Volume III
Balak
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 211a, reference page 54 of 57.
- Current daf
- 211a
- Reference units
- 57
Daf 211a
Unpointed Text
211a.1 דבר אחר: "מי מנה עפר" - אינון פקודין דאינון בעפרא - בזריעה בנטיעה בחצדא. והא אוקמוה חברייא. "ומספר את רבע" כמה דאת אמר "בהמתך לא תרביע" (במדבר יט, יט).
211a.2 "וישא משלו ויאמר" - "וידבר" לא כתיב. מאי "וישא משלו"?
211a.3 רבי חייא אמר - הוא הוה זקיף קלא לגבי ההוא ממלל! "וישא משלו" - בלעם, "ויאמר" - האי "כה" כמה דכתיב "וכה תדבר". ואמירה מנה הוה.
211a.4 תא חזי כיון דחמא בלעם דבכל חרשוי ובכל ההוא דורון לא יכיל לאעקרא ההוא 'כה' (כמה דאת אמר "ואנכי אקרה כה" - אעקר להאי 'כה'. אמר ליה קב"ה: "רשע! אנת סבור לאעקרא לה - אנא אעקר לך משלשולך!". מה כתיב "ויקר אלהים אל בלעם" כמה דאתמר) - לבתר כיון דחמא דלא יכיל - הדר ואמר "וברך ולא אשיבנה" (במדבר כג, כ). "ולא אשיבנו" מבעי ליה? אלא "ולא אשיבנה" ודאי לההיא דכתיב "כה". "וכה תדבר". לית אנא יכיל לאהדרא לה!
211a.5 אמר בלעם בתרין דרגין בעינא לאעלא בהו. בעינא לאעלא בהו מדרגא דיעקב ולא יכילנא. בעינא לאעלא בהו מסטרא אחרא דישראל ולא יכילנא. מאי טעמא? בגין דשמא דא או דא - לא אתקשר בזינין בישין. הדא הוא דכתיב "לא הביט און ביעקב וגו'" (במדבר כג, כא).
211a.6 תאנא תרין דרגין אינון - נחש וקסם. לקבליהון עמל ואון. אמר בלעם - הא ודאי אשכחנא לקבלי דהני יעקב וישראל. און לקבליה דיעקב דאיהו קטיר בנחש. עמל לקבליה דישראל דאיהו קטיר בקסם. כיון דחמא דלא יכיל אמר ודאי "לא הביט און ביעקב וגו'". מאי טעמא? בגין ד"יהו"ה אלהיו עמו וגו'". ואי תימא בהני לא יכילנא, בקסם ונחש יכילנא? -- כתיב "כי לא נחש ביעקב וגו'" (במדבר כג, כג). ולא עוד אלא דכל חילין דלעילא וכל משריין כלהו - לא ידעי ולא מסתכלי בנמוסא דמלכא עלאה עד דשאלי להני תרי - יעקב וישראל. ומאי אמרי? "מה פעל אל".
211a.7 אמר רבי אלעזר, כל הני מלין "כה" אמר. והוא ארים קלא לקבלה. ולא ידע מאי הוא, ולא אשתמע בר קליה.
211a.8 "הן עם כלביא יקום וגו'" (במדבר כג, כד) - מאן עמא תקיפא כישראל! בשעתא דאתנהיר צפרא - קם ומתגבר כאריא לפולחנא דמאריהון בכמה שירין בכמה תושבחן! משתדלי באורייתא כל יומא. ובלילה "לא ישכב וגו'" - כד בעי בר נש למשכב על ערסיה מקדש שמא עלאה, אמליך ליה לעילא ותתא. כמה גרדיני נמוסין מתקשרן קמייהו בשעתא דפתחין פומהון על ערסייהו ב"שמע ישראל" ובעאן רחמי קמי מלכא קדישא בכמה קראי דרחמי!
211a.9 ר' אבא אמר "הן עם כלביא יקום". זמינין האי עמא למיקם על כל עמין עכו"ם כאריה גיבר ותקיף ויתרמי עלייהו. ארחייהו דכל ארייוותא למשכב על טרפייהו, אבל עמא דא - "לא ישכב עד יאכל טרף".
211a.10 דבר אחר: "הן עם כלביא יקום" - לקרבא קרבנין ועלוון קמי מלכהון על גבי מדבחא. ותאנא בשעתא דקורבנא אתוקד על גבי מדבחא - הוו חמן דיוקנא דחד אריה רביע על ההוא קרבנא ואכיל ליה. ואמר רבי אבא, אוריאל מלאכא עלאה הוה. וחמאן ליה בדיוקנא דאריא תקיפא רביע על מדבחא, ואכיל לון לקרבנין. וכד ישראל לא הוו זכאין כל כך - הוו חמאן דיוקנא דחד כלבא חציפא רביע עליה - כדין הוו ידעי ישראל דבעיין תשובה וכדין תייבן.
211a.11 "לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף" - אלין קרבנין דליליא כגון עלוון. "וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה" - דקב"ה אגח קרבא דלהון על שנאיהון.
211a.12 רבי אלעזר אמר "לא ישכב" - מהו "לא ישכב"? אלא בכל ליליא וליליא כד בר נש איהו אזיל בפקודי דמאריה - לא
Pointed Text
211a.1 דָּבָר אַחֵר מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וְגוֹ', כָּל אִינּוּן דַּחֲשִׁיבִין עַפְרָא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו. רֹבַע יִשְׂרָאֵל כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. דָּבָר אַחֵר מִי מָנָה עֲפַר, אִינּוּן פִּקוּדִין דְּאִינּוּן בְּעַפְרָא, בִּזְרִיעָה, בִּנְטִיעָה, בְּחַצְדָּא, וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא. וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ויקרא י״ט:י״ט) בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ. (אמר רבי אבא, בלק חכים הוה בחרשוי כבלעם. בר דלא ידע לכוון שעתא ללטיא).
211a.2 (במדבר כ״ג:ז׳) וְיִשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר. וַיְדַבֵּר לָא כְּתִיב, מַאי וְיִשָּׂא מְשָׁלוֹ. רִבִּי חִיָּיא אָמַר, הוּא הֲוָה זָקִיף קָלָא לְגַבֵּי הַהוּא מְמַלֵּל, וְיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ בִּלְעָם. וַיֹּאמַר הַאי כֹּה כְּמָה דִּכְתִּיב וְכֹה תְּדַבֵּר, וַאֲמִירָה מִנָּהּ הֲוָה.
211a.3 תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דְּחָמָא בִּלְעָם דִּבְכָל חֲרָשׁוֹי וּבְכָל הַהוּא דּוֹרוֹן, לָא יָכִיל לְאַעְקְרָא הַהוּא כֹּה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה, אַעְקָר לְהַאי כֹּה. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רָשָׁע, אַנְּתְּ סָבוּר לְאַעְקְרָא לָהּ, אֲנָא אַעְקָר לָךְ מִשֶּׁלְשׁוּלָךְ, מַה כְּתִיב. וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם, כְּמָה דְּאִתְּמַר. לְבָתַר, כֵּיוָן דְּחָמָא דְּלָא יָכִיל, הָדָר וְאָמַר, וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה, וְלֹא אֲשִׁיבֶנּוּ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה ודַּאי, לְהַהִיא דִּכְתִּיב כֹּה, וְכֹּה תְּדַבֵּר. לֵית אֲנָא יָכִיל לְאָהַדְּרָא לָהּ.
211a.4 אָמַר בִּלְעָם, בִּתְרֵין דַּרְגִּין בָּעֵינָא לְאַעֲלָא בְּהוּ. בָּעֵינָא לְאַעֲלָא בְּהוּ מִדַּרְגָּא דְּיַעֲקֹב, וְלָא יָכִילְנָא. בָּעֵינָא לְאַעֲלָא בְּהוּ מִסִּטְרָא אַחֲרָא דְּיִשְׂרָאֵל, וְלָא יָכִילְנָא. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דִּשְׁמָא דָּא אוֹ דָּא, לָא אִתְקְשַׁר בְּזִינִין בִּישִׁין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב לֹא הִבִּיט אָוְן בְּיַעֲקֹב וְגוֹ'.
211a.5 תָּאנָא, תְּרֵין דַּרְגִּין אִינּוּן: נַחַשׁ, וְקֶסֶם. לָקֳבְלֵיהוֹן: עָמָל, וָאָוְן. אָמַר בִּלְעָם, הָא וַדַּאי אַשְׁכַּחְנָא לָקֳבְלֵי דְּהָנֵי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל. אָוְן, לָקֳבְלֵיהּ דְּיַעֲקֹב, דְּאִיהוּ קָטִיר בְּנַחַשׁ. עָמָל, לְקָבְלֵיהּ דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִיהוּ קָטִיר בְּקֶסֶם. כֵּיוָן דְּחָמָא דְּלָא יָכִיל, אָמַר, וַדַּאי לֹא הִבִּיט אָוְן בְּיַעֲקֹב וְגוֹ'. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דַּיְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְגוֹ'.
211a.6 וְאִי תֵּימָא, בְּהָנֵי לָא יָכִילְנָא. בְּקֶסֶם וְנַחַשׁ יָכִילְנָא. כְּתִיב כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְגוֹ'. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּכָל חֵילִין דִּלְעֵילָּא, וְכָל מַשִׁרְיָין כֻּלְּהוּ, לָא יַדְעֵי וְלָא מִסְתַּכְּלֵי בְּנִמוּסָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, עַד דְּשָׁאֲלֵי לְהָנֵי תְּרֵי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל. וּמַאי אַמְרֵי. מַה פָּעַל אֵל. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כָּל הָנֵי מִלִּין, כֹּה אָמַר, וְהוּא אָרִים קָלָא לָקֳבְלָהּ, וְלָא יָדַע מַאי הוּא, וְלָא אִשְׁתְּמַע בַּר קַלֵיהּ.
211a.7 הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְגוֹ', מַאן עַמָּא תַּקִּיפָא כְּיִשְׂרָאֵל. בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְנְהִיר צַפְרָא, קָם וּמִתְגַבָּר כְּאַרְיָא, לְפוּלְחָנָא דְּמָארֵיהוֹן, בְּכַמָּה שִׁירִין, בְּכַמָּה תּוּשְׁבְּחָן. מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא כָּל יוֹמָא, וּבַלַּיְלָה לֹא יִשְׁכַּב וְגוֹ'. כַּד בָּעֵי בַּר נָשׁ לְמִשְׁכַּב עַל עַרְסֵיהּ, מְקַדֵּשׁ שְׁמָא עִלָּאָה, אַמְלִיךְ לֵיהּ לְעֵילָּא וְתַתָּא. כַּמָה גַּרְדִּינֵי נִמוּסִין מִתְקַשְּׁרָן קַמַּיְיהוּ, בְּשַׁעֲתָא דְּפַתְחִין פּוּמְהוֹן עַל עַרְסַיְיהוּ, בִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל. וּבָעָאן רַחֲמֵי קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, בְּכַמָּה קְרָאֵי דְּרַחֲמֵי.
211a.8 רִבִּי אַבָּא אָמַר, הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם. זְמִינִין הַאי עַמָּא, לְמֵיקָם עַל כָּל עַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, כְּאַרְיֵה גִּיבָּר וְתַקִּיף, וְיִתְרְמֵי עָלַיְיהוּ. אָרְחַיְיהוּ דְּכָל אַרְיָיוָותָא לְמִשְׁכַּב עַל טַרְפַּיְיהוּ, אֲבָל עַמָּא דָּא לָא יִשְׁכַּב, עַד יֹאכַל טֶרֶף.
211a.9 דָּבָר אַחֵר הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם, לְקָרְבָא קָרְבְּנִין וְעִלָּוָון קַמֵּי מַלְכְּהוֹן, עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא. וְתָאנָא, בְּשַׁעֲתָא דְּקוּרְבְּנָא אִתּוֹקַד עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא, הֲווֹ חָמָן דִּיּוּקְנָא דְּחַד אַרְיֵה רְבִיעַ עַל הַהוּא קָרְבְּנָא, וְאָכִיל לֵיהּ.
211a.10 וְאָמַר רִבִּי אַבָּא, אוּרִיאֵ"ל מַלְאָכָא עִלָּאָה הֲוָה, וְחָמָאן לֵיהּ בְּדִיּוּקְנָא דְּאֲרְיָא תַּקִיפָא, רְבִיעַ עַל מַדְבְּחָא, וְאָכִיל לוֹן לְקָרְבְּנִין. וְכַד יִשְׂרָאֵל לָא הֲווֹ זַכָּאִין כָּל כַּךְ, הֲווֹ חָמָאן דִּיּוּקְנָא דְּחָד כַּלְבָּא חֲצִיפָא רְבִיעַ עָלֵיהּ, כְּדֵין הֲווֹ יַדְעֵי יִשְׂרָאֵל דְּבַעְיָין תְּשׁוּבָה, וּכְדֵין תַּיְיבַן. לֹא יִשְׁכַּב וְגוֹ', אִלֵּין קָרְבְּנִין דְּלֵילְיָא כְּגוֹן עַלָּוָון. וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֲגַח קְרָבָא דִּלְהוֹן עַל שַׂנְאֵיהוֹן.
211a.11 רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, לֹא יִשְׁכַּב, מַהוּ לֹא יִשְׁכַּב. אֶלָּא בְּכָל לֵילְיָא וְלֵילְיָא, כַּד בַּר נָשׁ אִיהוּ אָזִיל בְּפִקּוּדֵי דְּמָארֵיהּ, לָא שָׁכִיב עַל עַרְסֵיהּ, עַד דְּקָטִיל אֶלֶף וּמְאָה וְעֶשְׂרִים וַחֲמֵשׁ, מֵאִינּוּן זַיְינִין בִּישִׁין, דְּשַׁרְיָין עִמֵּיהּ. רִבִּי אַבָּא אָמַר, אֶלֶף אִינּוּן דִּסְטָר שְׂמָאלָא, דִּכְתִּיב, (תהילים צ״א:ז׳) יִפּוֹל מִצִּדְּךָ אֶלֶף. כְּמָה דִּכְתִּיב, (תהילים קמ״ט:ה׳) יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְכָבוֹד וְגוֹ', (תהילים קמ״ט:ה׳) רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְגוֹ', לַעֲשׂוֹת נְקָמָה וְגוֹ', הֲדָא הוּא דִכְתִיב לֹא יִשְׁכַּב וְגוֹ' וְדָא הוּא לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט וְגוֹ'.