Volume III
Balak
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 187a, reference page 6 of 57.
- Current daf
- 187a
- Reference units
- 57
Daf 187a
Unpointed Text
187a.1 יומא דעלמא עד השתא לא שמענא מלין אלין! ודאי הא אמינא דדא לאו בר נש איהו!"
187a.2 אמר ליה: "ברא מלאכא דיהו"ה רחימא דיליה! האי דאמרת "ועשית בריחים עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן וגו' וחמשה בריחים וגו' וחמשה בריחים לירכתים ימה" (שמות כ"ו, כ"ה-כ"ז) - הא בריחים טובא איכא הכא! וידים אינון תרין!?"
187a.3 אמר ליה: "דא הוא דאמרין מפומיה דבר נש אשתמע מאן איהו! אבל הואיל ולא אשגחתון - אנא אימא!"
187a.4 פתח ואמר "החכם עיניו בראשו וגו'" (קהלת ב, יד). וכי באן אתר עינוי דבר נש אלא בראשו?! דילמא בגופו או בדרועיה? דאפיק לחכם יתיר מכל בני עלמא! אלא קרא הכי הוא ודאי! דתנן לא יהך בר נש בגלוי דרישא ד' אמות. מאי טעמא? דשכינתא שריא על רישיה. וכל חכים עינוי ומלוי "בראשו" אינון - בההוא דשריא וקיימא על רישיה. וכד עינוי תמן - לינדע דההוא נהורא דאדליק על רישיה אצטריך למשחא, בגין דגופא דבר נש איהו פתילה, ונהורא אדליק לעילא. ושלמה מלכא צווח ואמר "ושמן על ראשך אל יחסר" - דהא נהורא דבראשו אצטריך למשחא ואינון עובדין טבאן. ועל דא "החכם עיניו בראשו" ולא באתר אחרא.
187a.5 אתון חכימין ודאי ושכינתא שרייא על רישייכו! היך לא אשגחתון להאי דכתיב "ועשית בריחים וגו' לקרשי צלע המשכן האחד וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית" (שמות כו, כו) - 'האחד והשנית' אמר קרא, 'שלישית ורביעית' לא אמר קרא. דהא 'אחד ושנית' דא חשיבו דתרין סטרין. ובגין כך עביד חושבנא בתרין אלין.
187a.6 אתו אינון ונשקוהו. בכה רבי יהודה ואמר: "ר' שמעון זכאה חולקך! זכאה דרא דהא בזכותך אפילו ינוקי דבי רב אינון טנרין רמאין תקיפין!".
187a.7 אתאת אמיה, אמרה לון: "רבותי! במטו מנייכו! לא תשגחון על ברי אלא בעינא טבא".
187a.8 אמרו לה: "זכאה חולקך אתתא כשרה, אתתא ברירא מכל שאר נשין! דהא קב"ה בריר חולקך וארים דגלך על כל שאר נשין דעלמא!"
187a.9 אמר ינוקא: אנא לא מסתפינא מעינא בישא - דבר נונא רבא ויקירא אנא! ונונא לא דחיל מעינא בישא דכתיב "וידגו לרוב בקרב הארץ" (בראשית מח, טז). מאי "לרוב"? לאסגאה על עינא. ותנינן "מה דגים דימא - מיא חפי עליהון ולית עינא בישא וכו'". "לרוב" ודאי! "בקרב הארץ" - בגו בני אנשא על ארעא.
187a.10 אמרו: "ברא מלאכא דיהו"ה! לית בנא עינא בישא ולא מסטרא דעינא בישא אתינן! וקב"ה חפי עלך בגדפוי":
187a.11 פתח ואמר: "המלאך הגואל אותי מכל רע יברך וגו'" (בראשית מח, טז).
187a.12 האי קרא אמר יעקב ברוח קודשא. אי ברוח קודשא אמר ליה - רזא דחכמתא אית ביה.
187a.13 "המלאך" - קרי ליה 'מלאך' וקרי ליה שמהן אחרנין - הכא אמאי אקרי "מלאך"? אלא כד איהו שליחא מלעילא, וקבילת זהרא מגו אספקלריא דלעילא דכדין מברכין לה אבא ואמא להאי. אמרי לה "ברתי! זילי נטורי ביתיך! פקידי לביתיך! הכי עבידי לביתיך - זילי וזוני לון! זילי דההוא עלמא דלתתא מחכא לך! בני ביתך מחכאן מזונא מנך! הא לך כל מה דתצטרכי למיהב לון!" - כדין איהי "מלאך".
187a.14 ואי תימא, והא בכמה דוכתי אקרי מלאך ולא אתי למיזן עלמין? ועוד דבשמא דא לא זן עלמין אלא בשמא דיהו"ה?! -- הכי הוא ודאי! כד שליח מגו אבא ואמא אקרי מלאך, וכיון דשארי על דוכתיה על תרין כרובין - יהו"ה שמיה.
187a.15 למשה כד אתחזי ליה בקדמיתא אקרי 'מלאך'. ליעקב לא אתחזי הכי אלא בדוגמא דכתיב "ורחל באה" - דא דיוקנא דרחל אחרא דכתיב "כה אמר יהו"ה קול ברמה נשמע וגו' רחל מבכה על בניה" (ירמיהו לא, יד). "ורחל באה" סתם. "עם הצאן" - דרגין דילה. "אשר לאביה" ודאי! וכלהו אתמנון ואתפקדון בידהא. "כי רועה היא" - איהי מנהגא לון ואתפקדא עלייהו.
Pointed Text
187a.1 וְאִי תֵּימָא, נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ, דָּא הוּא הַזְמָנָה, בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ דָּא הוּא בְּרָכָה. הָכִי הוּא וַדַּאי. אֲבָל נְבָרֵךְ, הַזְמָנָה אַחֲרָא אִיהוּ, הַזְמָנָה דְּבוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. (ס"א דפומא) דְּקַדְמֵיתָא אִיהִי הַזְמָנָה לְכוֹס דִּבְרָכָה סְתָם. וְהַאי כּוֹס, כֵּיוָן דְּאַנְטִיל אִיהוּ הַזְמָנָה אַחֲרָא בְּמִלָּה דִּנְבָרֵךְ לְגַבֵּי עָלְמָא עִלָּאָה דְּכָל מְזוֹנִין וּבִרְכָאן מִתַּמָּן נָפְקִין, וּבְגִין כָּךְ אִיהוּ בְּאֹרַח סָתִים, דְּעָלְמָא עִלָּאָה סָתִים אִיהוּ, וְלֵית לְגַבֵּיהּ הַזְמָנָה. אֶלָּא בְּדַרְגָּא דָּא כּוֹס דִּבְרָכָה. (במלה דנברך) אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, זַכָּאָה חוּלָקָנָא, דְּמִן יוֹמָא דְּעָלְמָא עַד הַשְׁתָּא, לָא שְׁמַעְנָא מִלִּין אִלֵּין, וַדַּאי הָא אֲמֵינָא דְּדָא לָאו בַּר נָשׁ אִיהוּ.
187a.2 אָמַר לֵיהּ, בְּרָא, מַלְאָכָא דַּיְיָ, רְחִימָא דִּילֵיהּ, הַאי דְּאַמְרַת וְעָשִׂיתָ בְרִיחִים עֲצֵי שִׁטִּים חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן וְגוֹ', וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִים וְגוֹ', וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִים לַיַרְכָתַיִם יָמָּה. הָא בְּרִיחִים טוּבָא אִיכָּא הָכָא, וְיָדַיִם אִינּוּן תְּרֵין. אָמַר לֵיהּ, דָּא הוּא דְּאַמְרִין, מִפּוּמֵיהּ דְּבַר נָשׁ אִשְׁתְּמַע מַאן אִיהוּ. אֲבָל הוֹאִיל וְלָא אַשְׁגַחְתּוּן אֲנָא אֵימָא.
187a.3 פָּתַח וְאָמַר, (קהלת ב׳:י״ד) הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְגוֹ'. וְכִי בְּאָן אֲתָר עֵינוֹי דְּבַּר נָשׁ, אֶלָּא בְּרֹאשׁוֹ, דִּילְמָא בְּגוּפוֹ אוֹ בִּדְרוֹעֵיהּ, דְּאַפִּיק לֶחָכָם יַתִיר מִכָל בְּנֵי עָלְמָא. אֶלָּא קְרָא הָכִי הוּא וַדַּאי, דִּתְנָן, לָא יְהַךְ בַּר נָשׁ בְּגִלוּי דְּרֵישָׁא ד' אַמּוֹת. מַאי טַעְמָא. דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עַל רֵישֵׁיהּ, וְכָל חַכִּים, עֵינוֹי וּמִלּוֹי בְּרֹאשׁוֹ אִינּוּן, בְּהַהוּא דְּשַׁרְיָא וְקַיְּימָא עַל רֵישֵׁיהּ.
187a.4 וְכַד עֵינוֹי תַּמָּן, לִינְדַּע דְּהַהוּא נְהוֹרָא דְּאַדְלִיק עַל רֵישֵׁיהּ, אִצְטְרִיךְ לְמִשְׁחָא, בְּגִין דְּגוּפָא דְּבַּר נָשׁ אִיהוּ פְּתִילָה, וּנְהוֹרָא אַדְלִיק לְעֵילָּא, וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא צָוַוח וְאָמַר, (קהלת ט׳:ח׳) וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר, דְּהָא נְהוֹרָא דִּבְרֹאשוֹ, אִצְטְרִיךְ לְמִשְׁחָא וְאִינּוּן עוֹבָדִין טָבָאן. וְעַל דָּא הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְלָא בַּאֲתָר אַחֲרָא.
187a.5 אַתּוּן חַכִּימִין, וַדַּאי שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָיא עַל רֵישַׁיְיכוּ, הֵיךְ לָא אַשְׁגַחְתּוּן לְהַאי, דִּכְתִּיב וְעָשִׂיתָ בְרִיחִים וְגוֹ', לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָד. וַחֲמִשָּׁה בְּרִיחִים לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית. הָאֶחָד וְהַשֵּׁנִית אָמַר קְרָא, שְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית לָא אָמַר קְרָא. דְּהָא אֶחָד וְשֵׁנִית, דָּא חָשִׁיבוּ דִּתְרֵין סִטְרִין, וּבְגִין כָּךְ עָבִיד חוּשְׁבָנָא בִּתְרֵין אִלֵּין.
187a.6 אָתוּ אִינּוּן וּנְשָׁקוּהוּ, (כמלקדמין) בָּכָה רִבִּי יְהוּדָה, וְאָמַר, רִבִּי שִׁמְעוֹן זַכָּאָה חוּלָקָךְ, זַכָּאָה דָּרָא, דְּהָא בִּזְכוּתָךְ אֲפִילּוּ יַנּוּקֵי דְּבֵי רַב, אִינּוּן טִנָרִין רָמָאִין תַּקִּיפִין. אָתָאת אִמֵּיהּ, אָמְרָה לוֹן רַבּוֹתַי, בְּמָטוּ מִנַּיְיכוּ, לָא תִּשְׁגְּחוּן עַל בְּרִי, אֶלָּא בְּעֵינָא טָבָא. אָמְרוּ לָהּ, זַכָּאָה חוּלָקָךְ אִתְּתָא כְּשֵׁרָה, אִתְּתָא בְּרִירָא מִכָּל שְׁאַר נָשִׁין, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרִיר חוּלָקָךְ, וְאָרִים דִּגְלָךְ עַל כָּל שְׁאַר נָשִׁין דְּעָלְמָא.
187a.7 אָמַר יַנּוּקָא, אֲנָא לָא מִסְתַּפֵינָא מֵעֵינָא בִּישָׁא, דְּבַר נוּנָא רַבָּא וְיַקִּירָא אֲנָא, וְנוּנָא לָא דָּחִיל מֵעֵינָא בִּישָׁא, דִּכְתִּיב, (בראשית מ״ח:ט״ז) וְיִדְגּוּ לָרוֹב בְּקֶּרֶב הָאָרֶץ, מַאי לָרוֹב, לְאַסְגָּאָה עַל עֵינָא. וְתָנֵינָן, מַה דָּגִים דְּיַמָּא, מַיָּא חָפֵּי עֲלֵיהוֹן, וְלֵית עֵינָא בִּישָׁא וְכוּ'. לָרוֹב וַדַּאי, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, בְּגוֹ בְּנֵי אֱנָשָׁא עַל אַרְעָא. אָמְרוּ, בְּרָא, מַלְאָכָא דַּיְיָ, לֵית בָּנָא עֵינָא בִּישָׁא, וְלָא מִסִּטְרָא דְּעֵינָא בִּישָׁא אֲתֵינָן. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָפֵּי עֲלָךְ בְּגַדְפּוֹי.
187a.8 פָּתַח וְאָמַר (בראשית מ״ח:ט״ז) הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ וְגוֹ'. הַאי קְרָא אָמַר יַעֲקֹב בְּרוּחַ קוּדְשָׁא, אִי בְּרוּחַ קוּדְשָׁא אָמַר לֵיהּ, רָזָא דְּחָכְמְתָא אִית בֵּיהּ. הַמַּלְאָךְ, קָרֵי לֵיהּ מַלְאָךְ. וְקָרֵי לֵיהּ שְׁמָהָן אַחֲרָנִין. הָכָא, אֲמַאי אִקְרֵי מַלְאָךְ. אֶלָּא כַּד אִיהוּ שְׁלִיחָא מִלְּעֵילָּא, וְקַבִּילַת זֹהֲרָא מִגּוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא דִּלְעֵילָּא, (ס"א דכד) דִּכְדֵין מְבָרְכִין אַבָּא וְאִמָּא לְהַאי, אַמְרֵי לָהּ בְּרַתִּי, זִילִי נְטוּרִי בֵּיתֵיךְ, פְּקִידִי לְבֵיתֵיךְ. הָכִי עֲבִידִי לְבֵיתֵיךְ. זִילִי וְזוּנִי לוֹן. זִילִי, דְּהַהוּא עָלְמָא דִּלְתַּתָּא מְחַכָּא לָךְ, בְּנֵי בֵּיתְךָ מְחַכָּאן מְזוֹנָא מִנָךְ, הָא לָךְ כָּל מַה דְּתִצְטָרְכִי לְמֵיהַב לוֹן, כְּדֵין אִיהִי מַלְאָךְ.
187a.9 וְאִי תֵּימָא, וְהָא בְּכַמָּה דּוּכְתֵּי אִקְרֵי מַלְאָךְ, וְלָא אָתֵי לְמֵיזָן עָלְמִין. וְעוֹד, דְּבִשְׁמָא דָּא לָא זָן עָלְמִין, אֶלָּא בִּשְׁמָא דַּיְיָ. הָכִי הוּא וַדַּאי, כַּד שָׁלִיחַ מִגּוֹ אַבָּא וְאִמָּא, אִקְרֵי מַלְאָךְ, וְכֵיוָן דְּשָׁארִי עַל דּוּכְתִין, עַל תְּרֵין כְּרוּבִין אֲדֹנָי שְׁמֵיהּ.
187a.10 לְמֹשֶׁה כַּד אִתְחֲזֵי לֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, אִקְרֵי (בראשית קי"ג ע"ב) (שמות ג) מַלְאָךְ. לְיַעֲקֹב לָא אִתְחֲזֵי הָכִי, אֶלָּא בְּדוּגְמָא, דִּכְתִּיב (בראשית כ״ט:ט׳) וְרָחֵל בָּאָה, דָּא דִּיּוּקְנָא דְּרָחֵל אַחֲרָא, דִּכְתִּיב (ירמיהו ל״א:ט״ו) כֹּה אָמַר יְיָ קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע וְגוֹ'. רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ. וְרָחֵל בָּאָה סְתָם, עִם הַצֹּאן דַּרְגִין דִּילָהּ. אֲשֶׁר לְאָבִיהָ ודַּאי. וְכֻלְּהוּ אִתְמְנוּן וְאִתְפַּקְּדוּן בִּידָהָא. כִּי רוֹעָה הִיא, אִיהִי מַנְהִיגָא לוֹן, וְאִתְפַּקְּדָא עָלַיְיהוּ.
187a.11 וְהָכִי בְּמֹשֶׁה כְּתִיב, (שמות ג׳:ב׳) וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְיָ אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ. וְאִי תֵּימָא יַתִיר הוּא שְׁבָחָא דְּאַבְרָהָם, דְּלָא כְּתִיב בֵּיהּ מַלְאָךְ, אֶלָּא (בראשית י״ח:א׳) וַיֵּרָא אֵלָיו יְיָ בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא וְגוֹ'. הָתָם בְּאַבְרָהָם, אִתְחֲזֵי לֵיהּ אֲדֹנָי, בְּאָלֶף דָּלֶת, בְּגִין דִּבְהַהוּא זִמְנָא קַבִּיל בְּרִית, וּמַה דְּהֲוָה אִתְכַּסֵּי עַד כְּעָן מִנֵּיהּ, אִתְחֲזֵי לֵיהּ רִבּוֹן וְשָׁלִיט, וְהָכִי אִתְחֲזֵי, דְּהָא כְּדֵין בְּהַהוּא דַּרְגָּא אִתְקָשַׁר, וְלָא יַתִיר. וּבְגִין כָּךְ, בִּשְׁמָא דַּאֲדוֹן רִבּוֹן עָלֵיהּ.