Volume III

Balak

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 199b, reference page 31 of 57.

Current daf
199b
Reference units
57

Daf 199b

Unpointed Text

199b.1 "כַּלָּה" כלא דחיק.

199b.2 רפיון דשאר עמין גרים לון רפיון וביש, והאי איהו "כָלָה". והכי אתחזי לון. דהא כל רפיון בלא דחיקו דהוה לון בהאי עלמא - גרים לון רפיון לבתר בלא דחיקו - "כָלָה" - "כי כלה ונחרצה שמעתי" (ישעיהו כח, כב), "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה" (ירמיהו ל, יא) - כלה ברפיון.

199b.3 לישראל דהוה לון דחיקו ועאקו - "כַּלָּה" - "וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ" (ישעיהו סא, י). מאן "כליה"? אלין ישראל דאינון כלים דהאי כלה.

199b.4 ישראל דהוה לון דחיקו ועאקו - "אקים את סכת דוד הנופלת" (עמוס ט, יא), "סוכת שלום". לשאר עמין דהוה לון רפיון - צרה וצוקה, "כָלָה" ברפיון כמה דהוה לון בקדמיתא. ועל דא "כי אעשה כלה בכל הגוים וגו' ואותך לא אעשה כלה" - דהא לא אתחזי לך. דהא דחיק הוית בקדמיתא זמנין סגיאין בדחיקו דגלותא תדיר. ודחיק תהיה "כַּלָּה".

199b.5 "וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט" (ירמיהו ל, יא). האי קרא הכי מבעי ליה - "ויסרתיך במשפט" - דהא אימתי ייסורי בשעתא דדינא! מאי "ויסרתיך למשפט"? אלא כתיב "יהו"ה במשפט יבא עם זקני עמו" (ישעיהו ג, יד). וההוא יומא אקדים קב"ה אסוותא לישראל עד לא ייעלון לדינא בגין דייכלון לקיימא ביה. ומאי אסוותא היא? דבכל שעתא ושעתא קב"ה יהיב יסורין לישראל זעיר זעיר, בכל זמנא וזמנא ובכל דרא ודרא, בגין דכד ייעלון ליומא דדינא רבא דייחון מתייא - לא ישלוט עלייהו דינא.

199b.6 "וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ" מהו? אלא כד ישראל בלחודייהו, ולא עאלין בדינא עם שאר עמין, קב"ה עביד לון לגו משורת הדין והוא מכפר עלייהו. ובזמנא דעאלין בדינא בשאר עמין מה עביד? ידע קב"ה דהא סמא"ל אפטרופוסא דעשו ייתי לאדכרא חוביהון דישראל וכניש כלהו לגביה ליומא דדינא. והא קב"ה אקדים להו אסוותא, ועל כל חובא וחובא - לקי ונקה להו ביסורין זעיר זעיר. ודא הוא "ונקה" ביסורין. ובגין כך בדינא דקשוט - "לא אנקך" מעלמא בדינא, בתר דסבלת יסורין זעיר זעיר.

199b.7 ותו "לא אנקך" - אע"ג דאתון בני - לא אשבוק חוביכון אלא אתפרע מנכון זעיר זעיר בגין דתהוון זכאין ליומא דדינא רבא. כד אתאן לדינא - אתא סמא"ל בכמה פתקין עלייהו. וקב"ה אפיק פתקין דיסורין דסבלו ישראל על כל חובא וחובא ונמוחו כל חובין. ולא עביד לון וותרנותא כלל. כדין תשש כחיה וחיליה דסמאל ולא יכיל לון. ויתעבר מעלמא הוא וכל סטרוי וכל עמין. הדא הוא דכתיב "ואתה אל תירא עבדי יעקב וגו'" בגין כך "ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך".

199b.8 ודוד מלכא אמר "כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר לִירוֹת בְּמוֹ אֹפֶל לְיִשְׁרֵי לֵב" (תהלים יא, ב). ואף על גב דהאי קרא הא אוקמוה על שבנא ויואח ממנן דחזקיה אתמר, אבל האי קרא על סמא"ל וסיעתיה אוף הכי אתמר! דכל עובדוי ועיטוי על ישראל נינהו.

199b.9 בלק ובלעם - ההוא ארח ממש נקטו, והא אתמר דחבורא בישא עבדו. אמרו עמל"ק - ע"ם ל"ק; עמא דלקא לון כחויא דמחי בזנבא דיליה. הא אנן יתיר! בל"ק - ב"א ל"ק; אתא מאן דלקי לון כרעותיה. בלע"ם - ב"ל ע"ם; לית עמא ולית רעיא! שמא דילן גרים לשיצאה לון ולאעקרא להו מעלמא!

199b.10 וקב"ה חשיב בגוונא אחרא שמיהון. בבלק ב"ל, בבלעם ב"ל - הא בלבל. מה אתוון אשתארו? עמ"ק. בלבל עמקא דמחשבה דלהון דלא ישלטון בעלמא ולא ישתארון בעלמא.

199b.11 אמר ר' שמעון: אלעזר יאות אמרת! אבל בלק - תפח רוחיה בגיהנם! ובלעם -ישתחקון תמן גרמוי ורוחיה! והכי הוא עיטא בישא נטלו על פטרונא. על האי כה. דחשיבו לאעקרא להאי כה, וחשיבו לסטרא בישא לסלקא ליה בפומא ובעובדא. אמר ההוא רשע: קדמאי אשתדלו ולא יכילו. דור הפלגה אשתדלו ולא יכילו. עבדו עובדא ופומא חסר מנייהו, דלישנהון אתבלבל ולא יכיל. אבל אנת - הא פומך שנן ולישנך מתתקן בתרין סטרין אלין! "את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר" (במדבר כב, ו) - ההוא סטרא דאת בעי לסלקא לעילא בפומך ולישנך אסתליק, וההוא סטרא דאת בעי למילט בחילא דפומך תילוט. וכלא בך תלייא דהא עובדא אתתקן.

Pointed Text

199b.1 רַב הַמְנוּנָא קַדְמָאָה אָמַר, דְּחִיקוּ וְעָאקוּ דְּיִשְׂרָאֵל, כַּמָּה טָב וְכַמָּה תּוֹעַלְתָּא גָּרִים לוֹן. רִפְיוֹן דִּשְׁאַר עַמִּין, כַּמָה בִּישִׁין גָּרִים לוֹן. דְּחִיקוּ וְעָאקוּ דְּיִשְׂרָאֵל, גָּרִים לוֹן דְּטָב לִיהֱוִי וְתוֹעַלְתָּא. וּמַאי נִיהוּ. כָּלָּה. כֹּלָּא דָּחִיק. רִפְיוֹן דִּשְׁאַר עַמִּין, גָּרִים לוֹן רִפְיוֹן וּבִישׁ, וְהַאי אִיהוּ כָלָה. וְהָכִי אִתְחֲזֵי לוֹן, דְּהָא כָּל רִפְיוֹן בְּלָא דְּחִיקוּ דְּהֲוָה לוֹן בְּהַאי עָלְמָא, גָּרִים לוֹן רִפְיוֹן לְבָתַר בְּלָא דְּחִיקוּ, כָלָה. (ישעיהו כ״ח:כ״ב) כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה שָׁמַעְתִּי. כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה. כָלָה בְּרִפְיוֹן. לְיִשְׂרָאֵל דְּהֲוָה לוֹן דְּחִיקוּ וְעָאקוּ, כָּלָּה, (ישעיהו ס״א:י׳) וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ.

199b.2 מַאן כֵלֶיהָ. אִלֵּין יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן כֵּלִים דְּהַאי כָּלָּה, יִשְׂרָאֵל דְּהֲוָה לוֹן דְּחִיקוּ וְעָאקוּ, (עמוס ט׳:י״א) אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת, סֻכַּת שָׁלוֹם. לִשְׁאַר עַמִּין דְּהֲוָה לוֹן רִפְיוֹן צָרָה וְצוּקָה, (צוקה) כָלָה בְּרִפְיוֹן, כְּמָה דְּהֲוָה לוֹן בְּקַדְמִיתָא. וְעַל דָּא כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם וְגוֹ', וְאוֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה, דְּהָא לָא אִתְחֲזֵי לָךְ. דְּהָא דָּחִיק הֲוִית בְּקַדְמִיתָא זִמְנִין סַגִּיאִין, בִּדְחִיקוּ, דְּגָלוּתָא תָּדִיר, וְדָחִיק תִּהְיֶה כַּלָּה. (ס"א תרית כליה)

199b.3 וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט, הַאי קְרָא הָכִי מִבָּעֵי לֵיהּ וְיִסַּרְתִּיךָ בַמִּשְׁפָּט, דְּהָא אֵימָתַי יִיסּוּרֵי בְּשַׁעֲתָא דְּדִינָא. (והכא לאו הכי אלא) מַאי וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט. אֶלָּא כְּתִיב (ישעיהו ג׳:י״ד) יְיָ בְּמִשְׁפָּט יָבֹא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ. וְהַהוּא יוֹמָא, אַקְדִּים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַסְוָותָא לְיִשְׂרָאֵל, עַד לָא יֵיעֲלוּן לְדִינָא, בְּגִין דְּיֵיכְלוּן לְקַיְּימָא בֵּיהּ. וּמַאי אַסְוָותָא, הִיא דִּבְכָל שַׁעֲתָא וְשַׁעֲתָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב יִסּוּרִין לְיִשְׂרָאֵל זְעֵיר, זְעֵיר בְּכָל זִמְנָא וְזִמְנָא, וּבְכָל דָּרָא וְדָרָא בְּגִין דְּכַד יֵיעֲלוּן ולְיוֹמָא דְּדִינָא רַבָּא, דְּיֵיחוּן מֵתַיָּיא, לָא יִשְׁלוֹט עָלַיְיהוּ דִּינָא.

199b.4 וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ, מַהוּ. אֶלָּא, כַּד יִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ, וְלָא עָאלִין בְּדִינָא עִם שְׁאַר עַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד לוֹן לְגוֹ מִשּׁוּרַת הַדִּין, וְהוּא מְכַפֵּר עָלַיְיהוּ. וּבְזִמְנָא דְּעָאלִין בְּדִינָא בִּשְׁאַר עַמִּין, מֶה עָבִיד. יָדַע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּהָא סָמָאֵ"ל אַפֹּטְרוֹפְּסָא דְּעֵשָׂו, יֵיתֵי לְאַדְכְּרָא חוֹבֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, וְכָנִישׁ כֻּלְּהוּ לְגַבֵּיהּ לְיוֹמָא דְּדִינָא, וְהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַקְדִּים לְהוּ אַסְוָותָא, וְעַל כָּל חוֹבָא וְחוֹבָא לָקֵי וְנַקֵּה לְהוּ בְּיִסּוּרִין זְעֵיר זְעֵיר. וְדָא הוּא וְנַקֵּה, בְּיִסּוּרִין. וּבְגִין כַּךְ בְּדִינָא דִּקְשׁוֹט, לָא אֲנַקֶּךָּ מֵעָלְמָא בְּדִינָא בָּתַר דְּסַבָלְת יִסוּרִין זְעֵיר זְעֵיר.

199b.5 וְתוּ לָא אֲנַקֶּךָּ, אַף עַל גַּב דְּאַתּוּן בָּנַי, לָא אֶשְׁבּוֹק חוֹבֵיכוֹן, אֶלָּא אִתְפְּרַע מִנְכוֹן זְעֵיר זְעֵיר, בְּגִין דִּתְּהֶווּן זַכָּאִין לְיוֹמָא דְּדִינָא רַבָּא. כַּךְ אָתָאן לְדִינָא, אָתָא סָמָאֵ"ל, בְּכַמָּה פִּתְקִין עָלַיְיהוּ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַפִּיק פִּתְקִין דְּיִסוּרִין, דְּסַבְלוּ יִשְׂרָאֵל עַל כָּל חוֹבָא וְחוֹבָא, וְנִמּוֹחוּ כָּל חוֹבִין, וְלָא עָבִיד לוֹן וַותְּרָנוּתָא כְּלָל. כְּדֵין תָּשַׁשׁ כֹּחֵיהּ וְחֵילֵיהּ דְּסָמָאֵל, וְלָא יָכִיל לוֹן. וְיִתְעֲבָר מֵעָלְמָא, הוּא, וְכָל סִטְרוֹי, וְכָל עַמִּין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְגוֹ', בְּגִין כָּךְ וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ.

199b.6 וְדָוִד מַלְכָּא אָמַר, (תהילים י״א:ב׳) כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת כּוֹנְנוּ וְגוֹ'. וְאַף עַל גַּב דְּהַאי קְרָא הָא אוֹקְמוּהָ, עַל שֶׁבְנָא וְיוֹאָח מְמָנָן דְּחִזְקִיָה אִתְּמַר, אֲבָל הַאי קְרָא עַל סָמָאֵ"ל וְסִיעָתֵיהּ אוּף הָכִי אִתְּמַר, דְּכָל עוֹבָדוֹי וְעֵיטוֹי עַל יִשְׂרָאֵל נִינְהוּ. בָּלָק וּבִלְעָם הַהוּא אֹרַח מַמָּשׁ נַקְטוּ, וְהָא אִתְּמַר דַּחֲבוּרָא בִּישָׁא עַבְדוּ. אַמְרוּ, עֲמָלֵ"ק: עָ"ם לָ"ק, עַמָּא דְּלַקָא לוֹן, כְּחִוְיָא דְּמָחֵי בִּזְנָבָא דִּילֵיהּ, הָא אֲנָן יַתִּיר. בָּלָ"ק: בָּ"א לָ"ק. אָתָא מַאן דְּלָקֵי לוֹן כִּרְעוּתֵיהּ. בִּלְעָ"ם: בַּ"ל עָ"ם, לֵית עַמָּא, וְלֵית רַעְיָא. שְׁמָא דִּילָן גָּרִים לְשֵׁיצָאָה לוֹן וּלְאַעְקְרָא לְהוּ מֵעָלְמָא.

199b.7 וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָשִׁיב בְּגַוְונָא אַחֲרָא שְׁמֵיהוֹן, בְּבָלָק בַּ"ל, בְּבִלְעָם בַּ"ל, הָא בִּלְבֵּ"ל. מַה אַתְוָון אִשְׁתָּאֲרוּ עֵמֶ"ק, בִּלְבֵּל עִמְקָא דְּמַחֲשָׁבָה דִּלְהוֹן, דְּלָא יִשְׁלְטוּן בְּעָלְמָא, וְלָא יִשְׁתַּאֲרוּן בְּעָלְמָא.

199b.8 אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר, יָאוּת אַמְרַת, אֲבָל בָּלָק, תִּפַּח רוּחֵיהּ בְּגֵיהִנָּם. וּבִלְעָם יִשְׁתַּחֲקוּן תַּמָּן גַרְמוֹי וְרוּחֵיהּ. וְהָכִי הוּא עֵיטָא בִּישָׁא נַטְלוּ עַל פַּטְרוֹנָא. עַל הַאי כֹּה, דְּחָשִׁיבוּ לְאַעְקְרָא לְהַאי כֹּה, וְחָשִׁיבוּ לְסִטְרָא בִּישָׁא לְסַלְּקָא לֵיהּ בְּפוּמָא וּבְעוֹבָדָא.

199b.9 אָמַר הַהוּא רָשָׁע, קַדְמָאֵי אִשְׁתְּדָּלוּ וְלָא יָכִילוּ. דּוֹר הַפְלָגָה אִשְׁתְּדָּלוּ, וְלָא יָכִילוּ. עָבְדוּ עוֹבָדָא, וּפוּמָא חָסֵר מִנַּיְיהוּ, דְּלִישָׁנְהוֹן אִתְבַּלְבָּל, וְלָא יָכִיל. אֲבָל אַנְתְּ, הָא פּוּמָךְ שַׁנָּן, וְלִישָׁנָךְ מְתֻּתְקָּן בִּתְרֵין סִטְרִין אִלֵּין, אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבוֹרָךְ, ואֲשֶׁר תָּאוֹר יוּאָר, הַהוּא סִטְרָא דְּאַתְּ בָּעֵי לְסַלְּקָא לְעֵילָּא בְּפוּמָךְ וְלִישָׁנָךְ, אִסְתְּלִיק. וְהַהוּא סִטְרָא דְּאַתְּ בָּעֵי לְמֵילַט, בְּחֵילָא דְּפוּמָךְ תֵּילוֹט (וסטרא קמך) וְכֹלָּא בָּךְ תַּלְיָיא דְּהָא עוֹבָדָא אִתְתָּקַּן. אֲבָל בְּמִלָּה תַּלְיָיא כֹּלָּא, וְעַל דָּא (ס"א בעובדא) כְּעוֹבָדָא דְּנָחָשׁ אֲנָא אַתְקִין. וְאַנְתְּ תַּשְׁלִים כֹּלָּא בְּפוּמָךְ, הַהוּא סִטְרָא דִּתְּבָרֵךְ מְבוֹרָךְ, וְהַהוּא סִטְרָא דְּתָּאוֹר יוּאָר.