Volume III

Balak

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 201b, reference page 35 of 57.

Current daf
201b
Reference units
57

Daf 201b

Unpointed Text

201b.1 ותו אתון דבלעם כד מלילת - מלאכא עלאה הוה עלה מלעילא.

201b.2 השתא אית לגלאה! חברייא שמעו! פי האתון דאברי ערב שבת בין השמשות - סלקא בדעתייכו דפומא הוה פתיחא מההוא זמנא?! או תנאי דאתני קב"ה מההוא זמנא? -- לאו הכי! ורזא הכא דאתמסר לחכימי דלא משגחן לטפשו דליבא.

201b.3 "פי האתון" - דרגא דאתני. ההוא עלאה דסטר נוקבי. ההוא הוה דשריא על ההוא אתון ומליל עלה. וכד ברא קב"ה להאי דרגא דאקרי 'פי האתון' - סתם ליה בגו נוקבא דתהומא רבא ואסתים עליה עד ההוא זמנא. כד מטא ההוא זמנא - פתח ההוא נוקבא ונפק ושרא עלה ומלילת.

201b.4 כגוונא דא "ותפתח הארץ את פיה" (במדבר טז, לב) - "את" לאסגאה דומ"ה דאיהו 'פי הארץ'.

201b.5 "את פי האתון" (במדבר כב, כח) - לאסגאה קמריא"ל דאקרי 'פי האתון'.

201b.6 "פי הבאר" (בראשית כט, ב) - כגוונא דא מאן "פי הבאר"? ההוא דרגא דהוה ממנא עליה לתתא ואיהו תחות "פי יהו"ה". ומאן איהו? יהדריא"ל שמיה.

201b.7 תלת פומין אלין אתבריאו ערב שבת בין השמשות. בשעתא דקדש יומא - סלקא פה דממנא על כל שאר פומין. ומאן איהו? ההוא יומא דאסתלק ואתקדש בכלא. ההוא דאקרי "פי יהוה". ערב שבת בין השמשות אברון שאר פומין. אתקדש יומא - סליק פומא דשליט על כלא - "פי יהוה".

201b.8 אדהכי חמו לר' פנחס דהוה אתי. מטו לגביה. אתא ר' פנחס ונשקיה לר' שמעון.

201b.9 אמר: "נשקנא פי יהו"ה דאתבסם בבוסמין דגנתא דיליה!"

201b.10 חדו כחדא ויתבו. כיון דיתבו - פרחו כל אינון עופין דהוו עבדי טולא ואתבדרו.

201b.11 אהדר רישיה ר' שמעון ורמא לון קלין ואמר: "עופי שמיא! לית אתון משגיחין ביקרא דמריכון דקאים הכא?!".

201b.12 קיימו ולא נטלו מדוכתייהו ולא קריבו לגבייהו.

201b.13 אמר ר' פנחס: "אימא לון דיהכון לארחייהו - דהא לא יהבין לון רשו לאהדרא".

201b.14 אמר ר' שמעון: "ידענא דקב"ה בעי למרחש לן ניסא. עופין עופין זילו לארחייכו! ואמרו לההוא דממנא עלייכו דהא בקדמיתא הוה ברשותיה והשתא לאו ברשותיה קיימא. אבל סליקנא ליה ליומא דטנרא כד סליק עיבא בין שני תקיפין ולא מתחבראן".

201b.15 אתבדרו אינון עופי ואזלו.

201b.16 אדהכי הא תלת אילנין מתפשטן בענפין לתלת סטרין עלייהו, ומעיינא דמיא נבעין קמייהו.

201b.17 חדו כלהו חברייא וחדו ר' פנחס ור' שמעון.

201b.18 אמר ר' פנחס: "טורח סגי הוה לאינון עופי בקדמיתא, וטורח בעלי חיים לא בעינן, דהא "ורחמיו על כל מעשיו" (תהלים קמה, ט) כתיב".

201b.19 אמר ר' שמעון: "אנא לא אטרחנא לון! אבל אי קב"ה חס עלן - לית אנן יכלין לדחייא מתנן דיליה!".

201b.20 יתבו תחות ההוא אילנא ושתו מן מייא ואתהנו תמן.

201b.21 פתח ר' פנחס ואמר: "מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון" (שיר ד, טו). "מעין גנים" - וכי לית מעיין אלא ההוא מן גנים?! והא כמה מעיינין טבין ויקירין אית בעלמא! אלא לית כל הנאות שוין. אית מעיין דנפיק במדברא באתר יבישא - הנאה אית למאן דיתיב ושתי. אבל מעיין גנים - כמה איהו טב ויקירא! ההוא מעיין עביד טיבו לעשבין ואיבין. מאן דקריב עליה - אתהני בכלא! אתהני במיא, אתהני בעשבין, אתהני באיבין. ההוא מעיין מתעטרא בכלא! כמה וורדין כמה עשבין דריחא סחרניה. כמה יאות ההוא מעין משאר מעיינין!

201b.22 "באר מים חיים" - והכי אוקימנא - כלא בכנסת ישראל קאמר! איהי "מעיין גנים". מאן "גנים"? חמש גנים אית ליה לקב"ה דקא משתעשעא בהו, ומעיינא חדא עלווייהו דקא אשקי לון ורוי לון טמיר וגניז. וכלהו עבדין פירין ואיבין. גנתא חדא אית לתתא מנייהו, וההוא גנתא נטיר סחרא מכל סטרין דעלמא. תחות האי גנתא אית גנים אחרנין עבדין איבין לזנייהו. והאי גנתא אתהפך והוי מעיין דאשקי לון.

201b.23 "באר מים חיים" - כד אצטריך הוי 'מעיין' וכד אצטריך הוי 'באר'. מה בין האי להאי? לא דאמי כד אתמשכון

Pointed Text

201b.1 דְּאִי אִינּוּן פָּרוֹת דְּלָא אִתְרְגִילוּ בְּנִסִּין, אֶלָּא הַהִיא שַׁעֲתָא בְּגוֹעָא דִּלְהוֹן אָמְרוּ שִׁירָתָא. דָּא נְהִיקוּ דַּחֲמָרָא דְּסָבָא חֲסִידָא דְּרָגִיל בְּנִסִּין, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דְּאָמַר שִׁירָה. חַבְרַיָּיא, אִי תֵּימְרוּן דַּחֲמָרָא לָא הֲוָה אָרְחֵיהּ בְּכַךְ מִיּוֹמָא דְּאִבְרֵי עָלְמָא, פּוּקוּ וְחָמוּ אָתּוֹן דְּבִּלְעָם חַיָּיבָא, דְּנַצְחַת לְרִבּוֹנָהּ בְּכֹלָּא. חֲמָרֵיהּ דְּרִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְתוּ אָתּוֹן דְּבִלְעָם כַּד מְלִּילַת, מַלְאָכָא עִלָּאָה הֲוָה עָלָהּ מִלְּעֵילָּא.

201b.2 הַשְׁתָּא אִית לְגַלָּאָה, חַבְרַיָּיא שִׁמְעוּ. פִּי הָאָתוֹן דְּאִבְרֵי עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, סַלְּקָא בְּדַעְתַּיְיכוּ דְּפוּמָא הֲוָה פְּתִיחָא מֵהַהוּא זִמְנָא. אוֹ תְּנַאי דְּאַתְנֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵהַהוּא זִמְנָא. לָאו הָכִי. וְרָזָא הָכָא דְּאִתְּמְסַר לְחַכִּימֵי, דְּלָא מַשְׁגְּחָן לְטִפְּשׁוּ דְּלִבָּא. פִּי הָאָתוֹן, דַּרְגָּא דְּאַתְנֵי, הַהוּא עִלָּאָה דִּסְטָר נוּקְבֵי. הַהוּא הֲוָה דְּשַׁרְיָא עַל הַהוּא אָתּוֹן, וּמַלִּיל עָלָהּ. וְכַד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְהַאי דַּרְגָּא, דְּאִקְרֵי פִּי הָאָתוֹן, סָתָם לֵיהּ בְּגוֹ (האתון) נוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, וְאַסְתִּים עָלֵיהּ עַד הַהוּא זִמְנָא. כַּד מָטָא הַהוּא זִמְנָא, פָּתַח הַהוּא נוּקְבָּא, וְנָפַק וְשָׁרָא עָלָהּ, וּמַלִילַת.

201b.3 כְּגַוְונָא דָּא, (במדבר ט״ז:ל״ב) וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ. אֶת, לְאַסְגָּאָה דּוּמָ"ה דְּאִיהוּ פִּי הָאָרֶץ. אֶת פִּי הָאָתוֹן (במדבר כ״ב:כ״ח), לְאַסְגָּאָה קַמְרִיאֵ"ל, דְּאִקְרֵי פִּי הָאָתוֹן. פִּי הַבְּאֵר כְּגַוְונָא דָּא. מַאן פִּי הַבְּאֵר. הַהוּא דַּרְגָּא דְּהֲוָה מְמָנָא עָלֵיהּ לְתַתָּא, וְאִיהוּ תְּחוֹת פִּי יְיָ, וּמַאן אִיהוּ. יְהַדְרִיאֵ"ל שְׁמֵיהּ. תְּלַת פּוּמִין אִלֵּין, אִתְבְּרִיאוּ עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. בְּשַׁעֲתָא דְּקֹדֶשׁ יוֹמָא סַלְּקָא פֶּה דִּמְמָנָא עַל כָּל שְׁאַר פּוּמִין, וּמַאן אִיהוּ. הַהוּא יוֹמָא דְּאִסְתַּלָּק וְאִתְקַדָּשׁ בְּכֹלָּא, הַהוּא דְּאִקְרֵי פִּי יְיָ. עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אִבְרוּן שְׁאַר פּוּמִין. אִתְקַדָּשׁ יוֹמָא סָלִיק פּוּמָא דְּשַׁלִּיט עַל כֹּלָּא פִּי יְיָ.

201b.4 אַדְּהָכִי, חָמוּ לְרִבִּי פִּנְחָס דְּהֲוָה אָתֵי, מָטוּ לְגַבֵּיהּ, אָתָא רִבִּי פִּנְחָס וּנְשָׁקֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר, נְשַׁקְנָא פִּי יְיָ, אִתְבָּסָּם בְּבוּסְמִין דְּגִּנְתָּא דִּילֵיהּ. חֲדוּ כַּחֲדָא, וְיָתְבוּ. כֵּיוָן דְּיָתְבוּ פַּרְחוּ כָּל אִינּוּן עוֹפִין דַּהֲווֹ עַבְדֵי טוּלָא, וְאִתְבָּדָּרוּ. אַהְדָּר רֵישֵׁיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרָמָא לוֹן קָלִין וְאָמַר, עוֹפֵי שְׁמַיָא לֵית אַתּוּן מַשְׁגִּיחִין בִּיקָרָא דְּמָרֵיכוֹן דְּקָאִים הָכָא. קַיְימוּ, וְלָא נַטְלוּ מִדּוּכְתַּיְיהוּ, וְלָא קְרִיבוּ לְגַבַּיְיהוּ. אָמַר רִבִּי פִּנְחָס אֵימָא לוֹן דְּיָהֲכוּן לְאָרְחַיְיהוּ, דְּהָא לָא יָהֲבִין לוֹן רְשׁוּ לְאָהַדְּרָא.

201b.5 אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, יְדַעְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לְמֶרְחָשׁ לָן נִיסָא. עוֹפִין עוֹפִין זִילוּ לְאָרְחַיְיכוּ, וְאָמְרוּ לְהַהוּא דִּמְמָנָא עָלַיְיכוּ, דְּהָא בְּקַדְמִיתָא הֲוָה בִּרְשׁוּתֵיהּ, וְהַשְׁתָּא לָאו בִּרְשׁוּתֵיהּ קַיְּימָא. אֲבָל סְלִיקְנָא לֵיהּ לְיוֹמָא דְּטִנָרָא, כַּד סָלִיק עִיבָא בֵּין שְׁינֵי תַּקִּיפִין, וְלָא מִתְחַבְּרָאן. אִתְבָּדָּרוּ אִינּוּן עוֹפֵי וְאָזְלוּ.

201b.6 אַדְּהָכִי, הָא תְּלַת אִילָנִין, מִתְפַּשְּׁטָן בְּעַנְפִין לִתְלַת סִטְרִין עָלַיְיהוּ, וּמַעְיָינָא דְּמַיָּא נַבְעִין קַמַּיְיהוּ. חֲדוּ כֻּלְּהוּ חַבְרַיָּיא, וְחַדּוּ רִבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר רִבִּי פִּנְחָס טוֹרַח סַגִּי הֲוָה לְאִינּוּן עוֹפֵי בְּקַדְמִיתָא, וְטוֹרַח בַּעֲלֵי חַיִּים לָא בָּעֵינָן. דְּהָא (תהילים קמ״ה:ט׳) וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו כְּתִיב. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֲנָא לָא אַטְרַחְנָא לוֹן. אֲבָל אִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עֲלָן לֵית אֲנָן יַכְלִין לְדַחְיָיא מַתְּנָן דִּילֵיהּ. יָתְבוּ תְּחוֹת הַהוּא אִילָנָא, וְשָׁתוּ מִן מַיָּיא, וְאִתְהֲנוּ תַּמָּן.

201b.7 פָּתַח רִבִּי פִּנְחָס וְאָמַר, (שיר השירים ד׳:ט״ו) מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן. מַעְיַן גַּנִּים, וְכִי לֵית מַעְיָין אֶלָּא הַהוּא מִן גַּנִּים, וְהָא כַּמָה מַעְיָינִין טָבִין וְיַקִּירִין אִית בְּעָלְמָא. אֶלָּא לֵית כָּל הֲנָאוֹת שָׁוִין. אִית מַעְיָין דְּנָפִיק בְּמַדְבְּרָא, בַּאֲתָר יְבֵישָׁא, הֲנָאָה אִית לְמַאן דְּיָתִיב וְשָׁתֵי. אֲבָל מַעְיָין גַּנִּים, כַּמָה אִיהוּ טַב וְיַקִּירָא, הַהוּא מַעְיָין עָבִיד טִיבוּ לַעֲשָׂבִין וְאֵיבִין, מַאן דְּקָרִיב עָלֵיהּ אִתְהֲנֵי בְּכֹלָּא. אִתְהֲנֵי בְּמַיָּא, אִתְהֲנֵי בַּעֲשָׂבִין, אִתְהֲנֵי בְּאֵיבִין. הַהוּא מַעְיָין מִתְעַטְּרָא בְּכֹלָּא. כַּמָה וְורָדִין, כַּמָּה עֲשָׂבִין דְּרֵיחָא סַחֲרָנֵיהּ, כַּמָּה יָאוּת הַהוּא מַעְיָין, מִשְּׁאַר מַעְיָינִין, בְּאֵר מַיִם חַיִּים.

201b.8 וְהָכִי אוֹקִימְנָא כֹּלָּא בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל קָאָמַר, אִיהִי מַעְיָין גַּנִּים. מַאן גַּנִּים. חָמֵשׁ גַּנִּים אִית לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּקָא מִשְׁתַּעְשְׁעָא בְּהוּ. וּמַעְיָינָא חֲדָא עִלָוַויְיהוּ, דְּקָא אַשְׁקֵי לוֹן, וְרַוִּי לוֹן, טָמִיר וְגָנִיז, וְכֻלְּהוּ עַבְדִּין פֵּירִין וְאֵיבִין. גִּנְתָּא חֲדָא אִית לְתַתָּא מִנַּיְיהוּ, וְהַהוּא גִּנְתָּא נָטִיר סַחְרָא מִכָּל סִטְרִין דְּעָלְמָא. תְּחוֹת הַאי גִּנְתָּא, אִית גַּנִּים אַחֲרָנִין, עַבְדִּין אֵיבִין לִזְנַּיְיהוּ.

201b.9 וְהַאי גִּנְתָּא, אִתְהַפָּךְ וַהֲוִי מַעְיָין דְּאַשְׁקֵי לוֹן, בְּאֵר מַיִם חַיִּים, כַּד אִצְטְרִיךְ הֲוִי מַעְיָין, וְכַד אִצְטְרִיךְ הֲוִי בְּאֵר, מַה בֵּין הַאי לְהַאי. לָא דָּאמֵי, כַּד אִתְמַשְּׁכוּן מַיָּא מִאֵלַיְיהוּ, לְכַד שַׁאֲבִין מַיָּא לְאַשְׁקָאָה. וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן, מַאי נוֹזְלִים. אִלֵּין נוֹזְלִים אָהַדְרוּ לְמַעְיָין, (ס"א דכלהו) כַּד נַבְעִין מַיִין וְנוֹזְלִים טִפִּין לְּעֵילָּא (ס"א מלעילא) אִלֵּין בָּתַר אִלֵּין, מַיִין מְתִיקָן, דְּנַפְשָׁא אַזְלָא אֲבַּתְרַיְיהוּ. כַּךְ אִינּוּן חָמֵשׁ מְקוֹרִין, דְּנָפְקוּ מִן לְבָנוֹן, אִתְעָבִידוּ נוֹזְלִים בְּהַאי מַעְיָין. כַּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָחִישׁ לָן נִיסָא בַּאֲתָר דָּא, קָרֵינָּא עַל מַעְיָינָא דָּא קְרָא דָּא. (ס"א מאי נוזלים. אלין חמש מקורין דנפקו מן לבנון לעילא, אתעבידו נוזלים דכד אהדרו למעיין, נבעין מיין ונוזלים טפין אלין בתר אלין מיין מתיקן, דנפשא אזלא אבתרייהו. כך קודשא בריך הוא רחיש לן ניסא באתר דא, בהאי מעיין ועל מעיינא דא קרינא קרא דא.)