Volume III

Balak

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 206a, reference page 44 of 57.

Current daf
206a
Reference units
57

Daf 206a

Unpointed Text

206a.1 בכו ר' אלעזר וחברייא כלהו, ואבוי בכה בהדייהו. נטלוהו כלהו ונשקוהו בפומוי על רישיה ועל עינוי, ואבוה הוה בכי בהדיה.

206a.2 אמר ליה רבי אלעזר: ברי! "הואיל ואמרת מלה דא - מהו "כי בחטאו מת"?"

206a.3 אמר ההוא ינוקא: "אבא אבא! בחד מלה סגי לון?

206a.4 "בחטאו" כיון דההוא נחש כריך בזנביה לעילא משיך טעמא בזנבו. "בחטאו"? בחטאו דההוא נחש ולא בחטא אחרא. ומאי איהו? מלולא דפומיה. "כי בחטאו מת" - טעמא דההוא משיכו דההוא נחש דכרוך בזנביה, "בחטאו" ודאי.

206a.5 נטליה ר' אלעזר בתוקפיה בין דרועוי ובכו כלהו חבריא.

206a.6 אמר לון: "רבנן שבוקו לי בהדי אבא, דעד כען לא אתיישבא רוחי!"

206a.7 אמר ר' אלעזר לר' יוסי: "אימא כמה יומין ושנין להאי ינוקא?"

206a.8 אמר לון: "חברייא! במטו מנייכו לא תבעון דא! דהא עד לא מטו עלוי חמש שנין!"

206a.9 אמר ליה ר' אלעזר: "חס ושלום! דהא בעינא טבא אשגחנא ביה! ומה דאמרת חמש שנין - אינון חמש שנין "אשר אין חריש וקציר" - דלא תקצור ליה לעלמין!"

206a.10 אמר ר' אלעזר לר' אבא: "ניתיב הכא עד ז' יומין בגין דאתיישבא ביתא, דהא כל שבעה יומין דנשמתא נפקת מן גופא אזלת ערטילאה, והשתא דאהדרת - עד כען לא אתיישבת בדוכתהא עד שבעה יומין".

206a.11 אמר ר' אבא: "כתיב "פתוח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאביונך" (דברים טו, יא) - קרא דא הא תנינן ליה דלא ישבוק בר נש עניא דיליה ויהב לאחרא. הא ר' יוסי חמוך בבי מרעיה - ניזיל ונגמול חסד עמיה, ובתר דנהדר ניעול בהאי. והא כל זמנא דנהך ונהדר בארחא דא נחמי תחיית המתים".

206a.12 אמר ר' אלעזר" "ודאי הכי הוא!"

206a.13 נשקוהו לההוא ינוקא ברכוהו ואזלו.

206a.14 אמר ר' אבא: "תווהנא על דרדקי דדרא דא - כמה תקיפא חילייהו ואינון טנרין רברבין ראמין!"

206a.15 אמר ר' אלעזר: "זכאה חולקיה דאבא, מאריה דדרא דא. דהא ביומוי בעי קב"ה לאתקנא תרין מתיבתין דיליה ולמעבד לון ישובא רברבא ועלאה כדקא יאות, דהא לא יהא כדרא דא עד דייתי מלכא משיחא!"

206a.16 אזלו.

206a.17 עד דהוו אזלי, אמר רבי אבא, הא תנינן על חד סרי מלין נגעין אתיין על בני נשא. ואלין אינון

206a.18 על עבודה זרה

206a.19 ועל קללת השם

206a.20 ועל גלוי עריות

206a.21 ועל גניבה

206a.22 ועל לשון הרע

206a.23 ועל עדות שקר

206a.24 ועל דיינא דמקלקל ית דינא

206a.25 ועל שבועת שוא

206a.26 ועל דעאל בתחומא דחבריה

206a.27 ועל דמחשב מחשבין בישין

206a.28 ועל דמשלח מדנים בין אחים.

206a.29 ואית אמרי אף על עינא בישא.

206a.30 וכלהו תנינן במתניתא.

206a.31 עבודה זרה מנין? דכתיב "וירא משה את העם כי פרוע הוא כי פרעה אהרן" (שמות לב, כה). מאי "כי פרוע הוא"? דאלקו בצרעת. כתיב הכא "כי פרוע הוא" וכתיב התם "והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע" (ויקרא יג, מה).

206a.32 ועל קללת השם דכתיב "היום הזה יסגרך יהו"ה בידי" (ש"א יז, מו), וכתיב "והסגירו הכהן" (ויקרא יג, ה).

206a.33 אמר ר' אבא מלה דא לא אתיישבא ואצטריך לעיינא ביה. אמר ר' אלעזר הכי הוא ודאי. פלשתי דא קריב לייחוסא דדוד הוה, וברה דערפה הוה. והיינו דכתיב "ממערכות פלשתים" (ש"א יז, כג) - אל תקרי "ממערכות" אלא "ממערות" פלשתים - דשוייוה לאמיה כמערתא דא. וכיון דכתיב "ויקלל הפלשתי את דוד באלהיו" (ש"א יז, מג) - אסתכל ביה דוד בעינא בישא, ובכל אתר דהוה מסתכל בעינא בישא כל זיני צרעת אתמשכן מעיניה דדוד. והכי הוה ביואב - כיון דאסתכל ביה דוד בעינא בישא - מה כתיב? "ולא יכרת מבית יואב זב ומצורע וגו'" (ש"ב ג, כט). והכא בפלשתי דא, כיון שקלל את השם, אסתכל ביה בעינא בישא וחמא במצחיה דאצטרע. מיד "ותטבע האבן במצחו" ואתדבקת הצרעת במצחו. וכלא הוה - אשתקעת עינא בישא דצרעת במצחו, ואשתקעת אבנא ממש במצחו - ודאי מצורע הוה!

Pointed Text

206a.1 אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, אַהֲדַרְנָא לְמִלִּין קַדְמָאִין. אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר אָבִינוּ הַאי טַעֲמָא דָּאמֵי, לְנָּחָשׁ תַּלְיָיא עַל קְדָלֵיהּ, וּמָשִׁיךְ זַנְבֵּיהּ בְּפוּמֵיהּ, בְּטַעְמָא, דְּהַהוּא דְּאִתְמְשָׁךְ עָלֵיהּ לְעֵילָּא. מֵת בַּמִּדְבָּר, בְּמִלּוּלָא דְּפוּמֵיהּ. אִתְבְּהִיל הַהוּא יַנּוּקָא בִּבְהִילוּ, וְאַתְקִיף בְּקוּדְלָא דַּאֲבוֹי, וּבָכָה וְאָמַר, צְלָפְחָד דָּא בְּמִלּוּלָא מִית, וְאַנְתְּ אַבָּא בְּמִלּוּלָא אַהֲדְרַת לְעָלְמָא דָּא. אַהְדָּר אֲבוֹי וְנָשִׁיק לֵיהּ, וְגָפִיף לֵיהּ. בָּכוּ רִבִּי אֶלְעָזָר, וְחַבְרַיָּיא כֻּלְּהוּ, וַאֲבוֹי בָּכָה בַּהֲדַיְיהוּ, נְטָלוּהוּ כֻּלְּהוּ וּנְשָׁקוּהוּ בְּפוּמוֹי, עַל רֵישֵׁיהּ, וְעַל עֵינוֹי, וַאֲבוּהּ הֲוָה בָּכֵי בַּהֲדֵיהּ.

206a.2 אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, בְּרִי, הוֹאִיל וְאַמְרַת מִלָּה דָּא, מַהוּ כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת. אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, אַבָּא, אַבָּא, בְּחַד מִלָּה סַגִּי לוֹן, בְחֶטְאוֹ דְּהַהוּא (ס"א כיון דההוא) נָחָשׁ דְּכָרִיךְ בִּזְנָבֵיהּ לְעֵילָּא, מָשִׁיךְ טַעֲמָא בְחֶטְאוֹ, מַאי בְחֶטְאוֹ. בְחֶטְאוֹ דְּהַהוּא נָחָשׁ. (ולא בחטא אחרא) וּמַאי אִיהוּ. מִלּוּלָא דְּפוּמֵיהּ, כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת, טַעֲמָא דְּהַהוּא מְשִׁיכוּ דְּהַהוּא נָחָשׁ דְּכָּרוּךְ בִּזְנָבֵיהּ, בְחֶטְאוֹ וַדַּאי.

206a.3 נַטְלֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר בְּתוּקְפֵּיהּ, בֵּין דְּרוֹעוֹי, וּבָכוּ כֻּלְּהוּ חַבְרַיָּיא. אָמַר לוֹן, רַבָּנָן, שְׁבוֹקוּ לִי בַּהֲדֵי אַבָּא, דְּעַד כְּעַן לָא אִתְיַישְׁבָא רוּחִי (ס"א רוחיה). אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר לְרִבִּי יוֹסֵי, אֵימָּא כַּמָה יוֹמִין וְשָׁנִין לְהַאי יַנּוּקָא. אָמַר לוֹן, חַבְרַיָּיא, בְּמָטוּ מִנַּיְיכוּ לָא תִּבְעוּן דָּא, דְּהָא עַד לָא מָטוּ עֲלוֹי חָמֵשׁ שְׁנִין.

206a.4 אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, חַס וְשָׁלוֹם, דְּהָא בְּעֵינָא טָבָא אַשְׁגַּחְנָא בֵּיהּ. וּמַה דְּאַמְרַת חָמֵשׁ שְׁנִין, אִינּוּן חָמֵשׁ שְׁנִין (בראשית מ״ה:ו׳) אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר. דְּלָא תִּקְצוֹר לֵיהּ לְעָלְמִין. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר לְרִבִּי אַבָּא, נֵיתִיב הָכָא עַד ז' יוֹמִין, בְּגִין דְּאִתְיַישְּׁבָא בֵּיתָא. דְּהָא כָּל שִׁבְעָה יוֹמִין דְּנִשְׁמְתָא נַפְקַת מִן גּוּפָא, אַזְלַת עַרְטִילָאָה. וְהַשְׁתָּא דְּאָהַדָרַת, עַד כָּעַן לָא אִתְיַישְּׁבַת בְּדוּכְתָּהָא, עַד שִׁבְעָה יוֹמִין.

206a.5 אָמַר רִבִּי אַבָּא, כְּתִיב (דברים ט״ו:י״א) פָּתוֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיוֹנְךָ, קְרָא דָּא, הָא תָּנֵינָן לֵיהּ, דְּלָא יִשְׁבּוֹק בַּר נָשׁ עַנְיָא דִּילֵיהּ, וְיָהִב לְאַחֲרָא. הָא רִבִּי יוֹסֵי חָמוּךְ בְּבֵי מַרְעֵיהּ, נֵיזִיל וְנִגְמוֹל חֶסֶד עִמֵּיהּ. וּבָתַר דְּנֶהְדַּר, נֵיעוּל בְּהַאי. וְהָא כָּל זִמְנָא דְּנֵהַךְ וְנֶהְדָּר בְּאָרְחָא דָּא, נֶחֱמֵי תְּחִיַּית הַמֵּתִים. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר וַדַּאי הָכִי הוּא, נְשָׁקוּהוּ לְהַהוּא יַנּוּקָא, בֵּרְכוּהוּ וְאַזְלוּ.

206a.6 אָמַר רִבִּי אַבָּא, תַּוַוהְנָא עַל דַּרְדְּקֵי דְּדָרָא דָּא, כַּמָה תַּקִּיפָא חֵילַיְיהוּ, וְאִינּוּן טִנָרִין רַבְרְבִין רָאמִין. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּאַבָּא, מָארֵיהּ דְּדָרָא דָּא. דְּהָא בְּיוֹמוֹי, בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַתְקְּנָא, תְּרֵין מְתִיבְתִּין דִּילֵיהּ, וּלְמֶעְבַּד לוֹן יִשּׁוּבָא רַבְרְבָא וְעִלָּאָה כַּדְּקָא יָאוּת. דְּהָא לָא יְהֵא כְּדָרָא דָּא, עַד דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא. אַזְלוּ.

206a.7 עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי, אָמַר רִבִּי אַבָּא, הָא תָּנֵינָן, עַל חַד סְרֵי מִלִּין נִגְעִין אַתְיָין עַל בְּנֵי נָשָׁא. וְאִלֵּין אִינּוּן: עַל עֲבוֹדָה זָרָה. וְעַל קִלְּלַת הַשֵּׁם. וְעַל גִּלוּי עֲרָיוֹת. וְעַל גְּנֵיבָה. וְעַל לָשׁוֹן הָרָע. וְעַל עֵדוּת שָׁקֶר. וְעַל דַּיָּינָא דִּמְקַלְקֵל יַת דִּינָא. וְעַל שְׁבוּעַת שָׁוְא. וְעַל דְּעָאל בִּתְחוּמָא דְּחַבְרֵיהּ. וְעַל דִּמְחַשֵּׁב מַחֲשָׁבִין בִּישִׁין. וְעַל דִּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים. וְאִית דְּאַמְרֵי, אַף עַל עֵינָא בִּישָׁא. וְכֻלְּהוּ תָּנֵינָן בְּמַתְנִיתָא.

206a.8 עֲבוֹדָה זָרָה מִנָּיִן. דִּכְתִּיב, (שמות ל״ב:כ״ה) וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרוּעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן. מַאי כִּי פָרוּעַ הוּא. דְּאַלְקוּ בְּצָרַעַת. כְּתִיב הָכָא כִּי פָרוּעַ הוּא, וּכְתִיב הָתָם, (ויקרא י״ג:מ״ה) וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרוּמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ. וְעַל קִלְּלַת הַשֵּׁם, דִּכְתִּיב, (שמואל א י״ז:מ״ו) הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ יְיָ בְּיָדִי, וּכְתִיב, (ויקרא י״ג:ה׳) וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן.

206a.9 אָמַר רִבִּי אַבָּא, מִלָּה דָּא לָא אִתְיַישְׁבָא, וְאִצְטְרִיךְ לְעַיְּינָא בֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הָכִי הוּא וַדַּאי, פְּלִשְׁתִּי דָּא קָרִיב לְיִיחוּסָא דְּדָוִד הֲוָה, וּבְרָהּ דְּעָרְפָּה הֲוָה, וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, (שמואל א יז) מִמַעַרְכוֹת פְּלִשְׁתִּים, אַל תִּקְרֵי מִמַעַרְכוֹת, אֶלָּא מִמְּעָרוֹת פְּלִשְׁתִּים, דְּשַׁוְיוּהָ לְאִמֵּיהּ כִּמְעַרְתָּא דָּא. וְכֵיוָן דִּכְתִּיב, (שמואל א י״ז:מ״ג) וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת דָּוִד בֵּאלֹהָיו, אִסְתָּכַּל בֵּיהּ דָּוִד בְּעֵינָא בִּישָׁא. וּבְכָל אֲתָר דְּהֲוָה מִסְתַּכֵּל בְּעֵינָא בִּישָׁא, כָּל זִינֵי צָרַעַת אִתְמַשְּׁכָן מְעֵינֵיהּ דְּדָוִד. וְהָכִי הֲוָה בְּיוֹאָב, כֵּיוָן דְּאִסְתָּכַּל בֵּיהּ דָּוִד בְּעֵינָא בִּישָׁא, מַה כְּתִיב, (שמואל ב ג׳:כ״ט) וְלֹא יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצוֹרָע וְגוֹ'.

206a.10 וְהָכָא בְּפְּלִשְׁתִּי דָּא, כֵּיוָן שֶׁקִּלֵל אֶת הַשֵׁם, אִסְתָּכַּל בֵּיהּ בְּעֵינָא בִּישָׁא, וְחָמָא בְּמִצְחֵיהּ דְּאִצְטְרַע. מִיַּד (שמואל א י״ז:מ״ט) וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ, וְאִתְדַּבְּקַת הַצָרַעַת בְּמִצְחוֹ. וְכֹלָּא הֲוָה אִשְׁתָּקָעַת עֵינָא בִּישָׁא דְּצָרַעַת בְּמִצְחוֹ, וְאִשְׁתְּקָעַת אַבְנָא מַמָּשׁ בְּמִצְחוֹ, וַדַּאי מְצוֹרָע הֲוָה.

206a.11 רָשָׁע חַיָּיבָא דְּבִלְעָם, עֵינָא דִּילֵיהּ, הֲוָה בְּהִפּוּכָא מֵעֵינָא דְּדָוִד עֵינָא דְּדָוִד הֲוָה מְרֻקָּמָא מִכָּל זִינֵי גַּוְונִין, לָא הֲוָה עֵינָא בְּעָלְמָא שַׁפִּירָא לְמֵחזֵי, כְּעֵינָא דְּדָוִד. כָּל גַּוְונִין דְּעָלְמָא מְנַצְצָן בֵּיהּ, וְכֹלָּא בִּרְחִימוּ לְמַאן דְּדָחִיל חַטָאָה, דִּכְתִּיב, (תהילים קי״ט:ע״ד) יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ. חַדָּאן כַּד חָמָאן לִי. וְכָל אִינּוּן חַיָּיבִין דַּחֲלִין מִקַמֵיהּ.