Volume III

Balak

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 203a, reference page 38 of 57.

Current daf
203a
Reference units
57

Daf 203a

Unpointed Text

203a.1 נקיים בנקיו "ויאמר מי אלה לך" - שמא קדישא לך.

203a.2 "מי אלה לך" - שאיל על ינוקי. ואמר "הילדים אשר חנן אלהים את עבדך". וכי אמאי אצטריך לאתבא ליה כלום? אלא כיון דמקבל ההוא שוחד אתהפך להו סניגור. זקיף עינוי וחמי לון לישראל כגוונא דא, חשיב דבגין דחילו דיליה אינון קיימין כך. שאיל על ינוקי ואמר "מי אלה לך". מהו "מי אלה לך"? אלא אמר תינח אתון דחבתון קמי מלכא - אבל אלין ינוקי אמאי קיימין הכי? "מי אלה לך"?

203a.3 "וַיֹּאמַ֕ר הַיְלָדִ֕ים" - רוח קדשא אמר. ועל דא זקיף טעמא - "וַיֹּאמַ֕ר הַיְלָדִ֕ים" בארח סתים. "אשר חנן אלהים את עבדך". וכי רוח הקדש אמר "את עבדך"?! אלא רוח קדשא אמר אלין אינון ינוקי דלא חאבו ולא טעימו טעמא דחטאה, ומסר לון קב"ה בידא דההוא ממנא דילך וקטיל לון בלא חובא כמה דאת אמר "ומיד עושקיהם כח" (קהלת ד, א). ודא הוא "את עבדך".

203a.4 כיון דשמע מאינון ינוקי - מיד סליק לגבי קב"ה ואמר "מאריה דעלמא! כל ארחך בדינא דקשוט. ואי דינא שריא על ישראל - בגין חוביהון איהו! ינוקין דלהון דלא חאבו לקמך - אמאי מסרת לון לקטלא לון בלא חובא?!". וקב"ה נטיל מלוי בכך וחס עלייהו. וההיא שעתא לא הוי אסכרא בתינוקות.

203a.5 וההוא מקטרגא נטיל קנאה מההוא ממנא דתחות ידיה. אמר: "וכי לי יהיב קב"ה אינון דמתלבשן בחטאין וחובין! ולההוא ממנא דילי מסר ינוקין בלא חובא דלא טעמון טעמא דחובה!". מיד אזל לאפקא לון מתחות ידיה ולא ישלוט בהו. ועל דא אקדים ליה ואמר ליה "הילדים אשר חנן אלהים את עבדך" - לההוא "עבדך" - בלא חובא ובלא חטאה. ובגין דלא יהא שבחא לממנא דיליה יתיר מניה - בעא לאפקא לון מן ידוי.

203a.6 כד סלקין צלותין דישראל ביומא דא קמי קב"ה מה כתיב? "והוא עבר לפניהם" - הא רוח קודשא אעבר לקמייהו, "והוא" ודאי "עבר לפניהם".

203a.7 "וישתחו ארצה שבע פעמים" - רוח קודשא אזער גרמיה לגבי עילא ז' זמנין, לגבי ז' דרגין עלאין דעליה. ואקטין גרמיה לאכללא לון עמיה כל חד וחד.

203a.8 "עד גשתו עד אחיו" (בראשית לג, ג) - לההוא דרגא דרחמי דהא בן ובת אינון; בן - "בני בכורי ישראל", בת - כנסת ישראל. רוח קודשא עביד אזעירו דגרמיה "עד גשתו". כיון דמטא לגביה תבע מיניה ואודע ליה צערא דבנייהו לתתא, ותרווייהו עאלין להיכלא טמירא גניזא דיום הכפורים אימא דלהון ותבעין על ישראל לכפרא לון. כדין כתיב "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם וגו'" (ויקרא טז, ל). "אכפר עליכם" לא כתיב, אלא "יכפר עליכם".

203a.9 "והשתא "הילדים" - אלין חכימין דהכא! קב"ה יהב לון רזין דאורייתא לאתעטרא בהו ולאשתכללא בהו. עינא בישא לא שלטא עלייהו בגין עינא טבא רוח קודשא דר' פנחס דשריא עלייהו!"

203a.10 אתא ר' פנחס ונשקיה.

203a.11 אמר: "אלמלא לא אתינא ארחא דא אלא למשמע מלין אלין - די לי! זכאה ארחא דא דאתינא לגבך וקב"ה הכא דאסתכם עמנא! ולא די אילנא חד אלא תלת! אבל מעיינא דא - דיוקנא עלאה הוא לגבי ההוא מעיינא דטמיר וגניז. תלת אילנין אלין - תלת ארזין אינון דאקרון "ארזי לבנון". ואינון דיוקנא דתלת אילנין רברבין, רזא דאבהן. זכאה חולקנא!"

203a.12 בההיא שעתא ארכינו אילנין - חד על רישיה דר' שמעון, וחד על רישיה דרבי פנחס, וחד על רישיה דרבי אלעזר. אתפשטו ענפין לכל סטר על רישיהון דחברייא.

203a.13 חדי רבי פנחס ואמר: "זכאה חולקי וזכאין עיני דחמאן כך! ולא על דידך ועל דידי חדינא בלחודייהו - אלא על רבי אלעזר ברנא קא חדינא דחשיב איהו קמי מלכא קדישא כחד מינן!"

203a.14 קם ונשקיה.

203a.15 אמר רבי שמעון: "אלעזר! קום בקיומך ואימא לקמי מארך מלין דיליה!"

Pointed Text

203a.1 זָקִיף וְחָמֵי לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, כֻּלְּהוּ מִתְעַנָן בְּתַעֲנִיתָא, יְחֵפֵי רַגְלִין. חָמֵי נָשִׁין, חָמֵי יַנּוּקִין, כֻּלְּהוּ בְּתַעֲנִיתָא, כֻּלְּהוּ נְקִיִּים בְּנַקְיוּ. וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה לָךְ. שְׁמָא קַדִּישָׁא לָךְ. מִי אֵלֶּה לָךְ. שָׁאִיל עַל יַנּוּקֵי, וְאָמַר הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ. וְכִי אֲמַאי אִצְטְרִיךְ לְאָתָבָא לֵיהּ כְּלוּם. אֶלָּא כֵּיוָן דִּמְקַבֵּל הַהוּא שׁוֹחַד, אִתְהַפָּךְ לְהוּ סַנֵיגוֹר. זָקִיף עֵינוֹי, וְחָמֵי לוֹן לְיִשְׂרָאֵל כְּגַוְונָא דָּא, חָשִׁיב דִּבְגִין דְּחִילוּ דִּילֵיהּ אִינּוּן קַיְימִין כַּךְ.

203a.2 שָׁאִיל עַל יַנּוּקֵי, וְאָמַר מִי אֵלֶּה לָךְ. (ואמר באורח סתים הילדים) מַהוּ מִי אֵלֶּה לָךְ. אֶלָּא אָמַר, תִּינַח אַתּוּן דְּחַבְתּוּן קַמֵּי מַלְכָּא. אֲבָל אִלֵּין יַנּוּקֵי, אֲמַאי קַיְימִין הָכִי, מִי אֵלֶּה לָךְ. וַיֹּאמַר הַיְלָדִים, רוּחַ קֻדְשָׁא אָמַר, וְעַל דָּא זָקִיף טַעֲמָא. וַיֹּאמַר הַיְלָדִים. בְּאֹרַח סָתִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ, וְכִי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אָמַר אֶת עַבְדֶּךָ. אֶלָּא רוּחַ קֻדְשָׁא אָמַר, אִלֵּין אִינּוּן יַנּוּקֵי דְּלָא חָאבוּ, וְלָא טָעִימוּ טַעֲמָא דְּחֶטְאָה, וּמָסַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּידָא דְּהַהוּא מְמָנָא דִּילָךְ, וְקָטִיל לוֹן בְּלָא חוֹבָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (קהלת ד׳:א׳) וּמִיַּד עוֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ. וְדָא הוּא אֶת עַבְדֶּךָ.

203a.3 כֵּיוָן דְּשָׁמַע מֵאִינּוּן יַנּוּקֵי, מִיַּד סָלִיק לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאָמַר, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, כָּל אָרְחָךְ בְּדִינָא דִּקְשׁוֹט, וְאִי דִּינָא שַׁרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל בְּגִין חוֹבֵיהוֹן אִיהוּ, יַנּוּקִין דִּלְהוֹן דְּלָא חָאבוּ לְקָמָךְ, אֲמַאי מַסְרַת לוֹן לְקָטְלָא לוֹן בְּלָא חוֹבָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיל מִלּוֹי בְּכַךְ, וְחָס עָלַיְיהוּ. וְהַהִיא שַׁעֲתָא, לָא הֲוִי אַסְכָּרָא בַּתִּינוֹקוֹת.

203a.4 וְהַהוּא מְקַטְרְגָא נָטִיל קִנְאָה מֵהַהוּא מְמָנָא דִּתְחוֹת יְדֵיהּ. אָמַר, וְכִי לִי יָהִיב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִינּוּן דְּמִתְלַבְּשָׁן בְּחֶטְאִין וְחוֹבִין, וּלְהַהוּא מְמָנָא דִּילִי מָסַר יַנּוּקִין בְּלָא חוֹבָא, דְּלָא טַעֲמוּן טַעֲמָא דְּחוֹבָה. מִיַּד אָזַל לְאַפָּקָא לוֹן מִתְּחוֹת יְדֵיהּ, וְלָא יִשְׁלוֹט בְּהוּ. וְעַל דָּא אַקְדִּים לֵיהּ וְאָמַר לֵיהּ, הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ. לְהַהוּא עַבְדֶּךָ, בְּלָא חוֹבָא וּבְלָא חַטָּאָה. וּבְגִין דְּלָא יְהֵא שְׁבָחָא לַמְּמָנָא דִּילֵיהּ יַתִּיר מִנֵּיהּ, בָּעָא לְאַפָּקָא לוֹן מִן יְדוֹי.

203a.5 כַּד סַלְּקִין צְלוֹתִין דְּיִשְׂרָאֵל בְּיוֹמָא דָּא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַה כְּתִיב (בראשית ל״ג:ג׳) וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם. הָא רוּחַ קוּדְשָׁא אַעְבָּר לְקָמַיְיהוּ, (כמה דאת אמר (מיכה ב׳:י״ג) ויעבור מלכם לפניהם) וְהוּא וַדַּאי עָבַר לִפְנֵיהֶם. וַיִשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים, רוּחַ קוּדְשָׁא, אַזְעַר גַּרְמֵיהּ לְגַבֵּי עֵילָּא ז' זִמְנִין, לְגַבֵּי ז' דַּרְגִּין עִלָּאִין דְּעָלֵיהּ, וְאַקְטִין גַּרְמֵיהּ, לְאַכְלְלָא לוֹן עִמֵּיהּ כָּל חַד וְחָד. עַד גִּשְׁתּוֹ עַד אָחִיו, לְהַהוּא דַּרְגָּא דְּרַחֲמֵי, דְּהָא בֵּן וּבַת אִינּוּן. בֵּן, (שמות ד) בְּנִי בְכוֹרִי יִשְׂרָאֵל. בַּת, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. רוּחַ קוּדְשָׁא עָבִיד אַזְעִירוּ דְּגַרְמֵיהּ, עַד גִּשְׁתּוֹ.

203a.6 כֵּיוָן דְּמָטָא לְגַבֵּיהּ, תָּבַע מִינֵיהּ, וְאוֹדַע לֵיהּ צַעֲרָא דִּבְנַיְיהוּ לְתַתָּא. וְתַרְוַויְיהוּ עָאלִין לְהֵיכָלָא טְמִירָא גְּנִיזָא דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אִימָּא דִּלְהוֹן, וְתַבְעִין עַל יִשְׂרָאֵל לְכַפְּרָא לוֹן, כְּדֵין כְּתִיב (ויקרא ט״ז:ל׳) כִּי בַיוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם וְגוֹ'. אֲכַפֵּר עֲלֵיכֶם לָא כְּתִיב, אֶלָּא יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם.

203a.7 וְהַשְׁתָּא הַיְלָדִים, אִלֵּין חַכִּימִין דְּהָכָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהַב לוֹן רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, לְאִתְעַטְּרָא בְּהוּ, וּלְאִשְׁתַּכְלְּלָא (נ"א ולאשתדלא) בְּהוּ. עֵינָא בִּישָׁא לָא שַׁלְטָא עָלַיְיהוּ, בְּגִין עֵינָא טָבָא, רוּחַ קוּדְשָׁא דְּרִבִּי פִּנְחָס, דְּשַׁרְיָא עָלַיְיהוּ. אָתָא רִבִּי פִּנְחָס וּנְשָׁקֵיהּ. אָמַר, אִלְמָלֵא לָא אֲתֵינָא אָרְחָא דָּא, אֶלָּא לְמִשְׁמַע מִלִּין אִלֵּין, דַּי לִי. זַכָּאָה אָרְחָא דָּא דְּאָתֵינָא לְגַבָּךְ.

203a.8 וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הָכָא, דְּאִסְתָּכַּם עִמָּנָא. וְלָא דַּי אִילָנָא חַד, אֶלָּא תְּלַת. אֲבָל מַעְיָינָא דָּא, דִּיּוּקְנָא עִלָּאָה הוּא, לְגַבֵּי הַהוּא מַעְיָינָא דְּטָמִיר וְגָנִיז. תְּלַת אִילָנִין אִלֵּין, תְּלַת אֲרָזִין אִינּוּן, דְּאִקְרוּן אַרְזֵי לְבָנוֹן. וְאִינּוּן דִּיּוּקְנָא דִּתְלַת אִילָנִין רַבְרְבִין, רָזָא דַּאֲבָהָן. (ס"א דאסתכם עמנא. מעיינא דא, דיוקנא דההוא מעיינא עינא עלאה דטמיר וגניז. תלת אילנין אלין אינון דיוקנא דתלת אילנין רברבין, רזא דאבהן.) זַכָּאָה חוּלָקָנָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא.

203a.9 אַרְכִּינוּ אִילָנִין, חַד עַל רֵישֵׁיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, וְחַד עַל רֵישֵׁיהּ דְּרִבִּי פִּנְחָס, וְחַד עַל רֵישֵׁיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר. אִתְפְּשָׁטוּ עַנְפִין, לְכָל סְטַר, עַל רֵישֵׁיהוֹן דְּחַבְרַיָּיא, בָּכָה (נ"א חדי) רִבִּי פִּנְחָס וְאָמַר, זַכָּאָה חוּלָקִי וְזַכָּאִין עֵינַי דְּחָמָאן כַּךְ. וְלָא עַל דִּידָךְ וְעַל דִּידִי חַדֵּינָא בִּלְחוֹדַיְיהוּ, אֶלָּא עַל רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרָנָא קָא חַדֵּינָא, דְּחָשִׁיב אִיהוּ קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא כְּחַד מִינָן. קָם וּנְשָׁקֵיהּ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר קוּם בְּקִיּוּמָךְ, וְאֵימָא לְקַמֵּי מָארָךְ מִלִּין דִּילֵיהּ. קָם רִבִּי אֶלְעָזָר.