Volume III

Balak

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 204b, reference page 41 of 57.

Current daf
204b
Reference units
57

Daf 204b

Unpointed Text

204b.1 נהיר ודאי! "אערך לך ואצפה". "אערך לך" מהו? אלא אסדר לך בוצינא דילך לאדלקא, כמה דאת אמר "ערכתי נר למשיחי" (תהלים קלב, יז). ולגבי בקר דיוסף קאמר, דההוא סדורא דבוצינא - דיליה הוא.

204b.2 "ואצפה". מהו "ואצפה"? הא כל בני עלמא מצפאן ומחכאן לטיבו דקב"ה ואפילו בעירי דחקלא! ומה שבחא דדוד יתיר מכל בני עלמא?!

204b.3 אלא מלה דא שאילנא והכי אמרו לי ואיהי מלה קשוט דאתי מרחיק.

204b.4 נהורא קדמאה דברא קב"ה הוה נהיר עד דלא הוו יכלין עלמין למסבליה. מה עבד קב"ה? עבד נהורא לנהוריה לאתלבשא דא בדא. וכן כל שאר נהורין. עד דעלמין כלהו אתקיימו בקיומייהו ויכלין למסבל. ובגין כך אתפשטו דרגין ואתלבשו נהורין. ואינון אקרון 'כנפים עלאין' עד דמטו להאי 'בקר דיוסף'. ואיהו נטיל כל נהורין עלאין. ומגו דכל נהורין עלאין ביה תליין - זיויה סליק מסייפי עלמא עד סייפי עלמא דלעילא, עד דעלמין דלתתא לא יכלין למסבל. אתא דוד ואתקן האי בוצינא חופאה להאי בקר דיוסף, לאתחפאה ביה ולקיימא עלמין דלתתא בסדורא דבוצינא דא. ועל דא כתיב "בקר אערך לך ואצפה" כמה דאת אמר "ויצפהו זהב טהור" (שמות לז, ב). ובגין דההוא בוצינא דדוד איהי ובה תלייא - אמר דאיהו ליהוי חופאה להאי "בקר".

204b.5 אתא רבי אבא ונשקיה. אמר: "אלמלא לא נפקנא בארחא אלא למשמע מלה דא - דיי!"

204b.6 עד דהוו אזלי - הא יונה חד מטא לגבי רבי אלעזר. שריאת וקא מצפצפא קמיה.

204b.7 אמר רבי אלעזר: "יונה כשרה - מהימנת הוית תדיר בשליחותיך! זילי ואימא ליה - הא חברייא אתאן לגבך ואנא עמהון, ונסא יתרחיש ליה לתלתא יומין, ולא ינפול עליה דחילו דהא בחדוה אנן אזלין לגביה".

204b.8 אתיב זמנא אחרא ואמר: "לא חדינא סגיא! ובאיש בעיני סגי על חד רמונא מליא דאתיהיב תחותיה ויוסי שמיה".

204b.9 אזלת ההיא יונה מקמיה ואינון חברייא אזלו.

204b.10 אמר רבי אבא לר' אלעזר: "מאי האי? תווהנא סגי ממה דחמינא!"

204b.11 אמר ליה: "יונה דא אתאת לגבאי בשליחותיה דרבי יוסי חמי דאיהו בבי מרעיה, וידענא מהאי יונה דאשתזיב וחלופא אתייהיב עליה ואתסי".

204b.12 עד דהוו אזלו - הא עורבא חד קאים לקמייהו. קרא בחילא ומצפצפא צפצופא סגי.

204b.13 אמר רבי אלעזר: "להכי את קיימא ולהכי אנת מתקן - זיל לארחך דהא ידענא!".

204b.14 אמר ר' אלעזר: "חברייא! ניזיל ונגמול חסד לרמונא דהוה מליא מכלא, ורבי יוסי דפקיעין שמיה איהו, דהא אסתלק מעלמא דין ולית מאן דחזי לאשתדלא ביה ואיהו קרב לגבן".

204b.15 סטו מארחא ואזלו לתמן. כיון דחמו לון כל בני מאתא - נפקו לגבייהו, ואעלו תמן בבי רבי יוסי דפקיעין אינון חברייא אלין. ברא זעירא הוה ליה לרבי יוסי, ולא שביק לבר נש דימטי לערסא דאבוי בתר דמית. אלא הוא בלחודוי הוה סמיך ליה ובכי עליה, פומיה בפומיה מתדבקא.

204b.16 פתח ההוא ינוקא ואמר: "מאריה דעלמא! כתיב באורייתא "כי יקרא קן צפור לפניך וגו' שלח תשלח את האם וגו'"" (דברים כ"ב, ו'-ז').

204b.17 הוה געי ההוא ינוקא ובכי.

204b.18 אמר: "מאריה דעלמא! קיים מלה דא דאורייתא! תרין בנין הוינא מאבא ואמי - אנא ואחתי זעירתא מנאי. הוה לך למיסב לן ולקיימא מלה דאוריתא! ואי תימא מאריה דעלמא "אֵם" כתיב ולא "אב" - הא הכא כולא הוא - אבא ואמא! אימא מיתת ונסיבת לה מעל בנין. השתא אבא דהוי חפי עלן אנסיב מעל בנין - אן דינא דאורייתא?!"

204b.19 בכו ר' אלעזר וחברייא לקבל בכיה וגעו דההוא ינוקא.

204b.20 פתח ר' אלעזר ואמר: "שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעֹמֶק וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר" (משלי כה, ג).

204b.21 עד דהוה אמר ר' אלעזר קרא דא הוה עמודא דאשא פסיק בינייהו, וההוא ינוקא הוה דביק בפומיה דאבוי ולא הוו מתפרשאן.

204b.22 אמר ר' אלעזר: "או בעי קב"ה למרחש ניסא, או בעי דלא ישתדל בר נש אחרא עליה. אבל על מלין דההוא ינוקא ודמעוי - לא יכילנא למסבל!"

204b.23 עד דהוו יתבין שמעו חד קלא דהוה

Pointed Text

204b.1 וְעַל דָּא כְּתִיב, יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי. וְלָא כְּתִיב יְיָ בַּבֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי. אֶלָּא לְגַבֵּי בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם קָאָמַר. (תהילים ה׳:ד׳) בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה. תְּרֵי בֹּקֶר אֲמַאי. אֶלָּא חַד בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם. וְחַד בֹּקֶר דְּיוֹסֵף. דִּכְתִּיב, (בראשית מ״ד:ג׳) הַבֹּקֶר אוֹר, וּמְתַּרְגְמִינָן צַפְרָא נָהִיר, נָהִיר וַדַּאי. אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה, אֶעֱרָךְ לְךָ מַהוּ. אֶלָּא אֲסַדֵּר לְךָ בּוּצִינָא דִּילָךְ לְאַדְלָקָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים קל״ב:י״ז) עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי. וּלְגַבֵּי בֹּקֶר דְּיוֹסֵף קָאָמַר, דְּהַהוּא סִדּוּרָא דְּבוּצִינָא דִּילֵיהּ הוּא.

204b.2 וַאֲצַפֶּה, מַהוּ וַאֲצַפֶּה. הָא כָּל בְּנֵי עָלְמָא מְצַפָּאן וּמְחַכָּאן לְטִיבוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאֲפִילוּ בְּעִירֵי דְּחַקְלָא, וּמָה שְׁבַחָא דְּדָוִד יַתִּיר מִכֹּל בְּנֵי עַלְמָא, אֶלָא, מִלָּה דָּא שָׁאִילְנָא, וְהָכִי אָמְרוּ לִי, וְאִיהִי מִלָּה קְשׁוֹט דְּאָתֵי מֵרָחִיק. נְהוֹרָא קַדְמָאָה דְּבָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲוָה נָהִיר עַד דְּלָא הֲווֹ יַכְלִין עָלְמִין לְמִסְבְּלֵיהּ. מָה עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עָבֵד נְהוֹרָא לִנְהוֹרֵיהּ, לְאִתְלַבְּשָׁא דָּא בְּדָא. וְכֵן כָּל שְׁאַר נְהוֹרִין, עַד דְּעָלְמִין כֻּלְּהוּ אִתְקָיָּימוּ בְּקִיּוּמַיְיהוּ, וְיַכְלִין לְמִסְבַּל.

204b.3 וּבְגִין כָּךְ אִתְפְּשָּׁטוּ דַּרְגִּין, וְאִתְלַבָּשׁוּ נְהוֹרִין, וְאִינּוּן אִקְרוּן כְּנָפַיִם עִלָּאִין, עַד דְּמָטוּ לְהַאי בֹּקֶר דְּיוֹסֵף, וְאִיהוּ נָטִיל כָּל נְהוֹרִין עִלָּאִין, וּמִגּוֹ דְּכָל נְהוֹרִין עִלָּאִין בֵּיהּ תַּלְיָין, זִיוִיהּ סָלִיק מִסַּיְיפֵי עָלְמָא עַד סַיְיפֵי עָלְמָא דִּלְעֵילָּא, עַד דְּעָלְמִין דִּלְתַּתָּא לָא יַכְלִין לְמִסְבַּל. אָתָא דָּוִד וְאַתְקַן הַאי בּוּצִינָא, חוּפָּאָה לְהַאי בֹּקֶר דְּיוֹסֵף, לְאִתְחַפָּאָה בֵּיהּ, וּלְקַיְּימָא עָלְמִין דִּלְתַּתָּא, בְּסִדּוּרָא דְּבוּצִינָא דָּא וְעַל דָּא כְּתִיב, בֹּקֶר אֱעֶרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שמות ל״ז:ב׳) וַיְצַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר. (נ"א ובגין דההוא בוצינא דוד ביה תלייא וכו') בְּגִין דְּהַהוּא בּוּצִינָא דְּדָוִד אִיהִי, וּבָהּ תַּלְיָיא, אָמַר דְּאִיהוּ לִיהֱוִי חוּפָּאָה לְהַאי בֹּקֶר. אָתָא רִבִּי אַבָּא וּנְשָׁקֵיהּ, אָמַר אִלְמָלֵא לָא נָפַקְנָא בְּאָרְחָא, אֶלָּא לְמִשְׁמַע מִלָּה דָּא דַּיִי.

204b.4 עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי, הָא יוֹנָה חַד מָטָא לְגַבֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר. שְׁרִיאַת, וְקָא מְצַפְצְפָא קַמֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, יוֹנָה כְּשֵׁרָה מְהֵימְנָת הֲוִית תָּדִיר בִּשְׁלִיחוּתִיךְ, זִילִי וְאֵימָא לֵיהּ, הָא חַבְרַיָּיא אָתָאן לְגַבָּךְ, וַאֲנָא עִמְּהוֹן. וְנִסָא יִתְרְחִישׁ לֵיהּ לִתְלָתָא יוֹמִין, וְלָא יִנְפּוֹל עָלֵיהּ דְּחִילוּ, דְּהָא בְּחֶדְוָה אֲנָן אַזְלִין לְגַבֵּיהּ. אָתִיב זִמְנָא אַחֲרָא וְאָמַר, לָא חַדֵּינָא סַגְּיָא, וּבָאִישׁ בְּעֵינָי סַגִּי, עַל חַד רִמּוֹנָא מַלְיָא דְּאִתְיְהִיב תְּחוֹתֵיהּ, וְיוֹסֵי שְׁמֵיהּ. אַזְלַת הַהִיא יוֹנָא מִקַּמֵּיהּ, וְאִינּוּן חַבְרַיָּיא אַזְלוּ.

204b.5 אָמַר רִבִּי אַבָּא לְרִבִּי אֶלְעָזָר, מַאי הַאי, תַּוַּוהְנָא סַגִּי, מִמָּה דַּחֲמֵינָא. אָמַר לֵיהּ, יוֹנָה דָּא אָתָאת לְגַבָּאי בִּשְׁלִיחוּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי חָמֵי, דְּאִיהוּ בְּבֵי מַרְעֵיהּ, וְיָדַעְנָא מֵהַאי יוֹנָה דְּאִשְׁתְּזִיב, וְחִלּוּפָא אִתְיְיהִיב עָלֵיהּ וְאִתְסֵּי.

204b.6 עַד דַּהֲווֹ אָזְלוּ, הָא עוּרְבָא חַד קָאִים לְקַמַּיְיהוּ, קָרָא בְּחֵילָא, וּמְצַפְצְפָא צִפְצוּפָא סַגִּי. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, לְהָכִי אַתְּ קַיְּימָא, וּלְהָכִי אַנְּתְּ מִתַקֵּן, זִיל לְאָרְחָךְ, דְּהָא יְדַעְנָא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, חַבְרַיָּיא נֵיזִיל וְנִגְמוֹל חֶסֶד לְרִמוֹנָא, דְּהֲוָה מַלְיָא מִכֹּלָּא, וְרִבִּי יוֹסֵי דִּפְקִיעִין שְׁמֵיהּ אִיהוּ, דְּהָא אִסְתַּלָּק מֵעָלְמָא דֵּין, וְלֵית מַאן דְּחָזֵי לְאִשְׁתַּדְּלָא בֵּיהּ, וְאִיהוּ קָרִב לְגַבָּן.

204b.7 סָטוּ מֵאָרְחָא, וְאָזְלוּ לְתַמָן. כֵּיוָן דְּחָמוּ לוֹן כָּל בְּנֵי מָאתָא, נַפְקוּ לְגַבַּיְיהוּ. וְעָאלוּ תַּמָּן בְּבֵי רִבִּי יוֹסֵי דִּפְקִיעִין, אִינּוּן חַבְרַיָּיא אִלֵּין. בְּרָא זְעֵירָא הֲוָה לֵיהּ לְרִבִּי יוֹסֵי, וְלָא שָׁבִיק לְבַר נָשׁ דְּיִמְטֵי לְעַרְסָא דַּאֲבוֹי, בָּתַר דְּמִית. אֶלָּא הוּא בִּלְחוֹדוֹי הֲוָה סָמִיךְ לֵיהּ, וּבָכֵי עָלֵיהּ, פּוּמֵיהּ בְּפוּמֵיהּ מִתְדַּבְּקָא.

204b.8 פָּתַח הַהוּא יַנּוּקָא וְאָמַר, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, כְּתִיב בְּאוֹרַיְיתָא, (דברים כ״ב:ו׳) כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ וְגוֹ', שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְגוֹ'. הֲוָה גָּעֵי הַהוּא יַנּוּקָא וּבָכֵי, אָמַר, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, קַיֵּים מִלָּה דָּא דְּאוֹרַיְיתָא, תְּרֵין בְּנִין הֲוִינָא מֵאַבָּא וְאִמִּי, אֲנָא וַאֲחֹתִי זְעֵירְתָּא מִנַּאי. הֲוָה לָךְ לְמֵיסַב לָן, וּלְקַיְּימָא מִלָּה דְּאוֹרַיְיתָא. וְאִי תֵּימָא מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, אֵם כְּתִיב, וְלָא אָב, הָא הָכָא כּוֹלָּא הוּא, אַבָּא וְאִמָּא. אִימָּא מִיתַת, וּנְסִיבַת לָהּ מֵעַל בְּנִין. הַשְׁתָּא אַבָּא דְּהֲוִי חָפֵּי עֲלָן, אִנְסִיב מֵעַל בְּנִין, אָן דִּינָא דְּאוֹרַיְיתָא. בָּכוּ רִבִּי אֶלְעָזָר וְחַבְרַיָּיא, לָקֳבֵל בִּכְיָה וְגָעוּ דְּהַהוּא יַנּוּקָא.

204b.9 פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (משלי כ״ה:ג׳) שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעוֹמֶק וְגוֹ'. עַד דְּהֲוָה אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר קְרָא דָּא, הֲוָה עַמּוּדָא דְּאֶשָּׁא פָּסִיק בֵּינַיְיהוּ, וְהַהוּא יַנּוּקָא הֲוָה דָּבִיק בְּפוּמֵיהּ דַּאֲבוֹי, וְלָא הֲווֹ מִתְפָּרְשָׁאן. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אוֹ בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִרְחָשׁ נִיסָא, אוֹ בָּעֵי דְּלָא יִשְׁתְּדַל בַּר נָשׁ אַחֲרָא עָלֵיהּ, אֲבָל עַל מִלִּין דְּהַהוּא יַנּוּקָא וְדִמְעוֹי, לָא יָכִילְנָא לְמִסְבַּל.

204b.10 עַד דַּהֲווֹ יַתְבִין, שָׁמְעוּ חַד קָלָא, דְּהֲוָה אָמַר, זַכָּאָה אַנְּתְּ רִבִּי יוֹסֵי, דְּמִלִּין דְּהַאי גַּדְיָא זְעֵירָא, וְדִמְעוֹי, סְלִיקוּ לְגַבֵּי כֻּרְסְיָיא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְדָנוּ דִּינָא, וּתְלֵיסָר בְּנֵי נָשָׁא אַזְמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמַלְאַךְ הַמָּוְת בְּגִינָךְ, וְהָא עֶשְׂרִין וּתְרֵין שְׁנִין אוֹסִיפוּ לָךְ, עַד דְּתוֹלִיף אוֹרַיְיתָא, לְהַאי גַּדְיָא שְׁלֵימָא, חֲבִיבָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.