Volume III
Balak
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 194a, reference page 20 of 57.
- Current daf
- 194a
- Reference units
- 57
Daf 194a
Unpointed Text
194a.1 מאן גבר בעלמא דהוה שמע מפומיה מלין אלין דלא חשיב דלית בעלמא נביאה מהימנא כגיניה?
194a.2 וקשוט הוה והכי הוה! "נאם שומע אמרי אל" - הכי הוה. "ויודע דעת עליון" - הכי הוה. וההוא רשע הוה אמר על דרגין דאתדבק בהו "שומע אמרי אל" - מלה דאיהו בסליקו עלאה.
194a.3 והכי אמר "שומע אמרי אל". "האל" לא כתיב, דהא "האל תמים דרכו" (תהלים יח, לא). אבל סתם "אל" - אל אחר איהו, "כי לא תשתחוה לאל אחר" (שמות לד, יד). "שומע אמרי אל" - מלה זעירא איהי, ודמי למאן דלא ידע דאיהו רב ועלאה. "שומע אמרי אל" - ההוא דאקרי "אל אחר" דכתיב "כי לא תשתחוה לאל אחר".
194a.4 "ויודע דעת עליון" - על כל דרגין דמסאבו, אינון דמנהגי ארבא דימא וסערא. ארבעין חסר חד אינון. וההוא רב החובל דכלהו מתנהגי על ידוי - איהו "עליון" על כלהו. בדא הוה מתדבק ההוא רשע ואמר דהוה ידע "דעת עליון" - דרגא דאיהו עליון על כולהו מנהגי ארבא. מאן שמע הכי דלא אתבהיל בדעתיה ויימא דלא הוה כגיניה בעלמא! אלא ההוא רשע משבח גרמיה בארח סתים ואמר מלי קשוט, וגניב דעתא דבני עלמא.
194a.5 "אשר מחזה שדי יחזה" (במדבר כד, ד) - מאן דשמע דא חשיב דהוה חמי מה דלא חמי אחרא בעלמא! "מחזה שדי" - דא ענפא חדא מאינון ענפין דהוו נפקין מ"שדי".
194a.6 ולמה? דבחכמתא דא אחזי תלת לקבל ש דשדי, לקבל תלת ענפין דביה. ואחזי תרין נביאין, בדי ערבות דתמכין ביה, לקבל ע'. תרין ענפין דעינא בישא לסתמא לון.
194a.7 [כד אתא בלק אמר אנא איכול לון! עמלק בהדי חכמתא דא אתא לגבייהו ויכיל לון! ושדר לבלעם ואמר ליה: אנא תרי אתוון דעמלק אית בי דאינון ל"ק, דאינון סיומא דעמלק. אנא לי ל"ק, ועמלק ל"ק. לי סיומא. ובך שירותא! ב"ל. אמר ליה ר' שמעון - הכי אימא! שירותא דבלק ב"ל, ושירותא דבלעם ב"ל - שירותא דבלק הוה ביה בבלעם. וסיומא דעמלק הוה ביה בבלק, וסיומא דבלעם הוה שירותא דעמלק. ואי תימא דלא ניכול להון בגין דחרשיא דרבהון משה דהוה פשיט ידיה -- האי ידא אית באלין רברבין, דיכלי בחרשין לאתתקפא יתיר! והיינו דכתיב "וקסמים בידם" (במדבר כב, ז) - "בידיהם" לא כתיב אלא "בידם" - ידא לקבל ידא. הכי שדר ליה בלק לבלעם.]
194a.8 ולהכי "מחזה שדי" כדאמרן. ולהכי אתענשו ואתענשו לעילא ואקרון 'מחזה' כמה דאת אמר "ומול מחזה אל מחזה" (מ"א ז, ה) - ענפא דנפק מתמן. ומאן ההוא "מחזה"? עזא ועזאל - דאינון "נופל וגלוי עינים". ואיהו "מחזה שדי" דהוה חמא. "נופל וגלוי עינים".
194a.9 אן הוה בלעם בההיא שעתא? אי תימא במדין -- הא כתיב "ועתה הנני הולך לעמי" (במדבר כד, יד)! אי אזל ליה - מאן יהביה במדין?! אלא ההוא רשע כיון דחמא דנפלו מישראל כ"ד אלף על עיטוי - אתעכב תמן והוה בעי מנייהו אגרוי. ובעוד דאתעכב תמן - אתא פנחס ורברבני חילא לתמן. כיון דחמא לפנחס - פרח באוירא, ותרין בנוהי עמיה יונוס ויומברוס. ואי תימא הא מיתו בעובדא דעגל - דהא אינון עבדו? -- אלא הכי הוה ודאי! ודא הוא דכתיב "ויפול מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש" (שמות לב, כח). וכי לא הוו ידעי חושבנא זעירא דא? והרי כמה חושבנין אחרנין רמאין עלאין ורברבנין - ידע קרא לממני, והכא "כשלשת אלפי איש"?! אלא אינון בנוי דבלעם יונו"ס ויומברו"ס דהוו שקלי כשלשת אלפי איש.
194a.10 אלא ההוא רשע - כל חרשין דעלמא הוה ידע. ונטל אוף הכי חרשין דבנוי דהוו רגילין בהו ובהו טאס ואסתלק. פנחס חמא ליה דהוה בר נש חד טס באויר, והוה מסתלק באוירא מעינא. רמא קלא לבני חילא. אמר, "אית מאן דידע למפרח אבתריה דההוא רשע?" דהא בלעם איהו חמו ליה דהוה טאס. צליה בריה דשבטא דדן קם ונטל שלטנו דשליט על חרשין, ופרח בתריה. כיון דחמא ליה ההוא רשע - עבד ארחא אוחרא באוירא, ובקע חמש אוירין בההוא ארח
Pointed Text
194a.1 הַהוּא רָשָׁע דְּבִלְעָם, שַׁבּוּחֵי מְשַׁבַּח גַּרְמֵיהּ בְּכֹלָּא. וְעִם כָּל דָּא, גְּנִיבוּ דְּדַעְתָא קָא גָּנִיב, וְאִסְתַּלָּק בְּמִלּוֹי. בְּמִלִּין זְעִירִין, הֲוָה עָבִיד רַבְרְבִין. מַה דְּאָמַר עַל אִינּוּן דַּרְגִּין מִלִּין מְסָאֲבִין הֲוָה אָמַר, וּקְשׁוֹט אָמַר. אֲבָל הַהוּא רָשָׁע הֲוָה אָמַר וּמְשַׁבַּח גַּרְמֵיהּ בְּאֹרַח סָתִים, וְאִסְתַּלָּק בְּמִלּוֹי, דְּכָל מַאן דְּהֲוָה שָׁמַע, חָשִׁיב דְּאִסְתַּלָּק עַל כָּל נְבִיאֵי עָלְמָא, דִּכְתִיב שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן. מַאן גֶּבֶר בְּעָלְמָא, דְּהֲוָה שָׁמַע מִפּוּמֵיהּ מִלִּין אִלֵּין, דְּלָא חָשִׁיב דְּלֵית בְּעָלְמָא נְבִיאָה מְהֵימָנָא כְּגִינֵיהּ.
194a.2 וּקְשׁוֹט הֲוָה, וְהָכִי הֲוָה. נְאֻם שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל, הָכִי הֲוָה. וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן הָכִי הֲוָה. וְהַהוּא רָשָׁע הֲוָה אָמַר עַל דַּרְגִין דְּאִתְדְּבַק בְּהוּ, שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל, מִלָה דְּאִיהוּ בִּסְלִיקוּ עִלָּאָה.
194a.3 וְהָכִי אָמַר, שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל, הָאֵל לָא כְּתִיב, דְּהָא (תהילים י״ח:ל״א) הָאֵל תָמִים דַּרְכּוֹ. אֲבָל סְתָם אֵל, אֵל אַחֵר אִיהוּ. (שמות ל״ד:י״ד) כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוְה לְאֵל אַחֵר שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל, מִלָּה זְעֵירָא אִיהִי. וְדָמִי לְמַאן דְּלָא יָדַע, דְּאִיהוּ רַב וְעִלָּאָה. שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל, הַהוּא דְּאִקְרֵי אֵל אַחֵר, דִּכְתִיב כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוְה לְאֵל אַחֵר.
194a.4 וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן, עַל כָּל דַּרְגִּין דִּמְסָאֳבוּ, אִינּוּן דִּמְנַהֲגֵי אַרְבָּא דְּיַמָּא וּסְעָרָא. אַרְבְּעִין חָסֵר חַד אִינּוּן. וְהַהוּא רַב הַחוֹבֵל, דְּכֻלְּהוּ מִתְנַהֲגֵי עַל יְדוֹי, אִיהוּ עֶלְיוֹן עַל כֻּלְּהוּ. בְּדָא הֲוָה מִתְדָּבַק הַהוּא רָשָׁע, וְאָמַר דְּהֲוָה יָדַע דַּעַת עֶלְיוֹן, דַּרְגָּא דְּאִיהוּ עֶלְיוֹן עַל כֻּלְּהוּ מְנָהֲגֵי אַרְבָּא. מַאן שָׁמַע הָכִי דְּלָא אִתְבְּהִיל בְּדַעְתֵּיהּ, וְיֵימָּא דְּלָא הֲוָה כְּגִינֵיהּ בְּעָלְמָא. אֶלָּא הַהוּא רָשָׁע מַשְׁבַּח גַּרְמֵיהּ בְּאֹרַח סָתִים וְאָמַר מִלֵּי קְשׁוֹט, וְגָנִיב דַּעְתָא דִּבְנֵי עָלְמָא.
194a.5 אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחזֶה, מַאן דְּשָׁמַע דָּא, חָשִׁיב דְּהֲוָה חָמֵי מַה דְּלָא חָמֵי אַחֲרָא בְּעָלְמָא. מַחֲזֵה שַׁדַּי, דָּא עַנְפָא חֲדָא, מֵאִינּוּן עַנְפִין דַּהֲווֹ נָפְקִין מִשַּׁדַּי. וְלָמָּה. דִּבְחָכְמְתָא דָּא, אַחְזֵי תְּלַת, לָקֳבֵל ש' דְּשַׁדַּי, לָקֳבֵל תְּלַת עַנְפִין דְּבֵיהּ, וְאַחְזֵי תְּרֵין נְבִיאִין, בַּדֵי עֲרָבוֹת, דְּתַמְכִין בֵּיהּ. לָקֳבֵל ע' תְּרֵין עַנְפִין דְּעֵינָא בִּישָׁא, לְסַתְמָא לוֹן. כַּד אָתָא בָּלָק, אָמַר אֲנָא אֵיכוּל לוֹן. עֲמָלֵק בַּהֲדֵי חָכְמְתָא דָּא אָתָא לְגַבַּיְיהוּ, וְיָכִיל לוֹן.
194a.6 וְשָׁדַר לְבִלְעָם, וְאָמַר לֵיהּ, אֲנָא תְּרֵי אַתְוָון דַּעֲמָלֵק אִית בִּי, דְּאִינּוּן ל"ק, דְּאִינּוּן סִיּוּמָא דַּעֲמָלֵק. אֲנָא לִי ל"ק, וַעֲמָלֵק ל"ק, לִי סִיּוּמָא, וּבָךְ שֵׁירוּתָא ב"ל. אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָכִי אֵימָא שֵׁירוּתָא דְּבָלָק ב"ל, וְשִׁירוּתָא דְּבִלְעָם ב"ל, שֵׁירוּתָא דְּבָלָק הֲוָה בֵּיהּ בְּבִלְעָם. וְסִיּוּמָא דַּעֲמָלֵק, הֲוָה בֵּיהּ בְּבָלָק, וְסִיּוּמָא דְּבִלְעָם, הֲוָה שֵׁירוּתָא דַּעֲמָלֵק.
194a.7 וְאִי תֵּימָא דְּלָא נֵיכוּל לְהוֹן, בְּגִין דְּחַרְשַׁיָּא דְּרַבֵּהוֹן מֹשֶׁה, דְּהֲוָה פָּשִׁיט יְדֵיהּ, הַאי יְדָא אִית בְּאִלֵּין רַבְרְבִין, דְּיַכְלֵי בְּחַרְשִׁין לְאִתְתַּקְּפָא יַתִיר. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב וּקְסָמִים בְּיָדָם, בִּידֵיהֶם לָא כְּתִיב, אֶלָּא בְּיָדָם, יְדָא לָקֳבֵל יְדָא, הָכִי שָׁדַר לֵיהּ בָּלָק לְבִלְעָם.
194a.8 וּלְהָכִי מַחֲזֵה שַׁדַּי כִּדְאַמָרָן, וּלְהָכִי אִתְעֲנָשׁוּ, וְאִתְעֲנָשׁוּ לְעֵילָּא, וְאִקְרוּן מַחֲזֵה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מלכים א ז׳:ה׳) וּמוּל מֶחֱזָה אֶל מֶחזָה. עַנְפָא דְּנָפַק מִתַּמָּן. וּמַאן הַהוּא מַחֲזֶה עֲזָא וְעַזָאֵל, דְּאִינּוּן נוֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם, וְאִיהוּ מַחֲזֵה שַׁדַּי, דְּהֲוָה חָמָא נוֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם.
194a.9 אָן הֲוָה בִּלְעָם בְּהַהִיא שַׁעֲתָא. אִי תֵּימָא בְּמִדְיָן, הָא כְּתִיב וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי. אִי אָזַל לֵיהּ, מַאן יָהֲבֵיהּ בְּמִדְיָן. אֶלָּא הַהוּא רָשָׁע, כֵּיוָן דְּחָמָא דְּנָפְלוּ מִיִשְׂרָאֵל כ"ד אֶלֶף עַל עֵיטוֹי, אִתְעַכָּב תַּמָּן וַהֲוָה בָּעֵי מִנַּיְיהוּ אַגְרוֹי. וּבְעוֹד דְּאִתְעַכָּב תַּמָּן, אָתָא פִּנְחָס וְרַבְרְבָנֵי חֵילָא לְתַמָן.
194a.10 כֵּיוָן דְּחָמָא לְפִנְחָס, פָּרַח בַּאֲוִירָא, וּתְרֵין בְּנוֹהִי עִמֵּיהּ, יוֹנוֹס וְיוֹמְבְּרוֹס. וְאִי תֵּימָא, הָא מִיתוּ בְּעוֹבָדָא דְּעֵגֶל, דְּהָא אִינּוּן עַבְדוּ. אֶלָּא הָכִי הֲוָה וַדָאי, וְדָא הוּא דִּכְתִיב, (שמות ל״ב:כ״ח) וַיִּפּוֹל מִן הָעָם בַּיוֹם הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ. וְכִי לָא הֲווֹ יַדְעֵי חוּשְׁבָּנָא זְעֵירָא דָּא, וַהֲרֵי כַּמָה חוּשְׁבָּנִין אַחֲרָנִין, רָמָאִין עִלָּאִין וְרַבְרְבָנִין, יָדַע קְרָא לְמִמְנֵי, וְהָכָא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ. אֶלָּא אִינּוּן בְּנוֹי דְּבִלְעָם, יוֹנוֹ"ס וְיוֹמְבְּרוֹ"ס, דַּהֲווֹ שַׁקְלֵי כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ.
194a.11 אֶלָּא הַהוּא רָשָׁע, כָּל חַרְשִׁין דְּעָלְמָא הֲוָה יָדַע, וְנָטַל אוּף הָכִי חַרְשִׁין דִּבְנוֹי, דַּהֲווֹ רְגִילִין בְּהוּ, וּבְהוּ טָאס וְאִסְתְּלַּק. פִּנְחָס חָמָא לֵיהּ, דְּהֲוָה בַּר נָשׁ חַד טָס בַּאֲוִירָא, וַהֲוָה מִסְתְּלַק בַּאֲוִירָא מֵעֵינָא, רָמָא קָלָא לִבְנֵי חֵילָא, אָמַר אִית מַאן דְּיָדַע לְמִפְרַח אֲבַּתְרֵיהּ דְּהַהוּא רָשָׁע, דְּהָא בִּלְעָם אִיהוּ, חָמוּ לֵיהּ דְּהֲוָה טָאס.
194a.12 צַלְיָה בְּרֵיהּ דְּשִׁבְטָא דְּדָן, קָם וְנָטַל שָׁלְטָנוּ דְּשַׁלִּיט עַל חַרְשִׁין, וּפָרַח בַּתְרֵיהּ. כֵּיוָן דְּחָמָא לֵיהּ הַהוּא רָשָׁע, עֲבַד אָרְחָא אוֹחֲרָא בַּאֲוִירָא, וּבָקַע חָמֵשׁ אֲוִירִין בְּהַהוּא אֹרַח, וְאִסְתַּלָּק וְאִתְכַּסֵּי מֵעֵינָא, כְּדֵין אִסְתַּכֵּן צַלְיָה בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, וַהֲוָה בְּצַעֲרָא דְּלָא הֲוָה יָדַע מַה יַעְבֵּיד.