Volume III
Balak
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 198b, reference page 29 of 57.
- Current daf
- 198b
- Reference units
- 57
Daf 198b
Unpointed Text
198b.1 כגברין לאחזאה גבורתא דלהון? מאי "כי עצום הוא ממני"? אלא ההוא רשע חכים הוה וחמי למרחיק. חמא לדוד מלכא דאתי מרות המואביה, גיבר תקיף כאריה, ועביד קרבין תקיפין ונצח למואב ושוי לון תחות רגלוי. אמר "עצום הוא" - ההוא דירתא ההוא גבורתא חד מלכא דלהון. מינן יפוק לשיצאה למואב.
198b.2 "אולי אוכל נכה בו" (במדבר כב, ו). האי קרא הכי הוה ליה למימר "אולי אוכל אכה בו", או "אולי נוכל נכה בו"?! אלא ההוא רשע הוה חכים. אמר "חמינא ידא חדא דחד אריא תקיפא פריש ידא. אי איכול עמך דנתחבר תרוונא ונגרע מההוא אריה ידא דא - לא ייתי ההוא מלכא לעלמא ולא יתרך ית מואב מאתריה".
198b.3 "ארה לי". מאי "ארה לי"?
198b.4 אמר ר' אבא ההוא רשע בתרי לישני קאמר לבלעם. חד אמר "ארה לי" וחד אמר "קבה לי" (במדבר כב, יא). מה בין האי להאי? אלא אמר ליה "ארה לי" עשבין וחרשין דרישי דחויין ושוי לון בקדרה דחרשיא. כיון דחמא דחיליה יתיר בפומא - תב ואמר "ולכה נא קבה לי" (במדבר כב, יז). ואפילו הכי ההוא רשע דבלק לא שבק חרשוי, אלא לקיט כל זיני עשבין חרשי דרישי דחויין ונטיל קדרה דחרשין ונעיץ לה תחות ארעא אלף וחמש מאה אמין, וגניז לה לסוף יומין.
198b.5 כיון דאתא דוד - כרא בתהומא אלף וחמש מאה אמין ואפיק מיא מן תהומא ונסיך על מדבחא. בההוא שעתא אמר אנא אסחי ההיא קדרה! "מואב סיר רחצי" (תהלים ס, י) (תהלים קח, י). "סיר רחצי" ודאי! "על אדום אשליך נעלי" - מאי "אשליך נעלי"? אלא דא אוף הכי למרחיק הוה דכתיב "ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדום האדום הזה כי עיף אנכי" (בראשית כה, ל). "הלעיטני" - הלעטה ממש; פתיחו דפומא וגרונא למבלע. אמר דוד לההוא בלען מלעט הלעטין: "אנא ארמי עליה נעלי למסתם גרוניה!".
198b.6 "עֲלֵי פְלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָע" (תהלים קח, י) - אוף הכי דא למרחיק אסתכי דוד! אמר: "כנען סטרא בישא דסטרא אחרא איהו. ופלשתים מתמן אינון לסטרא אחרא. מה אצטריך? 'תרועה' דכתיב "וכי תבאו מלחמה בארצכם והרעותם וגו'" - לתברא חיליה ותוקפיה. ובגין כך "עֲלֵי פְלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָע", והכי אתחזי לון.
198b.7 "ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני"
198b.8 ר' חזקיה פתח: "והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו" (ישעיהו יא, ה). האי קרא כלא איהו חד - מאי חדושא אתא לאשמועינן!? דהא "צדק" היינו "אמונה" ו"אמונה" היינו "צדק"?! "אזור מתניו" היינו "אזור חלציו"?! לא אשכחן קרא כהאי גוונא.
198b.9 אלא לאו צדק כאמונה! ואע"ג דכלא חד וחד דרגא איהו. אבל בזמנא דקיימא בדינא קשיא ומקבלא סטר שמאלא - כדין אקרי צדק - דינא ממש. והיינו "כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו יושבי תבל" (ישעיהו כו, ט). דהאי דרגא דמשפט רחמי איהו. וכד אתקריב משפט בצדק כדין אתבסם ויכלין בני עלמא למסבל דינא דצדק.
198b.10 אמונה - בשעתא דאתחבר בה אמת לחדוה וכל אנפין נהירין - כדין אקרי אמונה, ואית וותרנותא לכלא. וכל נשמתין סלקין - מתחייבי בכמה חיובין דחייבין בישין, וכיון דבפקדון סלקין - אהדר לון ברחמי וחס עלייהו. וכדין אקרי "אמונה". ולית "אמונה" בלא "אמת".
198b.11 השתא "אזור מתניו..ואזור חלציו" - מהו תרין 'אזורין' הכא? ו'מתנים וחלצין' - אע"ג דחד אינון - תרין דרגין אינון; חד לעילא וחד לתתא. לעילא בשירותא אקרי מתנים. לתתא בסופא אקרי חלצין, כמה דאת אמר "וַחֲגוֹרָה עַל חֲלָצָיִם" (ישעיהו לב, יא) - בסופא על ריש ירכים. כד אתתא בצערא - מנתקן אינון חלצים מריש ירכין ושויאת ידהא בכאיבא עלייהו. ובגין כך לגבורה ולקרבא - "צדק אזור מתניו", והכי אצטריך. לרחמנו ולטב - "אמונה אזור חלציו". בחד דרגא ידין עלמא ושלטא לתרין סטרין, חד רחמי לישראל וחד דינא לשאר עמין.
Pointed Text
198b.1 כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי. וְכִי עַד הַהוּא שַׁעֲתָא אָן אַגָחוּ בֵּיהּ קְרָבָא וְנָצְחוּ לֵיהּ. בְּאָן אֲתָר אַעְרָעוּ בְּחַרְבָּא דִּלְהוֹן, וַהֲווּ גַּבְרִין כְּגִבָּרִין לְאַחֲזָאָה גְּבוּרְתָּא דִּלְהוֹן. מַאי כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי. אֶלָּא הַהוּא רָשָׁע חַכִּים הֲוָה, וְחָמֵי לְמֵרָחִיק, חָמָא לְדָוִד מַלְכָּא, דְּאָתֵי מֵרוּת הַמּוֹאָבִיָה, גִּיבָּר תַּקִּיף כְּאַרְיֵה, וְעָבִיד קְרָבִין תַּקִּיפִין, וְנָצַח לְמוֹאָב, וְשַׁוִּי לוֹן תְּחוֹת רַגְלוֹי. אָמַר עָצוּם הוּא. הַהוּא דְּיָרְתָא הַהוּא גְּבוּרְתָּא, חַד מַלְכָּא דִּלְהוֹן, מִינָן יִפּוּק לְשֵׁיצָאָה לְמוֹאָב.
198b.2 אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ. הַאי קְרָא הָכִי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר, אוּלַי אוּכַל אַכֶּה בּוֹ. אוֹ אוּלַי נוּכַל נַכֶּה בּוֹ. אֶלָּא הַהוּא רָשָׁע הֲוָה חַכִּים, אָמַר, חֲמֵינָא יְדָא חֲדָא, דְּחַד אַרְיָא תַּקִּיפָא, פָּרִישׂ (קע"ב) רַגְלָא (ידא), אִי אִיכוּל עִמָּךְ, דְּנִתְחַבָּר (ס"א תרוונא) תַּרְוַויְיהוּ (ונתחבר) וְנִגְרַע מֵהַהוּא אַרְיֵה יְדָא דָּא, עַד לָא יֵיתֵי הַהוּא מַלְכָּא לְעָלְמָא, וְלָא יִתְּרָךְ יַת מוֹאָב מֵאַתְרֵיהּ.
198b.3 אָרָה לִּי, מַאי אָרָה לִּי. אָמַר רִבִּי אַבָּא, הַהוּא רָשָׁע בִּתְרֵי לִישָׁנֵי קָאָמַר לְבִלְעָם. חַד אָמַר אָרָה לִּי, וְחַד אָמַר קָבָה לִּי. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא אָמַר לֵיהּ, אָרָה לִּי עַשְׂבִין וְחַרְשִׁין דְּרֵישֵׁי דְּחִוְיָין, וְשַׁוִּי לוֹן בַּקְּדֵרָה דְּחַרְשַׁיָּא, כֵּיוָן דְּחָמָא דְּחֵילֵיהּ יַתִּיר בְּפוּמָא, תָּב וְאָמַר, וּלְכָה נָא קָבָה לִּי.
198b.4 וַאֲפִילּוּ הָכִי, הַהוּא רָשָׁע דְּבָלָק, לָא שָׁבַק חֲרָשׁוֹי, אֶלָּא לָקִיט כָּל זִינֵי עִשְׂבִין, חַרְשֵׁי דְּרֵישֵׁי דְּחִוְיָין, וְנָטִיל קְדֵרָה דְּחָרְשִׁין, וְנָעִיץ לָהּ תְּחוֹת אַרְעָא אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה אַמִּין, וְגָנִיז לָהּ לְסוֹף יוֹמִין. כֵּיוָן דְּאָתָא דָּוִד, כָּרָא בִּתְהוֹמָא, אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה אַמִּין (על אלף וחמשה מאה אמין), וְאַפִּיק מַיָּא מִן תְּהוֹמָא, וְנָסִיךְ עַל מַדְבְּחָא. בְּהַהוּא שַׁעֲתָּא, אָמַר, אֲנָא אַסְחֵי הַהִיא קְדֵרָה, (תהילים ס׳:י׳) מוֹאָב סִיר רַחְצִי. סִיר רַחְצִי וַדַּאי.
198b.5 עַל אֱדוֹם אֲשְׁלִיךְ נַעֲלִי, מַאי אֲשְׁלִיךְ נַעֲלִי. אֶלָּא דָּא אוּף הָכִי לְמֵרָחִיק הֲוָה, דִּכְתִּיב, (בראשית כ״ה:ל׳) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדוֹם הָאָדוֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי. הַלְעִיטֵנִי: הַלְעָטָה מַמָּשׁ, פְּתִיחוּ דְּפוּמָא וּגְרוֹנָא לְמִבְלַע. אָמַר דָּוִד לְהַהוּא בַּלְעָן, מְלָעֵט הַלְעַטִּין, אֲנָא אַרְמִי עָלֵיהּ נַעֲלִי, לְמִסְתַּם גְּרוֹנֵיהּ.
198b.6 עֲלֵי פְלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָע, אוּף הָכִי דָּא לְמֵרָחִיק אִסְתָּכֵי דָּוִד, אָמַר, כְּנַעַן סִטְרָא בִּישָׁא דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִיהוּ, וּפְלִשְׁתִּים מִתַּמָּן אִינּוּן, לְסִטְרָא אַחֲרָא מָה אִצְטְרִיךְ. תְּרוּעָה. דִּכְתִּיב, (במדבר י׳:ט׳) וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם וַהֲרֵעוֹתֶם וְגוֹ', לְתַּבְרָא חֵילֵיהּ וְתוּקְפֵּיהּ, וּבְגִין כָּךְ עֲלֵי פְּלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָע, וְהָכִי אִתְחֲזֵי לוֹן.
198b.7 וְעַתָּה לְכָה נָא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי. רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, (ישעיהו י״א:ה׳) וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו. הַאי קְרָא כֹּלָּא אִיהוּ חַד. מַאי חִדּוּשָׁא אָתָא לְאַשְׁמוֹעִינָן, דְּהָא צֶדֶק הַיְינוּ אֱמוּנָה, וְאֱמוּנָה הַיְינוּ צֶדֶק. אֵזוֹר מָתְנָיו, הַיְינוּ אֵזוֹר חֲלָצָיו, לָא אַשְׁכְּחָן קְרָא כְּהַאי גַּוְונָא.
198b.8 אֶלָּא לָאו צֶדֶק כֶּאֱמוּנָה, וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא חַד, וְחַד דַּרְגָּא אִיהוּ. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּקַיְּימָא בְּדִינָא קַשְׁיָא, וּמְקַבְּלָא מִסְּטַר שְׂמָאלָא, כְּדֵין אִקְרֵי צֶדֶק, דִּינָא מַמָּשׁ. וְהַיְינוּ (ישעיהו כ״ו:ט׳) כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ יוֹשְבֵי תֵבֵל. דְּהַאי דַּרְגָּא דְּמִשְׁפָּט, רַחֲמֵי אִיהוּ. וְכַד אִתְקְרִיב מִשְׁפָּט בְּצֶדֶק, כְּדֵין אִתְבְּסָם (כלא), וְיַכְלִין בְּנֵי עָלְמָא, לְמִסְבַּל דִּינָא דְּצֶדֶק.
198b.9 (ועל דא צדק לאו איהו כאמונה) אֱמוּנָה, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְחַבָּר בָּהּ (כדין איהו) אֱמֶת, לְחֶדְוָה. וְכָל אַנְפִּין נְהִירִין, כְּדֵין אִקְרֵי אֱמוּנָה. ואִית וַותְּרָנוּתָא לְכֹלָּא, וְכָל נִשְׁמָתִין סַלְּקִין, מִתְחַיְּיבֵי בְּכַמָּה חִיּוּבִין דְּחַיָּיבִין בִּישִׁין, וְכֵיוָן דִּבְפִּקָּדוֹן סַלְּקִין (אקדים), אַהְדָּר לוֹן בְּרַחֲמֵי, וְחָס עָלַיְיהוּ. וּכְדֵין אִקְרֵי אֱמוּנָה, וְלֵית אֱמוּנָה בְּלָא אֱמֶת.
198b.10 הַשְׁתָּא אֵזוֹר מָתְנָיו, וְאֵזוֹר חֲלָצָיו. מַהוּ תְּרֵין אֵזוֹרִין הָכָא. וּמָתְנַיִם וַחֲלָצַיִן אַף עַל גַּב דְּחַד אִינּוּן, תְּרֵין דַּרְגִּין אִינּוּן, חַד לְעֵילָּא, וְחַד לְתַתָּא. לְעֵילָּא בְּשֵׁירוּתָא, אִקְרֵי מָתְנַיִם. לְתַתָּא בְּסוֹפָא, אִקְרֵי חֲלָצַיִן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיה לב) וַחֲגוֹרָה עַל חֲלָצָיִם, בְּסוֹפָא, עַל רֵישׁ יְרֵכַיִם. כַּד אִתְּתָא בְּצַעֲרָא, מְנַתְּקָן אִינּוּן חַלָצַיִם, מֵרֵישׁ יְרֵכַיִן, וְשַׁוִיאַת יְדָהָא בִּכְאִיבָא עָלַיְיהוּ.
198b.11 וּבְגִין כָּךְ לִגְּבוּרָה וּלְקָרְבָא, צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו. וְהָכִי אִצְטְרִיךְ. לְרַחֲמָנוּ וּלְטָב, אֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו, בְּחַד דַּרְגָּא יְדִין עָלְמָא, וְשַׁלְטָא לִתְרֵין סִטְרִין, חַד רַחֲמֵי לְיִשְׂרָאֵל. וְחַד דִּינָא לִשְׁאַר עַמִּין.