Volume III
Balak
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 201a, reference page 34 of 57.
- Current daf
- 201a
- Reference units
- 57
Daf 201a
Unpointed Text
201a.1 אמר לחברייא: "חברייא! מה דשאילנא להני ערבאי דמשתכחי תדיר בחקלי אי קלא דחברייא דאינון משתדלי באורייתא שמעו - דהא ר' שמעון ור' אלעזר בריה ושאר חברייא אלין לקמן ולא ידעין מנן, ושאילנא להני ערבאי עלייהו דידענא דקליה דר' שמעון ירגיז חקלין וטורין. ואינון גלו לי מה דלא ידענא."
201a.2 עד דהוו אזלין אינון ערבאי - אהדרו לגביה.
201a.3 אמרו ליה: "סבא סבא! אנת שאילתא לן מן יומין דעלמא ולא שאילתא על יומא דא! דחמינא תווהא על תווהא! חמינא חמשא בני נשא יתבין וחד סבא בהדייהו, וחמינא עופי מתכנפי וקא פרשין גדפין על רישייהו. אלין אזלין ואלין תבין - וטולא לא אתעבר מעל רישייהו. וההוא סבא ארים קליה עלייהו ואינון שמעין".
201a.4 אמר: "על דא שאילנא! ערבאי ערבאי! תהכון - וארחא דא תהא מתקנא קמייכו בכל מה דתבעון! תרין מלין אמרתון לי דחדינא בהו!"
201a.5 אזלו.
201a.6 אמרו לו חברייא: "ההוא אתר דר' שמעון שארי ביה היך אנן ידעין?"
201a.7 אמר לון: "שבוקו למארי פסיען דבעירי דהוא ידריך פסיעוי לתמן" .
201a.8 לא הוי טעין חמריה וחמריה סאטי מארחא תרין מלין ואזל לתמן. שארי נהיק תלת זמנין. נחת ר' פנחס.
201a.9 אמר לחברייא: "נתתקן לקבלא סבר אפי יומין! דהשתא יפקון לגבן אנפי רברבי ואנפי זוטרי!"
201a.10 שמע ר' שמעון נהיקו דחמרא, אמר לחברייא "ניקום! דהא קלא דחמרא דסבא חסידא אתער לגבן!".
201a.11 קם ר' שמעון וקמו חברייא.
201a.12 פתח ר' שמעון ואמר: "מִזְמ֡וֹר שִׁ֤ירוּ לַיהֹוָ֨ה ׀ שִׁ֣יר חָ֭דָשׁ כִּֽי־נִפְלָא֣וֹת עָשָׂ֑ה וגו'" (תהלים צח, א). מזמור זקיף טעמא לעילא אמאי? אלא רשים טעמא רבא דהא אתי ההוא מזמור מתעטרא בעטרא עלאה לעילא על רישיה ואתי זקיף. מאן הוה אמר שירה דא? אינון פרות באינון גועין דהוו געאן. "שירו ליהו"ה שיר חדש" - למאן הוו אמרין "שירו"? לכמה רתיכין לכמה ממנן לכמה דרגין דהוו אתאן תמן ונפקו לקבלא ליה לארונא. ולהון הוו אמרי.
201a.13 "שירו ליהו"ה שיר חדש" - דכר. מאי טעמא הכא "שיר" ומשה אמר "שירה" נוקבא? אלא התם במשה ארונא לחודא, "זאת", נפקת מן גלותא, היא ואוכלוסהא, ולא יתיר. ובגין כך "את השירה הזאת" - נוקבא. אבל הכא ארונא ומה דהוה גניז בגויה נפיק, ובגין ההוא דהוה גניז בגויה אתמר "שיר חדש" - דכר.
201a.14 "כי נפלאות עשה" - מה דעבד בפלשטים ומה דעבד בטעוותהון.
201a.15 "הושיעה לו ימינו". למאן? לעצמו. מאן עצמו? ההוא "מזמור", עצמו ורוחא עלאה קדישא גניז ביה. "ימינו" - ההוא דירית סבא. ודא "ימינו" אתקיף בההוא "מזמור" ולא שביק ליה בידא דאחרא.
201a.16 הכא אית לגלאה מלה חדא. כל זמנא דההוא 'ימינא' הוה לארחשא ניסא - הוה אתקיף בהאי 'מזמור' ושוי ליה לקמיה לאתקפא ביה, כאבא דאתקיף ימיניה בחדוי דבריה לקמיה ואמר "מאן הוא דיקרב לגבי ברי!". כיון דסרח לגבי אבוי - שוי אבוי ידוי על כתפוי לאחורא ושדייה בידא דשנאוי. כביכול בקדמיתא כתיב "ימינך יהו"ה נאדרי בכח" (שמות טו, ו) - "בכח" מאן? ההוא דאשתמודעא. בערביא קורין לחדוי דבר נש "כח" - ההוא ימינא נאדרי ואתקיף "בכח" - "מאן הוא דיקרב לגבי ברי!". לבתר מה כתיב? "השיב אחור ימינו מפני אויב" (איכה ב, ג) - שוי ימיניה על כתפיה ודחי ליה בידא דשנאוי. בקדמיתא ימיניה לקמיה בחדוי לאתקפא ביה, ולבתר לאחורא על כתפוי לדחייא ליה.
201a.17 והכא "הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו" (תהלים צח, א) - תרין דרועין לאתקפא ביה. אי אינון פרות דלא אתרגילו בנסין אלא ההיא שעתא בגועא דלהון אמרו שירתא דא - נהיקו דחמרא דסבא חסידא דרגיל בנסין על אחת כמה וכמה דאמר שירה!
201a.18 חברייא! אי תימרון דחמרא לא הוה ארחיה בכך מיומא דאברי עלמא - פוקו וחמו אתון דבלעם חייבא דנצחת לרבונה בכלא! חמריה דרבי פנחס בן יאיר על אחת כמה וכמה!
Pointed Text
201a.1 אָמַר לְחַבְרַיָּיא, חַבְרַיָּיא מַה דְּשָׁאִילְנָא לְהָנֵי עַרְבָאֵי, דְּמִשְׁתַּכְּחֵי תָּדִיר בְּחַקְלֵי, אִי קָלָא דְּחַבְרַיָיא, דְּאִינּוּן מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא שָׁמְעוּ. דְּהָא רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, וּשְׁאַר חַבְרַיָּיא, אַזְלִין לְקַמָּן, וְלָא יַדְעִין מִנָן, וְשָׁאִילְנָא לְהָנֵי עַרְבָאֵי עָלַיְיהוּ. דְּיָדַעְנָא דְּקַלֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן יַרְגִּיז חַקְלִין וְטוּרִין, וְאִינּוּן גָּלוּ לִי מַה דְּלָא יְדַעְנָא.
201a.2 עַד דַּהֲווֹ אָזְלִין, אִינּוּן עַרְבָאֵי אָהַדְרוּ לְגַבֵּיהּ. אָמְרוּ לֵיהּ, סָבָא סָבָא אַנְתְּ שָׁאִילְתָּא לָן מִן יוֹמִין דְּעָלְמָא, וְלָא שָׁאִילְתָּא עַל יוֹמָא דָּא, דַּחֲמֵינָא תַּוְּוהָא עַל תַּוְּוהָא, חֲמֵינָא חַמְשָׁא בְּנֵי נָשָׁא יַתְבִין, וְחַד סָבָא בַּהֲדַיְיהוּ, וַחֲמֵינָא עוֹפֵי מִתְכַּנְּפֵי וְקָא פַּרְשִׂין גַּדְפִּין עַל רֵישַׁיְיהוּ, אִלֵּין אַזְלִין, וְאִלֵּין תָּבִין, וְטוּלָא לָא אִתְעֲבָר מֵעַל רֵישַׁיְיהוּ. וְהַהוּא סָבָא אָרִים קַלֵיהּ עָלַיְיהוּ, וְאִינּוּן שַׁמְעִין.
201a.3 אָמַר עַל דָּא שָׁאִילְנָא. עַרְבָאֵי עַרְבָאֵי תֶּהכוּן, וְאָרְחָא דָּא תְּהֵא מְתֻקָּנָא קַמַּיְיכוּ, בְּכָל מַה דְּתִבְעוּן. תְּרֵין מִלִּין אֲמַרְתּוּן לִי, דַּחֲדֵינָא בְּהוּ. אַזְלוּ. אָמְרוּ לו חַבְרַיָּיא, הַהוּא אֲתָר דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שָׁארֵי בֵּיהּ, הֵיךְ אֲנָן יַדְעִין. אָמַר לוֹן שְׁבוֹקוּ לְמָארֵי פְּסִיעָן דִּבְעִירֵי, דְּהוּא יַדְרִיךְ פְּסִיעוֹי לְתַמָן. לָא הֲוִי טָעִין חֲמָרֵיהּ, וַחֲמָרֵיהּ סָאטֵי מֵאָרְחָא תְּרֵין מִלִּין, וְאָזַל לְתַמָן.
201a.4 שָׁארֵי נָהִיק תְּלַת זִמְנִין, נָחַת רִבִּי פִּנְחָס, אָמַר לְחַבְרַיָּיא, נִתְתָּקַן לְקַבְּלָא סְבַר אַפֵּי יוֹמִין, דְּהַשְׁתָּא יִפְּקוּן לְגַבָּן אַנְפֵּי רַבְרְבֵי וְאַנְפֵּי זוּטְרֵי. שָׁמַע רַבִּי שִׁמְעוֹן נָהִיקוּ דַּחֲמָרָא, אָמַר לְחַבְרַיָּיא, נֵיקוּם דְּהָא קָלָא (דחדוה) דְּחַמְרָא דְּסָבָא חֲסִידָא אִתְּעַר לְגַבָּן. קָם רִבִּי שִׁמְעוֹן וְקָמוּ חַבְרַיָּיא.
201a.5 פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (תהילים צ״ח:א׳) מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיְיָ שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה וְגוֹ'. מִזְמוֹר זָקִיף טַעֲמָא לְעֵילָּא. (שירה יתמא קרינן להאי) אֲמַאי. אֶלָּא רָשִׁים טַעֲמָא רַבָּא, דְּהָא אָתֵי הַהוּא מִזְמוֹר, מִתְעַטְּרָא בְּעִטְרָא עִלָּאָה לְעֵילָּא עַל רֵישֵׁיהּ וְאָתֵי זָקִיף. מַאן הֲוָה אָמַר שִׁירָה דָּא. אִינּוּן פָּרוֹת, בְּאִינּוּן גּוֹעִין דַּהֲווֹ גָּעָאן. (תהילים צ״ח:א׳) שִׁירוּ לַיְיָ שִׁיר חָדָשׁ. לְמַאן הֲווֹ אַמְרִין שִׁירוּ. לְכַמָּה רְתִיכִין, לְכַמָּה מְמָנָן, לְכַמָּה דַּרְגִּין, דַּהֲווֹ אָתָאן תַּמָּן וְנַפְקוּ לְקַבְּלָא לֵיהּ לַאֲרוֹנָא (סתם), וּלְהוֹן הֲווֹ אַמְרֵי.
201a.6 שִׁירוּ לַיְיָ שִׁיר חָדָשׁ, דְּכַר. מַאי טַעְמָא הָכָא שִׁיר, וּמֹשֶׁה אָמַר שִׁירָה, נוּקְבָּא. אֶלָּא הָתָם בְּמֹשֶׁה אֲרוֹנָא חֲדָא (נ"א לחודא), זֹאת, נַפְקַת מִן גָּלוּתָא, הִיא וְאוּכְלוּסָהָא, וְלָא יַתִּיר. וּבְגִין כָּךְ (שמות ט״ו:א׳) אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת, נוּקְבָּא. אֲבָל הָכָא אֲרוֹנָא, וּמַה דְּהֲוָה גָּנִיז בְּגַוִיהּ נָפִיק. וּבְגִין הַהוּא דְהֲוָה גָּנִיז בְּגַוִּיהּ, אִתְּמַר שִׁיר חָדָשׁ, דְּכַר.
201a.7 כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, מַה דְּעֲבַד בַּפְּלִשְׁתִּים, וּמַה דְּעֲבַד בְּטַעֲוַותְהוֹן. הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ, לְמַאן. לְעַצְמוֹ. מַאן עַצְמוֹ. הַהוּא מִזְמוֹר עַצְמוֹ, וְרוּחָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא גָּנִיז בֵּיהּ. יְמִינוֹ, הַהוּא דְּיָרִית סָבָא. וְדָא יְמִינוֹ, אַתְקִיף בְּהַהוּא מִזְמוֹר, וְלָא שָׁבִיק לֵיהּ בִּידָא דְּאַחֲרָא.
201a.8 הָכָא אִית לְגַלָּאָה מִלָּה חֲדָא, כָּל זִמְנָא דְּהַהוּא יְמִינָא, הֲוָה לְאַרְחָשָׁא נִיסָא, הֲוָה אַתְקִיף בְּהַאי מִזְמוֹר, וְשַׁוִּי לֵיהּ לְקַמֵּיהּ, לְאַתְקְפָא בֵּיהּ, כְּאַבָּא דְּאַתְקִיף יְמִינֵיהּ בְּחַדּוֹי דִּבְרֵיהּ לְקַמֵּיהּ, וְאָמַר מַאן הוּא דְּיִקְרַב לְגַבֵּי בְּרִי. כֵּיוָן דְּסָרַח לְגַבֵּי אֲבוֹי, שַׁוִּי אֲבוֹי יְדוֹי עַל כַּתְפוֹי לַאֲחוֹרָא, וְשַׁדְיֵיהּ בִּידָא דְּשַׂנְאוֹי.
201a.9 כַּבְיָכוֹל, בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב, (שמות ט״ו:ו׳) יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ. בַּכֹּחַ מַאן. הַהוּא דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָא. בְּעָרַבְיָא קוֹרִין לְחַדוֹי דְּבַר נָשׁ כֹּחַ. הַהוּא יְמִינָא נֶאְדָּרִי וְאַתְקִיף בְּכֹחַ. מַאן הוּא דְּיִקְרַב לְגַבֵּי בְּרִי. לְבָתַר מַה כְּתִיב, (איכה ב׳:ג׳) הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב, שַׁוִּי יְמִינֵיהּ עַל כִּתְפֵיהּ, וְדָחֵי לֵיהּ בִּידָא דְּשַׂנְאוֹי. בְּקַדְמִיתָא יְמִינֵיהּ לְקַמֵּיהּ בְּחַדּוֹי, לְאַתְקְפָא בֵּיהּ. וּלְבָתַר לַאֲחוֹרָא עַל כַּתְפוֹי, לְדַחְיָיא לֵיהּ. וְהָכָא הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ, תְּרֵין דְּרוֹעִין לְאַתְקְפָא בֵּיהּ.
201a.10 דְּאִי אִינּוּן פָּרוֹת דְּלָא אִתְרְגִילוּ בְּנִסִּין, אֶלָּא הַהִיא שַׁעֲתָא בְּגוֹעָא דִּלְהוֹן אָמְרוּ שִׁירָתָא. דָּא נְהִיקוּ דַּחֲמָרָא דְּסָבָא חֲסִידָא דְּרָגִיל בְּנִסִּין, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דְּאָמַר שִׁירָה. חַבְרַיָּיא, אִי תֵּימְרוּן דַּחֲמָרָא לָא הֲוָה אָרְחֵיהּ בְּכַךְ מִיּוֹמָא דְּאִבְרֵי עָלְמָא, פּוּקוּ וְחָמוּ אָתּוֹן דְּבִּלְעָם חַיָּיבָא, דְּנַצְחַת לְרִבּוֹנָהּ בְּכֹלָּא. חֲמָרֵיהּ דְּרִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְתוּ אָתּוֹן דְּבִלְעָם כַּד מְלִּילַת, מַלְאָכָא עִלָּאָה הֲוָה עָלָהּ מִלְּעֵילָּא.