Volume III
Balak
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 198a, reference page 28 of 57.
- Current daf
- 198a
- Reference units
- 57
Daf 198a
Unpointed Text
198a.1 "ואל שער מקומו" לא כתיב אלא "אל זקני עירו".
198a.2 "בנינו זה" ודאי ולאו דשאר עמין. "סורר ומורה איננו שומע בקולנו" - מאי שנא דהא בקדמיתא לא כתיב "זולל וסובא" ולבתר כתיב "זולל וסובא"? אלא מאן גרים להו לישראל למהוי סורר ומורה לגבי אבוהון דבשמיא? בגין דאיהו "זולל וסובא" בשאר עמין דכתיב "ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם" (תהלים קו, לה), וכתיב "ויאכל העם וישתחוו" - דעקרא ויסודא אכילה ושתיה כד עבדין בשאר עמין. דא גרים לון למהוי בן סורר ומורה לגבי אבוהון דבשמיא! ועל דא "ורגמוהו כל אנשי עירו באבנים" - אלין כל שאר עמין דהוו מקלעין להו באבנים וסתרין שורין ומנתצין מגדלין ולא מהני לון כלום.
198a.3 כיון דשמע משה כדין - כתב פרשתא דא.
198a.4 ועם כל דא - "היפה בנשים"! טבא ויקירא בנשים דעלמא! "צאי לך בעקבי הצאן" - הא אוקימנא אלין בתי כנסיות ובתי מדרשות. "ורעי את גדיותיך" - אלין ינוקי דבי רב דלא טעמו טעם חובא בעלמא. "על משכנות הרועים" - אלין מלמדי תינוקות ורישי ישיבות.
198a.5 דבר אחר: "עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים" (שיר א, ח) - חסר ו' - אינון בישין. אלין מלכי האמורי דנטלו ישראל ארעא דלהון לרעיא מקניהון. ולבי מרעה יהב ישראל ארעא דא. כדין שמע בלק דארעא דהות חשיבא כל כך עבדו ישראל קרבא דא וסתרו לה עד דשוו לה בי מרעה - כדין אשתדל בכל מה דאשתדל ושתף בהדיה לבלעם.
198a.6 "וירא בלק".
198a.7 ר' חזקיה פתח: "כה אמר יהו"ה שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי וגו'" (ישעיהו נו, א). כמה חביבין ישראל קמי קב"ה! דאע"ג דאינון חאבו קמיה וחבין קמיה בכל זמנא וזמנא - איהו עביד לון לישראל זדונות כשגגות.
198a.8 והכי אמר רב המנונא סבא, תלת בבי דינא תקינו רבנן בסדרי מתניתא. חדא קדמיתא ב"ארבע אבות נזיקין השור וכו'". תניינא טלית דאשתכח. תליתאה - שותפין ורזא דאבידה. מאי טעמא? אלא קב"ה בכל זמנא עביד לון לישראל זדונות כשגגות.
198a.9 ואינון דסדרו מתניתין דתלתא בבי - הכי סדרו. ארח דקרא נקטו דכתיב "על כל דבר פשע" (שמות כב, ח). והאי 'פשע' איהו דלאו בזדון ומאן איהו "על שור על חמור על שה" - דא בבא קמא דהכי הוא באיינון מלין. "על שלמה" - דא בבא מציעא. "על כל אבדה" - דא בבא תליתאה. דארח קרא נקטו. דכד מטא לבבא מציעא הוה אמר "שירותא דקא נקטו בטלית דא אמאי?". כיון דאשכח קרא אמר: "ודאי דא הלכה למשה מסיני וביארו כל מלי דרבנן!".
198a.10 "כה אמר יהו"ה" - מאי שנא בכל דוכתא דנביאי דכתיב "כה אמר יהו"ה" ובמשה לא כתיב הכי? אלא משה דהות נביאותיה מגו אספקלריאה דנהרא דלעילא - לא כתיב ביה "כה", אבל שאר נביאים דהוו מנבאין מגו אספקלריאה דלא נהרא נביאו מגו "כה":
198a.11 "ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה וגו'" (במדבר כב, ו).
198a.12 "ועתה" - רבי אלעזר אמר - אמר ההוא רשע "ודאי שעתא קיימא לי למעבד מה דאנא בעי". חמא ולא חמא יאות. חמא כמה אלפין נפלין מישראל על ידוי לזמן זעיר. אמר "ודאי השתא שעתא קיימי לי!". ובגין כך "ועתה" - ולא בזמנא אחרא.
198a.13 "לכה" - "לך" מבעי ליה. מאי "לכה"? אמר "נזדרז גרמן לההוא דרחיף בגדפוי עלייהו, לההוא דשמיה כה". "ועתה לכה" נגח קרבא בההוא כה.
198a.14 אמר: "עד השתא לא הוה בעלמא מאן דייכול להו בגין ההוא פטרונא דקיימא עלייהו. השתא דשעתא קיימא לן - "לכה" נעביד קרבא!". וכל עיטא דההוא רשע ל"כה" הוה דכתיב "ואנכי אקרה כה" (במדבר כג, טו) - אעקר לההוא כה מאתריה. ותרווייהו בעיטא בישא להאי כה הוו, כמה דאת אמר "על יהו"ה ועל משיחו" (תהלים ב, ב). לא ידעו דהא לבתר האי כה אעקר לון מעלמא.
198a.15 "כי עצום הוא ממני" - וכי עד ההוא שעתא אן אגחו ביה קרבא ונצחו ליה? באן אתר אערעו בחרבא דלהון והוו גברין
Pointed Text
198a.1 וְעִם כָּל דָּא, אַף עַל גַּב דְּכֹלָּא יַדְעִין, דִּינָא לְעֵילָּא אִיהוּ, בְּגִין דְּבֵי דִּינָא דְּאִמָּא קְרִיבִין אִינּוּן לְיִשְׂרָאֵל, וְאַחֲדִין בְּהוּ, וְכָל קָרִיב לָא דָּאִין דִּינָא לִקְרִיבִים (לקריביה), וּפָסוּל אִיהוּ לְדִינָא. בְּקַדְמִיתָא מַה כְּתִיב, אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמוֹ, כֵּיוָן דְּחָמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִינּוּן קְרִיבִין, מִיָּד סָלִיק דִּינָא מִשַּׁעַר מְקוֹמוֹ, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ לְחוֹד. וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמוֹ לָא כְּתִיב, אֶלָּא אֶל זִקְנֵי עִירוֹ.
198a.2 בְּנֵינוּ זֶה ודַּאי, וְלָאו דִּשְׁאַר עַמִּין. סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלֵנוּ. מַאי שְׁנָא, דְּהָא בְּקַדְמִיתָא לָא כְּתִיב זוֹלֵל וְסוֹבֵא, וּלְבָתַר כְּתִיב זוֹלֵל וְסוֹבֵא. אֶלָּא מַאן גָּרִים לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, לְמֶהֱוִי סוֹרֵר וּמוֹרֶה לְגַבֵּי אֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא, בְּגִין דְּאִיהוּ זוֹלֵל וְסוֹבֵא, בִּשְׁאַר עַמִּין דִּכְתִּיב, (תהילים ק״ו:ל״ה) וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מִמַעֲשֵׂיהֶם וּכְתִיב וַיֹּאכַל הָעָם וְיִשְׁתַּחֲווּ, דְּעִקָרָא וִיסוֹדָא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כַּד עַבְדִּין בִּשְׁאַר עַמִּין. דָּא גָּרִים לוֹן, לְמֶהֱוִי בֶּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, לְגַבֵּי אֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא.
198a.3 וְעַל דָּא וּרְגָמוּהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים. אִלֵּין כָּל שְׁאַר עַמִּין, דַּהֲווֹ מְקַלְּעִין לְהוּ בָּאֲבָנִים, וְסַתְרִין שׁוּרִין, וּמְנַתְּצִין מִגְדָּלִין, וְלָא מֵהָנֵי לוֹן כְּלוּם. כֵּיוָן דְּשָׁמַע מֹשֶׁה כְּדֵין, כָּתַב פַּרְשְׁתָּא דָּא.
198a.4 וְעִם כָּל דָּא הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, טָבָא וְיַקִּירָא בַּנָּשִׁים דְּעָלְמָא. צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, הָא אוֹקִימְנָא, אִלֵּין בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵי מִדְרָשׁוֹת. וּרְעִי אֶת גְּדִיּוֹתַיִךְ, אִלֵּין יַנּוּקֵי דְּבֵי רַב, דְּלָא טָעֲמוּ טַעַם חוֹבָא בְּעָלְמָא. עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים, אִלֵּין מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת וְרֵישֵׁי יְשִׁיבוֹת.
198a.5 דָּבָר אַחֵר עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים, חָסֵר ו'. אִינּוּן בִּישִׁין, אִלֵּין מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי, דְּנָטְלוּ יִשְׂרָאֵל אַרְעָא דִּלְהוֹן, לְרַעְיָא מִקְנֵיהוֹן, וּלְבֵי מַרְעֶה יָהַב יִשְׂרָאֵל אַרְעָא דָּא. כְּדֵין שָׁמַע בָּלָק, דְּאַרְעָא דַּהֲוַת חֲשִׁיבָא כָּל כַּךְ, עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל קְרָבָא דָּא, וְסַתְרוּ לָהּ, עַד דְּשָׁווּ לָהּ בֵּי מַרְעֶה. כְּדֵין אִשְׁתְּדַּל בְּכָל מַה דְּאִשְׁתְּדַּל, וְשָׁתַּף בַּהֲדֵיהּ לְבִלְעָם.
198a.6 וַיַּרְא בָּלָק, רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, (ישעיהו נ״ו:א׳) כֹּה אָמַר יְיָ שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי וְגוֹ'. כַּמָה חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאַף עַל גַּב דְּאִינּוּן חָאבוּ קַמֵּיהּ, וְחָבִין קַמֵּיהּ בְּכָל זִמְנָא וְזִמְנָא, אִיהוּ עָבִיד לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, זְדוֹנוֹת כִּשְׁגָגוֹת.
198a.7 וְהָכִי אָמַר רַב הַמְנוּנָא סָבָא, תְּלַת דִּינִין בָּבֵי דִּינָא, תַּקִּינוּ (ס"א רבנן) בְּסִדְרֵי מַתְנִיתָא. חֲדָא, קַדְמִיתָא, בְּאַרְבַּע אָבוֹת נְזִיקִין הַשּׁוֹר וְכוּ'. תִּנְיָינָא, טַלִית דְּאִשְׁתְּכַח. תְּלִיתָאָה, שׁוּתָּפִין וְרָזָא דַּאֲבֵידָה. מַאי טַעְמָא. אֶלָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל זִמְנָא, עָבִיד לוֹן לְיִשְׂרָאֵל זְדוֹנוֹת כִּשְׁגָגוֹת. וְאִינּוּן דְּסִדְּרוּ מַתְנִיתִין דִּתְלָתָא בָּבֵי, הָכִי סִדְּרוּ, אֹרַח דִּקְרָא נַקְטוּ, דִּכְתִּיב, (שמות כב) עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע, וְהַאי פֶּשַׁע אִיהוּ דְּלָאו בְּזָדוֹן, וּמַאן אִיהוּ. עַל שׁוֹר, עַל חֲמוֹר, עַל שֶׂה, דָּא בָּבָא קָמָא, דְּהָכָא הוּא בְּאִינּוּן מִלִּין. עַל שַׂלְמָה, דָּא בָּבָא מְצִיעָא, עַל כָּל אֲבֵדָה, דָּא בָּבָא תְּלִיתָאָה.
198a.8 דְּאֹרַח קְרָא נַקְטוּ. דְּכַד מָטָא לְבָבָא מְצִיעָא, הֲוָה אָמַר, שֵׁירוּתָא דְּקָא נַקְטוּ בְּטַלִית דָּא, אֲמַאי. כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּכַח קְרָא, אָמַר, ודַּאי דָּא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, וּבִיאֲרוּ כָּל מִלֵּי דְּרַבָּנָן.
198a.9 כֹּה אָמַר יְיָ, מַאי שְׁנָא בְּכָל דּוּכְתָּא דִּנְבִיאֵי, דִּכְתִּיב כֹּה אָמַר יְיָ, וּבְמֹשֶׁה לָא כְּתִיב הָכִי. אֶלָּא, מֹשֶׁה דַּהֲוַת נְבִיאוּתֵיהּ מִגּוֹ אַסְפַּקְלַרְיָאה דְּנַהֲרָא דִּלְעֵילָּא, לָא כְּתִיב בֵּיהּ כֹּה. אֲבָל שְׁאַר נְבִיאִים, דַּהֲווֹ מְנַבְּאִין מִגּוֹ אַסְפַּקְלַרְיָאה דְּלָא נַהֲרָא, נָבִיאוּ מִגּוֹ כֹּה. (נ"א לאחזאה דכלא איהו חד בלא פירודא דאף על גב דאמרו וכו', לא אמרו אלא מגו כ"ה)
198a.10 (במדבר כ״ב:ו׳) וְעַתָּה לְכָה נָא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה וְגוֹ'. וְעַתָּה, רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, אָמַר הַהוּא רָשָׁע, וַדַּאי שַׁעֲתָא קַיְּימָא לִי לְמֶעְבַּד מַה דַּאֲנָא בָּעֵי. חָמָא, וְלָא חָמָא יָאוּת. חָמָא כַּמָה אַלְפִין נַפְלִין מִיִשְׂרָאֵל עַל יְדוֹי לִזְמַן זְעֵיר, אָמַר וַדַּאי הַשְׁתָּא שַׁעְתָא קַיְּימֵי לִי. וּבְגִין כָּךְ וְעַתָּה, וְלָא בְּזִמְנָא אַחֲרָא.
198a.11 לְכָה, לֵךְ מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי לְכָה. אָמַר, נִזְדָּרֵז גַּרְמַן לְהַהוּא דְּרָחִיף בְּגַדְפּוֹי עָלַיְיהוּ, לְהַהוּא דִּשְׁמֵיהּ כֹּ"ה. וְעַתָּה לְכָה, נִגַּח קְרָבָא בְּהַהוּא כֹּ"ה. (ועתה לכה כמה דאת אמר (מלכים ב ג׳:כ״ג) ועתה לשלל מואב)
198a.12 אָמַר, עַד הַשְׁתָּא לָא הֲוָה בְּעָלְמָא מַאן דְּיֵיכוּל לְהוּ, בְּגִין הַהוּא פַּטְרוֹנָא דְּקַיְּימָא עָלַיְיהוּ, הַשְׁתָּא דְּשַׁעְתָּא קַיְּימָא לָן, לְכֹה נַּעְבֵּיד קְרָבָא. וְכָל עֵיטָא דְּהַהוּא רָשָׁע לְכֹ"ה הֲוָה, דִּכְתִּיב וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה אַעְקָר לְהַהוּא כֹּה מֵאַתְרֵיהּ. וְתַרְוַויְיהוּ בְּעֵיטָא בִּישָׁא לְהַאי כֹּה הֲווֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים ב׳:ב׳) עַל יְיָ וְעַל מְשִׁיחוֹ, לָא יָדְעוּ דְּהָא לְבָתַר, הַאי כֹּ"ה אַעְקָר לוֹן מֵעָלְמָא.
198a.13 כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי. וְכִי עַד הַהוּא שַׁעֲתָא אָן אַגָחוּ בֵּיהּ קְרָבָא וְנָצְחוּ לֵיהּ. בְּאָן אֲתָר אַעְרָעוּ בְּחַרְבָּא דִּלְהוֹן, וַהֲווּ גַּבְרִין כְּגִבָּרִין לְאַחֲזָאָה גְּבוּרְתָּא דִּלְהוֹן. מַאי כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי. אֶלָּא הַהוּא רָשָׁע חַכִּים הֲוָה, וְחָמֵי לְמֵרָחִיק, חָמָא לְדָוִד מַלְכָּא, דְּאָתֵי מֵרוּת הַמּוֹאָבִיָה, גִּיבָּר תַּקִּיף כְּאַרְיֵה, וְעָבִיד קְרָבִין תַּקִּיפִין, וְנָצַח לְמוֹאָב, וְשַׁוִּי לוֹן תְּחוֹת רַגְלוֹי. אָמַר עָצוּם הוּא. הַהוּא דְּיָרְתָא הַהוּא גְּבוּרְתָּא, חַד מַלְכָּא דִּלְהוֹן, מִינָן יִפּוּק לְשֵׁיצָאָה לְמוֹאָב.