Volume III
Balak
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 207a, reference page 46 of 57.
- Current daf
- 207a
- Reference units
- 57
Daf 207a
Unpointed Text
207a.1 ואי תימא הא כתיב (במדבר כב, כ) "ויבא אלהים אל בלעם לילה"? -- הכי הוא ודאי! ואוקימנא - ההוא ממנא דממנא עלייהו, והוא הוה אתי לקבליה. כגוונא דא "ויבא אלהים אל לבן הארמי וגו'" (בראשית לא, כד). וכלא חד מלה. בגין דא איהו אמר לרברבי בלק "לינו פה הלילה". כיון דהוה אתי ההוא ממנא - בלעם הוה אתי לגבי אתניה ועבד עובדיה ואמר מלי - וכדין אתנא אודעא ליה. ואיהו אחזי עובדא למשרי עלוי ההוא רוחא.
207a.2 ומאי אחזי? הוא הוה ידע דחמרי שטאן ושראן בקדמיתא דליליא. כדין אחזי עובדא, וקאים לאתניה באתר מתתקן, ועבד עובדוי וסדר מלוי. וכדין הוה אתי מאן דאתי ואודע ליה על ידא דההיא אתון. כיון דליליא חד אמר ליה "לא תלך עמהם" (במדבר כב, יב) - מאי טעמא תב תניינות להאי? אלא אינון ברשותא דלעילא קיימי, והא תנינן "בדרך שאדם רוצה ללכת בה מוליכין וכו'". בקדמיתא כתיב "לא תלך עמהם". כיון דחמא קב"ה דרעותא הוא למיהך, אמר ליה "קום לך אתם ואך את הדבר וגו'" (במדבר כב, כ).
207a.3 מה עבד בלעם? כל ההוא ליליא הוה מהרהר ואמר: "ומה אן הוא יקרא דילי אי בקטורא אחרא אתקטרנא?!". אשגח כל ההוא ליליא בחרשוי ולא אשגח סטרא דיהא הוא ברשותיה אלא מסטרא דאתניה. והיינו דאמר ר' יצחק אמר ר' יהודה באלין כתרין תתאין אית ימינא ואית שמאלא; מסטרא דימינא - חמרי כמה דאוקימנא, ומסטרא דשמאלי - אתני. ותאנא עשרה אינון לימינא ועשרה לשמאלא. ודא הוא דאמר ר' יוסי, יוסף כד אתפרש מאבוי - ידע בחכמתא דלעילא ברזא דכתרין קדישין עלאין. כיון דהוה במצרים - אוליף בההיא חכמתא דלהון באינון כתרין תתאין היך אחידן אינון דימינא ואינון דשמאלא, עשרה דימינא ועשרה דשמאלא, חמרי ואתני. ובגין כך רמז לאבוי ממה דאוליף תמן דכתיב "וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת עֲשָׂרָה חֲמֹרִים וגו'" (בראשית מה, כג).
207a.4 אמר ר' יוסי, אינון דימינא כלילן כלהו בחד דאקרי חמור, והאי הוא ההוא חמור דכתיב "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו" (דברים כב, י). והאי הוא חמור דזמין מלכא משיחא למשלט עליה כמה דאוקימנא. ואינון דשמאלא כלילן כלהו בחד דאקרי אתון, דהא מסטרהא נפיק עירה קטרוגא דדרדקי כמה דאוקימנא. והיינו דכתיב "עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת" (זכריה ט, ט) - "אתנת" חסר. עשרה דכלילן כחד.
207a.5 ודא הוא דאמר ר' שמעון מאי דכתיב "אֹסְרִי לַגֶּפֶן עירה [עִירוֹ] [וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ]" (בראשית מט, יא)? "אסרי לגפן" - זמין קב"ה לקשרא בגיניהון דישראל דאקרון גפן - "עירה" - דאיהו קטיגורא דילהון. ובגין דאקרון 'שורק' דכתיב "ואנכי נטעתיך שורק" (ירמיהו ב, כא) -
207a.6 "בְּנִי אֲתֹנוֹ" - ההוא דנפיק מסטרא דהאי 'אתון'. והני י' מימינא וי' משמאלא. ואתכלילן בהני תרי. כלא אינון משתכחי בקסם. ואית עשרה אחרנין דימינא ועשרה דשמאלא דמשתכחי בנחש. ועל דא כתיב "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל" (במדבר כג, כג). מאי טעמא? בגין "כי יהו"ה אלהיו עמו". מסטרא דנחש נפק שור, מסטרא דקסם נפק חמור. ודא הוא "שור וחמור".
207a.7 ועל דא בלעם כיון דידע דאתקשר ברשותא אחרא ואמר ליה "אך את הדבר וגו'" - אבאיש ליה ואמר "ומה אן היא יקרא דילי?!". מיד אסתכל בחרשוי ולא אשכח דיהא ברשותיה אלא האי אתון. מיד "ויקם בלעם בבקר ויחבוש את אתונו" (במדבר כב, כא) - למעבד רעותיה בה ורעותא דבלק. ועל דא "ויחר אף אלהים כי הולך הוא" (במדבר כב, כב) - "הוא" דייקא; דאפיק גרמיה מרשותיה ממה דאמר ליה "ואך את הדבר וגו'".
207a.8 תא חזי דהכי הוא! דהא בקדמיתא יהב ליה רשותא ואמר "קום לך אתם", השתא דהוה אזיל - אמאי "ויחר אף אלהים"?! אלא בגין ד"הולך הוא" - "הוא" ברשותיה דיליה לנפקא מההוא דאמר ליה "ואך את הדבר".
Pointed Text
207a.1 וַאֲפִילּוּ בִּלְעָם תָּאִיב הֲוָה יַתִּיר מִבָּלָק. וְהַהִיא יְדִיעָא דְּאִיהוּ הֲוָה יָדַע, בְּלֵילְיָא הֲוָה יָדַע, בְּגִין דְּאִינּוּן כִּתְרִין תַּתָּאִין וַחֲמָרֵי, לָא שְׁכִיחוּ אֶלָּא בְּמִשְׁמָרָה רִאשׁוֹנָה דְּלֵילְיָא, וְעַל דָּא הֲוָה לֵיהּ אֲתָנָא, דְּהַאי גִּיסָא, לְאִתְחַבְּרָא חֲמָרֵי בַּהֲדָהּ בְּרֵישָׁא דְּלֵילְיָא.
207a.2 וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה. הָכִי הוּא וַדַּאי, וְאוֹקִימְנָא הַהוּא מְמָנָא דִּמְמָנָא עָלַיְיהוּ, וְהוּא הֲוָה אָתֵי לָקֳבְלֵיהּ. כְּגַוְונָא דָּא (בראשית ל״א:כ״ד) וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִי וְגוֹ'. וְכֹלָּא חַד מִלָּה. בְּגִין דָּא אִיהוּ אָמַר לְרַבְרְבֵי בָּלָק לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה.
207a.3 כֵּיוָן דְּהֲוָה אָתֵי הַהוּא מְמָנָא, בִּלְעָם הֲוָה אָתֵי לְגַבֵּי אֲתָנֵיהּ, וַעֲבַד עוֹבַדֵיהּ, וְאָמַר מִלֵּי, וּכְדֵין אַתְנָא אוֹדָעָא לֵיהּ. וְאִיהוּ אַחְזֵי עוֹבָדָא לְמִשְׁרֵי עֲלוֹי הַהוּא רוּחָא. וּמַאי אַחְזֵי. הוּא הֲוָה יָדַע דַּחֲמָרֵי שָטָאן וְשָׁרָאן בְּקַדְמִיתָא דְּלֵילְיָא, כְּדֵין אַחְזֵי עוֹבָדָא, וְקָאִים לַאֲתָנֵיהּ בַּאֲתָר מְתַתְקָּן, וְעָבִיד עוֹבָדוֹי וְסִדֵּר מִלּוֹי. וּכְדֵין הֲוָה אָתֵי מַאן דְּאָתֵי, וְאוֹדַע לֵיהּ עַל יְדָא דְּהַהִיא אָתוֹן.
207a.4 כֵּיוָן דְּלֵילְיָא חַד אָמַר לֵיהּ לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם, מַאי טַעְמָא תָּב תִּנְיָינוּת לְהַאי. אֶלָּא אִינּוּן בִּרְשׁוּתָא דִּלְעֵילָּא קַיְימֵי, וְהָא תָּנֵינָן, בַּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לָלֶכֶת בָּהּ מוֹלִיכִין וְכוּ'. בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב, לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם. כֵּיוָן דְּחָמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּרְעוּתָא הוּא לְמֵיהַךְ. אָמַר לֵיהּ קוּם לֵךְ אִתָּם וְאַךְ אֶת הַדָּבָר וְגוֹ'. מָה עֲבַד בִּלְעָם כָּל הַהוּא לֵילְיָא הֲוָה מְהַרְהֵר וְאָמַר וּמָה אָן הוּא יְקָרָא דִּילִי, אִי בְּקִטוּרָא אַחֲרָא אִתְקָטַּרְנָא. אַשְׁגַח כָּל הַהוּא לֵילְיָא בְּחַרְשׁוֹי, וְלָא אַשְׁכַּח סִטְרָא, דִּיְהֵא הוּא בִּרְשׁוּתֵיהּ, אֶלָּא מִסִּטְרָא דַּאֲתָנֵיהּ.
207a.5 וְהַיְינוּ דְּאָמַר רִבִּי יִצְחָק אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בְּאִלֵּין כִּתְרִין תַּתָּאִין אִית יְמִינָא וְאִית שְׂמָאלָא. מִסִּטְרָא דִּימִינָא חֲמָרֵי, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וּמִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלֵי אֲתָנֵי וְתָאנָא, עַשְׂרָה אִינּוּן לִימִינָא, וְעַשְׂרָה לִשְׂמָאלָא. וְדָא הוּא דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי, יוֹסֵף כַּד אִתְפְּרַשׁ מֵאֲבוֹי, יָדַע בְּחָכְמְתָא דִּלְעֵילָּא, בְּרָזָא דְּכִתְרִין קַדִישִׁין עִלָּאִין. כֵּיוָן דְּהֲוָה בְּמִצְרַיִם, אוֹלִיף בְּהַהִיא חָכְמְתָא דִּלְהוֹן, בְּאִינּוּן כִּתְרִין תַּתָּאִין, הֵיךְ אֲחִידָן אִינּוּן דִּימִינָא, וְאִינּוּן דִּשְׂמָאלָא. עַשְׂרָה דִּימִינָא וַעַשְׂרָה דִּשְׂמָאלָא חֲמָרֵי וַאֲתָנֵי. וּבְגִין כַּךְ רָמַז לַאֲבוֹי מִמָּה דְּאוֹלִיף תַּמָּן, דִּכְתִיב (בראשית מ״ה:כ״ג) וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת עֲשָׂרָה חֲמוֹרִים וְגוֹ'.
207a.6 אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אִינּוּן דִּימִינָא כְּלִילָן כֻּלְּהוּ בְּחַד, דְּאִקְרֵי חֲמוֹ"ר. וְהַאי הוּא הַהוּא חֲמוֹר, דִּכְתִּיב, (דברים כ״ב:י׳) לֹא תַחֲרוֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹ"ר יַחְדָּיו. וְהַאי הוּא חֲמוֹר, דְּזַמִּין מַלְכָּא מְשִׁיחָא לְמִשְׁלַט עָלֵיהּ, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וְאִינּוּן דִּשְׂמָאלָא, כְּלִילָן כֻּלְּהוּ בְּחַד דְּאִקְרֵי אָתוֹן, דְּהָא מִסִּטְרָהָא נָפִיק עִירֹה, קִטְרוּגָא דְּדַרְדְּקֵי, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, (זכריה ט׳:ט׳) עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתוֹנוֹת, אֲתָנַת חָסֵר, עַשְׂרָה דִּכְלִילָן כְּחַד.
207a.7 וְדָא הוּא דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי דִּכְתִּיב, (בראשית מ״ט:י״א) אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה. אֹסְרִי לַגֶּפֶן, זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְקַשְּׁרָא בְּגִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל דְּאִקְרוּן גֶּפֶן. עִירֹה. דְּאִיהוּ קַטֵּיגוֹרָא דִּילְהוֹן, וּבְגִין דְּאִקְרוּן שׂוֹרֵק, דִּכְתִּיב, (ירמיהו ב׳:כ״א) וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק. בְּנִי אֲתֹנוֹ, הַהוּא דְּנָפִיק מִסִּטְרָא דְּהַאי אָתוֹן.
207a.8 וְהָנֵי י' מִימִינָא, וְי' מִשְּׂמָאלָא, וְאִתְכְּלִילָן בְּהָנֵי תְּרֵי, כֹּלָּא אִינּוּן מִשְׁתַּכְחֵי בְּקֶסֶ"ם. וְאִית עַשְׂרָה אַחֲרָנִין דִּימִינָא וְעַשְׂרָה דִּשְׂמָאלָא, דְּמִשְׁתַּכְחֵי בְּנַחַ"שׁ. וְעַל דָּא כְּתִיב, כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל. מַאי טַעְמָא, בְּגִין כִּי יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ. מִסִּטְרָא דְּנָחָ"שׁ, נָפַק שׁוֹ"ר, מִסִּטְרָא דְּקֶסֶ"ם, נָפַק חֲמוֹ"ר. וְדָא הוּא שׁוֹר וַחֲמוֹר, וְעַל דָּא בִּלְעָם, כֵּיוָן דְּיָדַע דְּאִתְקְשַׁר בִּרְשׁוּתָא אַחֲרָא, וְאָמַר לֵיהּ אַךְ אֶת הַדָּבָר וְגוֹ', אַבְאִישׁ לֵיהּ, וְאָמַר, וּמַה אָן הִיא יְקָרָא דִּילִי. מִיָּד אִסְתָּכַּל בְּחַרְשׁוֹי, וְלָא אַשְׁכַּח דִּיְהֵא בִּרְשׁוּתֵיהּ, אֶלָּא הַאי אָתוֹן.
207a.9 מִיַד (במדבר כ״ב:כ״א) וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַחֲבוֹש אֶת אֲתוֹנוֹ לְמֶעְבַּד רְעוּתֵיהּ בָּהּ, וּרְעוּתָא דְּבָלָק. וְעַל דָּא וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא. הוּא דַּיְיקָא, דְּאַפִּיק גַּרְמֵיהּ מֵרְשׁוּתֵיהּ, מִמַּה דְּאָמַר לֵיהּ וְאַךְ אֶת הַדָּבָר וְגוֹ'. תָּא חֲזֵי דְּהָכִי הוּא, דְּהָא בְּקַדְמִיתָא יָהַב לֵיהּ רְשׁוּתָא, וְאָמַר קוּם לֵךְ אִתָּם, הַשְׁתָּא דְּהֲוָה אָזִיל, אֲמַאי וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים. אֶלָּא בְּגִין דְּהוֹלֵךְ הוּא, הוּא בִּרְשׁוּתֵיהּ דִּילֵיהּ, לְנָפְקָא מֵהַהוּא דְּאָמַר לֵיהּ וְאַךְ אֶת הַדָּבָר.
207a.10 אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רָשָׁע, אַתְּ מְתַקֵּן וּמְזַרֵז זַיְינָךְ לְנָפְקָא מִן רְשׁוּתִי, חַיֶּיךָ אַנְתְּ וַאֲתָנָךְ בִּרְשׁוּתִי תֶּהֶווֹן. מִיַּד וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ יְיָ. מַאי וַיִּתְיַצֵּב. אָמַר רִבִּי אַבָּא, נָפַק וְקָאִים בְּאוּמְנוּתָא אַחֲרָא, מֵאוּמָנוּתָא דִּילֵיהּ, דְּהַאי מַלְאָכָא דְּרַחֲמֵי הֲוָה. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, חַיָּיבַיָּא מְהַפְּכֵי רַחֲמֵי לְדִינָא. לְשָׂטָן לוֹ, דְּהָא לָא אוּמָנוּתָא דִּילֵיהּ הֲוָה.