Balak

Pointed Text

209b.1 וְיִשְׂרָאֵל נַטְלִין כֹּלָּא, וּמְשַׁדְּרֵי חוּלָקָא מִנֵּיהּ לִשְׁאַר עַמִּין, וּמֵהַהוּא חוּלָקָא אִתְּזָנוּ כָּל אִינּוּן שְׁאַר עַמִּין. וְתָאנָא, מִבֵּין סִטְרֵי חוּלָקֵיהוֹן דִּמְמָנָן עַל שְׁאַר עַמִּין, נָפִיק חַד שְׁבִיל דָּקִיק, דְּמִתַּמָּן, אִתְנְגִיד חוּלָקָא לְאִינּוּן תַּתָּאֵי, וּמִתַּמָּן מִתְפְּרַשׁ לְכַמָּה סִטְרִין. וְדָא קָרֵינָן לֵיהּ תַּמְצִית, דְּנָפִיק מִסִּטְרָא דְּאַרְעָא קַדִּישָׁא.

209b.2 וְעַל דָּא עָלְמָא כּוּלֵיהּ מִתַּמְצִית דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָא שָׁתֵי. מַאן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הָא אוֹקִימְנָא. וּבֵין לְעֵילָּא, וּבֵין לְתַתָּא, כָּל אִינּוּן שְׁאַר עַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, לָא אִתְּזָנוּ אֶלָּא מֵהַהוּא תַּמְצִית. וְלָא תֵּימָא דְּאִינּוּן בִּלְחוֹדוֹי, אֶלָּא אֲפִילּוּ אִינּוּן כִּתְרִין תַּתָּאִין, מֵהַהוּא תַּמְצִית שַׁתְיָין. וְדָא הוּא בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים, שְׁבִיל מֵרַבְרְבֵי שְׁאַר עַמִּין דְּמִתְבָּרְכָן מִנֵּיהּ.

209b.3 כַּד חָמָא הַהוּא מַלְאָכָא, דְּהָא בִּלְעָם אַסְטֵי לָאָתוֹן לְהַהוּא שְׁבִילָא, דִּכְתִּיב לְהַטּוֹתָהּ הַדָּרֶךְ, מִיַּד וַיַּעֲמוֹד מַלְאַךְ יְיָ בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים, לְאַסְתְּמָא שְׁבִילָא, דְּלָא יִסְתַּיְיעוּן בֵּיהּ אִינּוּן שְׁאַר עַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְאִינּוּן כִּתְרִין תַּתָּאִין. וְאָזְלָא הָא, כְּהָא דְּאָמַר רִבִּי יִצְחָק, כְּתִיב (שיר השירים א) שָׂמוּנִי נוֹטֵרָה וְגוֹ', לְנַטְרָא וּלְבָרְכָא לִשְׁאַר עַמִּין בְּגָלוּתָא. וְיִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן כַּרְמִי שֶׁלִּי, לֹא נָטַרְתִּי, בְּגִין דְּאִינּוּן בְּגָלוּתָא, וְלָא מִתְבָּרְכִין כַּדְּקָא חֲזֵי.

209b.4 גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה. אָמַר רִבִּי אַבָּא, הֵיךְ יָכִיל הַהוּא מַלְאָכָא לְאַסְתְּמָא הַהוּא שְׁבִילָא. אֶלָּא בְּגִין דְּסִיוּעָא אַחֲרָא הֲוָה לֵיהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, אוֹרַיְיתָא מְסַיְּיעָא לֵיהּ, דִּכְתִּיב, (שמות ל״ב:ט״ו) מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתוּבִים.

209b.5 בְּהַהִיא שַׁעֲתָא מַה כְּתִיב. וַתֵּרֶא הָאָתוֹן וְגוֹ', וַתִּלָּחֵץ אֶל הַקִּיר, מַאי וַתִּלָּחֵץ אֶל הַקִּיר. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיהו כ״ב:ה׳) מְקַרְקַר קִיר וְגוֹ'. קִיר: פַּטְרוֹנָא, הַהוּא דְּשַׁלְטָא עָלַיְיהוּ. וַתִּלְּחַץ אֶת רֶגֶל בִּלְעָם אֶל הַקִּיר, הִיא לָא יָהֲבָא לֵיהּ סִיּוּעָא כְּלַל. וּבְעֲקוּתָא, (ס"א אשדת) אַשְׁרַת (ס"א אשדרת) לֵיהּ לְהַהוּא קִיר. וְרַמְזָא לֵיהּ הַאי, כְּדֵין וַיּוֹסֶף לְהַכּוֹתָהּ בְּהַאי סִטְרָא.

209b.6 וַיוֹסֵף מַלְאַךְ יְיָ עֲבוֹר וַיַּעֲמוֹד בְּמָקוֹם צָר וְגוֹ'. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, אַסְתִּים לָהּ כָּל אֹרְחִין, וְכָל סִיּוּעִין, דְּלָא אִשְׁתְּכַח בָּהּ מִכָּל סִטְרָא דְּעָלְמָא סִיּוּעָא. כְּדֵין וַתִּרְבַּץ תַּחַת בִּלְעָם. כַּד חָמָא בִּלְעָם דְּלָא הֲוָה יָכִיל, מַה כְּתִיב. וַיִּחַר אַף בִּלְעָם וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל, כְּמָה דְּאִתְּמַר, דְּאַטְעַן לָהּ, וְאַלְבַּשׁ לָהּ, בְּזִירוּזֵי דִּינָא קַשְׁיָא תַּקִּיפָא.

209b.7 (במדבר כ״ב:כ״ח) וְיִּפְתַּח יְיָ אֶת פִּי הָאָתוֹן וְגוֹ'. הַיְינוּ חַד מֵאִינּוּן מִלִּין, דְּאִתְבְּרִיאוּ עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מַאי סַגֵּי הַאי לְבִלְעָם, אוֹ לָאָתוֹן, אוֹ לְיִשְׂרָאֵל. בְּהָנֵי מִלִּין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, דְּחַיְיכִין בֵּיהּ אִינּוּן רַבְרְבִין דַּהֲווֹ עִמֵּיהּ, וְכַד מָטוּ לְבָלָק, אָמְרוּ לֵיהּ, וְכִי לְהַאי שַׁטְיָא שַׁדְרַת לְיָקְרָא, לָא תִּשְׁכַּח בֵּיהּ מַמָּשׁוּת, וְלָא בְּמִלּוֹי. וּבְאִינּוּן מִלָּה דַּאֲתָנָא, אִתְבְּזָא מִן יְקָרֵיהּ. רִבִּי חִיָּיא אָמַר אִלְמָלֵי לָא אַמְרַת אֲתָנָא הַאי, לָא שָׁבִיק בִּלְעָם הַהוּא דִּילֵיהּ, וּבְמִלֵּי דַּאֲתָנָא יָדַע דְּאִתְּבַּר חֵילֵיהּ.

209b.8 רִבִּי אַבָּא רָמֵי, כְּתִיב (במדבר ט״ז:ל״ב) וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ וְגוֹ'. וּכְתִיב וְיִּפְתַּח יְיָ אֶת פִּי וְגוֹ'. מַאי שְׁנָא אֶרֶץ מֵאָתוֹן, דְּלָא כְּתִיב בָּהּ וְיִּפְתַּח יְיָ אֶת פִּי הָאָרֶץ. אֶלָּא, הָתָם מֹשֶׁה גָּזַר עַל פּוּמָא, וּפַתְחַת, וְעַבְדַת אַרְעָא פִּקּוּדָא דְּמֹשֶׁה, וְלָא יַאוּת דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַעָבֹר פִּקּוּדֵיהּ, דְּהָא מֹשֶׁה גָּזַר וּפָקִיד, (במדבר ט״ז:ל׳) וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ. וְעַל דָּא הִיא עַבְדַת פִּקּוּדוֹי. דִּכְתִּיב וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ. אֲבָל הָכָא, לָא אִשְׁתְּכַח מַאן דְּגָזַר, אֶלָּא רְעוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה, וְהוֹאִיל וּרְעוּתֵיהּ הֲוָה בְּכַךְ, כְּתִיב וְיִּפְתַּח יְיָ אֶת פִּי הָאָתוֹן. מִנֵּיהּ אָתָא מִלָּה, וּמִנֵּיהּ אִשְׁתְּכַח.

209b.9 רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, אִסְתַּכַּלְנָא בְּפָרָשְׁתָא דָּא, וּבְאִלֵּין מִלִּין, וְאִתְחַזְּיָין דְּלָאו מִלִּין דִּצְרִיכִין אִינּוּן. וְכִי מֵאַחַר דִּכְתִּיב וְיִּפְתַּח יְיָ אֶת פִּי הָאָתוֹן, בַּעְיָין לְמֶהֱוִי אִינּוּן מִלִּין מִלֵּי מְעַלְּיָיתָא, מִלֵּי דְּחָכְמְתָא, וְאִי כְּמָה דְּאַתְּעֲרוּ חַבְרָנָא, דְּאִיהוּ מְשַׁבַּח דְּסוּסְיָא דִּילֵיהּ רָעֵי בִּרְטִיבָא, וְהִיא תָּבַת וְאַמְרַת, הֲלֹא אָנֹכִי אֲתוֹנְךָ. מֵהָכָא הֲוָה לָהּ לְמִפְתַּח, וְהִיא לָא פָּתְחָה אֶלָּא מֶה עָשִׂיתִי לְךָ. וְאִי הָכִי, אֲמַאי קָא טָרַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמִפְתַּח פּוּמָהּ לְהָנֵי מִלִּין.

209b.10 אָמַר רִבִּי אַבָּא, וַדַּאי בְּאִלֵּין מִלִּין אוֹלִיפְנָא דַּעְתָּא דְּבִלְעָם, דְּלָאו כְּדַאי הוּא לְמִשְׁרֵי עָלֵיהּ רוּחַ קוּדְשָׁא, וְאוֹלִיפְנָא, דְּהָא לֵית יָכִילוּ בְּאַתְנֵיהּ, לְאַבְאָשָׁא אוֹ לְאוֹטָבָא. וְאוֹלִיפְנָא מֵהַאי אָתוֹן, דְּהָא לֵית חֵילָא בִּבְעִירֵי לְאַשְׁרָאָה עָלַיְיהוּ דַּעְתָּא שְׁלִים. תָּא חֲזֵי, בִּלְעָם, בְּהַהִיא מִלָּה דַּאֲתָנֵיהּ, וּבְהַהוּא דַּעְתָּא טִפְּשָׁא לָא יָכִיל לְמֵיקָם. בְּדַעְתָּא עִלָּאָה עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה.