Volume III
Balak
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 200b, reference page 33 of 57.
- Current daf
- 200b
- Reference units
- 57
Daf 200b
Unpointed Text
200b.1 ובבלעם כתיב "ויקר אלהים אל בלעם" (במדבר כג, ד) וכתיב "ויבא אלהים אל בלעם" (במדבר כב, ט).
200b.2 אמר ליה, למלכא דיתיב בהיכליה על כרסייא!
200b.3 חד סגיר קרא לתרעא.
200b.4 אמר: "מאן הוא דבטש לתרעא? "
200b.5 אמרו: "סגיר פלן".
200b.6 אמר: "לא ייעול הכא ולא יטנף היכלא! ידענא דאי בשליחא אימא ליה - לא חייש, וייזיל ברי ויסתאב ויקרב בהדיה. אבל אנא איזיל ואגזים ביה דירחק ארחיה ממותבא דִבְרִי, ולא יסאב ליה."
200b.7 אקדים מלכא ואתא לגביה ואגזים. ואמר ליה: "סגיר סגיר! מנע רגלך מארחא דִבְרִי שארי תמן! ואי לאו - אומינא דחתיכין יעבדון גופך בני שפחותי!"
200b.8 רחימא דמלכא קרי לדשא.
200b.9 אמר מלכא: "מאן הוא?"
200b.10 אמרו: "רחימך פלניא".
200b.11 אמר: "רחימא חביבא דנפשאי! לא יקרי ליה קלא אחרא אלא אנא!"
200b.12 צווח מלכא ואמר: "פלניא פלניא עול! חביבא דנפשאי רחימא דילי - אתקינו היכלין למללא עמיה! "
200b.13 כך בלעם איהו סגיר רחיקא מבני נשא - קרא לתרעא דמלכא. שמע מלכא אמר "סגיר מסאבא לא ייעול ולא יטנף היכלא דילי! אנא אצטריך למיזל לאגזמא ליה דלא יקרב לגבי תרעא דִבְרִי ולא יסאב ליה". ועל דא "ויבא אלהים אל בלעם וגו'".
200b.14 אמר ליה: "סגיר סגיר! "לא תלך עמהם לא תאור את העם כי ברוך הוא" (במדבר כב, יב) - לא תקרב לגבי דִבְרִי, הן לטב הן לביש. מסאב אנת בכלא!".
200b.15 אבל במשה כתיב "ויקרא אל משה" - קלא דמלכא ולא על ידי שליחא אחרא. "מאהל מועד" - מהיכלא קדישא, מהיכלא מתקנא, מהיכלא יקירא דעלאין ותתאין תאיבין לגביה ולא יכלין למקרב לגביה.
200b.16 "ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי" (במדבר כב, י) - חמו גאוותא דההוא רשע! דאמר "מלך מואב" ולא אמר "מלך למואב". במלכא דמואב קדמאה מה כתיב ביה? "והוא נלחם במלך מואב הראשון" (במדבר כא, כו) - מלכא בר מלכא, חשיבא בר חשיבא. אבל דא - "מלך למואב" כתיב (במדבר כב, ד), וקרא אסהיד עליה "למואב בעת ההיא" - גברא דלא אתחזי למלכא והא אתעביד מלכא. והא אתערנא דמתכוון לגאותא דלבא - רב דכל מלכין דעלמא שלח לגבאי שלוחיה וחשיבנא לגבייהו!
200b.17 רבי פנחס הוה אזיל למחמי ברתיה, אנתו דר' שמעון דהות במרעא. והוו אזלי עמיה חברייא והוא הוה רכיב בחמריה. עד דהוה אזיל בארחא פגע בתרין ערבאי.
200b.18 אמר לון: "בחקל דא אתער קלא מיומין דעלמא?"
200b.19 אמרו ליה: "מיומין דעלמא לית אנן ידעין - מיומין דילן אנן ידעין! דהא יומא חד הוו אינון לסטין מקפחי ארחין עברין בההוא חקלא, ופגעו באינון יודאי ואתו לקפחא לון. ואשתמע מרחיק בהאי חקל קל דחמרא דא דנהק תרי זמני. ואתא שלהובא דאשא בההוא קלא ואוקיד לון, ואשתזיבו אינון יודאי".
200b.20 אמר להו: "ערבאי! במלה דא דקא אמרתון לי - תשתזבון יומא דא מלסטין אחרנין דקא מחכן לכו בארחא!"
200b.21 בכה ר' פנחס. אמר: "מאריה דעלמא! רחשא דניסא דא עבדת בגיני ואשתזבון אינון יודאי ולא ידענא!"
200b.22 פתח ואמר: "לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו" (תהלים קלו, ד). כמה טיבו עביד קב"ה עם בני נשא, וכמה נסין ארחיש לון בכל יומא, ולא ידע אלא איהו בלחודוי! בר נש קם בצפרא וחויא אתי לקטלא ליה, ובר נש שוי רגליה על רישיה וקטיל ליה, ולא ידע ביה בר קודשא בריך הוא בלחודוי. הוי "לעושה נפלאות גדולות לבדו"! בר נש אזיל בארחא ולסטין מחכאן ליה למקטליה - אתא אחרא ואתייהב כופרא תחותיה והוא אשתזיב, ולא ידע טיבו דעבד ליה קב"ה ונסא דארחיש ליה בר איהו בלחודוי! הוי "לעושה נפלאות גדולות לבדו" - "לבדו" עביד וידע, ואחרא לא ידע.
Pointed Text
200b.1 חַד כּוּתִי שָׁאִיל לְרִבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר לֵיהּ, חֵילָא תַּקִּיפָא חֲמֵינָא בֵּיהּ בְּבִלְעָם, יַתִּיר מִמֹּשֶׁה. דְּאִילּוּ בְּמֹשֶׁה כְּתִיב וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. וּבְבִלְעָם כְּתִיב, וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם, וּכְתִיב וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם.
200b.2 אָמַר לֵיהּ, לְמַלְכָּא דְּיָתִיב בְּהֵיכָלֵיהּ עַל כֻּרְסְיָיא, חַד סְגִיר קָרָא לְתַרְעָא. אָמַר, מַאן הוּא דְּבָטַשׁ לְתַרְעָא. אָמְרוּ, סְגִיר פְּלָן. אָמַר לָא יֵיעוּל הָכָא, וְלָא יְטַנֵּף הֵיכָלָא, יְדַעְנָא דְּאִי בִּשְׁלִיחָא אֵימָא לֵיהּ, לָא חָיִישׁ. וְיֵיזִיל בְּרִי וְיִסְתְּאַב וְיִקְרַב בַּהֲדֵיהּ. אֲבָל אֲנָא אֵיזִיל, וְאַגְזִים בֵּיהּ, דְּיִרְחַק אָרְחֵיהּ מִמוֹתָבָא דִּבְרִי, וְלָא יִסְאַב לֵיהּ. אַקְדִים מַלְכָּא, וְאָתָא לְגַבֵּיהּ, וְאַגְזִים. וְאָמַר לֵיהּ, סְגִיר סְגִיר, מְנַע רַגְלָךְ מֵאָרְחָא דִּבְרִי שָׁארֵי תַּמָּן, וְאִי לָאו, אוֹמֵינָא, דְּחֲתִיכִין יַעַבְדוּן גוּפָךְ בְּנֵי שִׁפְחוֹתַי.
200b.3 רְחִימָא דְּמַלְכָּא קָרֵי לְדָשָׁא. אָמַר מַלְכָּא, מַאן הוּא. אָמְרוּ, רְחִימָךְ פְּלַנְיָא. אָמַר, רְחִימָא חֲבִיבָא דְּנַפְשָׁאי, לָא יִקְרֵי לֵיהּ קָלָא אַחֲרָא, אֶלָּא אֲנָא. צָוַוח מַלְכָּא וְאָמַר, פְּלַנְיָא פְּלַנְיָא עוּל, חֲבִיבָא דְּנַפְשָׁאי, רְחִימָא דִּילִי, אַתְקִינוּ הֵיכָלִין לְמַלְּלָא עִמֵּיהּ.
200b.4 כַּךְ בִּלְעָם אִיהוּ סְגִיר, רְחִיקָא מִבְּנֵי נָשָׁא, קָרָא לְתַרְעָא דְּמַלְכָּא, שְׁמַע מַלְכָּא, אָמַר סְגִיר מִסְאֲבָא לָא יֵיעוּל, וְלָא יְטַנֵּף הֵיכָלָא דִּילִי. אֲנָא אִצְטְרִיךְ לְמֵיזָל לְאַגְזְמָא לֵיהּ, דְּלָא יִקְרַב לְגַבֵּי תַּרְעָא דִּבְרִי, וְלָא יִסְאַב לֵיהּ, וְעַל דָּא וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם וְגוֹ'. אָמַר לֵיהּ, סְגִיר סְגִיר לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם, לֹא תָּאוֹר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא. לָא תִּקְרַב לְגַבֵּי דִּבְרִי, הֵן לְטָב הֵן לְבִישׁ, מְסָאָב אַנְתְּ בְּכֹלָּא. אֲבָל בְּמֹשֶׁה כְּתִיב, וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה, קָלָא דְּמַלְכָּא, וְלָא עַל יְדֵי שְׁלִיחָא אַחֲרָא. מֵאֹהֶל מוֹעֵד מֵהֵיכָלָא קַדִּישָׁא, מֵהֵיכָלָא מְתֻקְּנָא, מֵהֵיכָלָא יַקִּירָא דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין תְּאִיבִין לְגַבֵּיהּ, וְלָא יַכְלִין לְמִקְרַב לְגַבֵּיהּ.
200b.5 וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל הָאֱלֹהִים בָּלָק בֶּן צִפּוֹר. וְהוּא אָמַר מֶלֶךְ מוֹאָב, מַלְכָּא חֲשִׁיבָא שָׁלַח אֵלַי. מֶלֶךְ מוֹאָב. חָמוּ גָּאוּתָא דְּהַהוּא רָשָׁע, (דאפילו ליה לבלק לא חשיב כלום) דִּכְתִּיב מֶלֶךְ מוֹאָב, וְלָא אָמַר לְמוֹאָב, מִכְלָל גַּבְרָא דְּלָא אִתְחֲזֵי לְמַלְכָּא, וְהָא אִתְעָבִיד מַלְכָּא לְמוֹאָב. קַדְמָאָה מַה כְּתִיב בֵּיהּ. (במדבר כ״א:כ״ו) וְהוּא נִלְחַם בַּמֶּלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן, מַלְכָּא בַּר מַלְכָּא. חֲשִׁיבָא בַּר חֲשִׁיבָא. אֲבָל דָּא מֶלֶךְ לְמוֹאָב כְּתִיב. קְרָא אַסְהִיד מֶלֶךְ לְמוֹאָב. וְהָא אִתְּעַרְנָא, דְּאִתְכָּוַּון הוּא לְגָאוּתָא לִבָּא רַב. כָּל מַלְכִין דְּעָלְמָא, שַׁלְחִין לְגַבָּאי שְׁלוּחֵיהוֹן. (ס"א ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי. חמו גאותא דההוא רשע, דאמר מלך מואב, ולא אמר למואב, במלכא דמואב. קדמאה מה כתיב ביה. (במדבר כ״א:כ״ו) והוא נלחם במלך מואב הראשון, מלכא בר מלכא. חשיבא בר חשיבא. אבל דא מלך למואב כתיב. וקרא אסהיד עליה מלך למואב בעת ההיא גברא דלא אתחזי למלכא והא אתעביד מלכא. והא אתערנא, דמתכוון לגאותא דלבא רב. דכל מלכין דעלמא, שלח לגבאי שלוחיה.) (וחשיבנא לגבי)
200b.6 רִבִּי פִּנְחָס הֲוָה אָזִיל לְמֵחֱמֵי בְּרָתֵּיהּ, אִנְתּוּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, דַּהֲוַת בְּמַרְעָא. וַהֲווּ אָזְלֵי עִמֵּיהּ חַבְרַיָּיא, וְהוּא הֲוָה רָכִיב בְּחַמְרֵיהּ. עַד דְּהֲוָה אָזִיל בְּאָרְחָא, פָּגַע בִּתְרֵין עַרְבָאֵי, אָמַר לוֹן, בַּחֲקָל דָּא אִתְּעַר קָלָא מִיּוֹמִין דְּעָלְמָא. אָמְרוּ לֵיהּ, מִיּוֹמִין דְּעָלְמָא לֵית אֲנָן יַדְעִין. מִיּוֹמִין דִּילָן, אֲנָן יַדְעִין. דְּהָא יוֹמָא חַד, הֲווֹ אִינּוּן לִסְטִין מְקַפְּחֵי אָרְחִין דְּגוּבְרִין בְּהַהוּא חַקְלָא, וּפַגְעוּ בְּאִינּוּן יוּדָאֵי, וְאָתוּ לְקַפְּחָא לוֹן. וְאִשְׁתְּמַע מֵרָחִיק בְּהַאי חֲקַל, קַל דַּחֲמָרָא דָּא, דְּנָהַק תְּרֵי זִמְנֵי, וְאָתָא שַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָּׁא בְּהַהוּא קָלָא (נ"א בההוא חקלא) וְאוֹקִיד לוֹן. וְאִשְׁתְּזִיבוּ אִינּוּן יוּדָאֵי. אָמַר לֵיהּ. עַרְבָאֵי, עַרְבָאֵי, בְּמִלָּה דָּא דְּקָא אֲמַרְתּוּן לִי, תִּשְׁתֵּזְבוּן יוֹמָא דָּא מִלִּסְטִין אַחֲרָנִין, דְּקָא מְחַכָּן לְכוּ בְּאָרְחָא.
200b.7 בָּכָה רִבִּי פִּנְחָס, אָמַר, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא רַחֲשָׁא דְּנִיסָא דָּא עַבְדַת בְּגִינֵי, וְאִשְׁתֵּזְבוּן אִינּוּן יוּדָאֵי, וְלָא יְדַעְנָא. פָּתַח וְאָמַר, (תהילים קל״ו:ד׳) לְעוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. כַּמָה טִיבוּ עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִם בְּנֵי נָשָׁא, וְכַמָּה נִסִּין אַרְחִישׁ לוֹן בְּכָל יוֹמָא, וְלָא יָדַע אֶלָּא אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי. בַּר נָשׁ קָם בְּצַפְרָא, וְחִוְיָא אָתֵי לְקָטְלָא לֵיהּ, וּבַּר נָשׁ שַׁוִּי רַגְלֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ, וְקָטִיל לֵיהּ, וְלָא יָדַע בֵּיהּ בַּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי, הֲוִי, לְעוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ. בַּר נָשׁ אָזִיל בְּאָרְחָא, וְלִסְטִין מְחַכָּאן לְמִקְטְלֵיהּ, אָתָא אַחֲרָא וְאִתְיְיהִב כּוּפְרָא תְּחוֹתֵיהּ, וְהוּא אִשְׁתְּזִיב. לָא יָדַע טִיבוּ דְּעָבַד לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְנִסָא דְּאַרְחִישׁ לֵיהּ, בַּר אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי, הֲוִי, לְעוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ. לְבַדּוֹ עָבִיד וְיָדַע. וְאַחֲרָא לָא יָדַע.
200b.8 אָמַר לְחַבְרַיָּיא, חַבְרַיָּיא מַה דְּשָׁאִילְנָא לְהָנֵי עַרְבָאֵי, דְּמִשְׁתַּכְּחֵי תָּדִיר בְּחַקְלֵי, אִי קָלָא דְּחַבְרַיָיא, דְּאִינּוּן מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא שָׁמְעוּ. דְּהָא רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, וּשְׁאַר חַבְרַיָּיא, אַזְלִין לְקַמָּן, וְלָא יַדְעִין מִנָן, וְשָׁאִילְנָא לְהָנֵי עַרְבָאֵי עָלַיְיהוּ. דְּיָדַעְנָא דְּקַלֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן יַרְגִּיז חַקְלִין וְטוּרִין, וְאִינּוּן גָּלוּ לִי מַה דְּלָא יְדַעְנָא.