Balak

Pointed Text

210a.1 אָמַר רִבִּי אַבָּא, וַדַּאי בְּאִלֵּין מִלִּין אוֹלִיפְנָא דַּעְתָּא דְּבִלְעָם, דְּלָאו כְּדַאי הוּא לְמִשְׁרֵי עָלֵיהּ רוּחַ קוּדְשָׁא, וְאוֹלִיפְנָא, דְּהָא לֵית יָכִילוּ בְּאַתְנֵיהּ, לְאַבְאָשָׁא אוֹ לְאוֹטָבָא. וְאוֹלִיפְנָא מֵהַאי אָתוֹן, דְּהָא לֵית חֵילָא בִּבְעִירֵי לְאַשְׁרָאָה עָלַיְיהוּ דַּעְתָּא שְׁלִים. תָּא חֲזֵי, בִּלְעָם, בְּהַהִיא מִלָּה דַּאֲתָנֵיהּ, וּבְהַהוּא דַּעְתָּא טִפְּשָׁא לָא יָכִיל לְמֵיקָם. בְּדַעְתָּא עִלָּאָה עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה.

210a.2 (במדבר כ״ב:כ״ח) וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ. וְכִי בִּרְשׁוּתִי הֲוָה לְמֶעְבַּד טַב וּבִישׁ. לָאו. דְּהָא בְּעִירֵי לָא מִתְנַהֲגָן, אֶלָּא בְּמָה דְּנַהֲגוּ לוֹן. וְאַף עַל גַּב דְּהַהִיא אֲתָנָא בְּעֲמִיקְתָא (ס"א בעקתא) יַתִּיר, לָאו בִּרְשׁוּתָהּ הִיא, דְּהָא הוּא אַטְעִין לָהּ בְּחַרְשׁוֹי, וּבִרְשׁוּתֵיהּ קַיְּימָא.

210a.3 וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי. הֲוָה לֵיהּ לְחַיְּיכָא מִנָּהּ, וְהוּא אָתִיב לָקָבְלָא טִפְּשׁוּתָא דְּמִלָּהָא, כְּדֵין חַיְיכוּ מִנֵּיהּ, וְאִתְקְלִיל בְּעֵינַיְיהוּ, וְיָדְעוּ דְּאִיהוּ שַׁטְיָא. וּמָה אָמַר. כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי. אָמְרוּ, שַׁטְיָא דָּא אִיהוּ יָכִיל לְשֵׁיצָאָה עַמִּין בְּפוּמֵיהּ, הֵיךְ לָא יָכִיל לְשֵׁיצָאָה לְאַתְנֵיהּ, וְהוּא בָּעֵי חַרְבָּא. וְאוֹלִיפְנָא, דְּלֵית חֵילָא בִּבְעִירֵי לְאַשְׁרָאָה עָלַיְיהוּ רוּחָא אַחֲרָא, דְּאִי יֵימְרוּן בְּנֵי נָשָׁא, אִי יְמַלְּלוּן בְּעִירֵי, כַּמָּה דַּעְתָּא שְׁלִים יִפְּקוּן לְעָלְמָא, פּוּק וְאוֹלִיף מֵהַאי אֲתָנָא, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַפְתַּח פּוּמָהּ, חָמֵי מִלּוֹי. (מצאתי כתוב בהעתקות, חסר כאן)

210a.4 וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם וְגוֹ'. רִבִּי יִצְחָק אָמַר, בָּלָק חַכִּים הֲוָה בְּחַרְשִׁין, יַתִיר מִבִּלְעָם, בַּר דְּלָא הֲוָה מְכַוִּון שַׁעֲתָא לְלַטְיָיא. מָשָׁל וְכוּ'. בְּגִין כָּךְ וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם וְגוֹ'. הוּא הֲוָה אַתְקִין לֵיהּ וְאָחִיד לֵיהּ לְכֹלָּא.

210a.5 וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל. מַאי וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל. אֶלָּא אַשְׁגַח בְּחַרְשׁוֹי, בְּמַאי סִטְרָא יִתְאֲחִיד בְּהוּ, וְאַשְׁכַּח דִּזְמִינִין יִשְׂרָאֵל לְמֶעְבַּד בָּמוֹת, וּלְמִפְלַח לַבַּעַל. כְּמָה דִּכְתִּיב, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַבַּעַל. וַיַּרְא מִשָּׁם קְצֵה הָעָם, חָמָא רַבְרְבֵי דְּעַמָּא, וּמַלְכָּא דִּלְהוֹן, דְּפָלְחִין לֵיהּ, כְּמָה דִּכְתִּיב (מלכים א י״ח:כ״ו) וְיִקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל, וּכְתִיב (מלכים א י״ח:כ״א) אִם יְיָ הָאֱלֹהִים וְגוֹ'. כֵּיוָן דְּחָמָא בִּלְעָם, דִּזְמִינִין יִשְׂרָאֵל לְהַאי, מִיַּד וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת. (חסר כתיב)

210a.6 רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יְהוּדָה, חַד אָמַר לָקֳבְלֵי מַדְבְּחָן דְּקַדְמָאֵי, אַקְרִיב אִינּוּן שִׁבְעָה מַדְבְּחָן. וְחַד אָמַר, בְּחָכְמְתָא עָבֵד כֹּלָּא, וְאַשְׁכַּח דְּחוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּשִׁבְעָה דַּרְגִּין אִתְקְשָּׁרוּ. בְּגִין כַּךְ אַסְדַּר שִׁבְעָה מַדְבְּחָן.

210a.7 לְבַּר נָשׁ דְּהֲוָה לֵיהּ רְחִימָא חַד, דְּשָׁבַק לֵיהּ אֲבוֹי. וּבְנֵי נָשָׁא מִסְתָּפוּ לְקַטְּטָה בַּהֲדֵיהּ, בְּגִין הַהוּא רְחִימָא. לְיוֹמִין, אָתָא בַּר נָשׁ חַד, וּבָעָא לְאַתְעָרָא קְטָטוּ בַּהֲדֵיהּ. אָמַר, מַה אַעְבֵּיד, אִי אַתְעַר בֵּיהּ קְטָטָא, הָא הַהוּא רְחִימָא דְּאִתְקְשַׁר בַּהֲדֵיהּ, וְלָא יָכִילְנָא, אָמַר מָה עֲבַד, שָׁדַר לֵיהּ דּוֹרוֹן לְהַהוּא רְחִימָא. אָמַר הַהוּא רְחִימָא, וְכִי מָה אִית לֵיהּ לְהַאי בַּר נָשׁ גַּבָּאי, יְדַעְנָא דִּבְגִין הַהוּא בַּר רְחִימָאי הוּא. אָמַר, הַאי דּוֹרוֹן לָא יֵיעוּל קַמָּאי, זְמִינוּ לֵיהּ לְכַלְבֵּי וְיֵכְלוּנֵיהּ.

210a.8 כַּךְ בִּלְעָם, אָתָא לְאַתְעָרָא קְטָטוּ בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, וְחָמָא דְּלָא יָכִיל בְּגִין הַהוּא רְחִימָא עִלָּאָה דִּלְהוֹן, (כמה דאת אמר (משלי כ״ז:י׳) רעך ורע אביך אל תעזוב.) שָׁארֵי לְתַקְּנָא קַמֵּיהּ דּוֹרוֹן. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רָשָׁע וּמַה אִית לָךְ גַּבָּאי, אַתְּ בָּעֵי לְאִזְדַּוְּוגָא בְּבְנַי, הֲרֵי דּוֹרוֹנָךְ זַמִּין לְכַלְבֵּי. תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם. וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לָשׁוֹן קֶרִי וְטוּמְאָה. דּוֹרוֹנָךְ לְאִלֵּין אִתְמְסַר וְלָא יֵיעוּל קַמָּאי.

210a.9 רִבִּי אַבָּא אָמַר, וַיִּקָּר: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהילים קמ״ז:י״ז) לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמוֹד. הוּא הֲוָה זַמִּין, דִּבְהַהוּא דּוֹרוֹן, יָכִיל בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל. מַה כְּתִיב. וַיִּקָּר אֱלֹהִים. קָרִיר גַּרְמֵיהּ מִן דָּא דְּהֲוָה חָשִׁיב. וַיִּקָּר אֱלֹהִים, כְּמָה דְּאִתְּמַר, דְּאִתְעַר עָלֵיהּ מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבוּתָא.

210a.10 רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, וַיִּקָּר, בִּלְעָם חָשִׁיב דִּבְהַהוּא דּוֹרוֹן יֵיעוּל לְאַבְאָשָׁא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַעְקָר לֵיהּ מִקַּמֵּיהּ לְהַהוּא דּוֹרוֹן. וְאַעְקַר לֵיהּ לְבִלְעָם, מִמַּה דְּהֲוָה חָשִׁיב. וְאַעְקַר (ס"א ליה מההוא דרגא), לְהַהוּא דַּרְגָּא הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּקָּר. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (משלי לו) יִקְּרוּהָ עוֹרְבֵי נַחַל. אָמַר לֵיהּ, רָשָׁע, לֵית אַנְּתְּ כְּדַאי לְאִתְקַשְּׁרָא בַּהֲדָאי וּלְמֵיעַל קַמָּאי. דּוֹרוֹנָךְ לְכַלְבֵּי אִתְמְסַר.