Volume III

Balak

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 185a, reference page 2 of 57.

Current daf
185a
Reference units
57

Daf 185a

Unpointed Text

185a.1 ודא עבדין שבעה יומין. מכאן ולהלאה - ההוא לישנא מכשכשא בפומא דההוא צפרא. נקדין לההוא לישנא במחטא דדהבא והיא ממללא רברבן מגרמה! וכלא הוה ידע בלק בצפור דא. על דא "בן צפור".

185a.2 ובגין כך חמא מה דבר נש אחרא לא יכיל למנדע ולא יכיל למחמי.

185a.3 (חסר כאן וגם בהמשך המאמר יש כמה חסרונות)

185a.4 כתיב "אָמַר אֲדֹנָי מִבָּשָׁן אָשִׁיב אָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת יָם" (תהלים סח, כג). אית לן לשוואה לבא למהימנותא דקב"ה, דכל מלוי מלי קשוט ומהימנותא סגיא! דכיון דמלה אמר - כלא אתעביד. ודא בר נש דחיק לבא ואמר לכמה שנין ולכמה זמנין ישתלם דא דאיהו כך. כפום רברבנו דיליה דכל עלמין מליא יקריה - הכי הוא מלוי. בר נש זעיר וכל מלוי אינון לפום שעתא - הכי הוא לפום שעתא. אבל בתיובתא ובעותא ובעובדין טבין ובדמעין סגיאין - איהו קדישא רב ועלאה על כל עלמא! אזהיר נהוריה וקמיט קדושתיה לגביה דבר נש למעבד רעותיה.

185a.5 "אָמַר אֲדֹנָי" - לזמנא דאתי זמין קב"ה לאתערא ולאתבא מבשן כל אינון דקטלו לון חיות ברא ואכלו לון.

185a.6 (חסר)...

185a.7 ...בגין דאית בעלמא אתר מותבא דכל חיון רברבן וטורין רמאין וסגיאין וטמירין אלין באלין. וערוד מדברא תקיפא תמן. איהו עוג - בין ערודי דמדברא הוה, ושכיח תמן תוקפא דיליה, בגין דהוה "מלך הבשן" - דכל מלכי עלמא לא יכלין לאגחא קרבא ביה בגין תוקפא דבשן. ואתא משה ואגח ביה קרבא. סיחון - סייחא דמדברא הוה סיחון, ורחצנו דמואב עליה הוה "כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמורי" (במדבר כא, יג).

185a.8 תא חזי בשעתא דחריבו ישראל קרתא דסיחון - כרוזא אתעבר במלכו דשמיא, "אתכנשו גוברין שלטנין על שאר עמין ותחמון מלכו דאמוראה היך אתחרב!". בההיא שעתא כל אינון שלטנין דהוו ממנין על שבע עממין אתכנשו ובעו לאהדרא מלכו ליושנה. כיון דחמו תוקפא דמשה - אהדרו לאחורא. הדא הוא דכתיב "על כן יאמרו המושלים באו חשבון" (במדבר כא, כז) - אינון שלטונין ממנן עלייהו דאתכנשו והוו אמרי "באו חשבון" - מאן הוא דין דחריב לה. "תבנה ותכונן" כבקדמיתא ותהדר מלכו ליושנה. כד חמו גבורתא דמשה ושלהובא דמלכו אמרו "כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחון" (במדבר כא, כח). כיון דכתיב "מחשבון" - אמאי "מקרית סיחון"? דהא קרית סיחון - חשבון הוה! דכתיב "כי חשבון עיר סיחון מלך האמורי" (במדבר כא, כו)? אלא שלהבוא דמלכא שמיא נפק וחריב כלא! בשעתא דאינון אמרין "תבנה ותכונן עיר סיחון" סתם, ולא אמרו חשבון דחשיבו דבגין כך יתבני למותבא דאמוראה -- כדין אתיבו ואמרו "לא יכילנא". מאי טעמא? בגין דכל ארחין ושבילין אסתתמו בתקפא דרב עלאה דלהון. אי נהדר ונימא ונדכר "חשבון" דתבנה - הא "אש יצאה מחשבון". אי נהדר ונימא סתם "קרית סיחון" - הא "להבה יצאה מקרית סיחון". ודאי כיון דההיא שלהובא דאשא שריא תמן עלה - לית מאן דיכיל לה לאהדרא לה ליושנה, דהא מכל סטרין לית לן רשו. מכאן ולהלאה "אוי לך מואב"! (במדבר כא, כט) - דהא ההוא דהוה מגן עלך אתבר.

185a.9 ובגין כך מואב כיון דחמו דמגן דלהון אתבר - כדין "ויגר מואב מפני העם מאד" (במדבר כב, ג). מאי "מאד"? יתיר ממותא. "כי רב הוא" - דהא כדין איהו הוה רב, ורב הוה זעיר דכתיב "הנה קטן נתתיך בגוים" (עובדיה א, ב). וישראל הוה רב באתר עשו דכתיב ביה "ורב" (בראשית כה, כג). מאי טעמא? בגין דחמו דשלטו ישראל עילא ותתא דכתיב "את כל אשר עשה ישראל לאמורי" - "אשר עשה ישראל" מבעי ליה! מאי "את כל"? לאסגאה עילא ותתא! עילא - דאפּילו משלטניהון רברבין ושלטנין דלעילא, ואפּילו משלטניהון רברבנין ושלטנין דלתתא. ועל דא "את כל אשר עשה". ועל דא "כי רב הוא" - באתר דרב בוכרא קדישא דכתיב "בני בכורי ישראל".

185a.10 ואי תימא דקב"ה בעא הכי ולאו מן דינא - תא חזי! עשו קליפה הוה, וסטרא אחרא הוה. כיון

Pointed Text

185a.1 וְשַׁוְיָן לְהַהוּא צִפָּרָא בְּחַלוֹן חַד. וּפַתְחִין כַּוִּין לָקֳבֵל שִׁמְשָׁא. וּבְלֵילְיָא פַּתְחִין כַּוִּין לְסִיהֲרָא. מְקַטְּרִין קְטַרְתִּין, וְעַבְדִין חַרְשִׁין, וְאוֹמָאָן לְשִׁמְשָׁא. וּבְלֵילְיָא אוֹמָאָן לְסִיהֲרָא, וְדָא עַבְדִּין שִׁבְעָה יוֹמִין. מִכָּאן וּלְהָלְאָה, הַהוּא לִישָׁנָא מְכַשְׁכְּשָׁא בְּפוּמָא דְּהַהוּא צִפָּרָא, נַקְדִין לְהַהוּא לִישָׁנָא בְּמַחֲטָא דְּדַהֲבָא, וְהִיא מְמַלְּלָא רַבְרְבָן מִגַּרְמָהּ, וְכֹלָּא הֲוָה יָדַע בָּלָק בְּצִפּוֹר דָּא (ודאי). עַל דָּא בֶּן צִפּוֹר, וּבְגִין כַּךְ חָמָא, מַה דְּבַּר נָשׁ אַחֲרָא לָא יָכִיל לְמִנְדַּע, וְלָא יָכִיל לְמֵחֶמֵי. ם

185a.2 כְּתִיב (תהילים ס״ח:כ״ג) אָמַר יְיָ מִבָּשָׁן אָשִׁיב אָשִׁיב מִמְּצוּלוֹת יָם. אִית לָן לְשַׁוָּואָה לִבָּא לִמְהֵימְנוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּכָל מִלּוֹי מִלֵּי קְשׁוֹט, וּמְהֵימְנוּתָא סַגִּיא. דְּכֵיוָן דְּמִלָּה אָמַר, כֹּלָּא אִתְעָבִיד, וְדָא בַּר נָשׁ דָּחִיק לִבָּא, וְאָמַר לְכַמָּה שְׁנִין, וּלְכַמָה זִמְנִין יִשְׁתְּלִם דָּא, דְּאִיהוּ כַּךְ. כְּפוּם רַבְרְבָנוּ דִּילֵיהּ, דְּכָל עָלְמִין מַלְיָא יְקָרֵיהּ, הָכִי הוּא. מִלּוֹי בַּר נָשׁ זְעֵיר, וְכָל מִלּוֹי אִינּוּן לְפוּם שַׁעֲתָא, הָכִי הוּא לְפוּם שַׁעֲתָא. אֲבָל בְּתִיּוּבְתָּא, וּבָעוּתָא, וּבְעוֹבָדִין טָבִין, וּבְדִמְעִין סַגִּיאִין, אִיהוּ קַדִּישָׁא רַב וְעִלָּאָה עַל כָּל עָלְמָא, אַזְהִיר נְהוֹרֵיהּ, וְקָמִיט קְדוּשָׁתֵיהּ, לְגַבֵּיהּ דְּבַּר נָשׁ, לְמֶעְבַּד רְעוּתֵיהּ.

185a.3 אָמַר יְיָ, לְזִמְנָא דְּאָתֵי, זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַתְּעָרָא וּלְאָתָבָא מִבָּשָׁן, כָּל אִינּוּן דְּקַטְלוּ לוֹן חֵיוַת בָּרָא וְאַכְלוּ לוֹן. בְּגִין דְּאִית בְּעָלְמָא (ס"א אוף הכא מלך הבשן) אֲתָר מוֹתְבָא, דְּכָל חֵיוָן רַבְרְבָן, וְטוּרִין רָמָאִין וְסַגִּיאִין, וּטְמִירִין אִלֵּין בְּאִלֵּין. וְעָרוֹד מַדְבְּרָא תַּקִּיפָא תַּמָּן, אִיהוּ עוֹג (בין) עֲרוֹדֵי דְּמַדְבְּרָא הֲוָה, וּשְׁכִיחַ תַּמָּן תּוּקְפָּא דִּילֵיהּ, בְּגִין דְּהֲוָה מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, דְּכָל מַלְכֵי עָלְמָא, לָא יַכְלִין לְאַגָּחָא קְרָבָא בֵּיהּ, בְּגִין תּוּקְפָּא דְּבָשָׁן. וְאָתָא מֹשֶׁה, וְאָגַח בֵּיהּ קְרָבָא.

185a.4 סִיחוֹן: סַיְיחָא דְּמַדְבְּרָא הֲוָה סִיחוֹן. וְרָחְצָנוּ דְּמוֹאָב עָלֵיהּ הֲוָה. כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב בֵּין מוֹאָב וּבֵין הָאֱמוֹרִי. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּחָרִיבוּ יִשְׂרָאֵל קַרְתָּא דְּסִיחוֹן, כָּרוֹזָא אִתְעַבָּר בְּמַלְכוּ דִּשְׁמַיָּא, אִתְכְּנָשׁוּ גֻּבְרִין שָׁלְטָנִין עַל שְׁאַר עַמִּין, וְתֶחֱמוּן מַלְכוּ דֶּאֱמוֹרָאָה הֵיךְ אִתְחָרַב בְּמַלְכוּ.

185a.5 בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, כָּל אִינּוּן שָׁלְטָנִין דַּהֲווֹ מְמָנִין עַל שֶׁבַע עֲמָמִין אִתְכְּנָשׁוּ, וּבָעוּ לְאַהַדָּרָא מָלְכוּ לְיוֹשְׁנָהּ. כֵּיוָן דְּחָמוּ תֻּקְפָּא דְּמֹשֶׁה, אָהַדְרוּ לַאֲחוֹרָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (במדבר כ״א:כ״ז) עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן, אִינּוּן שִׁלְטוֹנִין מְמָנָן עָלַיְיהוּ דְּאִתְכְּנָשׁוּ, וַהֲווּ אַמְרֵי בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן, מַאן הוּא דֵּין דְּחָרִיב לָהּ. תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן כִּדְבְּקַדְמֵיתָא, וְתֶהְדַּר מַלְכוּ לְיוֹשְׁנָהּ.

185a.6 כַּד חָמוּ גְּבוּרְתָּא דְּמֹשֶׁה, וְשַׁלְהוֹבָא דְּמַלְכוּ, אָמְרוּ כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחוֹן. כֵּיוָן דִּכְתִּיב מֵחֶשְׁבּוֹן, אֲמַאי מִקִּרְיַת סִיחוֹן. דְּהָא קִרְיַת סִיחוֹן חֶשְׁבּוֹן הֲוָה, דִּכְתִּיב כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמוֹרִי.

185a.7 אֶלָּא, שַׁלְהוֹבָא דְּמַלְכָּא שְׁמַיָא נָפַק, וְחָרִיב כֹּלָּא. בְּשַׁעֲתָא דְּאִינּוּן אַמְרִין תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן סְתָם, וְלָא אָמְרוּ חֶשְׁבּוֹן, דְּחָשִׁיבוּ דִּבְגִין כַּךְ יִתְבְּנֵי לְמוֹתָבָא דֶּאֱמוֹרָאָה, כְּדֵין אָתִיבוּ וְאָמְרוּ, לָא יָכִילְנָא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּכָל אָרְחִין וּשְׁבִילִין אִסְתָּתָמוּ בְּתֻּקְפָּא דְּרַב עִלָּאָה דִּלְהוֹן. אִי נֶהְדָּר וְנֵימָּא וְנִדְכַּר חֶשְׁבּוֹן דְּתִבָּנֶה, הָא אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן. אִי נֶהְדָּר וְנֵימָא (סתם) קִרְיַת סִיחוֹן, הָא לֶהָבָה יָצְאָה מִקִּרְיַת סִיחוֹן וַדַּאי. כֵּיוָן דְּהַהִיא שַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָּׁא שַׁרְיָא תַּמָּן עָלָהּ, לֵית מַאן דְּיָכִיל לָהּ לְאַהְדָּרָא לָהּ לְיוֹשְׁנָהּ, דְּהָא מִכָּל סִטְרִין לֵית לָן רְשׁוּ.

185a.8 מִכָּאן וּלְהָלְאָה אוֹי לְךָ מוֹאָב, דְּהָא הַהוּא דְּהֲוָה מָגֵן עֲלָךְ, אַתְּבָּר. וּבְגִין כָּךְ מוֹאָב כֵּיוָן דְּחָמוּ דְּמָגֵן דִּלְהוֹן אִתְּבַּר, כְּדֵין וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד. מַאי מְאֹד, יַתִּיר מִמּוֹתָא.

185a.9 כִּי רַב הוּא. דְּהָא כְּדֵין אִיהוּ הֲוָה רַב, וְרַב הֲוָה זְעֵיר, דִּכְתִּיב (עובדיה א׳:ב׳) הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם. וְיִשְׂרָאֵל הֲוָה רַב בַּאֲתָר עֵשָׂו, דִּכְתִּיב בֵּיהּ וְרַב. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּחָמוּ דְּשַׁלְטוּ יִשְׂרָאֵל, עֵילָּא וְתַתָּא. דִּכְתִּיב אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמוֹרִי. אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי אֵת כָּל. לְאַסְגָּאָה עֵילָּא וְתַתָּא, עֵילָּא, דְּאֲפִילּוּ מִשָּׁלְטָנֵיהוֹן רַבְרְבִין וְשָׁלְטָנִין דִּלְעֵילָּא. וַאֲפִילּוּ מִשָּׁלְטָנֵיהוֹן רַבְרְבָנִין וְשָׁלְטָנִין דִּלְתַּתָּא. וְעַל דָּא אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה. וְעַל דָּא כִּי רַב הוּא, בַּאֲתָר דְּרַב בּוּכְרָא קַדִּישָׁא, דִּכְתִּיב, (שמות ד) בְּנִי בְכוֹרִי יִשְׂרָאֵל.

185a.10 וְאִי תֵּימָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא הָכִי, וְלָאו מִן דִּינָא. תָּא חֲזֵי, עֵשָׂו קְלִיפָה הֲוָה, וְסִטְרָא אַחֲרָא הֲוָה. כֵּיוָן דְּנָפַק קְלִיפָה וְאִתְעֲבָר, הָא מוֹחָא שְׁכִיחָא (שפחה), עָרְלָה קַדְמָאָה קָאֵי לְבַר. בְּרִית אִיהוּ (ס"א רב ועלאה) יַקִּירָא מִכֹּלָּא, וְאִיהוּ אִתְגְּלֵי לְבָתַר.