Volume III

Balak

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 206b, reference page 45 of 57.

Current daf
206b
Reference units
57

Daf 206b

Unpointed Text

206b.1 רשע חייבא דבלעם - עינא דיליה הוה בהפוכא מעינא דדוד. עינא דדוד הוה מרקמא מכל זיני גוונין - לא הוה עינא בעלמא שפירא למחזי כעינא דדוד! כל גוונין דעלמא מנצצן ביה, וכלא ברחימו למאן דדחיל חטאה דכתיב "יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ" (תהלים קיט, עד) - חדאן כד חמאן לי. וכל אינון חייבין דחלין מקמיה. אבל עינוי דבלעם חייבא - עינא בישא בכלא! בכל אתר דהוה מסתכל - כשלהובא שצי ליה, דהא לית עינא בישא בעלמא כעינא דההוא רשע דאיהו בהפוכא מעינוי דדוד.

206b.2 על גלוי עריות דכתיב "וְשִׂפַּח אֲדֹנָי קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן" (ישעיהו ג, יז), וכתיב "ולשאת ולספחת" (ויקרא יד, נד).

206b.3 על הגנבה דכתיב "הוצאתיה נאם יהו"ה צבאות ובאה אל בית הגנב וגו' וכלתו ואת עציו ואת אבניו" (זכריה ה, ד). מאן הוא מלה דמכלה עצים ואבנים? דא צרעת דכתיב "ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו" (ויקרא יד, מה).

206b.4 על לשון הרע דכתיב "ותדבר מרים ואהרן במשה וגו'" (במדבר יב, א) וכתיב "ויפן אהרן אל מרים והנה מצורעת" (במדבר יב, י).

206b.5 על עדות שקר בגין דסהידו ישראל שקר ואמרו "אלה אלהיך ישראל" (שמות לב, ד) בקל תקיף דכתיב "קול מלחמה במחנה" (שמות לב, יז) - בגין דא "וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וגו'" (במדבר ה, ב).

206b.6 על דיין דמקלקל דינא דכתיב "כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ לֶהָבָה וגו' וּפִרְחָם כָּאָבָק יַעֲלֶה וגו'" (ישעיהו ה, כד). מאי טעמא? "כי מאסו את תורת יהו"ה צבאות". ואין "פרחם" אלא צרעת דכתיב "ואם פרוח תפרח הצרעת" (ויקרא יג, יב).

206b.7 על דעאל בתחומא דחבריה מנין? מעוזיהו דעאל בתחומא דכהונה דכתיב "והצרעת זרחה במצחו" (דה"ב כו, יט).

206b.8 ועל דמשלח מדנים בין אחים דכתיב "וינגע יהו"ה את פרעה" (בראשית יב, יז) - דאיהו שלח מדנים בין אברהם ושרה.

206b.9 ועל עינא בישא כמה דאתמר.

206b.10 וכלהו הוו ביה בההוא רשע דבלעם.

206b.11 תא חזי מה כתיב? "פתורה אשר על הנהר" (במדבר כב, ה) - מאי "על הנהר"? דיהב עינא בישא על ההוא נהר דקיימא בהו בישראל דכתיב "הנני נוטה אליה כנהר שלום" (ישעיהו סו, יב). והוא אתא בההוא פתורא ואגרי בהו.

206b.12 אמר ר' אבא כל הני מלין הוו ודאי בבלעם!

206b.13 אבל גלוי עריות מנין? דכתיב "הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהו"ה וגו'" (במדבר לא, טז) - הא הכא עבודה זרה וגלוי עריות.

206b.14 סהדותא דשקרא דכתיב "ויודע דעת עליון", ודעת בהמתו לא הוה ידע.

206b.15 קלקל ית דינא דכתיב "לך איעצך" (במדבר כד, יד) דהא בדינא קיימא, ויהב עיטא בישא לאבאשא וסטא מן דינא ואמליך בישין עלייהו.

206b.16 עאל בתחומא דלאו דיליה דכתיב "ואעל פר ואיל במזבח" וכתיב "את שבעת המזבחות ערכתי" (במדבר כג, ד).

206b.17 משלח מדנים בין אחים בין ישראל לאביהם שבשמים.

206b.18 לשון הרע - לא הוה בעלמא כגיניה.

206b.19 קללת השם דכתיב "ואנכי אקרה כה" (במדבר כג, טו).

206b.20 וכלהו הוו ביה.

206b.21 עינא בישא - כמה דאתמר.

206b.22 וכלא על ההוא נהר דישראל יהב עינוי לאתגרא ביה.

206b.23 "ארץ בני עמו" - וכי לא ידענא דארץ בני עמו היא? אלא רזא דא דכל בני עמו מתדבקן ביה והא אתמר.

206b.24 (חסר) ועיין בסוף הספר סימן יא'

206b.25 "וירא בלק בן צפור וגו'" (במדבר כב, ב) .

206b.26 רבי יוסי פתח "אל תלחם את לחם רע עין וגו'" (משלי כג, ו) - דא בלעם דבריך להו לישראל. "ואל תתאו למטעמותיו" - דא בלק דקב"ה לא אתרעי לאינון עלוון דאתקין קמיה.

206b.27 תא חזי בשעתא דחמא בלק דהא סיחון ועוג אתקטלו ואתנסיבת ארעהון - חמא. מה חמא דאיהו אמר "וירא"? אלא חמא בחכמתא דיליה דאיהו וחמשה עלאי דמדין ועַמֵיה - נפלין בידא דישראל. חמא ולא ידע. ועל דא אקדים לבלעם דחיליה בפומיה כגוונא דישראל דחיליהון בפומיהון.

206b.28 ואפילו בלעם תאיב הוה יתיר מבלק. וההיא ידיעא דאיהו הוה ידע - בליליא הוה ידע, בגין דאינון כתרין תתאין וחמרי לא שכיחו אלא במשמרה ראשונה דליליא. ועל דא הוה ליה אתנא דהאי גיסא - לאתחברא חמרי בהדה ברישא דליליא.

Pointed Text

206b.1 רָשָׁע חַיָּיבָא דְּבִלְעָם, עֵינָא דִּילֵיהּ, הֲוָה בְּהִפּוּכָא מֵעֵינָא דְּדָוִד עֵינָא דְּדָוִד הֲוָה מְרֻקָּמָא מִכָּל זִינֵי גַּוְונִין, לָא הֲוָה עֵינָא בְּעָלְמָא שַׁפִּירָא לְמֵחזֵי, כְּעֵינָא דְּדָוִד. כָּל גַּוְונִין דְּעָלְמָא מְנַצְצָן בֵּיהּ, וְכֹלָּא בִּרְחִימוּ לְמַאן דְּדָחִיל חַטָאָה, דִּכְתִּיב, (תהילים קי״ט:ע״ד) יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ. חַדָּאן כַּד חָמָאן לִי. וְכָל אִינּוּן חַיָּיבִין דַּחֲלִין מִקַמֵיהּ.

206b.2 אֲבָל עֵינוֹי דְּבִלְעָם חַיָּיבָא, עֵינָא בִּישָׁא בְּכֹלָּא, בְּכָל אֲתָר דְּהֲוָה מִסְתַּכָּל, כְּשַׁלְהוֹבָא שָׁצֵי לֵיהּ. דְּהָא לֵית עֵינָא בִּישָׁא בְּעָלְמָא, כְּעֵינָא דְּהַהוּא רָשָׁע, דְּאִיהוּ בְּהִפּוּכָא מְעֵינוֹי דְּדָוִד.

206b.3 עַל גִּלוּי עֲרָיוֹת, דִּכְתִּיב, (ישעיהו ג׳:ט״ז) וְשִׂפַּח יְיָ קָדְקוֹד בְּנוֹת צִיּוֹן. וּכְתִיב (ויקרא י״ד:נ״ו) וְלַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת. עַל הַגְּנֵבָה, דִּכְתִּיב, (זכריה ה׳:ד׳) הוֹצֵאתִיהָ נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב וְגוֹ' וְכִלַּתּוּ וְאֶת עֵצָיו וְאֶת אֲבָנָיו. מַאן הוּא מִלָּה דִּמְכַלֶּה עֵצִים וַאֲבָנִים. דָּא צָרַעַת. דִּכְתִּיב, (ויקרא י״ד:מ״ה) וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו.

206b.4 עַל לָשׁוֹן הָרָע, דִּכְתִּיב, (במדבר י״ב:א׳) וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה וְגוֹ', וּכְתִיב (במדבר י״ב:י׳) וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצוֹרָעַת. עַל עֵדוּת שֶׁקֶר, בְּגִין דְּסָהִידוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁקֶר, וְאָמְרוּ (שמות ל״ב:ד׳) אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, בְּקַל תַּקִּיף, דִּכְתִּיב (שמות ל״ב:י״ז) קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה. בְּגִין דָּא, (במדבר ה׳:ב׳) וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְגוֹ'.

206b.5 עַל דַּיָּין דִּמְקַלְקֵל דִּינָא, דִּכְתִּיב, (ישעיהו ה׳:כ״ד) כֶּאֱכוֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ וְגוֹ' וּפִרְחָם כָּאָבָק יַעֲלֶה וְגוֹ', מַאי טַעֲמָא. כִּי מָאֲסוּ אֵת תּוֹרַת יְיָ צְבָאוֹת. וְאֵין פִּרְחָם, אֶלָּא צָרַעַת. דִּכְתִּיב, (ויקרא י״ג:י״ב) וְאִם פָּרוֹחַ תִּפְרַח הַצָּרַעַת. עַל דְּעָאל בִּתְחוּמָא דְּחַבְרֵיהּ מִנַּיִן. מֵעוּזִיָּהוּ. דְּעָאל בִּתְחוּמָא דִּכְהוּנָה. דִּכְתִּיב, (דברי הימים ב כ״ו:י״ט) וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ. וְעַל דִּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים. דִּכְתִּיב, (בראשית י״ב:י״ז) וַיְנַגַּע יְיָ אֶת פַּרְעֹה, דְּאִיהוּ שָׁלַּח מְדָנִים בֵּין אַבְרָהָם וְשָׂרָה. וְעַל עֵינָא בִּישָׁא, כְּמָה דְּאִתְּמַר. וְכֻלְּהוּ הֲווֹ בֵּיהּ בְּהַהוּא רָשָׁע דְּבִלְעָם.

206b.6 תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר. מַאי עַל הַנָּהָר. דְּיָהַב עֵינָא בִּישָׁא, עַל הַהוּא נָהָר, דְּקַיְּימָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל. דִּכְתִּיב, (ישעיהו ס״ו:י״ב) הִנְנִי נוֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם. וְהוּא אָתָא בְּהַהוּא פְּתוֹרָא, וְאִגְרֵי בְּהוּ.

206b.7 אָמַר רִבִּי אַבָּא, כָּל הָנֵי מִלִּין הֲווֹ וַדַּאי בְּבִלְעָם. אֲבָל גִּלוּי עֲרָיוֹת מִנַּיִן, דִּכְתִּיב, (במדבר ל״א:ט״ז) הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּיְיָ וְגוֹ'. הָא הָכָא עֲבוֹדָה זָרָה וּגְלוּי עֲרָיוֹת. סַהֲדוּתָא דְּשִׁקְרָא, דִּכְתִּיב וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן, וְדַעַת בְּהֶמְתּוֹ לָא הֲוָה יָדַע. קִלְקֵל יַת דִּינָא, דִּכְתִּיב לְךָ אִיעָצְךָ. דְּהָא בְּדִינָא קַיְּימָא, וְיָהַב עֵיטָא בִּישָׁא לְאַבְאָשָׁא, וְסָטֵי מִן דִּינָא, וְאַמְלִיךְ בִּישִׁין עָלַיְיהוּ.

206b.8 עָאל בִּתְחוּמָא דְּלָאו דִּילֵיהּ, דִּכְתִּיב וָאַעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ, וּכְתִיב אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת עָרַכְתִּי. מְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. לָשׁוֹן הָרָע, לָא הֲוָה בְּעָלְמָא כְּגִינֵיהּ. קִלְּלַת הַשֵּׁם, דִּכְתִּיב וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה. וְכֻלְּהוּ הֲווֹ בֵּיהּ. עֵינָא בִּישָׁא כְּמָה דְּאִתְמַר. וְכֹלָּא עַל הַהוּא נָהָר דְּיִשְׂרָאֵל, יָהַב עֵינוֹי לְאִתְגָּרָא בֵּיהּ. אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ, וְכִי לָא יְדַעְנָא דְּאֶרֶץ בְּנֵי עַמוֹ הִיא. אֶלָּא רָזָא דָּא, דְּכָל בְּנֵי עַמּוֹ מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ וְהָא אִתְּמַר. (חסר, ועיין בסוף הספר סימן יו"ד)

206b.9 (במדבר כ״ב:ב׳) וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר וְגוֹ'. רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח, (משלי כ״ג:ו׳) אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן וְגוֹ'. דָּא בִּלְעָם, דְּבָרִיךְ לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. וְאַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו, דָּא בָּלָק, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אִתְרְעֵי לְאִינּוּן עִלָּוָון דְּאַתְקִין קַמֵּיהּ.

206b.10 תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּחָמָא בָּלָק דְּהָא סִיחוֹן וְעוֹג אִתְקְטָלוּ, וְאִתְנְסִיבַת אַרְעֲהוֹן, חָמָא מַה חָמָא, דְּאִיהוּ אָמַר וַיַּרְא. אֶלָּא חָמָא בְּחָכְמְתָא דִּילֵיהּ, דְּאִיהוּ, וַחֲמִשָּׁה עִלָּאֵי דְּמִדְיָן, וְעִמֵּיהּ, נַפְלִין בִּידָא דְּיִשְׂרָאֵל. חָמָא, וְלָא יָדַע, וְעַל דָּא אַקְדִים לְבִלְעָם, דְּחֵילֵיהּ בְּפוּמֵיהּ, כְּגַוְונָא דְּיִשְׂרָאֵל דְּחֵילֵיהוֹן בְּפוּמֵיהוֹן.

206b.11 וַאֲפִילּוּ בִּלְעָם תָּאִיב הֲוָה יַתִּיר מִבָּלָק. וְהַהִיא יְדִיעָא דְּאִיהוּ הֲוָה יָדַע, בְּלֵילְיָא הֲוָה יָדַע, בְּגִין דְּאִינּוּן כִּתְרִין תַּתָּאִין וַחֲמָרֵי, לָא שְׁכִיחוּ אֶלָּא בְּמִשְׁמָרָה רִאשׁוֹנָה דְּלֵילְיָא, וְעַל דָּא הֲוָה לֵיהּ אֲתָנָא, דְּהַאי גִּיסָא, לְאִתְחַבְּרָא חֲמָרֵי בַּהֲדָהּ בְּרֵישָׁא דְּלֵילְיָא.