.15 כתיב "כי יהיה לאיש" - דא קב"ה דכתיב "יהו"ה איש מלחמה" (שמות טו, ג).
197b.16 "בן" - דא ישראל.
197b.17 "סורר ומורה" דכתיב "כִּי כְּפָרָה סֹרֵרָה סָרַר יִשְׂרָאֵל" (הושע ד, טז).
197b.18 "איננו שומע בקול אביו ובקול אמו" - דא קב"ה וכנסת ישראל.
197b.19 "ויסרו אותו" - דכתיב "וַיָּעַד יהו"ה בישראל וביהודה ביד כל נביאי כל חוזה וגו'" (מ"ב יז, יג).
197b.20 "ולא שמע אליהם" - דכתיב "ולא ישמעו אל יהו"ה וגו'" (ירמיהו ה, כא).
197b.21 "ותפשו בו אביו ואמו" - בדעתא חדא בהסמכה חדא.
197b.22 "והוציאו אותו אל זקני עירו ואל שער מקומו" (דברים כא, יט). "אל זקני עירו" - "אל זקני עירם ואל שער מקומם" מבעי ליה! מאי "אל זקני עירו ואל שער מקומו"? אלא "אל זקני עירו" דא קב"ה, "ואל שער מקומו" דא כנסת ישראל. "זקני עירו" - אלין יומין קדמאין, יומין עתיקין וסבין דכלא. "שער מקומו" - דא מוסף שבת.
197b.23 ועם כל דא - אע"ג דכלא ידעין דינא - לעילא איהו! בגין דבי דינא דאמא ואבא קריבין אינון לישראל ואחדין בהו, וכל קריב לא דאין דינא לקרובים, ופסול איהו לדינא. בקדמיתא מה כתיב? "אל זקני עירו ואל שער מקומו". כיון דחמא קב"ה דאינון קריבין - מיד סליק דינא משער מקומו. מה כתיב בתריה? "ואמרו אל זקני עירו" - לחוד.
Pointed Text
197b.1 שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעוֹטְיָה, בְּשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל קָרָאן מִגּוֹ עָאקוּ, דְּחִיקוּ דִּלְהוֹן, וּשְׁאַר עַמִּין מְחָרְפִין וּמְגַּדְפִין לוֹן, אֵימָתַי תִּפְקוּן מִן גָּלוּתָא. אֱלָהֲכוֹן הֵיךְ לָא עָבִיד לְכוֹן נִסִּין. (ואינון משכחן גרמייהו ואמרי כה תרעי לון ביומין קדמאין. כה תרביץ במיין קדישין לצננא חמימו דרשפין ושלהובין דילהון. ואינון משבחא כל דא) (נ"א ואינון משבחן לקודשא בריך הוא ואודן ליה עם כל צערא וארכו דגלותא ואמרי כה תרעי לן ביומין קדמאין כה תרביץ עמנא בגלותא ופרוק לנא לזמנא בתראה כל דא שבחא ומיהמנותא תאיבין לון לישראל.) וַאֲנָא יָתִיב כְּעוֹטְיָה, וְלָא יָכִילַת לְמֶעְבַּד לוֹן נִסִּין, וּלְמֵיהַב לוֹן נוּקְמִין. אִיהוּ אָתִיב לְגַבָּהּ, אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים. הַאי קְרָא הָכִי מִבָּעֵי לֵיהּ, אִם לֹא תֵדְעִי הַיָּפָה בַּנָּשִׁים. לָךְ אֲמַאי. אֶלָּא אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ: לְאַתְּקְפָא גַּרְמָךְ בְּגָלוּתָא, וּלְאִתָּקְפָא חֵילָא, לְאַגָּנָא עַל בְּנָךְ. צְאִי לָךְ, צְאִי לָךְ לְאִתָּקְפָא בְּעִקְבֵי הַצֹּאן. אִינּוּן תִּינוֹקוֹת דְּבֵי רַבָּן, דְּאוֹלְפֵי תּוֹרָה.
197b.2 וּרְעִי אֶת גְּדִיּוֹתַיִךְ, אִלֵּין עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם, דְּקָא מִסְתַּלְּקֵי מֵעָלְמָא וְאִתְמַשְּׁכָן לְבֵי מְתִיבְתָּא עִלָּאָה, דְּאִיהִי עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים, עַל דַּיְיקָא, בְּמִשְׁכָּנוֹת הָרוֹעִים לָא כְּתִיב, אֶלָּא עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים, דָּא מְתִיבְתָּא דִּמְטַטְרוֹ"ן, דְּתַמָּן כָּל תַּקִּיפִין וִינוֹקִין דְּעָלְמָא, וּמַנְהִיגֵי אוֹרַיְיתָא בְּהַאי עָלְמָא בְּאִיסוּר וְהֶיתֵּר, בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיכוּ בְּנֵי עָלְמָא, דְּהָא עִקְבֵי הַצֹּאן אִינּוּן תִּינוֹקוֹת כִּדְאַמָרָן.
197b.3 אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, עִקְבֵי הַצֹּאן, אִינּוּן תַּלְמִידֵי דְּבֵי רַב, דְּקָא אַתְיָין לְבָתַר בְּעָלְמָא, וְאַשְׁכְּחָן אוֹרַיְיתָא בְּאֹרַח מֵישָׁר, וְאוֹרְחָא פְּתִיחָא, וְעַל דָּא אִינּוּן מְחַדְּשָׁן מִלִּין עַתִּיקִין בְּכָל יוֹמָא, וּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָיא עָלַיְיהוּ, וְצַיְיתָא לְמִלֵּיהוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מלאכי ג׳:ט״ז) וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע. אָמַר רִבִּי אַבָּא, הָכִי הוּא וַדַּאי, וְכֹלָּא חַד מִלָּה.
197b.4 דָּבָר אַחֵר אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ. לָךְ לָמָּה. אֶלָּא בְּכָל אֲתָר דְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, אִיהִי עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא. וְעַל דָּא כְּתִיב לָךְ, וּכְתִיב (ישעיה סג) בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר. וְדָא הוּא לָךְ. הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, הַיָּפָה, אִיהִי אַמְרַת דְּאִיהִי אוּכַּמְתָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שיר השירים א) שְׁחוֹרָה אֲנִי. וְאִיהוּ אָמַר לְגַבָּהּ, יָפָה אַתְּ, שַׁפִּירְתָּא, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, שַׁפִּירְתָּא אִיהִי עַל כָּל דַּרְגִּין, וּכְתִיב (שיר השירים א) יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי.
197b.5 דָּבָר אַחֵר הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, טַבְתָּא בְּטִיבוּ. דַּעֲבִידַת טִיבוּ לִבְנָהָא, בִּטְמִירוּ בִּגְנִיזוּ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סַגִּי טָב עָלֵיהּ, כָּל מַה דַּעֲבִידַת לִבְנָהָא בִּטְמִירוּ בִּגְנִיזוּ, אַף עַל גַּב דְּלָא מְכַשְׁרָן עוֹבָדִין. מִכָּאן דְּאִתְחֲזֵי לְאַבָּא כַּד אִמָּא רַחֲמָא עַל בְּנִין וְתָאִיב עָלֵיהּ כָּל מַה דְּעַבְדַּת לִבְנָהָא רַחֲמִין בִּטְמִירוּ אַף עַל גַּב דְּלָא מְכַשְׁרָן עוֹבָדוֹי.
197b.6 אָמַר רִבִּי אַבָּא, תַּוַּוהְנָא עַל הַהוּא דִּכְתִּיב, (דברים כ״א:י״ח) כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה וְגוֹ', וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְגוֹ', וְתָנֵינָן, דִּבְהַהִיא שַׁעֲתָא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה כְּתוֹב. אָמַר לֵיהּ מֹשֶׁה, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, שָׁבִיק דָּא, אִית אַבָּא דְּעָבִיד כְּדֵין לִבְרֵיהּ. וּמֹשֶׁה מֵרָחִיק הֲוָה חָמֵי בְּחָכְמְתָא, כָּל מַה דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, שְׁבוֹק מִלָּה דָּא. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה, חֲמֵינָא מַה דְּאַתְּ אָמֵר, כְּתוֹב וְקַבֵּל אַגְרָא. אַת יַדְעַת וַאֲנָא יְדַע יַתִּיר. מַה דְּאַתְּ חָמֵי, עָלַי הַהוּא עוֹבָדָא. דְּרוֹשׁ קְרָא וְתִשְׁכַּח.
197b.7 בְּהַהִוא שַׁעֲתָא רָמַז לֵיהּ לְיוֹפִיאֵ"ל, רַבָּנָא דְּאוֹרַיְיתָא, אָמַר לְמֹשֶׁה, אֲנָא דָּרִישְׁנָא לְהַאי קְרָא. כְּתִיב כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב, (שמות ט״ו:ג׳) יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה. בֵּן, דָּא יִשְׂרָאֵל. סוֹרֵר וּמוֹרֶה, דִּכְתִּיב, (הושע ד׳:ט״ז) כִּי כְּפָרָה סוֹרֵרָה סָרַר יִשְׂרָאֵל. אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְיִסְּרוּ אוֹתוֹ, דִּכְתִּיב, (מלכים ב י״ז:י״ג) וַיָּעַד יְיָ בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל נְבִיאֵי כָל חוֹזֶה וְגוֹ'. וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם, דִּכְתִּיב וְלֹא יִשְׁמְעוּ אֶל יְיָ וְגוֹ'. וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, בְּדַעְתָּא חֲדָא. בְּהַסְכָּמָה חֲדָא.
197b.8 וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמוֹ. אֶל זִקְנֵי עִירוֹ, אֶל זִקְנֵי עִירָם, וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמָם, מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי אֶל זִקְנֵי עִירוֹ, וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמוֹ. אֶלָּא, אֶל זִקְנֵי עִירוֹ, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמוֹ, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. זִקְנֵי עִירוֹ, אִלֵּין יוֹמִין קַדְמָאִין, יוֹמִין עַתִּיקִין (ס"א סבין) דְּכֹלָּא. שַׁעַר מְקוֹמוֹ, דָּא מוּסַף שַׁבָּת.
197b.9 וְעִם כָּל דָּא, אַף עַל גַּב דְּכֹלָּא יַדְעִין, דִּינָא לְעֵילָּא אִיהוּ, בְּגִין דְּבֵי דִּינָא דְּאִמָּא קְרִיבִין אִינּוּן לְיִשְׂרָאֵל, וְאַחֲדִין בְּהוּ, וְכָל קָרִיב לָא דָּאִין דִּינָא לִקְרִיבִים (לקריביה), וּפָסוּל אִיהוּ לְדִינָא. בְּקַדְמִיתָא מַה כְּתִיב, אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמוֹ, כֵּיוָן דְּחָמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִינּוּן קְרִיבִין, מִיָּד סָלִיק דִּינָא מִשַּׁעַר מְקוֹמוֹ, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ לְחוֹד. וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמוֹ לָא כְּתִיב, אֶלָּא אֶל זִקְנֵי עִירוֹ.