Volume III
Balak
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 205b, reference page 43 of 57.
- Current daf
- 205b
- Reference units
- 57
Daf 205b
Unpointed Text
205b.1 ומלין דברי. מכאן ולהלאה - אית לי לאשתדלא במה דחמינא! דהא לית לי לאשתדלא במלין דהאי עלמא כיון דחמינא מה דחמינא, ובעי קב"ה דלא יתאביד ויתנשי מנאי כלום.
205b.2 פתח ואמר: "יסור יסרני יה וגו'" (תהלים קיח, יח) - דוד מלכא אמר דא על כל מה דעבר בהאי עלמא. ואמר על אבטחותא דהוה ליה בההוא עלמא על כל מה דאעבר בהאי עלמא - דרדיפו ליה והוה עריק בארעא נוכראה, בארעא דמואב ובארעא דפלשתאי. ומכלהו שזיב ליה קב"ה ולא שביק ליה למותא. על אבטחותא דההוא עלמא אמר דוד - אי הכא חבנא לגבי קב"ה - הכא אלקינא וקבילנא עונשא דילי ואדכי לי מכל מה דחבנא, ולא שביק עונשא דילי לההוא עלמא לנטלא נקמתא מנאי. ואנא - הא קב"ה אנקי לי זמנא חדא בהאי עלמא! מכאן והלאה אצטריכנא דלא אהא בכסופא בעלמא דאתי:
205b.3 פתח ההוא ינוקא בריה ואמר: "אָבִ֘ינוּ֮ מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה וגו'" (במדבר כז, ג). "אָבִ֘ינוּ֮" הא טעמא לעילא אריך מלה ומשיך לה. אי חסידין קדישין! כמה משיכו דצערא במקרי "אָבִ֘ינוּ֮". לית צערא ולית כאבא דרוחא ונפשא אלא כד קראן הכי "אָבִ֘ינוּ֮" בכאבא מלבא.
205b.4 "מת במדבר" - וכי אחרנין לא מיתו במדברא דהכא רשים ליה ואמר דאיהו מת במדבר? והא אלף ורבבן מיתו במדברא?! אלא כמה בני נשא ערטילאין על דא. מנהון אמרי דהוא מקושש עצים הוה, דכתיב "כי בחטאו מת" (במדבר כז, ג), ומנהון אמרי הכי ומנהון אמרי הכי. ואנא אוליפנא. יומא דאבא נפל בבי מרעיה - אולפי לי דא. ואנא חמינא מה דחמינא דפקיד לי אבא דלא לגלאה. אלא כמה וכמה הוו דמיתו במדברא, ולא על חובא דקרח ולא על חובא דמרגלים כד אתגזר גזרה, ולא על חובא דעגלא דעבדו אינון מטעי עלמא ואינון דאתמשכו אבתרייהו.
205b.5 אבל טענה דטעינו אינון בנתין דמית "במדבר" איהו. והוה צלפחד רב לבי יוסף. ומגו דלא הוה ידע ארחוי דאורייתא כדקא יאות - לא הוה נשיא. והוא הוה דלא נטר פומיה ומלוי לקבליה דמשה. ועליה כתיב "וימת עם רב מישראל" (במדבר כא, ו) - גבר דלא ידע אורייתא ואיהו רב משפחה, רב דזרעא דיוסף מבנוי דמנשה. ובגין דחב במדבר במלולא לגבי משה - חשיבו דמשה אנטיר דבבו. ובגין כך קריבו לקמיה דמשה ואלעזר וכל הנשיאין וכל רישי אבהן, ולא מלילו עם משה אלא לקמייהו, בגין דקניאו קנאה מניה. מכאן מאן דחייש מן דינא - יקרב אחרנין ויסגי בגוברין בהדי ההוא דיינא בגין דישמעון דינא מניה וידחל מנייהו, ולא יהא דן אלא כדקא יאות. ואי לא - ידחי ליה מן דינא.
205b.6 ואינון לא ידעו דהא משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה. ולא ידעו דמשה לאו הכי. כיון דחמא משה כך אמר "חמינא דכל כנופיא דגוברין רברבין מישראל וכל רישי אבהן וכל נשיאי כנשתא - עלי קריבו!". מיד אתפרש משה מן דינא. הדא הוא דכתיב "ויקרב משה את משפטן לפני יהו"ה" (במדבר כז, ה). ענותנותא דמשה אקריב את משפטן לפני יהו"ה. דיינין אחרנין - ארחא דא לא נטלי, דאע"ג דכנופיא סגי עליהון. אינון דייני אקרון 'עזי פנים' - לית בהו מענותנותא דמשה כלל. זכאה חולקיה דמשה!
205b.7 חדו ר' אלעזר וחברייא.
205b.8 אמר ההוא ינוקא: "אהדרנא למלין קדמאין!"
205b.9 "אָבִ֘ינוּ֮ מת במדבר" - "אָבִ֘ינוּ֮" - האי טעמא דאמי לנחש. תלייא על קדליה ומשיך זנביה בפומיה, בטעמא דההוא דאתמשך עליה לעילא. "מת במדבר" - במלולא דפומיה.
205b.10 אתבהיל ההוא ינוקא בבהילו ואתקיף בקודלא דאבוי ובכה ואמר: "צלפחד דא במלולא מית, ואנת אבא - במלולא אהדרת לעלמא דא!". אהדר אבוי ונשיק ליה וגפיף ליה.
Pointed Text
205b.1 וַאֲנָא, חַבְרַיָּיא, בְּהַהִוא שַׁעֲתָא דְּאִסְתְּלַקְנָא מֵעָלְמָא, רוּחָא דִּילִי אִסְתְּלַּק וְדָמַךְ מִיַּד, עַד שַׁעֲתָא זְעֵירָא דְּאַחְיָיא לִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְגוּפָא הֲוָה מִית. בְּשַׁעֲתָא דְּפָתַח בְּרִי בְּאִינּוּן מִלִּין, כְּדֵין פַּרְחָה נִשְׁמָתֵיהּ (נ"א נשמתי), וְאִעֲרָעָת בְּנִשְׁמְתָא דִּילִי, דְּהֲוָה סַלְּקָא מִגּוֹ דַּכְיוּ וּמִגּוֹ טְבִילָה, וְעָאלַת בַּאֲתָר דְּעָאלָת, וְתַמָּן אִתְּדָּן דִּינָהָא, וְאִתְיְיהִיבוּ לִי עֶשְׂרִין וּתְרֵין שְׁנִין דְּחַיִּין, בְּגִין דִּמְעִין וּמִלִּין דִּבְרִי, מִכָּאן וּלְהָלְאָה, אִית לִי לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּמַה דַּחֲמֵינָא, דְּהָא לֵית לִי לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּמִלִּין דְּהַאי עָלְמָא. כֵּיוָן דַּחֲמֵינָא מַה דַּחֲמֵינָא, וּבָעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּלָא יִתְאַבִיד וְיִתְנְשֵׁי מִנַּאי כְּלוּם.
205b.2 פָּתַח וְאָמַר, (תהילים קי״ח:י״ח) יַסּוֹר יִסְּרַנִּי יָהּ וְגוֹ', דָּוִד מַלְכָּא אָמַר דָּא, עַל כָּל מַה (ס"א דאעבר) דְּעֲבַד בְּהַאי עָלְמָא, וְאָמַר עַל אַבְטָחוּתָא דְּהֲוָה לֵיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא. עַל כָּל מַה דְּאַעְבָּר בְּהַאי עָלְמָא, דִּרְדִיפוּ לֵיהּ, וַהֲוָה (ליה) עָרִיק בְּאַרְעָא נוּכְרָאָה, בְּאַרְעָא דְּמוֹאָב, וּבְאַרְעָא דִּפְלִשְׁתָּאֵי, וּמִכֻּלְּהוּ שֵׁזִיב לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלָא שָׁבִיק לֵיהּ לְמוֹתָא, וְאָמַר עַל אַבְטָחוּתָא דְּהַהוּא עָלְמָא.
205b.3 אָמַר דָּוִד, אִי הָכָא חַבְנָא לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָכָא אַלְקֵינָא, וְקַבִּילְנָא עוֹנְשָׁא דִּילִי, וְאַדְכֵּי לִי מִכָּל מַה דְּחַבְנָא, וְלָא שָׁבִיק עוֹנְשָׁא דִּילִי לְהַהוּא עָלְמָא, בָּתַר מִיתָה. וַדַּאי יַסּוֹר יִסְּרַנִּי יָהּ, בְּהַאי עָלְמָא, בְּגִין לְנַקָּאָה לִי. וְלַמָּוְת לֹא נְתָנָנִי, בְּהַהוּא עָלְמָא, לְנַטְלָא נִקְמָתָא מִנַּאי, וַאֲנָא, הָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַנְקֵי לִי זִמְנָא חֲדָא בְּהַאי עָלְמָא, מִכָּאן וְהָלְאָה אִצְטְרִיכְנָא דְּלָא אֱהֵא בְּכִסּוּפָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי.
205b.4 פָּתַח הַהוּא יַנּוּקָא בְּרֵיהּ וְאָמַר, (במדבר כ״ז:ג׳) אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה וְגוֹ'. אָבִינוּ, הָא טַעֲמָא לְעֵילָּא, אָרִיךְ מִלָּה וּמָשִׁיךְ לָהּ, אִי חֲסִידִין קַדִּישִׁין, כַּמָה מְשִׁיכוּ דְּצַעֲרָא בְּמִקְרֵי אָבִינוּ. לֵית צַעֲרָא, וְלֵית כְּאֵבָא דְּרוּחָא וְנַפְשָׁא, אֶלָּא כַּד קָרָאן הָכִי, אָבִינוּ, בִּכְאֵבָא מִלִּבָּא. מֵת בַמִּדְבָּר, וְכִי אַחֲרָנִין לָא מִיתוּ בְּמַדְבְּרָא, דְּהָכָא רָשִׁים לֵיהּ, וְאָמַר דְּאִיהוּ מֵת בַּמִּדְבָּר, וְהָא אֶלֶף וְרִבְּבָן מִיתוּ בְּמַדְבְּרָא.
205b.5 אֶלָּא כַּמָה בְּנֵי נָשָׁא עַרְטִילָאִין עַל דָּא, מִנְּהוֹן אַמְרֵי דְּהוּא מְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים הֲוָה, דִּכְתִּיב כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת. וּמִנְּהוֹן אַמְרֵי הָכִי, וּמִנְּהוֹן אַמְרֵי הָכִי, וַאֲנָא הָכִי אוֹלִיפְנָא, יוֹמָא דְּאַבָּא נָפַל בְּבֵי מַרְעֵיהּ, אוֹלְפֵי לִי דָּא. וַאֲנָא חֲמֵינָא מַה דַּחֲמֵינָא, דְּפָקִיד לִי אַבָּא דְּלָא לְגַלָּאָה. אֶלָּא כַּמָה וְכַמָּה הֲווֹ דְּמִיתוּ בְּמַדְבְּרָא, וְלָא עַל חוֹבָא דְּקֹרַח, וְלָא עַל חוֹבָא דִּמְרַגְלִים, כַּד אִתְגְּזַר גְּזֵרָה, (ס"א ולא על חובא דעגלא דעבדו וכו') אֶלָּא קּוֹדֶם (ס"א דמיתו על חובא דקרח, על חובא דמרגלים, כד אתגזר גזרה, וקודם) מַתַּן תּוֹרָה, וּבָתַר עֶגְלָא דְּעָבְדוּ, אִינּוּן מַטָּעַי עָלְמָא, וְאִינּוּן דְּאִתְמְשָׁכוּ אֲבַּתְרַיְיהוּ.
205b.6 אֲבָל טַעֲנָה דְּטָעִינוּ אִינוּן בְּנָתִין, דְּמִית בַמִּדְבָּר, אִיהוּ, וַהֲוָה צְלָפְחָד רַב לְבֵי יוֹסֵף, וּמִגּוֹ דְּלָא יָדַע אָרְחוֹי דְּאוֹרַיְיתָא כַּדְּקָא יָאוּת, לָא הֲוָה נָשִׂיא. וְהוּא הֲוָה דְּלָא נָטַר פּוּמֵיהּ וּמִלּוֹי לָקֳבְלֵיהּ דְּמֹשֶׁה, וְעָלֵיהּ כְּתִיב, (במדבר כ״א:ו׳) וַיָּמָת עָם רָב מִיִשְׂרָאֵל. גְּבָר דְּלָא יָדַע אוֹרַיְיתָא, (ס"א לאו רב באורייתא) וְאִיהוּ רַב מִשְּׁפָּחָה. רַב דְּזַרְעָא דְּיוֹסֵף, מִבְּנוֹי דִּמְנַשֶׁה. וּבְגִין דְּחָב בַּמִּדְבָּר בְּמִלּוּלָא לְגַבֵּי מֹשֶׁה, חָשִׁיבוּ דְּמֹשֶׁה אַנְטִיר דְּבָבוּ. וּבְגִין כָּךְ קְרִיבוּ לְקַמֵּיהּ דְּמֹשֶׁה, וְאֶלְעָזָר, וְכָל הַנְשִׂיאִין, וְכָל רֵישֵּׁי אֲבָהָן, וְלָא מַלִּילוּ עִם מֹשֶׁה אֶלָּא לְקַמַּיְיהוּ, בְּגִין דְּקַנִּיאוּ קִנְאָה מִנֵּיהּ.
205b.7 מִכָּאן, מַאן דְּחָיִישׁ מִן דַּיָּנָא, יְקָרֵב אַחֲרָנִין, וְיִסְגֵּי בְּגוּבְרִין בַּהֲדֵי הַהוּא דַּיָּינָא, בְּגִין דְּיִשְׁמְעוּן דִּינָא מִנֵּיהּ, וְיִדְחַל מִנַּיְיהוּ, וְלָא יְהֵא דָן אֶלָּא כַּדְּקָא יָאוּת, וְאִי לָא, יִדְחֵי לֵיהּ מִן דִּינָא. וְאִינּוּן לָא יָדְעוּ דְּהָא (במדבר י״ב:ג׳) מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכָּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְלָא יָדְעוּ דְּמֹשֶׁה לָאו הָכִי.
205b.8 כֵּיוָן דְּחָמָא מֹשֶׁה כַּךְ, אָמַר חֲמֵינָא דְּכֹל כְּנוּפְיָא דְּגוּבְרִין רַבְרְבִין מִיִשְׂרָאֵל, וְכָל רֵישֵׁי אֲבָהָן וְכָל נְשִׂיאֵי כְּנִשְׁתָּא, עָלַי קְרִיבוּ. מִיַּד אִתְפְּרַשׁ מֹשֶׁה מִן דִּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (במדבר כ״ז:ה׳) וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי יְיָ. (אמר משה דא לא אתחזי לדינא) עַנְוָתָנוּתָא דְּמֹשֶׁה, אַקְרִיב אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי יְיָ. דַּיָּינִין אַחֲרָנִין, אָרְחָא דָּא לָא נַטְלֵי, דְּאַף עַל גַּב דִּכְנוּפְיָא סַגִּי עֲלֵיהוֹן. אִינּוּן דַּיְינֵי אִקְרוּן עַזֵּי פָּנִים, לֵית בְּהוּ מֵעַנְוָתָנוּתָא דְּמֹשֶׁה כְּלָל. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּמֹשֶׁה. חֲדוּ רִבִּי אֶלְעָזָר וְחַבְרַיָּיא.
205b.9 אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, אַהֲדַרְנָא לְמִלִּין קַדְמָאִין. אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר אָבִינוּ הַאי טַעֲמָא דָּאמֵי, לְנָּחָשׁ תַּלְיָיא עַל קְדָלֵיהּ, וּמָשִׁיךְ זַנְבֵּיהּ בְּפוּמֵיהּ, בְּטַעְמָא, דְּהַהוּא דְּאִתְמְשָׁךְ עָלֵיהּ לְעֵילָּא. מֵת בַּמִּדְבָּר, בְּמִלּוּלָא דְּפוּמֵיהּ. אִתְבְּהִיל הַהוּא יַנּוּקָא בִּבְהִילוּ, וְאַתְקִיף בְּקוּדְלָא דַּאֲבוֹי, וּבָכָה וְאָמַר, צְלָפְחָד דָּא בְּמִלּוּלָא מִית, וְאַנְתְּ אַבָּא בְּמִלּוּלָא אַהֲדְרַת לְעָלְמָא דָּא. אַהְדָּר אֲבוֹי וְנָשִׁיק לֵיהּ, וְגָפִיף לֵיהּ. בָּכוּ רִבִּי אֶלְעָזָר, וְחַבְרַיָּיא כֻּלְּהוּ, וַאֲבוֹי בָּכָה בַּהֲדַיְיהוּ, נְטָלוּהוּ כֻּלְּהוּ וּנְשָׁקוּהוּ בְּפוּמוֹי, עַל רֵישֵׁיהּ, וְעַל עֵינוֹי, וַאֲבוּהּ הֲוָה בָּכֵי בַּהֲדֵיהּ.