Volume III

Balak

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 202b, reference page 37 of 57.

Current daf
202b
Reference units
57

Daf 202b

Unpointed Text

202b.1 "כי האדם עץ השדה" (דברים כ, יט) - דא אקרי 'אדם' דאשתמודע עילא ותתא. "עץ השדה" - אילנא רברבא ותקיף דההוא "שדה אשר ברכו יהו"ה" סמך עליה. אילן דאשתמודע לההוא שדה תדיר.

202b.2 "לבא בפניך במצור" - מלה דא אהדר לרישא דקרא דכתיב "לא תשחית את עצה" - ההוא דיהיב לון עיטא ואתקין למתא, "לבא מפניך במצור" - איהו יהיב לון עיטא לאתקנא ולאהדרא בתיובתא ואתקין ליה מאני זיינין בוקינס ושופרין. "לבא מפניך" - מאי "לבא מפניך"? לבא לקמאי ולאעלא מפניך מקמי דחילו דילך. "במצור" - באתר דעלאין ותתאין לא יכלין לאעלא תמן. ומאן איהו? דרגא דבעלי תשובה עאלין תמן. ומאן איהו 'תשובה'? דא איהו "מצור" - אתר תקיף וטנרא תקיפא. וכיון דעיטא דא נטלין - אנא מכפר לחובייהו ואתקבלן ברעוא לקמאי.

202b.3 וכל דא פקיד קב"ה על אינון דמשתדלי באורייתא. בגין כך זכאין אינון דקא משתדלי באורייתא! אינון דמשתדלי באורייתא אינון אילנין רברבין בהאי עלמא!

202b.4 חמו מה עבד קב"ה דנטע אילין אילנין! זכאה ארחא דא! ולא די אילנא חדא - אלא תלתא אילנין רברבין פריסן ענפין לכל סטר עביד לן קב"ה! יהא רעוא קמי שמיא דלא יתעדון לעלמא אילנין אלין ודא מעיינא מאתר דא! ועד יומא קיימין תמן וההוא מעיינא דמיא. וקראן לון בני נשא "נציבו דר' פנחס בן יאיר". (ע"כ)

202b.5 פתח ר' שמעון ואמר: "וישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדך" (בראשית לג, ה). תא חזי ההוא רשע דעשו יהיב עינוי לעיינא על נשין ובגיניה אתקין תיקונוי יעקב; שוי שפחות בקדמיתא ובניהון לבתר דחשיבו יתיר, לאה אבתרייהו ובנהא לבתר, לבתר יוסף ובתרה רחל. "והוא עבר לפניהם" (בראשית לג, ג).

202b.6 כד סגידו כלהון מה כתיב? "ותגשנה השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין", ולבתר כתיב "ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וגו'". והא יוסף לבתרייתא הוה ורחל לקמיה!? אלא ברא טבא ברא רחימא צדיקא דעלמא יוסף! כיון דחמא עיניה דההוא רשע מסתכל בנשין - דחיל על אמיה. נפיק מאבתרה ופריש דרועוי וגופיה וכסי עלה בגין דלא יתן ההוא רשע עינוי באמיה. כמה אתסגי? שית אמין לכל סטר! וחפא עלה ולא יכיל עיניה דההוא רשע לשלטאה עלה.

202b.7 כגוונא דא "וישא בלעם את עיניו" (במדבר כד, ב) - "עינו" כתיב - ההוא עינא בישא דבעא לאסתכלא עלייהו.

202b.8 "וירא את ישראל שוכן לשבטיו" - מהו "שוכן לשבטיו"?

202b.9 אלא שבטא דיוסף הוה תמן ושבטא דבנימן.

202b.10 שבטא דיוסף דלא שלטא בהו עינא בישא דכתיב "בן פורת יוסף" (בראשית מט, כב) - מאן "בן פורת"? דאתסגי לכסאה על אמיה. "בן פורת עלי עין" - דלא שלטא ביה עינא בישא.

202b.11 שבטא דבנימן דכתיב ביה "ובין כתפיו שכן" (דברים לג, יב), וכתיב "ישכון לבטח". מאי "לבטח"? דלא דחיל מעינא בישא ולא דחיל מפגעין בישין.

202b.12 אמר ההוא רשע - אנא אעבר שורה דא דלא אתקיים ואנא אסתכל כדקא יאות! רחל הות תמן - חמאת דעינא דההוא רשע משננא לאבאשא. מה עבדת? נפקת ופרישת גדפהא עלייהו וחפאת על ברהא. הדא הוא דכתיב "וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל" (במדבר כד, ב). כיון דחמא רוח דקודשא עינא משננא - מיד "ותהי עליו רוח אלהים" - על מאן? על ישראל! דפריש גדפוי וחפא עליהון! ומיד תב ההוא רשע לאחורא.

202b.13 בקדמיתא ברא חפא על אמיה, והשתא אימא חפאת על ברא. אמר קב"ה, בההיא שעתא דחפא איהו על רחל אמיה דלא ישלוט עינא דההוא רשע עלה - חייך! בשעתא דייתי עינא בישא אחרא לאסתכלא על בנך ועל בני אמך - תחפי עלייהו. את חפית על אמך - אמך תחפי עלייהו! את חפית על אמך - אמך תחפי עלך!

202b.14 "וישא את עיניו וירא את הנשים" (בראשית לג, ה) - האי קרא ברזא דחכמתא אתמר.

202b.15 ביומא דכפורי דבני עלמא קיימי בדינא וישראל תייבין בתיובתא קמי קב"ה לכפרא על חובייהו, וההוא מקטרגא קיימא עלייהו דחשיב לאובדא לון על חובייהו - שלחי ליה ההוא דורונא. וכדין כתיב "כי אמר אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני" (בראשית לב, כא). לבתר דמקבל ההוא מקטרגא לההוא דורונא - אתהפך להו סניגורא. זקיף וחמי לון לישראל כלהו מתענן בתעניתא יחפי רגלין. חמי נשין חמי ינוקין כלהו בתעניתא כלהו

Pointed Text

202b.1 כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, דָּא אִקְרֵי אָדָם דְּאִשְׁתְּמוֹדַע עֵילָּא וְתַתָּא. עֵץ הַשָּׂדֶה, אִילָנָא רַבְרְבָא וְתַקִּיף דְּהַהוּא (בראשית כ״ז:כ״ז) שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרַכוֹ יְיָ. (דא) סָמִיךְ עָלֵיהּ, אִילָן דְּאִשְׁתְּמוֹדַע לְהַהוּא שָׂדֶה תָּדִיר. לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר, מִלָּה דָּא אַהְדָּר לְרֵישָׁא דִּקְרָא, דִּכְתִּיב לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ, הַהוּא דְּיָהִיב לוֹן עֵיטָא, וְאַתְקִין לְמָתָא, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר, אִיהוּ יָהִיב לוֹן עֵיטָא, לְאִתָּקְנָא וּלְאָהַדְרָא בְּתִיּוּבְתָּא, וְאַתְקִין לֵיהּ מָאנֵי זַיְינִין, בּוּקִינָס וְשׁוֹפָרִין. לָבֹא מִפָּנֶיךָ, מַאי לָבֹא מִפָּנֶיךָ. לָבֹא לְקַמָּאי, וּלְאַעֲלָא מִפָּנֶיךָ. מִקַּמֵּי דְּחִילוּ דִּילָךְ. בַּמָּצוֹר, בַּאֲתָר דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין לָא יַכְלִין לְאַעֲלָא תַּמָּן. וּמַאן אִיהוּ. דַּרְגָּא דְּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה עָאלִין תַּמָּן, וּמַאן אִיהוּ. תְּשׁוּבָה. דָּא אִיהוּ מָצוֹר, אֲתָר תַּקִּיף, וְטִנָּרָא תַּקִּיפָא.

202b.2 וְכֵיוָן דְּעֵיטָא דָּא נַטְלִין, אֲנָא מְכַפֵּר לְחוֹבַיְיהוּ וְאִתְקַבְּלָן בְּרַעֲוָא לְקַמָּאי. וְכָל דָּא פָּקִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַל אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא. בְּגִין כָּךְ זַכָּאִין אִינּוּן דְּקָא מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא אִינּוּן אִילָנִין רַבְרְבִין בְּהַאי עָלְמָא.

202b.3 חָמוּ, מַה עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּנָטַע אִילֵּין אִילָנִין, זַכָּאָה אָרְחָא דָּא, וְלָא דַּי אִילָנָא חֲדָא, אֶלָּא תְּלָתָא אִילָנִין רַבְרְבִין, פְּרִיסָן עַנְפִין לְכָל סְטָר, עֲבַד לָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. יְהֵא רַעֲוָא קַמֵּי שְׁמַיָא, דְּלָא יִתְעֲדוּן לְעָלְמָא אִילָנִין אִלֵּין, וְדָא מַעְיָינָא, מֵאֲתָר דָּא וְעַד יוֹמָא קַיְימִין תַּמָּן, וְהַהוּא מַעַיְינָא דְּמַיָּא. וּקְרָאן לוֹן בְּנֵי נָשָׁא, נְצִיבוּ דְּרִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר. (ע"כ) (חסר וזהו)

202b.4 פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (בראשית ל״ג:ה׳) וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַיְלָדִים וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה לָּךְ וַיֹּאמַר הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ. תָּא חֲזֵי, הַהוּא רָשָׁע דְּעֵשָׂו, יָהִיב עֵינוֹי לְעַיְּינָא עַל נָשִׁין, וּבְגִינֵיהּ אַתְקִין תִּיקוּנוֹי. יַעֲקֹב, שַׁוִּי שְׁפָחוֹת בְּקַדְמִיתָא, וּבְנֵיהוֹן לְבָתַר, דְּחָשִׁיבוּ יַתִּיר. לֵאָה אֲבַּתְרַיְיהוּ, וּבְנָהָא לְבָתַר. לְבָתַר יוֹסֵף, וּבַתְרָה רָחֵל, וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם.

202b.5 כַּד סְגִידוּ כֻּלְּהוֹן, מַה כְּתִיב. (בראשית ל״ג:ו׳) וַתִּגַּשְׁנָה הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן וַתִּשְׁתַּחֲוִיןָ. וּלְבָתַר כְּתִיב, וַתִּגַּשׁ גַּם לֵאָה וִילָדֶיהָ וְיִשְׁתַּחֲווּ וְאַחַר נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל וְגוֹ'. וְהָא יוֹסֵף לְבַתְרַיְיתָא הֲוָה, וְרָחֵל לְקַמֵּיהּ. אֶלָּא בְּרָא טָבָא, בְּרָא רְחִימָא, צַדִּיקָא דְּעָלְמָא, יוֹסֵף, כֵּיוָן דְּחָמָא עֵינֵיהּ דְּהַהוּא רָשָׁע מִסְתָּכַּל בְּנָשִׁין, דָּחִיל עַל אִמֵּיהּ, נָפִיק מֵאֲבַּתְרָהּ, וּפָרִישׂ דְּרוֹעוֹי וְגוּפֵיהּ, וְכַסֵּי עֲלָהּ, בְּגִין דְּלָא יִתֵּן הַהוּא רָשָׁע עֵינוֹי בְּאִמֵּיהּ. כַּמָּה אִתְסְגֵי, שִׁית אַמִּין לְכָל סְטָר, וְחָפָא עָלָהּ, וְלָא יָכִיל עֵינֵיהּ דְּהַהוּא רָשָׁע לְשַׁלְּטָאָה עָלָהּ.

202b.6 כְּגַוְונָא דָּא, וַיִּשָּׂא בִּלְעָם אֶת עֵינָיו, עֵינוֹ כְּתִיב, הַהוּא עֵינָא בִּישָׁא (תרין עיינין הוי זקיף, אלא בשעתא) דְּבָּעָא לְאִסְתַּכְּלָא עָלַיְיהוּ. וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שׁוֹכֵן לִשְׁבָטָיו. מַהוּ שׁוֹכֵן לִשְׁבָטָיו. אֶלָּא שִׁבְטָא דְּיוֹסֵף הֲוָה תַּמָּן, וְשִׁבְטָא דְּבִנְיָמִין. שִׁבְטָא דְּיוֹסֵף, דְּלָא שַׁלְטָא בְּהוּ עֵינָא בִּישָׁא, דִּכְתִּיב, (בראשית מ״ט:כ״ב) בֵּן פּוֹרָת יוֹסֵף. מַאן בֵּן פּוֹרָת. דְּאִתְסְגֵי לְכַסָּאָה עַל אִמֵּיהּ. בֵּן פּוֹרָת עֲלֵי עָיִן, דְּלָא שַׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא בִּישָׁא. שִׁבְטָא דְּבִנְיָמִין, דִּכְתִּיב בֵּיהּ (דברים ל״ג:י״ב) וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן. וּכְתִיב (דברים ל״ג:י״ב) יִשְׁכּוֹן לָבֶטַח. מַאי לָבֶטַח. דְּלָא דָּחִיל מֵעֵינָא בִּישָׁא, וְלָא דָּחִיל מִפְּגָעִין בִּישִׁין.

202b.7 אָמַר הַהוּא רָשָׁע, אֲנָא אַעְבָּר שׁוּרָה דָּא, דְּלָא אִתְקְיָּים, וַאֲנָא אִסְתָּכַּל כַּדְּקָא יָאוּת. רָחֵל הֲוַת תַּמָּן, חָמָאת דְּעֵינָא דְּהַהוּא רָשָׁע מְשַׁנְּנָא לְאַבְאָשָׁא, מַה עַבְדַת. נַפְקַת וּפְרִישַׁת גַּדְפָהָא עָלַיְיהוּ, וְחַפָאת עַל בְּרָהָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן דְּחָמָא רוּחַ דְּקוּדְשָׁא, עֵינָא מְשַׁנְּנָא, מִיַּד וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים. עַל מַאן. עַל יִשְׂרָאֵל. דְּפָרִישׂ גַּדְפּוֹי, וְחָפָּא עֲלֵיהוֹן. וּמִיַּד תָּב הַהוּא רָשָׁע לַאֲחוֹרָא.

202b.8 בְּקַדְמִיתָא בְּרָא חָפָא עַל אִמֵיהּ. וְהַשְׁתָּא אִימָּא חָפָאת עַל בְּרָא. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּחָפָא אִיהוּ עַל רָחֵל אִמֵּיהּ, דְּלָא יִשְׁלוֹט עֵינָא דְּהַהוּא רָשָׁע עָלָהּ, חַיֶּיךָ, בְּשַׁעֲתָא דְּיֵיתֵי עֵינָא בִּישָׁא אַחֲרָא לְאִסְתַּכְּלָא עַל בָּנֶךָ וְעַל בְּנַי, אִמָּךְ תֵּחָפֵּי עָלַיְיהוּ. אַתְּ חָפִּית עַל אִמָּךְ, אִמָּךְ תֵּחָפֵּי עָלַיְיהוּ. אַתְּ חָפִּית עַל אִמָּךְ, אִמָּךְ תֵּחָפֵּי עֲלָךְ.

202b.9 וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַנָּשִׁים. הַאי קְרָא, בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא אִתְּמַר, בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי, דִּבְנֵי עָלְמָא קַיְימֵי בְּדִינָא, וְיִשְׂרָאֵל תַּיְיבִין בְּתִיּוּבְתָּא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְכַפְּרָא עַל חוֹבַיְיהוּ. וְהַהוּא מְקַטְרְגָא קַיְּימָא עָלַיְיהוּ, דְּחָשִׁיב לְאוֹבָדָא לוֹן עַל חוֹבַיְיהוּ, שַׁלְחֵי לֵיהּ הַהוּא דּוֹרוֹנָא, וּכְדֵין כְּתִיב, (בראשית לג) כִּי אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה הַהוֹלֶכֶת לְפָנַי. לְבָתַר דִּמְקַבֵּל הַהוּא מְקַטְרְגָא לְהַהוּא דּוֹרוֹנָא, אִתְהַפָּךְ לְהוּ סַנֵּיגוֹרָא.

202b.10 זָקִיף וְחָמֵי לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, כֻּלְּהוּ מִתְעַנָן בְּתַעֲנִיתָא, יְחֵפֵי רַגְלִין. חָמֵי נָשִׁין, חָמֵי יַנּוּקִין, כֻּלְּהוּ בְּתַעֲנִיתָא, כֻּלְּהוּ נְקִיִּים בְּנַקְיוּ. וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה לָךְ. שְׁמָא קַדִּישָׁא לָךְ. מִי אֵלֶּה לָךְ. שָׁאִיל עַל יַנּוּקֵי, וְאָמַר הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ. וְכִי אֲמַאי אִצְטְרִיךְ לְאָתָבָא לֵיהּ כְּלוּם. אֶלָּא כֵּיוָן דִּמְקַבֵּל הַהוּא שׁוֹחַד, אִתְהַפָּךְ לְהוּ סַנֵיגוֹר. זָקִיף עֵינוֹי, וְחָמֵי לוֹן לְיִשְׂרָאֵל כְּגַוְונָא דָּא, חָשִׁיב דִּבְגִין דְּחִילוּ דִּילֵיהּ אִינּוּן קַיְימִין כַּךְ.