Volume III

Balak

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 193a, reference page 18 of 57.

Current daf
193a
Reference units
57

Daf 193a

Unpointed Text

193a.1 רבבות קדשא דממנן על שאר עמין ואתיבו ליה אוף הכי. ומכלהו קביל ונטיל מתנן למיהב לון לישראל.

193a.2 לאסיא דהוה ליה חד מאנא מליא מסמא דחיי ונטיר ליה לבריה. בעא למיהב ליה לבריה ההוא פלייטון דסמא דחיי.

193a.3 אסיא הוה חכים. אמר: "עבדין בישין אית בביתי. אי ינדעון דאנא יהיב לברי נבזבזא דא - יבאיש בעינייהו ויבעון לקטלא ליה".

193a.4 מה עבד? נטל זעיר מסמא דמותא ושוי אפתחא דמאנא.

193a.5 קרא לעבדוי. אמר לון: "אתון מהימנן קדמי - תבעון לההוא סמא?".

193a.6 אמרו: "נחמי מאי הוא!"

193a.7 נטלו למטעם. עד לא ארחו - בעו למימת.

193a.8 אמרו בלבייהו: "אי האי סמא יהיב לבריה - ודאי ימות ואנן נירת לרבוננא!".

193a.9 אמרו קמיה: "מרנא! סמא דא לא אתחזי אלא לברך! והא אגרא דפולחננא - שבקנא גבך! זיל והב ליה לשוחדא דיקבל סמא דא!".

193a.10 כך קב"ה הוא אסיא חכים. ידע דאי יהיב אורייתא לישראל עד לא אודע לון - בכל יומא הוו רדפין לון לישראל עלה וקטלין לון. אבל עבד דא - ואינון יהבו ליה מתנן ונבזבזן בגין דיקבלון לה! וכלהו קביל לון משה למיהב להו לישראל. הדא הוא דכתיב "עלית למרום שבית שבי וגו'" (תהלים סח, יט). ובגין כך ירתו ישראל אורייתא בלא ערעורא ובלא קטרוגא כלל.

193a.11 בריך הוא! בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא!

193a.12 תא חזי! עדים דבני ישראל אלין מתנן ונבזבזן דקבילו, ובגין כך לא הוה שליט עלייהו מותא ולא סטרא אחרא. ולא די לון די נטלו אורייתא בלא ערעורא כלל - אלא דקבילו נבזבזן ומתנן מכלהו! כיון דחטו מה כתיב? "ויתנצלו בני ישראל את עדים" (שמות לג, ו) - אינון "מַתָּנוֹת בָּאָדָם" (תהלים סח, יט). מה אשתאר מנהון? ההוא שבי דכתיב "עלית למרום שבית שבי וגו'". אוספו וחטו. מה כתיב? "וישמע הכנעני מלך ערד" (במדבר כא, א), וכתיב "וילחם בישראל וישב ממנו שבי". ועם כל דא וכל זמנא דישראל תבין לאבוהון דבשמיא - אינון נבזבזן יתהדר לגבייהו ואתחפיין ביה. ולזמנא דאתי - כלא יתהדר, דכתיב "ושב יהו"ה אלהיך את שבותך וגו'" (דברים ל, ג).

193a.13 מכאן ולהלאה - אימא מילך!

193a.14 אמר ר' יוסי: "יהו"ה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה" (שופטים ה, ד). בשעתא דקב"ה תב משעיר דלא קבילו אורייתא - "ארץ רעשה וגו'". מאי טעמא רעשה? בגין דבעאת לאהדרא לתוהו ובוהו! דהכי אתקני קב"ה בעלמא - אי יקבלון בני ישראל אורייתא - מוטב, ואם לאו - אהדר עלמא לתוהו ובוהו. כיון דחמאת ארעא דהא אזמין קב"ה לכל עממיא דיקבלון אורייתא ולא קבילו, ומכל עממיא לא אשתארו אלא ישראל בלחודייהו - חשיבת ארעא דישראל לא יקבלון כוותייהו ובגין כך "ארץ רעשה". כיון דאמרו "נעשה ונשמע" - מיד שקטה. הדא הוא דכתיב "אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה" (תהלים עו, ט). "יָרְאָה" בקדמיתא, ולבסוף "וְשָׁקָטָה".

193a.15 ותא חזי בגין דישראל אמרו "נעשה" - לא דחלין מן כל עשייה דיכלון כל חרשי דעלמא למעבד, ולא מכל קסמין וחרשין דעלמא. מאי טעמא? חד בגין דא. וחד בגין דכד אפיק לון קב"ה ממצרים - תבר קמייהו כל זיני חרשי וקסמין דלא יכלין לשלטאה עלייהו. וההיא שעתא דאתא בלק הוה ידע דא. מיד "וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר וגו'". מאי "פתורה"? אלא דיתקין פתורא ויבעי מתמן עיטא מה יעביד. "אשר על הנהר" - "על הנהרים" מבעי ליה! מאי "על הנהר"? ודאי הכי הוא! דעל חד נהרא קיימא תדיר!

193a.16 רבי אלעזר ורבי אבא הוו אזלי למיחמי לרבי יוסי בר' שמעון בן לקוניא חמוי דרבי אלעזר. קמו בפלגות ליליא למלעי באורייתא. יתבו.

193a.17 אמר ר' אלעזר: "השתא הוא עדנא דקב"ה עאל בגנתא דעדן לאשתעשע בצדיקייא דתמן!"

193a.18 אמר ר' אבא: "שעשועא דא מאי הוא והיך ישתעשע בהו?"

193a.19 אמר ר' אלעזר: "מלה דא רזא סתימא איהו!

Pointed Text

193a.1 כֵּיוָן דְּנָטַל מַתְנָן אִלֵּין לְיִשְׂרָאֵל, מֵאִינּוּן רַבְרְבָנִין שָׁלְטָנִין, אָתָא וְקָרָא לְהוּ לְכָל רִבְבוֹת קֹדֶשׁ, דִּמְמָנָן עַל שְׁאַר עַמִּין, וְאָתִיבוּ לֵיהּ אוּף הָכִי. וּמִכֻּלְּהוּ קַבִיל וְנָטִיל מַתְנָן, לְמֵיהַב לוֹן לְיִשְׂרָאֵל. לְאַסְיָא, דְּהֲוָה לֵיהּ חַד מָאנָא מַלְיָא מִסַּמָּא דְּחַיֵּי, וְנָטִיר לֵיהּ לִבְרֵיהּ. בָּעָא לְמֵיהַב לֵיהּ לִבְרֵיהּ, הַהוּא פְּלַיִיטוֹן דְּסָמָא דְּחַיֵּי. אַסְיָא הֲוָה חַכִּים, אָמַר עַבְדִין בִּישִׁין אִית בְּבֵיתִי, אִי יִנְדְּעוּן דַּאֲנָא יָהִיב לִבְרִי נְבַזְבְּזָא דָּא, יַבְאִישׁ בְּעֵינַיְיהוּ, וְיִבְעוּן לְקָטְלָא לֵיהּ.

193a.2 מָה עֲבַד. נָטַל זְעֵיר מִסַמָּא דְּמוֹתָא, וְשַׁוִּי אֲפִּתְחָא דְּמָאנָא, קְרָא לְעַבְדוֹי, אָמַר לוֹן, אַתּוּן מְהֵימְנָן קֳדָמַי, תִּבְעוּן לְהַהוּא סַמָא. אָמְרוּ נֶחמֵי מַאי הוּא. נַטְלוּ לְמִטְעַם, עַד לָא אַרְחוּ, בָּעוּ לְמֵימַת, אָמְרוּ בְּלִבַּיְיהוּ, אִי הַאי סַמָּא יָהִיב לִבְרֵיהּ, וַדַּאי יָמוּת וַאֲנָן נִירַת לְרִבּוֹנָנָא. אָמְרוּ קַמֵּיהּ, מָרָנָא, סַמָּא דָּא לָא אִתְחֲזֵי אֶלָּא לִבְרָךְ, וְהָא אַגְרָא דְּפוּלְחָנָנָא שְׁבַקְנָא גַּבָּךְ, זִיל וְהַב לֵיהּ לְשׁוֹחֲדָא, דִּיּקֲבֵּל סַמָּא דָּא.

193a.3 כַּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הוּא אַסְיָא חַכִּים, יָדַע דְּאִי יָהִיב אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל, עַד לָא אוֹדַע לוֹן, בְּכָל יוֹמָא הֲווֹ רַדְפִין לוֹן לְיִשְׂרָאֵל עָלָהּ, וְקַטְלִין לוֹן. אֲבָל עֲבַד דָּא, וְאִינּוּן יָהֲבוּ לֵיהּ מַתְנָן וּנְבִזְבְּזָן, בְּגִין דִּיְקַבְּלוּן לָהּ. וְכֻלְּהוּ קַבִּיל לוֹן מֹשֶׁה, לְמֵיהַב לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים ס״ח:י״ט) עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי וְגוֹ'. וּבְגִין כַּךְ יַרְתּוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרַיְיתָא, בְּלָא עִרְעוּרָא, וּבְלָא קִטְרוּגָא כְּלָל. בְּרִיךְ הוּא, בְּרִיךְ שְׁמֵיהּ, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

193a.4 תָּא חֲזֵי, עֶדְיָם דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אִלֵּין מַתְנָן וּנְבִזְבְּזָן דְּקַבִּילוּ. וּבְגִין כָּךְ, לָא הֲוָה שַׁלִּיט עָלַיְיהוּ מוֹתָא, וְלָא סִטְרָא אַחֲרָא, וְלָא דַּי לוֹן דַּי נַטְלוּ אוֹרַיְיתָא בְּלָא עִרְעוּרָא כְּלָל, אֶלָּא דְּקַבִּילוּ נְבִזְבְּזָן וּמַתְנָן מִכֻּלְּהוּ. כֵּיוָן דְּחָטוּ מַה כְּתִיב, (שמות ל״ג:ו׳) וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם. אִינּוּן (תהילים ס״ח:י״ט) מַתָּנוֹת בָּאָדָם. מַה אִשְׁתְּאַר מִנְּהוֹן. הַהוּא שְׁבִי, דִּכְתִיב עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי וְגוֹ'.

193a.5 אוֹסִפוּ וְחָטוּ, מַה כְּתִיב (במדבר כ״א:א׳) וְיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד. וּכְתִיב, וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי (ועם כל דא) וְכָל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל תָּבִין לַאֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא, אִינּוּן נְבִזְבְּזָן (וכלא) יִתְהָדַּר לְגַבַּיְיהוּ, וְאִתְחַפְּיָין בֵּיהּ. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי, כֹּלָּא יִתְהָדַּר דִּכְתִּיב, (דברים ל׳:ג׳) וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְגוֹ'. מִכָּאן וּלְהָלְאָה אֵימָא מִילָּךְ.

193a.6 אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, (שופטים ה׳:ד׳) יְיָ בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה. בְּשַׁעֲתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תָּב מִשֵּׂעִיר, דְּלָא קַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא, אֶרֶץ רָעָשָׁה וְגוֹ'. מַאי טַעְמָא רָעָשָׁה. בְּגִין דְּבָעָאת לְאָהַדְרָא לְתוֹהוּ וָבוֹהוּ, דְּהָכִי אַתְנֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעָלְמָא, אִי יְקַבְּלוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹרַיְיתָא, מוּטָב. וְאִם לָאו, אַהְדָּר עָלְמָא לְתוֹהוּ וָבוֹהוּ. כֵּיוָן דְּחָמָאת אַרְעָא, דְּהָא אַזְמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְכָל עֲמְמַיָא דִּיְקַבְּלוּ אוֹרַיְיתָא, וְלָא קַבִּילוּ. וּמִכָּל עֲמְמַיָא לָא אִשְׁתָּאֲרוּ אֶלָּא יִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ, חֲשִׁיבַת אַרְעָא, דְּיִשְׂרָאֵל לָא יְקַבְּלוּן כְּוָותַיְיהוּ, וּבְגִין כָּךְ אֶרֶץ רָעָשָׁה. כֵּיוָן דְּאָמְרוּ נַּעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, מִיָּד שָׁקָטָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהילים ע״ו:ט׳) אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה. יָרְאָה בְּקַדְמִיתָא, וּלְבַסּוֹף וְשָׁקָטָה.

193a.7 וְתָּא חֲזֵי, בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל אָמְרוּ נַעֲשֶׂה, לָא דַּחֲלִין מִן כָּל עֲשִׂיָּיה, דְּיֵכְלוּן כָּל חֲרָשֵׁי דְּעָלְמָא לְמֶעְבַּד, וְלָא מִכָּל קִסְמִין וְחַרְשִׁין דְּעָלְמָא. מַאי טַעְמָא. חַד, בְּגִין דָּא. וְחַד, בְּגִין דְּכַד אַפִּיק לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִמִּצְרַיִם, תָּבַר קַמַּיְיהוּ כָּל זִינֵי חַרְשֵׁי וּקִסְמִין, דְּלָא יַכְלִין לְשַׁלְּטָאָה עָלַיְיהוּ, וְהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאָתָא בָּלָק, הֲוָה יָדַע דָּא. מִיָּד וַיִשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר וְגוֹ'. מַאי פְּתוֹרָה. אֶלָּא דְּיַתְקִין פְּתוֹרָא, וְיִבְעֵי מִתַּמָּן עֵיטָא, מַה יַעְבִּיד. אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר, עַל הַנְהָרִים מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי עַל הַנָּהָר. וַדַּאי הָכִי הוּא, דְּעַל חַד נַהֲרָא קַיְּימָא תָּדִיר.

193a.8 רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי אַבָּא, הֲווֹ אָזְלֵי לְמֶיחֱמֵי לְרִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקוּנְיָא, חַמוֹי דְּרִבִּי אֶלְעָזָר, קָמוּ בְּפַלְגוּת לֵילְיָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, יָתְבוּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הַשְׁתָּא הוּא עִדָנָא, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן, לְאִשְׁתַּעְשָׁע בְּצַדִיקַיָּיא דְּתַמָּן. אָמַר רִבִּי אַבָּא, שַׁעֲשׁוּעָא דָּא מַאי הוּא, וְהֵיךְ יִשְׁתַּעְשַׁע בְּהוּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, מִלָּה דָּא רָזָא סְתִימָא אִיהוּ, טְמִירָא לְגַבַּי, דְּלָא יְדִיעַ. אָמַר לֵיהּ, וְכִי בְּרֵיקָנַיָּא הֲווֹ סַמְכִין רַבְרְבִין דְּמִקַּדְמַת דְּנָא בְּהַאי עָלְמָא, דְּלָא יָדְעוּ, וְלָא רָדְפוּ אֲבַּתְרָהּ לְמִנְדַע עַל מַה קַיְימִין בְּהַאי עָלְמָא, וּמַה הֲווֹ מְחַכָּאן בְּהַהוּא עָלְמָא.