Volume III

Balak

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 194b, reference page 21 of 57.

Current daf
194b
Reference units
57

Daf 194b

Unpointed Text

194b.1 ואסתלק ואתכסי מעינא. כדין אסתכן צליה בההיא שעתא והוה בצערא דלא הוה ידע מה יעביד. רמא ליה קלא פנחס ואמר: "טולא דתנינייא דרבעין על כל חויין - הפוך במזייך!". מיד ידע וגלי ההוא ארחא ועאל לגביה. מיד אתגלי ונחתו תרוויהו קמיה דפנחס.

194b.2 תא חזי ההוא רשע כתיב ביה "וילך שפי" (במדבר כג, ג) - דא הוא עליון דדרגין דיליה - חויא דכורא. צליה נטל תרין - דכר ונוקבא, ובההוא שליט עליה. בגין דשלטנו דשליט עלייהו נטל, ואתכפיין קמיה. ודא הוה "שפיפון עלי ארח" (בראשית מט, יז) - על ההוא ארח דעבד ההוא רשע.

194b.3 דכתיב "יהי דן נחש עלי דרך" - דא שמשון.

194b.4 "שפיפון עלי ארח" - דא צליה.

194b.5 "הנושך עקבי סוס" - דא עירא (ש"ב כ, כו) דהוה בהדיה דדוד דהוה אתי מדן ובגיניה תליא גבורתיה בדוד דכתיב "ויעקר דוד את כל הרכב" (ש"ב ח, ד).

194b.6 "ויפול רוכבו אחור" - דא שריה דזמין למיתי בהדי משיחא דאפרים, ואיהו הוי משבטא דדן, וזמין איהו למעבד נוקמין וקרבין בשאר עמין. וכד דא יקום - כדין הוי מחכא לפורקנא דישראל דכתיב "לישועתך קויתי יהו"ה".

194b.7 ואע"ג דאוקמוה להאי קרא - אבל ברירו דמלה כמה דאתמר וכמה דאוקמוה. ועל דא אתא קרא ואוכח.

194b.8 כיון דנחת ההוא רשע לקמי פנחס, אמר ליה: "רשע! כמה גלגולין בישין עבדת על עמא קדישא!"

194b.9 אמר ליה לצליה: "תא וקטליה! ולא בשמא! דלא אתחזי האי לאדכרא עליה קדושה עלאה, בגין דלא תפוק נשמתיה ותתכליל במלין דדרגין קדישן, ותתקיים ביה מה דאמר "תמות נפשי מות ישרים"".

194b.10 בההוא שעתא עבד ביה כמה זיני מותא ולא מית, עד דנטל חרבא דהוה חקיק עלוי חויא מהאי סטרא וחויא מהאי סטרא.

194b.11 אמר ליה פנחס: "בדיליה קטול ליה ובדיליה ימות!"

194b.12 כדין קטל ליה ויכיל ליה. דכך ארחוי דההוא סטרא - מאן דאזל אבתראה - בה ימות ובה תפוק נשמתיה ובה תתכליל. והכי מית בלעם. ודייני ליה בדינין בההוא עלמא ולא אתקביר לעלמין. וגרמוי כלהו אתרקבו, ואתעבידו כמה חויין מזוהמין מנזקי שאר בריין. ואפילו תולעתין דהוו אכלי בשריה - אתהדרו חויין!

194b.13 אשכחנא בספרא דאשמודאי דיהב ליה לשלמה מלכא, דכל מאן דהוה בעי למעבד חרשין תקיפין סתימין דעינא - אי ידע טנרא דנפל תמן בלעם - ישכח מאינון חויין דהוו מגרמוי דההוא רשע. אי יקטיל חד מנייהו - רישא דיליה - ביה יעביד חרשין עלאין, בגופא דיליה - חרשין אחרנין, בזנבא דיליה - חרשין אחרנין. תלת זיני חרשין אית בכל חד וחד.

194b.14 מלכת שבא כד אתת לגבי שלמה, מאינון מלין דשאילת לשלמה אמרת "גרמא דחויא דתלת חרשין במה נתפס?" מיד - "לא היה דבר נעלם מן המלך אשר לֹ֦א הגיד לה" (מ"א י, ג) איהי שאילת על דא והות אצטריכת לאינון חויין. ולא יכילת לנטלא חד מנייהו. מה אתיב לה? מלין דהוו בלבה כך אודע לה דכתיב "ויגד לה שלמה את כל דבריה". אינון חויין לא יכיל לון כל בני עלמא בר ממלה דרזא חדא. ומאי איהו? שכבת זרע רותחת. ואי תימא מאן יכיל? אלא בשעתא דההוא שכבת זרע אפיק בר נש כד איהו בתיאובתא - אפיק לה לשמא דההוא חויא ברעותא דתיאובתא. כד נפיק ברתיחו - נטלי ליה מיד בלבושא חדא, וההוא לבושא זרקין לגבי חויא. מיד כפיף רישיה ותפסן ליה כמה דתפיס תרנגולא דביתא. ואי בכל מאני קרבין דעלמא יגחון - בחד מנייהו לא יכלין ליה! ובהאי לא אצטריך בר נש בעלמא מאני קרבא ולא מלה אחרא, ולא אצטריך לאסתמרא מנייהו דהא כלהו אתכפיין לגביה!

194b.15 כדין אתדבקו אינון מלין בלבבה ותאיבת להאי.

194b.16 "מכאן ולהלאה אלעזר ברי, קב"ה עבד מה דעבד בההוא חייבא. ורזין סתימין אלין לא אצטריכו לגלאה, אבל בגין דחבריא דהכא ינדעון ארחין סתימין דעלמא גלינא לכו! דהא כמה נמוסין סתימין אינון בעלמא ובני נשא לא ידעין, ואינון פליאן סתימין רברבן ועלאין. עליה ועל דדמי ליה קראן

Pointed Text

194b.1 צַלְיָה בְּרֵיהּ דְּשִׁבְטָא דְּדָן, קָם וְנָטַל שָׁלְטָנוּ דְּשַׁלִּיט עַל חַרְשִׁין, וּפָרַח בַּתְרֵיהּ. כֵּיוָן דְּחָמָא לֵיהּ הַהוּא רָשָׁע, עֲבַד אָרְחָא אוֹחֲרָא בַּאֲוִירָא, וּבָקַע חָמֵשׁ אֲוִירִין בְּהַהוּא אֹרַח, וְאִסְתַּלָּק וְאִתְכַּסֵּי מֵעֵינָא, כְּדֵין אִסְתַּכֵּן צַלְיָה בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, וַהֲוָה בְּצַעֲרָא דְּלָא הֲוָה יָדַע מַה יַעְבֵּיד.

194b.2 רָמָא לֵיהּ קָלָא פִּנְחָס וְאָמַר, טוּלָא דְּתָנִינַיָּיא דְּרַבְעִין עַל כָּל חִוְיָין, הַפוֹךְ בְּמִזְיָיךְ. מִיַּד יָדַע וְגַלֵּי הַהוּא אַחֲרָא, וְעָאל לְגַבֵּיהּ. מִיַּד אִתְגְּלֵי, וְנַחְתּוּ תַּרְוַיְיהוּ קַמֵּיהּ דְּפִנְחָס.

194b.3 תָּא חֲזֵי, הַהוּא רָשָׁע כְּתִיב בֵּיהּ וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי, דָּא הוּא עֶלְיוֹן דְּדַרְגִּין דִּילֵיהּ, חִוְיָא דְּכוּרָא. צַלְיָה נָטַל תְּרֵין, דְּכַר וְנוּקְבָּא. וּבְהַהוּא שַׁלִּיט עָלֵיהּ, בְּגִין דְּשֻׁלְטָנוּ דְּשַׁלִּיט עָלַיְיהוּ נָטַל, וְאִתְכַּפְיָין קַמֵּיהּ. וְדָא הֲוָה (בראשית מ״ט:י״ז) שְׁפִיפוֹן עֲלֵי אֹרַח. עַל הַהוּא אֹרַח, דְּעָבַד הַהוּא רָשָׁע, דִּכְתִיב (בראשית מ״ט:י״ז) יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶּרֶךְ, דָּא שִׁמְשׁוֹן. שְׁפִיפוֹן עֲלֵי אֹרַח, דָּא צַלְיָה.

194b.4 הַנּוֹשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס, דָּא עִירָה, דְּהֲוָה בַּהֲדֵיהּ דְּדָוִד, דְּהֲוָה אָתֵי מִדָּן, וּבְגִינֵיהּ, תַּלְיָא גְּבוּרְתֵּיהּ בְּדָוִד, דִּכְתִּיב (שמואל ב ח׳:ד׳) וַיְעַקֵּר דָּוִד אֶת כָּל הָרֶכֶב. וַיִּפּוֹל רוֹכְבוֹ אָחוֹר, דָּא שְׂרָיָה, דְּזַמִּין לְמֵיתֵי בַּהֲדֵי מְשִׁיחָא דְּאֶפְרַיִם, וְאִיהוּ הֲוִי מִשִּׁבְטָא דְּדָן, וְזַמִּין אִיהוּ לְמֶעְבַּד נוּקְמִין וּקְרָבִין בִּשְׁאַר עַמִּין. וְכַד דָּא יְקוּם, כְּדֵין מְחַכֶּא לְפוּרְקָנָא דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (בראשית מ״ט:י״ח) לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ. וְאַף עַל גַּב דְּאוֹקְמוּהָ לְהַאי קְרָא, אֲבָל בְּרִירוּ דְּמִלָּה כְּמָה דְּאִתְּמַר, וּכְמָּה דְּאוֹקְמוּהָ. וְעַל דָּא אָתָא קְרָא וְאוֹכַח.

194b.5 כֵּיוָן דְּנָחַת הַהוּא רָשָׁע לְקַמֵּי פִּנְחָס, אָמַר לֵיהּ, רָשָׁע, כַּמָה גִּלְגּוּלִין בִּישִׁין עַבָדְת, עַל עַמָּא קַדִישָׁא. אָמַר לֵיהּ לְצַלְיָה, תָּא וְקַטְלֵיהּ, וְלָא בִּשְׁמָא, דְּלָא אִתְחֲזֵי הַאי, לְאַדְכְּרָא עָלֵיהּ קְדוּשָּׁה עִלָּאָה, בְּגִין דְּלָא תִּיפּוּק נִשְׁמָתֵיהּ, וְתִתְכְּלִיל בְּמִלִּין דְּדַרְגִּין קַדִּישִׁין, וְתִתְקַיֵּים בֵּיהּ מַה דְּאָמַר תָּמוֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים.

194b.6 בְּהַהוּא שַׁעֲתָא עָבֵד בֵּיהּ כַּמָה זִינֵי מוֹתָא, וְלָא מִית, עַד דְּנָטַל חַרְבָּא דְּהֲוָה תָּקִין (ס"א חקיק) עֲלוֹי חִוְיָא מֵהַאי סִטְרָא, וְחִוְיָא מֵהַאי סִטְרָא. אָמַר לֵיהּ פִּנְחָס, בְּדִילֵיהּ טוֹל (נ"א קטול ליה), וּבְדִילֵיהּ יְמוּת. כְּדֵין קָטַל לֵיהּ, וְיָכִיל לֵיהּ. דְּכַךְ אָרְחוֹי דְּהַהוּא סִטְרָא, מַאן דְּאָזַל אֲבַּתְרָאָה, בָּהּ יָמוּת, וּבָהּ תִּפּוּק נִשְׁמָתֵיהּ, וּבָהּ תִּתְכְּלִיל. וְהָכִי מִית בִּלְעָם, וְדַיְינֵי לֵיהּ בְּדִינִין בְּהַהוּא עָלְמָא, וְלָא אִתְקְבִיר לְעָלְמִין. וְגַרְמוֹי כֻּלְּהוּ אִתְרְקָבוּ, וְאִתְעָבִידוּ כַּמָה חִוְיָין מְזוּהֲמִין, מְנַזְּקֵי שְׁאַר בִּרְיָין, וַאֲפִילּוּ תּוֹלַעְתִּין דַּהֲווֹ אַכְלֵי בִּשְׂרֵיהּ, אִתְהֲדָרוּ חִוְיָין.

194b.7 אַשְׁכַּחְנָא בְּסִפְרָא דְּאַשְׁמוֹדָאי, דְּיָהַב לֵיהּ לִשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, דְּכָל מַאן דְּהֲוָה בָּעֵי לְמֶעְבַּד חַרְשִׁין תַּקִּיפִין סְתִימִין דְּעֵינָא. אִי יְדַע טִנָּרָא דְּנָפַל תַּמָּן בִּלְעָם, יִשְׁכַּח מֵאִינּוּן חִוְיָין דַּהֲווֹ מִגַרְמוֹי דְּהַהוּא רָשָׁע, אִי יַקְטִיל חַד מִנַּיְיהוּ, רֵישָׁא דִּילֵיהּ בֵּיהּ יַעְבֵּיד חַרְשִׁין עִלָּאִין, בְּגוּפָא דִּילֵיהּ חַרְשִׁין אַחֲרָנִין, בִּזְנָבָא דִּילֵיהּ חַרְשִׁין אַחֲרָנִין. תְּלַת זִינֵי חַרְשִׁין, אִית בְּכָל חַד וְחָד.

194b.8 מַלְכַּת שְׁבָא כַּד אָתַת לְגַבֵּי שְׁלֹמֹה, מֵאִינּוּן מִלִּין דְּשָׁאִילַת לִשְׁלֹמֹה, אַמְרַת, גַּרְמָא דְּחִוְיָא דִּתְלַת חַרְשִׁין בְּמַה נִתְפַּס. מִיָּד (מלכים א י׳:ג׳) לֹא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ, אִיהִי שְׁאִילַת עַל דָּא, וַהֲוַת אִצְטְרִיכַת לְאִינּוּן חִוְיָין. וְלָא יָכִילַת לְנַטְלָא חַד מִנַּיְיהוּ. מָה אָתִיב לָהּ מִלִּין דַּהֲווֹ בְּלִבָּהּ. כַּךְ אוֹדַע לָהּ, דִּכְתִּיב וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָּ. אִינּוּן חִוְיָין, לָא יַכְלִין לוֹן כָּל בְּנֵי עָלְמָא, בַּר מִמִּלָּה דְּרָזָא חֲדָא, וּמַאי אִיהוּ. שִׁכְבַת זֶרַע רוֹתַחַת.

194b.9 וְאִי תֵּימָא מַאן יָכִיל. אֶלָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּהַהוּא שִׁכְבַת זֶרַע אַפִּיק בַּר נָשׁ, כַּד אִיהוּ בְּתִיאוּבְתָּא, אַפִּיק לָהּ לִשְׁמָא דְּהַהוּא חִוְיָא, בִּרְעוּתָא דְּתִיאוּבְתָא. כַּד נָפִיק בִּרְתִּיחוּ, נַטְלֵי לֵיהּ מִיָּד בִּלְבוּשָׁא חֲדָא, וְהַהוּא לְבוּשָׁא זַרְקִין לְגַבֵּי חִוְיָא, מִיָּד כָּפִיף רֵישֵׁיהּ, וְתַפְסָן לֵיהּ, כְּמָה דְּתָפִיס תַּרְנְגוֹלָא דְּבֵיתָא. וְאִי בְּכָל מָאנֵי קְרָבִין דְּעָלְמָא, יִגְּחוּן בְּחַד מִנַּיְיהוּ, לָא יַכְלִין לֵיהּ. וּבְהַאי, לָא אִצְטְרִיךְ בַּר נָשׁ בְּעָלְמָא מָאנֵי קְרָבָא, וְלָא מִלָּה אַחֲרָא וְלָא אִצְטְרִיךְ לְאִסְתַּמְּרָא מִנַּיְיהוּ דְּהָא כֻּלְּהוּ אִתְכַּפְיָין לְגַבֵּיהּ. כְּדֵין אִתְדָּבָקוּ אִינּוּן מִלִּין בִּלְבָבָהּ, וְתָאִיבַת לְהַאי.

194b.10 מִכָּאן וּלְהָלְאָה אֶלְעָזָר בְּרִי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבֵד מַה דְּעָבַד בְּהַהוּא חַיָּיבָא, וְרָזִין סְתִימִין אִלֵּין, לָא אִצְטְרִיכוּ לְגַלָּאָה, אֲבָל בְּגִין דְּחַבְרַיָּא דְּהָכָא יִנְדְּעוּן אָרְחִין סְתִימִין דְּעָלְמָא, גָּלֵינָא לְכוּ. דְּהָא כַּמָה נִמוּסִין סְתִימִין אִינּוּן בְּעָלְמָא, וּבְנֵי נָשָׁא לָא יַדְעִין, וְאִינּוּן פְּלִיאָן סְתִימִין, רַבְרְבָן וְעִלָּאִין. עָלֵיהּ, וְעַל דְּדָמֵי לֵיהּ, קְרָאן (משלי י׳:ז׳) וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב. זַכָּאִין אִינּוּן זַכָּאֵי קְשׁוֹט, עָלַיְיהוּ כְּתִיב, (תהילים ק״מ:י״ד) אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ וְגוֹ'.