Volume III
Balak
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 204a, reference page 40 of 57.
- Current daf
- 204a
- Reference units
- 57
Daf 204a
Unpointed Text
204a.1 כמה שיעורא דמתיחן דשבילא דא? בשיעורא עלאה דרישא וגזעא ושבילא, ואתלבשן במתיחו דא. ועל דא מתיחו ד"אחד" שיעורא דשית סטרין, וכלא אתיחד בהאי את ד' - אח ד. ובגין כך "לבדד ישכון" כדקא יאות.
204a.2 "ובגוים לא יתחשב" - ישראל אית לון כתב ולשון. ובכל את יכלין לאסתכלא בדיוקנא וציורא כדקא יאות. אבל בגוים - "לא יתחשב" רזא דנא! בגין דלית לון כתב ולשון, ולית לון לאסתכלא ולמנדע כלום, דהא "הבל המה מעשה תעתועים" (ירמיהו י, טו). "ולא יתחשב" רזא דנא במחשבה ובאסתכלותא דלהון, הואיל ולית לון כתב. זכאין אינון ישראל!
204a.3 "מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל" (במדבר כג, י) - ההוא נקודה עלאה, רישא וגזעא ושבילא, בטמירו איהו ולא קיימא לשאלא לבר. אבל משעתא דשארי לאתבנאה ולמעבד היכלא ברעותיה ואקרי מי - שארי לאתבנאה דיוקנא דיליה ממש. אפיק נוקבא דיליה בדיוקנא דאמיה.
204a.4 מאי "מי"? דא רישא וגזעא ושבילא - י'. ואתפשט לאתבנאה בפשיטו דחד היכלא, לתרין סטרין באני. ואע"ג דאפיק לישראל דאיהו ו' - אוף הכי אפיק לנוקבא דיליה כחדא ואזמנה לגביה.
204a.5 "מנה" - כמה דאת אמר "וימן להם המלך" (דניאל א, ה), "ומשלוח מנות" (אסתר ט, כב). יהב ליה נבזבזא רב ויקירא ואפיק לה כחדא מניה. בההוא פשיטו דאתפשט - אפיק תרווייהו כחדא בשעתא חדא!
204a.6 "ומספר את רובע ישראל" - רזא דא בגינך רבי אתמסר. זכאה חולקך! "רובע ישראל" - רביעית מן מדידו דישראל איהו 'ברית'. אמאי אקרי 'רובע'? אלא שיעורא דגופא ארבע בריתות הוי בשיעורא דיליה. וברית רובע איהו בשיעורא דמדידו דגופא. כלא אפיק מי. (עד כאן).
204a.7 ר' אלעזר הוה אזיל למחמי לר' יוסי חמוי. ור' אבא וחברוי אזלו עמיה.
204a.8 פתח ר' אלעזר ואמר: "יהו"ה בקר תשמע קולי וגו'" (תהלים ה, ד).
204a.9 "יהו"ה בקר" - מאי בקר? אלא דא בקר דאברהם דאתער בעלמא דכתיב "וישכם אברהם בבקר" (בראשית כב, ג). דהא כד אתי צפרא - ההוא 'בקר' אתער בעלמא, והוא עידן רעוא לכלא, ולמעבד טיבו לכל עלמא - לזכאין ולחייבין. וכדין עידן צלותא הוא למצלי קמי מלכא קדישא. ועל דא בשעתא דאתי צפרא - כל אינון אסירי מלכא אשכחו נייחא. עידן צלותא איהו עלייהו. וכל שכן אינון דתייבין בתיובתא ובעאן בעותהון לקמי מלכא קדישא!
204a.10 בגין דהאי שעתא חד ממנא נפיק לסטר דרום, ורפאל שמיה, וכל זיני אסוותא בידוי. ומסטר דרום נפק חד רוחא ומטי לגבי ההוא ממנא דממנא על אסוותא. וכד מטי צלותא לקמי קב"ה - פקיד לבי דינא דיליה דלא יפתחון בדינא, בגין דחיים בידא דקב"ה ולא בידיהון. ומיגו דאיהו עידן רעוא - בעא קב"ה זכותא דההוא בר נש. אי ישתכח בצלותא או דאיהו מאריה דתיובתא - חס עליה. בההיא שעתא קל צפרין דמקננן אשתמעו דכתיב "אשר שם צפרים יקננו" (תהלים קד, יז). ואינון צפרין אודאן ומשבחן לקב"ה. וההוא "אילת השחר" אתער בעלמא ואמר "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'" (תהלים לא, כ). כדין ההוא ממנא נפיק ועביד כל מה דאתפקד.
204a.11 ואי תימא דזיני אסוותא בידוי כמה דאמרן -- לאו הכי! דהא אסוותא לא הוי אלא בידוי דמלכא קדישא! אבל בשעתא דפקיד קב"ה אסוותא לההוא בר נש - איהו נפיק, וכל אינון מקטרגין דממנן על מרעין בישין דחלין מניה. כדין ההוא רוחא דקא נסע מסטרא דדרום - אושיט ליה לההוא בר נש. והא אסוותא אשתכח. וכלא בידוי דקב"ה. ועל דא כתיב "יהו"ה בקר תשמע קולי", ולא כתיב "יהו"ה תשמע קולי". אלא לגבי 'בקר' דאברהם קאמר.
204a.12 "בקר אערך לך ואצפה" (תהלים ה, ד) - תרי "בקר" אמאי? אלא חד בקר דאברהם וחד בקר דיוסף, דכתיב "הבקר אור" (בראשית מד, ג) ומתרגמינן "צפרא נהיר".
Pointed Text
204a.1 זַכָּאָה חוּלָקָךְ רִבִּי שִׁמְעוֹן, דְּזָכִית לְמִלִּין עִלָּאִין דְּמָארִיךְ, וּמָארָךְ אִתְרְעֵי בָּךְ, כַּמָּה שִׁיעוּרָא דִּמְתִיחָן דִּשְׁבִילָא דָּא בְּשִׁיעוּרָא עִלָּאָה, דְּרֵישָׁא וְגִזְעָא וּשְׁבִילָא, וְאִתְלַבְּשָׁן בִּמְתִּיחוּ דָּא. (נ"א ועל דא מתיחו דאחד, שיעורא דשית סטרין. וכלא אתיחד בהאי את ד' אח ד'), וְעַל דָּא מְתִיחוּ דְּא' (נ"א ה') שִׁיעוּרָא דְּשִׁית סִטְרִין. וְכֹלָּא אִתְיָחַד בְּהַאי אָת (נ"א אח) וּבְגִין כָּךְ, לְבָדָד יִשְׁכּוֹן כַּדְּקָא יָאוּת.
204a.2 וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, יִשְׂרָאֵל אִית לוֹן כְּתָב וְלָשׁוֹן. וּבְכָל אָת, יַכְלִין לְאִסְתַּכְּלָא בְּדִיּוּקְנָא וְצִיּוּרָא כַּדְּקָא יָאוּת. אֲבָל בַּגּוֹיִם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, לֹא יִתְחַשָּׁב. רָזָא דְּנָא, בְּגִין דְּלֵית לוֹן כְּתָב וְלָשׁוֹן, וְלֵית לוֹן לְאִסְתַּכְּלָא וּלְמִנְדַּע כְּלוּם, דְּהָא (ירמיהו י׳:ט״ו) הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים. וְלָא יִתְחָשָׁב רָזָא דְּנָא בְּמַחֲשָׁבָה וּבְאַסְתַּכְּלוּתָא דִּלְהוֹן, הוֹאִיל וְלֵית לוֹן כְּתָב. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל.
204a.3 מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רוֹבַע יִשְׂרָאֵל. (מי) הַהוּא נְקוּדָה עִלָּאָה, רֵישָׁא וְגִזְעָא וּשְׁבִילָא, בִּטְמִירוּ אִיהוּ, וְלָא קַיְּימָא לְשָׁאֲלָא לְבַר. אֲבָל מִשַּׁעֲתָּא דְּשָׁארִי לְאִתְבָּנָאָה, וּלְמֶעְבַּד הֵיכָלָא בִּרְעוּתֵיהּ, וְאִקְרֵי מִ"י, שָׁארֵי לְאִתְבָּנָאָה, דִּיּוּקְנָא, דִּילֵיהּ מַמָּשׁ. אַפִיק נוּקְבָּא דִּילֵיהּ, בְּדִיּוּקְנָא דְּאִמֵּיהּ.
204a.4 מַאי מִי. דָּא רֵישָׁא וְגִזְעָא וּשְׁבִילָא. (י') וְאִתְפָּשַּׁט לְאִתְבָּנָאָה בִּפְשִׁיטוּ דְּחַד הֵיכָלָא, לִתְרֵין סִטְרִין בָּאנֵי. וְאַף עַל גַּב דְּאַפִּיק לְיִשְׂרָאֵל. דְּאִיהוּ ו', אוּף הָכִי אַפִּיק לְנוּקְבָּא דִּילֵיהּ כַּחֲדָא, וְאַזְמְנָהּ לְגַבֵּיהּ. מָנָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דניאל א׳:ה׳) וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ (אסתר ט׳:י״ט) וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת. יָהַב לֵיהּ נְבַזְבְּזָא רַב וְיַקִּירָא, וְאַפִּיק לָהּ כַּחֲדָא מִנֵּיהּ. בְּהַהוּא פְּשִׁיטוּ דְּאִתְפְּשַׁט אַפִּיק תַּרְוַויְיהוּ כַּחֲדָא, (כגוונא דא פשוט להכא ולהכא, אפיק ברא וברתא ברגעא חדא, ועל דא שמים וארץ ברגעא חדא אתבריאו כחדא) בְּשַׁעֲתָא חֲדָא.
204a.5 וּמִסְפָּר אֶת רוֹבַע יִשְׂרָאֵל, רוֹבַע יִשְׂרָאֵל רָזָא דָּא בְּגִינָךְ ר' אִתְמְסַר, זַכָּאָה חוּלָקָךְ. רוֹבַע יִשְׂרָאֵל, רְבִיעִית, מִן מְדִידוּ דְּיִשְׂרָאֵל, אִיהוּ בְּרִית. אֲמַאי אִקְרֵי רוֹבַע. אֶלָּא שִׁיעוּרָא דְּגוּפָא אַרְבַּע בְּרִיתוֹת הֲוִי בְּשִׁיעוּרָא דִּילֵיהּ. וּבְרִית רוֹבַע אִיהוּ בְּשִׁיעוּרָא דִּמְדִידוּ דְּגוּפָא. כֹּלָּא אַפִּיק מִי. (ע"כ)
204a.6 רִבִּי אֶלְעָזָר הֲוָה אָזִיל לְמֵחמֵי לְרִבִּי יוֹסֵי חָמוּי, רִבִּי אַבָּא וְחַבְרוֹי אַזְלוּ עִמֵּיהּ. פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (תהילים ה׳:ד׳) יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי וְגוֹ'. יְיָ בֹּקֶר מַאי בֹּקֶר. אֶלָּא דָּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, דְּאִתְּעַר בְּעָלְמָא. דִּכְתִּיב, (בראשית כ״ב:ג׳) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר. דְּהָא כַּד אָתֵי צַפְרָא, הַהוּא בֹּקֶר אִתְּעַר בְּעָלְמָא, וְהוּא עִידָּן רַעֲוָא לְכֹלָּא, וּלְמֶעְבַּד טִיבוּ לְכָל עָלְמָא, לְזַכָּאִין וּלְחַיָיבִין. וּכְדֵין עִידָּן צְלוֹתָא הוּא, לִמְצְלֵי קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא.
204a.7 וְעַל דָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּאָתֵי צַפְרָא, כָּל אִינּוּן אֲסִירֵי מַלְכָּא, אַשְׁכָּחוּ נַיְיחָא, עִידָּן צְלוֹתָא אִיהוּ עָלַיְיהוּ. וְכָּל שֶׁכֵּן אִינּוּן דְּתַיְיבִין בְּתִיּוּבְתָּא, וּבָעָאן בָּעוּתְהוֹן לְקַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. בְּגִין, דְּהַאִי שַׁעֲתָא, חַד מְמָנָא נָפִיק לִסְטַר דָּרוֹם, וּרְפָאֵל שְׁמֵיהּ, וְכָל זִינֵי אֲסְוְותָּא בִּידוֹי. וּמִסְטַר דָּרוֹם, נָפַק חַד רוּחָא, וּמַטִי לְגַבֵּי הֲהוּא מְמָנָא, דִּמְמָנָא עַל אַסְוָותָא. וְכַד מָטֵי צְלוֹתָא לְקַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, פָּקִיד לְבֵי דִּינָא דִּילֵיהּ, דְּלָא יִפְתְּחוּן בְּדִינָא, בְּגִין דְּחַיִּים בִּידָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלָא בִּידֵיהוֹן.
204a.8 וּמִגּוֹ דְּאִיהוּ עִידָּן רַעֲוָא, בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זְכוּתָא דְּהַהוּא בַּר נָשׁ, אִי יִשְׁתְּכַּח בִּצְלוֹתָא, (יאות, ואי לא חשיב ליה בשוגג) אוֹ דְּאִיהוּ מָארֵיהּ דְּתִיוּבְתָּא, חָס עָלֵיהּ. (קצ"ז ע"ב) בְּהַהִיא שַׁעֲתָא קַל צִפָּרִין דִּמְקַנְנָן אִשְׁתְּמָעוּ, דִּכְתִּיב, (תהילים ק״ד:י״ז) אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ. וְאִינּוּן צִפֳּרִין אוֹדָאן וּמְשַׁבְּחָן לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְהַהוּא אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר אִתְּעַר בְּעָלְמָא וְאָמַר, (תהילים ל״א:כ׳) מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ וְגוֹ'. כְּדֵין הַהוּא מְמָנָא נָפִיק, וְעָבִיד כָּל מַה דְּאִתְפְּקַד.
204a.9 וְאִי תֵּימָא דְּזִינֵי אַסְוָותָא בִּידוֹי כְּמָה דְּאַמָרָן. לָאו הָכִי. דְּהָא אַסְוָותָא לָא הֲוִי, אֶלָּא בִּידוֹי דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. אֲבָל בְּשַׁעֲתָא דְּפָקִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַסְוָותָא לְהַהוּא בַּר נָשׁ, אִיהוּ נָפִיק, וְכָל אִינּוּן מְקַטְרְגִין דִּמְמָנָן עַל מַרְעִין בִּישִׁין, דַּחֲלִין מִנֵּיהּ. כְּדֵין הַהוּא רוּחָא דְּקָא נָסַע מִסִּטְרָא דְּדָרוֹם, אוֹשִׁיט לֵיהּ לְהַהוּא בַּר נָשׁ, וְהָא אַסְוָותָא אִשְׁתְּכַח, וְכֹלָּא בִּידוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
204a.10 וְעַל דָּא כְּתִיב, יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי. וְלָא כְּתִיב יְיָ בַּבֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי. אֶלָּא לְגַבֵּי בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם קָאָמַר. (תהילים ה׳:ד׳) בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה. תְּרֵי בֹּקֶר אֲמַאי. אֶלָּא חַד בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם. וְחַד בֹּקֶר דְּיוֹסֵף. דִּכְתִּיב, (בראשית מ״ד:ג׳) הַבֹּקֶר אוֹר, וּמְתַּרְגְמִינָן צַפְרָא נָהִיר, נָהִיר וַדַּאי. אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה, אֶעֱרָךְ לְךָ מַהוּ. אֶלָּא אֲסַדֵּר לְךָ בּוּצִינָא דִּילָךְ לְאַדְלָקָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים קל״ב:י״ז) עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי. וּלְגַבֵּי בֹּקֶר דְּיוֹסֵף קָאָמַר, דְּהַהוּא סִדּוּרָא דְּבוּצִינָא דִּילֵיהּ הוּא.