Volume III

Balak

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 188a, reference page 8 of 57.

Current daf
188a
Reference units
57

Daf 188a

Unpointed Text

188a.1 אקדימו ואזלו. כד מטו לגבי ר' שמעון סחו ליה עובדא. תוה ר' שמעון. אמר: "בר טנרא תקיפא איהו ויאות הוא לכך, ויתיר ממה דלא חשיב בר נש. בריה דרב המנונא סבא הוא!".

188a.2 אזדעזע ר' אלעזר. אמר: "עלי למיהך למחזי לההוא בוצינא דדליק".

188a.3 אמר ר' שמעון: "דא לא סליק בשמא בעלמא, דהא מלה עלאה אית ביה. ורזא איהו. דהא נהירו משיחו דאבוי מנהרא עליה, ורזא דא לא מתפשטא בין חברייא".

188a.4 יומא חדא הוו חברייא יתבין ומתנגחין אלין באלין, והוו תמן ר' אלעזר ור' אבא ור' חייא ור' יוסי ושאר חברייא.

188a.5 אמרו הא כתיב "אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה וגו'" (דברים ב, ט) בגין רות ונעמה דהוו זמינין לנפקא מנייהו. צפורה אתת משה דהות ממדין, ויתרו ובנוי דנפקו ממדין דהוו כלהו זכאי קשוט - על אחת כמה וכמה?! ותו - משה דרביאו ליה במדין! ואמר ליה קב"ה "נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים" (במדבר לא, ב)!? אי הכי משוא פנים אית במלה - דיתיר אתחזו בני מדין לשזבא מן מואב?!

188a.6 אמר ר' שמעון: לא דמי מאן דזמין למלקט תאני, למאן דכבר לקיט לון!

188a.7 אמר ליה רבי אלעזר: אע"ג דכבר לקיט לון - שבחא איהו!?

188a.8 אמר ליה: מאן דלא לקט תאני - נטיר תאנה תדיר דלא יהא בה פגם בגין תאני דזמינת לאייתאה. כיון דלקיט תאני - שביק לה לתאנה ותו לא נטיר לה! כך מואב דזמינא לאייתאה אינון תאני - נטר ליה קב"ה דכתיב "אל תצר את מואב" (דברים ב, ט). מדין - דקא יהיבת תאני ואלקיטו לון - כתיב "צרור את המדינים" (במדבר כה, יז), דהא מכאן ולהלאה תאנה דא לא זמינת לאייתאה פירין, ובגין כך אתחזיית ליקידת אשא.

188a.9 פתח ואמר: "ויאמר מואב אל זקני מדין וגו'" (במדבר כב, ד). מואב אינון שארי! ובגין אינון תאני דזמין מואב לאפקא לעלמא - אשתזיבו מעונשא!

188a.10 רבי אלעזר בעא למיחמי לר' יוסי בר' שמעון בן לקוניא חמוי. והוו אזלי ר' אבא ור' יוסי בהדיה. אזלו בארחא והוו אמרי מלי דאורייתא כל ההוא ארחא.

188a.11 אמר ר' אבא, מאי דכתיב "ויאמר יהו"ה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה וגו'" (דברים ב, ט), וכתיב "וקרבת מול בני עמון [אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם] וגו'" (דברים ב, יט). מלה דא כמלה דא!? מה הפרש בין דא לדא, דהא אתחזי דשקולי הוו? ותנינן כד הוו מקרבי לגבי בני מואב הוו ישראל אתחזיין לגבייהו בכל מאני קרבא כדבעו אתגריין בהו. ולגבי בני עמון הוו ישראל מתעטפי בעטופייהו ולא אתחזי מאני קרבא כלל. וקראי מוכחן - בשקולא דא כדא!

188a.12 אמר ר' אלעזר, ודאי הכי הוא! ותנינן דדא דהות חציפא ואמרת 'מואב' דכתיב "ותקרא את שמו מואב" (בראשית יט, לז) - אתחזון ישראל חציפו לגבייהו כמה דאיהי הות חציפא דאמרת מואב - מאב הוה ברא דא. אבל זערתא דאמרת "בן עמי" (שם יט, לח) וכסיאת ארחהא - ישראל הוו מכסיין ארחייהו לגבייהו; מעטפי עטופא בטלית ואתחזון קמייהו כאחין ממש. והא אוקמוה.

188a.13 עד דהוו אזלי אדכר ר' אלעזר מהאי ינוקא. סטו מארחא ג' פרסי ומטו להתם. אתארחו בההוא ביתא. עאלו ואשכחו לההוא ינוקא דהוה יתיב ומתקנין פתורא קמיה. כיון דחמא לון - קריב גבייהו.

188a.14 אמר לון: עולו חסידי קדישין! עולו שתילין דעלמא! אינון דעילא ותתא משבחין לון! אינון דאפילו נוני ימא רבא נפקין ביבשתא לגבייהו!

188a.15 אתא ר' אלעזר ונשקיה ברישיה. הדר כמלקדמין ונשקיה בפומיה.

188a.16 אמר ר' אלעזר, נשיקה קדמאה - על נונין דשבקין מיא ואזלין ביבשתא. ונשיקה תניינא - על ביעין דנונא דעבדו איבא טבא בעלמא.

188a.17 אמר ההוא ינוקא, בריחא דלבושייכו חמינא דעמון ומואב מתגרן בכו! היך אשתזבתון מנייהו? מאני קרבא לא הוו בידייכו ואי לאו לרחצנו תהכון בלא דחילו.

Pointed Text

188a.1 כֵּיוָן דְּבָרִיךְ, אַסְתִּים עֵינוֹי רִגְעָא חֲדָא, לְבָתַר פָּתַח לוֹן, אָמַר חַבְרַיָּיא, שְׁלוֹם לְכוֹן מֵרִבּוֹן טַב, דְּכָל עָלְמָא דִּילֵיהּ הוּא. תַּוְוהוּ, וּבָכוּ, וּבָרִיכוּ לֵיהּ. בָּתּוּ הַהוּא לֵילְיָא. בְּצַפְרָא אַקְדִּימוּ וְאַזְלוּ. כַּד מָטוּ לְגַבֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן, סָחוּ לֵיהּ עוֹבָדָא. תָּוָּה רִבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר בַּר טִנָרָא תַּקִּיפָא אִיהוּ, וְיָאוּת הוּא לְכַךְ, וְיַתִיר מִמַּה דְּלָא חָשִׁיב בַּר נָשׁ, בְּרֵיהּ דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא הוּא, אִזְדַּעְזָע רִבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר, עָלַי לְמֵיהַךְ לְמֵחֱזֵי לְהַהוּא בּוֹצִינָא דְּדָלִיק. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, דָּא לָא סָלִיק בִּשְׁמָא בְּעָלְמָא, דְּהָא מִלָּה עִלָּאָה אִית בֵּיהּ. וְרָזָא אִיהוּ, דְּהָא נְהִירוּ מְשִׁיחוֹ (משיכו) דַּאֲבוֹי מְנַהֲרָא עָלֵיהּ, וְרָזָא דָּא לָא מִתְפַּשְּׁטָא בֵּין חַבְרַיָּיא.

188a.2 יוֹמָא חֲדָא, הֲווֹ חַבְרַיָּיא יַתְבִין וּמִתְנַגְּחִין אִלֵּין בְּאִלֵּין, וַהֲווּ תַּמָּן רִבִּי אֶלְעָזָר, וְרִבִּי אַבָּא, וְרִבִּי חִיָּיא, וְרִבִּי יוֹסֵי, וּשְׁאַר חַבְרַיָּיא. אָמְרוּ הָא כְּתִיב (דברים ב׳:ט׳) אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה וְגוֹ'. בְּגִין רוּת וְנַעֲמָה, דַּהֲווֹ זְמִינִין לְנָפְקָא מִנַּיְיהוּ. צִפוֹרָה אִתַּת מֹשֶׁה דַּהֲוַת מִמִּדְיָן, וְיִתְרוֹ וּבְנוֹי דְּנַפְקוּ מִמִּדְיָן, דַּהֲווֹ כֻּלְּהוּ זַכָּאֵי קְשׁוֹט עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְתוּ מֹשֶׁה דְּרַבִּיאוּ לֵיהּ בְּמִדְיָן, וְאָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, (במדבר ל״א:ב׳) נְקוֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אִי הָכִי מַשּׂוֹא פָּנִים אִית בְּמִלָּה, דְּיַתִיר אִתְחָזוּ בְּנֵי מִדְיָן לְשֵׁזָבָא מִן מוֹאָב.

188a.3 אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, לָא דָּמֵי מַאן דְּזַמִּין לְמִלְקַט תְּאֵנֵי, לְמַאן דִּכְבַר לָקִיט לוֹן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, אַף עַל גַּב דִּכְבַר לָקִיט לוֹן, שְׁבָחָא אִיהוּ. אָמַר לֵיהּ, מַאן דְּלָא לָקַט תְּאֵנֵי, נָטִיר תְּאֵנָה תָּדִיר, דְּלָא יְהֵא בָּהּ פְּגָם, בְּגִין תְּאֵנֵי דִּזְמִינַת לְאַיְיתָאָה. כֵּיוָן דְּלָקִיט תְּאֵנֵי, שָׁבִיק לָהּ לַתְּאֵנָה, וְתוּ לָא נָטִיר לָהּ.

188a.4 כַּךְ מוֹאָב, דִּזְמִינָא לְאַיְיתָאָה אִינּוּן תְּאֵנֵי, נָטַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִיב אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב. מִדְיָן דְּקָא יְהִיבַת תְּאֵנֵי, וְאַלְקִיטוּ לוֹן, כְּתִיב (במדבר כ״ה:י״ז) צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים. דְּהָא מִכָּאן וּלְהָלְאָה, תְּאֵנָה דָּא לָא זְמִינַת לְאַיְיתָאָה פֵּירִין, וּבְגִין כָּךְ אִתְחַזְיַית לִיקִידַת אֶשָּׁא. פָּתַח וְאָמַר, (במדבר כ״ב:ד׳) וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן וְגוֹ', מוֹאָב אִינּוּן שָׁארֵי, וּבְגִין אִינּוּן תְּאֵנֵי, דְּזַמִּין מוֹאָב לְאַפָּקָא לְעָלְמָא, אִשְׁתֵּזִיבוּ מֵעוֹנְשָׁא.

188a.5 רִבִּי אֶלְעָזָר בָּעָא לְמֶיחמֵי לְרִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקוּנְיָא חָמוּי. וַהֲווּ אָזְלֵי רִבִּי אַבָּא וְרִבִּי יוֹסֵי (ד"א לא גרסינן ורבי חייא) בַּהֲדֵיהּ, אָזְלוּ בְּאָרְחָא, וַהֲווּ אַמְרֵי מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא כָּל הַהוּא אָרְחָא.

188a.6 אָמַר רִבִּי אַבָּא, מַאי דִּכְתִּיב, וַיֹאמֶר יְיָ אֵלַי אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה וְגוֹ', וּכְתִיב (דברים ב׳:י״ט) וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן וְגוֹ', מִלָּה דָּא כְּמִלָה דָּא, מַה הֶפְרֵשׁ בֵּין דָּא לְדָא, אֶלָּא אִתְחֲזֵי דִּשְׁקוּלֵי הֲווֹ. וְתָנֵינָן, כַּד הֲווֹ מְקָרְבֵי לְגַבֵּי בְּנֵי מוֹאָב, הֲווֹ יִשְׂרָאֵל אִתְחַזְיָין לְגַבַּיְיהוּ בְּכָל מָאנֵי קְרָבָא, (ולא ס"א ל"ג) כִּדְבָּעוּ אִתְגַּרְיָין בְּהוּ. וּלְגַבֵּי בְּנֵי עַמּוֹן, הֲווֹ יִשְׂרָאֵל מִתְעַטְּפֵי בְּעִטּוּפַיְיהוּ, וְלָא אִתְחֲזֵי מָאנֵי קְרָבָא כְּלָל. וּקְרָאן מוֹכָחָן בְּשִׁקּוּלָא דָּא כְּדָּא.

188a.7 אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, ודַּאי הָכִי הוּא. וְתָנֵינָן, דְּדָא דַּהֲוַת חֲצִיפָא, וְאַמְרַת מוֹאָב, דִּכְתִּיב, (בראשית י״ט:ל״ז) וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ מוֹאָב. אִתְחָזוּן יִשְׂרָאֵל חֲצִיפוּ לְגַבַּיְיהוּ, כְּמָה דְּאִיהִי הֲוַת חֲצִיפָא, דְּאַמְרַת מוֹאָב, מֵאָב הֲוָה בְּרָא דָּא. אֲבָל זְעֶרְתָּא, דְּאַמְרַת בֶּן עַמִּי, וְכַסִּיאַת אָרְחָהָא, יִשְׂרָאֵל הֲווֹ מְכַסְּיָין אָרְחַיְיהוּ לְגַבַּיְיהוּ, מְעַטְפֵי עִטּוּפָא בְּטַלִית, וְאִתְחָזוּן קַמַּיְיהוּ כְּאַחִין מַמָּשׁ. וְהָא אוּקְמוּהָ.

188a.8 עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי, אִדְכַּר רִבִּי אֶלְעָזָר מֵהַאי יַנּוּקָא, סָטוּ מֵאָרְחָא ג' פַּרְסֵי, וּמָטוּ לְהָתָם. אִתְאֲרָחוּ בְּהַהוּא בֵּיתָא, עָאלוּ וְאַשְׁכָּחוּ לְהַהוּא יַנּוּקָא, דְּהֲוָה יְתִיב, וּמְתַקְּנִין פָּתוֹרָא קַמֵּיהּ. כֵּיוָן דְּחָמָא לוֹן, קָרִיב גַּבַּיְיהוּ, אָמַר לֵיהּ, עוּלוּ חֲסִידֵי קַדִישִׁין, עוּלוּ שְׁתִילִין דְּעָלְמָא, אִינּוּן דְּעֵילָּא וְתַתָּא מְשַׁבְּחִין לוֹן. אִינּוּן דְּאֲפִילּוּ נוּנֵי יַמָּא רַבָּא, נָפְקִין בְּיַבֶּשְׁתָּא לְגַבַּיְיהוּ. אָתָא רִבִּי אֶלְעָזָר וּנְשָׁקֵיהּ בְּרֵישֵׁיהּ. הָדָר כְּמִלְּקַדְּמִין, וּנְשָׁקֵיהּ בְּפוּמֵיהּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר נְשִׁיקָה קַדְמָאָה עַל נוּנִין דְּשָׁבְקִין מַיָּא, וְאַזְלִין בְּיַבֶּשְׁתָּא. וּנְשִׁיקָה תִּנְיָינָא עַל בִּיעִין דְּנוּנָא, דְּעָבְדוּ אִיבָא טָבָא בְּעָלְמָא.

188a.9 אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, בְּרֵיחָא דִּלְבוּשַׁיְיכוּ חֲמֵינָא, דְּעַמּוֹן וּמוֹאָב מִתְגָרָן בְּכוּ, הֵיךְ אִשְׁתְּזֵבְתּוּן מִנַּיְיהוּ. מָאנֵי קְרָבָא לָא הֲווֹ בִּידַיְיכוּ. וְאִי לָאו, לְרָחְצָנוּ תֵּהֲכוּן, בְּלָא דְּחִילוּ. תַּוְוהוּ רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי אַבָּא וְחַבְרַיָּיא. אָמַר רִבִּי אַבָּא, זַכָּאָה אָרְחָא דָּא, וְזַכָּאָה חוּלָקָנָא דְּזָכֵינָא לְמֶיחמֵי דָּא, אַתְקִינוּ פָּתוֹרָא כְּמִלְּקַדְּמִין.