Volume III
Balak
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 188b, reference page 9 of 57.
- Current daf
- 188b
- Reference units
- 57
Daf 188b
Unpointed Text
188b.1 תווהו ר' אלעזר ור' אבא וחברייא.
188b.2 אמר רבי אבא: זכאה ארחא דא וזכאה חולקנא דזכינא למיחמי דא!
188b.3 אתקינו פתורא כמלקדמין. אמר חכימין קדישין! תבעו נהמא דתפנוקי בלא קרבא ופתורא דמאני קרבא? או נהמא דקרבא? או תבעון לברכא למלכא בכל מאני קרבא? דהא פתורא לא אסתליק בלא קרבא!
188b.4 אמר ר' אלעזר: ברא רחימא חביבא קדישא! הכי בעינן! בכל הני זיני קרבא אשתדלנא בהו, וידעינן לאגחא בחרבא ובקשתא וברומחא ובאבנין דקירטא. ואנת רביא - עד לא חמית היך מגיחין קרבא גוברין תקיפין דעלמא.
188b.5 חדי ההוא ינוקא. אמר ודאי לא חמינא! אבל כתיב "אל יתהלל חוגר כמפתח" (מ"א כ, יא).
188b.6 אתקינו פתורא בנהמא ובכל מה דאצטריך.
188b.7 אמר ר' אלעזר: כמה חדו אית בלבאי ברביא דא! וכמה חדושין יתחדשון על פתורא דא! ועל דא אמרית דידענא דזגי פעמוני רוחא קדישא הוו אזלין ביה.
188b.8 אמר ההוא ינוקא, מאן דבעי לנהמא - על פום חרבא ייכול!
188b.9 חדי ר' אלעזר.
188b.10 אהדר וקריב ינוקא לגביה. אמר ליה: בגין דשבחת גרמך - אית לך למיגח קרבא בקדמיתא! ואנא אמרית בקדמיתא דקרבא ליהוי בתר אכילה, אבל השתא - מאן דבעי סולתא - ייתי מאני קרבא בידוי!
188b.11 אמר ר' אלעזר: לך יאות לאחזאה מאינון מאני קרבא דילך!
188b.12 פתח ההוא ינוקא ואמר: "והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהו"ה" (במדבר טו, יט) - קרא דא על עומר דתנופה אתמר! מאי תנופה? אי בגין דאניף ליה כהנא לעילא איהי תנופה - מאי אכפת לן אי אניף אי מאיך?! אלא ודאי אצטריך לארמא לה לעילא והיינו "תרומה". ואע"ג דדרשינן "תרי ממאה" והכי הוא - אבל תנופה דא הוא ארמותא. ורזא דחכמתא הכא.
188b.13 אי חסידי קדישין מארי דרומחין! לא שמשתון לר' שמעיה חסידא, דאי לאו תנדעון תנופה מאי היא, חטה מאי היא, שעורה מאי היא!
188b.14 תנופה דקאמרינן היינו תנ"ו פ"ה. ורזא דיליה "תנו כבוד ליהו"ה אלהיכם" (ירמיהו יג, טז), דהא 'פה' היינו 'כבוד', דבעינן למיהב ליה לקב"ה. ועל דא אבעי לן לארמא לעילא לאחזאה דליה אנן יהבין להאי 'פה'. דלית שבחא למלכא עלאה אלא כד ישראל מתקני ליה להאי 'כבוד' ויהבי ליה למלכא כבוד. ודא הוא תנו פה - תנו כבוד. וארמא איהו ודאי!
188b.15 קרא דשרינן ביה - "והיה באכלכם מלחם הארץ" - וכי לחם הארץ שעורה איהו? - לאו הכי! ואנן שעורה מקרבינן בגין דשעורה קדמאה לשאר נהמא דעלמא. שעורה איהו שיעור ה', דהא אתר ידיע הוא בשיעורא דה'. חטה בה', נקודה באמצעיתא, דלית חולקא לסטרא אחרא דחובא תמן.
188b.16 חטה - ברתא דמתחטאה לקמי אבוה ועבד לה רעותא. ומאי חטה? כללא דכ"ב אתוון.
188b.17 אמר ר' אלעזר: אע"ג דהוה לן למשמע - הכא אית לן למימר ולדרכא קשתא.
188b.18 אמר ההוא ינוקא: הא מגנא לקבל גירא!
188b.19 אמר רבי אלעזר: ודאי 'חטה' הכי קרינן לה! אבל חמינן בשבטים כלהו דלית בהו ח"ט, ובה אית ח"ט וקרינן חטה?
188b.20 אמר ההוא ינוקא: ודאי הכי הוא! דהא ח"ט שריא סמיך לה. בהו בשבטין - לא הוו אתוון אלין, דקא אתו מסטרא דקדושה דלעילא. אבל לגבה שריא. ואי בעית לאפקא חרבא ותימא "אמאי נקטת אתוון אלין ההיא ברתא?" -- אלא אי תנדע חובא דאדם הראשון דאמרו חט"ה הוה - תנדע הא! ואילנא דא כד נצח כלא - סטרא דטוב נקיט לכל סטרא אחרא וכפייא ליה. חברייא קדמאי פרישו מלה דא ושרו לה מרחיק; חטה - סתם. אתו בתראי ואמרו חטה ממש. אתא ישעיה ופריש לה דכתיב "וממחתה כי לא תקרב אליך" (ישעיהו נד, יד), ועל כן נקודה באמצעיתא דלא יהא חטאה. דאלו נקודה לא הוי - חטאה להוי. וחלופא בין ט' לת', תבירו לסטרא אחרא ברירו דילה.
Pointed Text
188b.1 אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, בְּרֵיחָא דִּלְבוּשַׁיְיכוּ חֲמֵינָא, דְּעַמּוֹן וּמוֹאָב מִתְגָרָן בְּכוּ, הֵיךְ אִשְׁתְּזֵבְתּוּן מִנַּיְיהוּ. מָאנֵי קְרָבָא לָא הֲווֹ בִּידַיְיכוּ. וְאִי לָאו, לְרָחְצָנוּ תֵּהֲכוּן, בְּלָא דְּחִילוּ. תַּוְוהוּ רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי אַבָּא וְחַבְרַיָּיא. אָמַר רִבִּי אַבָּא, זַכָּאָה אָרְחָא דָּא, וְזַכָּאָה חוּלָקָנָא דְּזָכֵינָא לְמֶיחמֵי דָּא, אַתְקִינוּ פָּתוֹרָא כְּמִלְּקַדְּמִין.
188b.2 אָמַר, חַכִּימִין קַדִישִׁין. תִּבְעוּ נָהֲמָא דְּתַפְנוּקֵי בְּלָא קְרָבָא, (ס"א או נהמא דקרבא ופתורא דמאני קרבא). אוֹ פָתוֹרָא דְּמָאנֵי קְרָבָא. אוֹ נָהֲמָא דִּקְרָבָא. אוֹ תִּבְעוּן לְבָרְכָא לְמַלְכָּא בְּכָל מָאנֵי קְרָבָא דְּהָא פָּתוֹרָא לָא אִסְתָּלִיק בְּלָא קְרָבָא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, בְּרָא רְחִימָא חֲבִיבָא קַדִישָׁא, הָכִי בָּעֵינָן, בְּכָל הָנֵי זִינֵי קְרָבָא אִשְׁתָּדַּלְנָא בְּהוּ, וְיַדְעֵינָן לְאַגָחָא בְּחַרְבָּא, וּבְקַשְׁתָּא, וּבְרוֹמְחָא, וּבְאָבָנִין דְּקִירְטָא. וְאַנְתְּ רַבְיָא, עַד לָא חָמִית, הֵיךְ מַגִיחִין קְרָבָא, גּוּבְרִין תַּקִּיפִין דְּעָלְמָא.
188b.3 חַדֵּי הַהוּא יַנּוּקָא, אָמַר וַדַּאי לָא חֲמֵינָא, אֲבָל כְּתִיב (מלכים א כ׳:י״א) אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ. אַתְקִינוּ פָּתוֹרָא בְּנַהֲמָא, וּבְכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כַּמָה חֵדוּ אִית בְּלִבָּאִי בְּרַבְיָא דָּא, וְכַמָה חִדּוּשִׁין יִתְחַדְּשׁוּן עַל פָּתוֹרָא דָּא, וְעַל דָּא אֲמָרִית, דְּיָדַעְנָא דְּזָגֵי פַּעְמוֹנֵי רוּחָא קַדִישָׁא, הֲווֹ אָזְלִין בֵּיהּ.
188b.4 אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, מַאן דְּבָעֵי לְנַהֲמָא, עַל פּוּם חַרְבָּא יֵיכוּל. חַדֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר, אַהְדָר וְקָרִיב יַנּוּקָא לְגַבֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ, בְּגִין דְּשַׁבְחַת גַּרְמָךְ, אִית לָךְ לְמֵיגַח קְרָבָא בְּקַדְמִיתָא, וַאֲנָא אֲמָרִית בְּקַדְמִיתָא, דִּקְרָבָא לִיהֱוִי בָּתַר אֲכִילָה. אֲבָל הַשְׁתָּא, מַאן דְּבָעֵי סוֹלְתָא, תוֹלֶה (נ"א ייתי) מָאנֵי קְרָבָא בִּידוֹי. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, לָךְ יֵאוֹת לְאַחֲזָאָה מֵאִינּוּן מָאנֵי קְרָבָא דִּילָךְ.
188b.5 פָּתַח הַהוּא יַנּוּקָא וְאָמַר, (במדבר ט״ו:י״ט) וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְּרוּמָה לַיְיָ. קְרָא דָּא עַל עוֹמֶר הַתְּנוּפָה אִתְּמַר, מַאי תְּנוּפָה, אִי בְּגִין דְּאָנִיף לֵיהּ כַּהֲנָא לְעֵילָּא אִיהִי תְּנוּפָה. מַאי אִכְפַּת לָן, אִי אָנִיף אִי מָאִיךְ.
188b.6 אֶלָּא וַדַּאי אִצְטְרִיךְ לְאַרְמָא לָהּ לְעֵילָּא, וְהַיְינוּ תְּרוּמָה. וְאַף עַל גַּב דְּדַרְשֵׁינָן תְּרֵי מִמְּאָה, וְהָכִי הוּא, אֲבָל תְּנוּפָה מַאי (ס"א דא) הוּא אַרָמוּתָא. וְרָזָא דְּחָכְמְתָא הָכָא. אִי חֲסִידֵי קַדִישִׁין, מָארֵי דְּרוֹמְחִין, לָא שְׁמַשְׁתּוּן לְרִבִּי שְׁמַעְיָה חֲסִידָא, דְּאִי לָאו תִּנְדְּעוּן תְּנוּפָה מַאי הִיא. חִטָּה מַאי הִיא. שְׂעוֹרָה מַאי הִיא.
188b.7 תְּנוּפָה דְּקָאָמְרֵינָן, הַיְינוּ תְּנ"וּ פֶּ"ה. וְרָזָא דִּילֵיהּ (ירמיהו י״ג:ט״ז) תְּנוּ כָּבוֹד לַיְיָ אֱלֹהֵיכֶם. דְּהָא פֶּה (עלאה) הַיְינוּ כָּבוֹד, דְּבָעֵינָן לְמֵיהַב לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְעַל דָּא אִבְעֵי לָן לְאַרְמָא לְעֵילָּא, לְאַחֲזָאָה (ס"א דלית אינון יהבין אלא להאי פה) דִּלֵּיהּ אֲנָן יָהֲבִין לְהַאי פֶּה. דְּלֵית שְׁבָחָא לְמַלְכָּא עִלָּאָה, אֶלָּא כַּד יִשְׂרָאֵל מְתַקְּנֵי לֵיהּ לְהַאי כָּבוֹד, וְיָהֲבֵי לֵיהּ לְמַלְכָּא כָּבוֹד. וְדָא הוּא תְּנוּ פֶּה, תְּנוּ כָּבוֹד, וְאָרָמָא אִיהוּ וַדָאי.
188b.8 קְרָא דְּשָׁרֵינָן בֵּיהּ, וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ. וְכִי לָכֶם הָאָרֶץ שְׂעוֹרָה אִיהוּ, לָאו הָכִי. וַאֲנָן שְׂעוֹרָה מְקָרְבֵינָן, בְּגִין דִּשְׂעוֹרָה קַדְמָאָה לִשְׁאַר נָהֲמָא דְּעָלְמָא. שְׂעוֹרָה אִיהוּ (ס"א שיעור ה"א, דהא אתר) שְׂעוֹרָה דְּה"א יְדִיעַ הוּא, בְּשִׁיעוּרָא דְּהֵ"א. (ס"א חטה בה"א נקודה וכו') חִטָּה נְקוּדָה בְּאֶמְצָעִיתָא, דְּלֵית חוּלָקָא לְסִטְרָא אַחֲרָא דְּחוֹבָא תַּמָּן. (אלא) חִטָּה בְּרָתָּא דְּמִתְחַטְּאָה לְקַמֵּי אֲבוּהָ, וְעָבִיד לָהּ רְעוּתָא, וּמַה חִטָּה. כְּלָלָא דכ"ב אַתְוָון.
188b.9 אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אַף עַל גַּב דְּהֲוָה לָן לְמִשְׁמַע. הָכָא אִית לָן לְמֵימַר, וּלְדַרְכָא קַשְׁתָּא. אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, הָא מָגִנָּא לָקֳבֵל גִּירָא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי חִטָּה הָכִי קָרֵינָן לָהּ. אֲבָל חֲמֵינָן בַּשְׁבָטִים כֻּלְּהוּ דְּלֵית בְּהוּ חֵ"ט, וּבָהּ אִית חֵ"ט, וְקָרֵינָן חִטָּה. אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, וַדַּאי הָכִי הוּא, דְּהָא חֵ"ט שַׁרְיָא סָמִיךְ לָהּ. בְּהוּ בְּשִׁבְטִין, לָא הֲווֹ אַתְוָון אִלֵּין, דְּקָא אָתוּ מִסִּטְרָא דִּקְדוּשָּׁה דִּלְעֵילָּא, אֲבָל לְגַבָּהּ שַׁרְיָא.
188b.10 וְאִי בָּעִית לְאַפָּקָא חַרְבָּא, וְתֵימָא אֲמַאי נַקְטַת אַתְוָון אִלֵּין הַהִיא בְּרַתָּא, אֶלָּא אִי תִּנְדַּע חוֹבָא דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, דְּאָמְרוּ חִטָּ"ה הֲוָה, תִּנְדַּע הָא. וְאִילָנָא דָּא כַּד נָצַח, כֹּלָּא סִטְרָא דְּטוֹב, נָקִיט לְכָל סִטְרָא אַחֲרָא, וְכַפְיָיא לֵיהּ.
188b.11 חַבְרַיָּיא קַדְמָאֵי פְּרִישׁוּ מִלָּה דָּא, וְשָׁרוּ לָהּ מֵרָחִיק, חִטָּה סְתָם. אָתוּ בַּתְרָאֵי וְאָמְרוּ, חִטָּה מַמָּשׁ. אָתָא יְשַׁעְיָה וּפָרִישׁ לָהּ, דִּכְתִּיב, (ישעיהו נ״ד:י״ד) וּמִמְּחִתָּה כִּי לֹא תִקְרַב אֵלָיִךְ, וְעַל כֵּן נְקוּדָה בְּאֶמְצָעִיתָא, דְּלָא יְהֵא חַטָּאָה, דְּאִלּוּ נְקוּדָה לָא הֲוִי, חַטָּאָה לֶהֱוִי. וְחִלּוּפָא בֵּין ט' לְת', תָּבִירוּ לְסִטְרָא אַחֲרָא, בְּרִירוּ (ס"א דילה) דְּמִילָה.
188b.12 אַתּוּן חַבְרַיָּיא, דְּלָא שְׁמַשְׁתּוּן לְרִבִּי שְׁמַעְיָה חֲסִידָא, אַמְרִין דִּבְחֲמֵשֶׁת זִינֵי דָּגָן, לָא אִית חוּלָקָא לִסְטַר אַחֲרָא. וְלָאו הָכִי, דְּהָא כָּל מַה דְּאִתְבְּלֵי בְּאַרְעָא, לִסְטַר אַחֲרָא אִית בֵּיהּ חוּלָקָא. וּמַאן חוּלָקָא אִית לֵיהּ. מוֹץ דְּתִדְּפֶנּוּ רוּחַ, דִּכְתִּיב, (תהילים א׳:ד׳) לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמוֹץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ. וְדָא הוּא רוּחָא דִּקְדוּשָּׁא, וּכְתִיב (תהילים ק״ג:ט״ז) כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ וְגוֹ'. בְּגִין דְּרוּחַ קֻדְשָׁא מְפַזֵּר לֵיהּ בְּכָל סִטְרִין דְּעָלְמָא, דְּלָא יִשְׁתְּכַח. דָּא בְּנוּקְבָּא. דְּכוּרָא מַאי הוּא. תֶּבֶן.