Volume III
Balak
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 207b, reference page 47 of 57.
- Current daf
- 207b
- Reference units
- 57
Daf 207b
Unpointed Text
207b.1 אמר ליה קב"ה "רשע! את מתקן ומזרז זיינך לנפקא מן רשותי! חייך אנת ואתנך ברשותי תהוון!". מיד "ויתיצב מלאך יהו"ה" (במדבר כב, כב). מאי "ויתיצב"? אמר ר' אבא, נפק וקאים באומנותא אחרא מאומנותא דיליה, דהאי מלאכא דרחמי הוה! והיינו דאמר ר' שמעון, חייביא מהפכי רחמי לדינא! "לשטן לו" - דהא לא אומנותא דיליה הוה!
207b.2 אמר רבי אלעזר, לא שני מלאכא ולא נפק מאומנותא דיליה! אלא בגין דהוה האי מלאכא מסטרא דרחמי וקאים לקבליה - סתיר חכמתא דיליה וקלקל רעותיה. הדא הוא דכתיב "לשטן לו" - "לו" הוה שטן ואשתכח שטן, אבל לאחרא לא הוה שטן.
207b.3 תאנא אמר ר' שמעון, כמה חכים הוה בלעם בחרשוי על כל בני עלמא! דהא בשעתא דאשגח לאשכחא עיטא לנפקא מרשותיה דקב"ה מההיא מלה דכתיב "ואך את הדבר וגו'" - אסתכל בחרשוי ולא אשכח בר ההיא אתון. מה כתיב? "ויחבוש את אתונו" - אטעין לה בכל חרשין ובכל קסמין דהוה ידע, ואעיל בה ואכליל לה מכלהו, בגין למילט להו לישראל. מיד "ויחר אף אלהים כי הולך הוא". "הוא" דייקא כמה דאתמר. מה עבד קב"ה? אקדים למלאכא דרחמי לקיימא לקבליה ויסתיר חרשוי וקסמוי!
207b.4 ותא חזי דעד השתא לא כתיב "יהוה" ולא אתחזי בקסמוי וחרשוי, והא אוקמוה. והשתא - כיון דאתקין אתניה וזרזה בתקוני חרשוי בסטרא דדינא למילט לישראל - אקדים קב"ה למלאכא דרחמי לקבליה ובשמא דרחמי, בגין לסתור חכמתא דיליה ולאסטאה לאתניה מההוא ארחא כמה דכתיב "ותט האתון מן הדרך" (במדבר כב, כג) - "מן הדרך" דייקא. ועל דא לא כתיב "ויתיצב מלאך האלהים..ויעמוד מלאך האלהים" אלא "מלאך יהו"ה" דרחמי. אמר קב"ה: "רשע! את אטענת לאתנך בחרשך בכמה סטרי דדיני לקבל בני - אנא אעבר טעונך ויהפך מארחא דא!". מיד אקדים מלאכא דרחמי "לשטן לו" - "לו" דייקא כמה דאתמר:
207b.5 "ותרא האתון את מלאך יהו"ה וגו'" (במדבר כב, כג).
207b.6 אמר רבי יצחק: וכי אמאי חמאת היא, ובלעם דהוה חכים כל כך לא חמא?
207b.7 אמר רבי יוסי: ח"ו דההוא רשע יסתכל בחיזו קדישא!
207b.8 אמר ליה: אי הכי הא כתיב "נופל וגלוי עינים" (במדבר כד, ד)?
207b.9 אמר ליה: לא שמענא בהא מידי ולא אימא.
207b.10 אמר ליה: אנא שמענא דכד הוה אצטריך לאסתכלא הוה נפיל וחמי, והשתא לא אצטריך לאסתכלא.
207b.11 אמר ליה: אי הכי בדרגא עלאה יתיר הוה על כל נביאי מהימנותא! דאיהו גלוי עינים חמי ואסתכל ביקרא דקב"ה! והא ר' שמעון אמר בלעם בחרשוי הוה ידע באינון כתרין תתאין דלתתא כמה דכתיב "ואת בלעם בן בעור הקוסם" (יהושע יג, כב) - 'קוסם' קרייה קרא! דטנופא דטנופי - היך יסתכל ביקרא דמאריה?! ועוד הא אמר רבי שמעון בחיזו חד דחזא לפום שעתא דכתיב "ויגל יהו"ה את עיני בלעם" (במדבר כב, לא) - אתעקימו עינוי! ואת אמרת דהוה חמי בגלוי דעיינין ואסתכל ביקרא דקב"ה?!
207b.12 אמר ליה: אנא אהדרנא לקבלך. דידי ודידך בעי צחותא. ודאי רזי אורייתא עלאין ולא יכלין בני עלמא למיקם עלייהו! בגין כך אסיר לאקדמא במלה דאורייתא עד דישמע מלה וידע לה על בורייה.
207b.13 אתו לקמיה דר' שמעון. אמרו מלה קמיה.
207b.14 פתח ואמר: "מה אנוש כי תזכרנו וגו'" (תהלים ח, ה) - האי קרא אוקמוה דממנן דעלמא אמרוה בשעתא דסליק ברעותיה דקב"ה למברי אנשא. קרא לכתות כתות דמלאכי עלאה ואותיב לון קמיה. אמר לון, בעינא למברי אדם. אמרו קמיה, "ואדם ביקר בל ילין וגו'" (תהלים מט, יג). אושיט קב"ה אצבעא דיליה ואוקיד לון. אותיב כתות אחרנין קמיה, אמר לון, בעינא למברי אדם. אמרו קמיה
Pointed Text
207b.1 אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רָשָׁע, אַתְּ מְתַקֵּן וּמְזַרֵז זַיְינָךְ לְנָפְקָא מִן רְשׁוּתִי, חַיֶּיךָ אַנְתְּ וַאֲתָנָךְ בִּרְשׁוּתִי תֶּהֶווֹן. מִיַּד וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ יְיָ. מַאי וַיִּתְיַצֵּב. אָמַר רִבִּי אַבָּא, נָפַק וְקָאִים בְּאוּמְנוּתָא אַחֲרָא, מֵאוּמָנוּתָא דִּילֵיהּ, דְּהַאי מַלְאָכָא דְּרַחֲמֵי הֲוָה. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, חַיָּיבַיָּא מְהַפְּכֵי רַחֲמֵי לְדִינָא. לְשָׂטָן לוֹ, דְּהָא לָא אוּמָנוּתָא דִּילֵיהּ הֲוָה.
207b.2 אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, לָא שָׁנֵּי מַלְאָכָא, וְלָא נָפַק מֵאוּמָנוּתָא דִּילֵיהּ, אֶלָּא בְּגִין דְּהֲוָה הַאי מַלְאָכָא מִסִּטְרָא דְּרַחֲמֵי, וְקָאִים לַקֳבְלֵיהּ, סָתִיר חָכְמְתָא דִּילֵיהּ, וְקִלְקֵל רְעוּתֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב לְשָׂטָן לוֹ. לוֹ הֲוָה שָׂטָן, וְאִשְׁתְּכַח שָׂטָן, אֲבָל לְאַחֲרָא לָא הֲוָה שָׂטָן.
207b.3 תָּאנָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כַּמָה חַכִּים הֲוָה בִּלְעָם בְּחַרְשׁוֹי, עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא, דְּהָא בְּשַׁעֲתָא דְּאַשְׁגַּח, לְאַשְׁכְּחָא עֵיטָא לְנָפְקָא מֵרְשׁוּתֵיהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מֵהַהִיא מִלָּה דִּכְתִיב, וְאַךְ אֶת הַדָּבָר וְגוֹ'. אִסְתָּכַּל בְּחַרְשׁוֹי, וְלָא אַשְׁכַח בַּר הַהִיא אָתוֹן, מַה כְּתִיב, וַיַחֲבוֹש אֶת אֲתוֹנוֹ, אַטְעִין לָהּ בְּכָל חַרְשִׁין, וּבְכָל קְסָמִין דְּהֲוָה יָדַע, וְאָעִיל בָּהּ, וְאַכְלִיל לָהּ מִכֻּלְּהוּ, בְּגִין לְמֵילָט לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. מִיָּד וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא. הוּא דַּיְיקָא כְּמָה דְּאִתְּמַר. מָה עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַקְדִים לְמַלְאָכָא דְּרַחֲמֵי. לְקַיְּימָא לָקֳבְלֵיהּ, וְיַסְתִּיר חֲרָשׁוֹי וְקִסְמוֹי.
207b.4 וְתָּא חֲזֵי, דְּעַד הַשְׁתָּא לָא כְּתִיב יְיָ וְלָא אִתְחֲזֵי בְּקִסְמוֹי וְחַרְשׁוֹי. וְהָא אוּקְמוּהָ. וְהַשְׁתָּא כֵּיוָן דְּאַתְקִין אֲתָנֵיהּ, וְזֵרְזָה בְּתִקּוּנֵי חֲרָשׁוֹי, בְּסִטְרָא דְּדִינָא לְמֵילָט לְיִשְׂרָאֵל, אַקְדִּים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמַלְאָכָא דְּרַחֲמֵי לָקֳבְלֵיהּ, וּבִשְׁמָא דְּרַחֲמֵי, בְּגִין לִסְתּוֹר חָכְמְתָא דִּילֵיהּ, וּלְאַסְטָאָה לַאֲתָנֵיהּ מֵהַהוּא אָרְחָא, כְּמָה דִּכְתִּיב, וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ. מִן הַדֶּרֶךְ דַּיְיקָא. וְעַל דָּא לָא כְּתִיב וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, וַיַּעֲמוֹד מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, אֶלָּא מַלְאַךְ יְיָ דְּרַחֲמֵי.
207b.5 אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רָשָׁע, אַתְּ אַטְעָנַת לַאֲתָנָךְ בְּחַרְשָׁךְ, בְּכַמָּה סִטְרֵי דְּדִינֵי לָקֳבֵל בָּנַי. אֲנָא אַעְבָּר טְעוּנָךְ, וְיֵהָפֵךְ מֵאָרְחָא דָּא, מִיָּד אַקְדִּים מַלְאָכָא דְּרַחֲמֵי לְשָׂטָן לוֹ. לוֹ דַּיְיקָא. כְּמָה דְּאִתְּמַר.
207b.6 (במדבר כ״ב:כ״ג) וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ יְיָ וְגוֹ'. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, וְכִי אֲמַאי חָמָאת הִיא, וּבִלְעָם דְּהֲוָה חַכִּים כָּל כַּךְ לָא חָמָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, חַס וְשָׁלוֹם דְּהַהוּא רָשָׁע יִסְתַּכֵּל בְּחֵיזוּ קַדִישָׁא. אָמַר לֵיהּ, אִי הָכִי, הָא כְּתִיב נוֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם. אָמַר לֵיהּ לָא שְׁמַעְנָא בְּהָא מִידִי וְלָא אֵימָא. אָמַר לֵיהּ אֲנָא שְׁמַעְנָא, דְּכַד הֲוָה אִצְטְרִיךְ לְאִסְתַּכְּלָא, הֲוָה נָפִיל וְחָמֵי. וְהַשְׁתָּא לָא אִצְטְרִיךְ לְאִסְתַּכְּלָא.
207b.7 אָמַר לֵיהּ, אִי הָכִי, בְּדַרְגָּא עִלָּאָה יַתִּיר הֲוָה עַל כָּל נְבִיאֵי מְהֵימְנוּתָא, דְּאִיהוּ גְּלוּי עֵינַיִם, חָמֵי וְאִסְתָּכַּל בִּיקָרָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְהָא רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, בִּלְעָם בְּחַרְשׁוֹי, הֲוָה יָדַע בְּאִינּוּן כִּתְרִין תַּתָּאִין דִּלְתַּתָּא, כְּמָה דִּכְתִּיב, (יהושע י״ג:כ״ב) וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם, קוֹסֵם קַרְיֵיהּ קְרָא, דְּטִנּוּפָא דְּטִנּוּפֵי, הֵיךְ יִסְתָּכַּל בִּיקָרָא דְּמָארֵיהּ. וְעוֹד, הָא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, בְּחֵיזוּ חַד דְּחָזָא לְפוּם שַׁעֲתָא, דִּכְתִיב וַיְגַל יְיָ אֶת עֵינֵי בִּלְעָם, אִתְעֲקִימוּ עֵינוֹי, וְאַתְּ אַמְרַת דְּהֲוָה חָמֵי בְּגִלוּי דְּעַיְינִין, וְאִסְתָּכַּל בִּיקָרָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
207b.8 אָמַר לֵיהּ, אֲנָא אַהֲדַרְנָא לָקֳבְלָךְ. דִּידִי וְדִידָךְ בָּעֵי צָחוּתָא. וַדַּאי רָזֵי אוֹרַיְיתָא עִלָּאִין, וְלָא יַכְלִין בְּנֵי עָלְמָא לְמֵיקָם עָלַיְיהוּ. בְּגִין כַּךְ אָסִיר לְאַקְדְּמָא בְּמִלָּה דְּאוֹרַיְיתָא, עַד דְּיִשְׁמַע מִלָּה וְיֵדַע לָהּ עַל בּוּרְיֵיהּ. אָתוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרוּ מִלָּה קַמֵּיהּ.
207b.9 פָּתַח וְאָמַר, (תהילים ח׳:ה׳) מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וְגוֹ', הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, דִּמְמָנָן דְּעָלְמָא אֲמְרוּהָּ, בְּשַׁעֲתָא דְּסָלִיק בִּרְעוּתֵיהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי אֱנָשָׁא. קְרָא לְכִתּוֹת כִּתּוֹת דְּמַלְאֲכֵי עִלָּאָה, וְאוֹתִיב לוֹן קַמֵּיהּ. אָמַר לוֹן, בָּעֵינָא לְמִבְרֵי אָדָם. אָמְרוּ קַמֵּיהּ, (תהילים מ״ט:י״ג) וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין וְגוֹ'. אוֹשִׁיט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶצְבְּעָא דִּילֵיהּ, וְאוֹקִיד לוֹן. אוֹתִיב כִּתּוֹת אַחֲרָנִין קַמֵּיהּ, אָמַר לוֹן בָּעֵינָא לְמִבְרֵי אָדָם. אָמְרוּ קַמֵּיהּ, מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ. מַה טִיבוּ דְּבַּר נָשׁ דָּא. אָמַר לוֹן, בַּר נָשׁ דִּיְהֵא בְּצַלְמָא דִּידָן, דִּיְהֵא חָכְמְתָא דִּילֵיהּ, עִלָּאָה מֵחָכְמָתְכוֹן.