Volume III
Balak
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 191a, reference page 14 of 57.
- Current daf
- 191a
- Reference units
- 57
Daf 191a
Unpointed Text
191a.1 אבל מהו "גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו"?
191a.2 אמר ר' אלעזר: הא אמרית!?
191a.3 אמר ההוא ינוקא: הא ידענא דחילא דדרועא דילך אתחלש! השתא איהו עדנא דלא לאמתנא, אלא לאלקאה בקירטא אבנא בתר אבנא, כמה דאת אמר "בקלע ובאבן" (ש"א יז, נ) - בבהילו דא בתר דא.
191a.4 חדי ר' אלעזר וחדו ר' אבא וחבריא.
191a.5 פתח ההוא ינוקא ואמר: "שחורה אני ונאוה בנות ירושלם וגו' אל תראוני שאני שחרחרת וגו'" (שיר השירים א', ה'-ו'). מלין אלין הא אוקמוה. אבל בשעתא דאיהי גו רחימו סגי לגבי רחימהא, מגו דחיקו דרחימו דלא יכלה למסבל - אזעירת גרמה בזעירו סגי עד דלא אתחזיאת מנה אלא זעירו דנקודה חדא. ומאי איהי? י'. כדין אתכסיא מכל חילין ומשריין דילה ואיהי אמרת "שחורה אני" - דלית באת דא חוורא בגוויה כשאר אתוון, ודא "שחורה אני", ולית לי אתר לאעלא לכון תחות גדפאי.
191a.6 "כאהלי קדר" - תנינן דא י' דלית בה חוורו לגו. "כיריעות שלמה" - דא ו'. ובגין כך "אל תראוני" - לא תחמון בי כלל דאנא נקודה זעירא.
191a.7 מה עבדין גברין תקיפין חיילין דילה? שאגין כאריין תקיפין כמה דאת אמר "הכפירים שואגים לטרף" (תהלים קד, כא). ומגו קלין ושאגין תקיפין דקא משאגין כאריין גוברין תקיפין דחילא - שמע רחימא לעילא וידע דרחימתיה היא ברחימו כוותיה עד דלא אתחזיאת מדיוקנא ושפירו דילה כלל. וכדין מגו קלין ושאגין דאינון גברי חילא דילה - נפיק דודה רחימאה מגו היכליה בכמה מתנן, בכמה נבזבזן, בריחין ובוסמין. ואתי לגבה ואשכח לה שחורה זעירא בלא דיוקנא ושפירו כלל. קריב לגבה. מחבק לה ומנשיק לה - עד דאתערת זעיר זעיר מגו ריחין ובוסמין.
191a.8 ובחדוה דרחימהא דעמה - אתבניאת ואתעבידת בתקונהא בדיוקנהא בשפירו דילה ה' כמלקדמין! ודא "גבורי כח" עשו לה. ואהדרו לה לדיוקנהא ושפירו דילה. דתוקפא וגבורתא דלהון גרימו דא. ועל דא כתיב "גבורי כח עושי דברו" - "עושי דברו" ודאי! דמתקנין ליה להאי 'דבר' ומהדרין ליה לדיוקנא קדמאה!
191a.9 כיון דאתקנת ואתעבידת בדיוקנהא שפירא כמלקדמין - כדין אינון וכל שאר חילין קיימין לשמוע מה דאיהי אמרת. ואיהי קיימא כמלכא גו חיליה. ודא הוא "עושי דברו" ודאי!
191a.10 כגוונא דא לתתא - בזמנא דחייבין בדרא - איהי אתכסיא ואזעירת גרמה עד דלא אתחזיאת מכל דיוקנהא בר נקודה חדא. וכד אתאן גבורי כח וזכאי קשוט - כביכול 'עושים' להאי 'דבר', ואנהירת זעיר זעיר, ואתעבידת בדיוקנהא בשפירו דילה ה' כמלקדמין.
191a.11 אתו חברייא ונשקוה.
191a.12 אמר ר' אלעזר: אלמלא יחזקאל נביאה אמר דא - תווהא הוי בעלמא!
191a.13 נטליה ר' אלעזר ונשקיה כמלקדמין.
191a.14 אמר ההוא ינוקא: אנא אברך!
191a.15 אמרו: את בריך ולך יאות לברכא!
191a.16 אמר: כמה אתון קדישין! כמה ברכות זמינין לכו מאימא קדישא בגין דלא מנעתון לי לברכא!
191a.17 פתח ואמר: "מונע בר יקבוהו לאם וברכה לראש משביר" (משלי יא, כו). האי קרא כמשמעו. אבל תנינן כל בר נש חייב בברכת המזון. ואי לא ידע - אתתיה או בנוי מברכין ליה. ותבא מארה לההוא גברא דלא ידע לברכא עד דיצטריך לאתתיה ולבנוי דיברכון ליה. ואי הוא ידע - אצטריך לחנכא לבריה ולמיהב ליה כסא לברכא. ומאן דמנע ליה דלא יתחנך - "יקבוהו לאום".
191a.18 "מונע בר" דלא לברכא לקב"ה ולא יתחנך במצות.
191a.19 "יקבוהו לאם" - "יקבֵהו" מבעי ליה או "יקבוהו לאומים"? דהא 'לאם' חד הוא כמה דאת אמר "ולאם מלאם יאמץ" (בראשית כה, כג)?! מאי "יקבוהו לאם"? אלא לאם כתיב - לאימא קדישא "יקבוהו" להאי בר נש דמנע לההוא בר מלברכא לקב"ה.
191a.20 אנא ברא יחידא הוינא לאמי - הבו לי כסא ואברך למלכא קדישא, דיהב בביתא דאמי גוברין דחילא, דמלילנא קמייהו מלין תקיפין וזכינא לון! ובגין כך אנא אברך!
Pointed Text
191a.1 וּבְגִין כַּךְ, לְמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי כְּתִיב בָּרַכוּ יְיָ. וַאֲנָן אֶת יְיָ לְתוֹסֶפֶת אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, וַדַּאי הָא יְדַעְנָא דְּמָאנֵי קְרָבָא דִּילָךְ טָבִין אִינּוּן, (ס"א אי תדכר) אִתְדְּכַר מִנְּהוֹן וְלָא תִּנְשֵׁי לוֹן, וַדָאי גְּבוּרָה דְּבַר נָשׁ דְּאַגָּח קְרָבָא בְּרוּמְחָא וְחַרְבָּא אִיהוּ. אֲבָל מַהוּ גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל דְבָרוֹ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר הָא אֲמָרִית. אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, הָא יְדַעְנָא דְּחֵילָא דִּדְרוֹעָא דִּילָךְ אִתְחֲלָשׁ. הַשְׁתָּא אִיהוּ עִדָנָא, דְּלָא לְאַמְתְּנָא, אֶלָּא לְאַלְקָאָה בְּקִירְטָא, אַבְנָא בָּתַר אַבְנָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שמואל א י״ז:נ׳) בַּקֶּלַע וְאֶבֶן. בִּבְהִילוּ דָּא בָּתַר דָּא. חַדֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר. וְחַדּוּ רִבִּי אַבָּא וְחַבְרַיָּא.
191a.2 פָּתַח הַהוּא יַנּוּקָא וְאָמַר, (שיר השירים א׳:ה׳) שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלַם וְגוֹ'. אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת וְגוֹ'. מִלִּין אִלֵּין הָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל בְּשַׁעֲתָא דְּאִיהִי גּוֹ רְחִימוּ סַגִּי לְגַבֵּי רְחִימָהָא, מִגּוֹ דְּחִיקוּ רְחִימוּ, דְּלָא יַכְלָה לְמִסְבַּל, אַזְעִירַת (ר"ג ע"ב) גַּרְמָהּ בִּזְעִירוּ סַגִי, עַד דְּלָא אִתְחֲזִיאַת (את) מִנָּהּ, אֶלָּא זְעִירוּ דִּנְקוּדָה חֲדָא, (ומאי איהי י'). כְּדֵין אִתְכַּסְיָא מִכָּל חֵילִין וּמַשִׁרְיָין דִּילָהּ. וְאִיהִי אַמְרַת שְׁחוֹרָה אֲנִי, דְּלֵית בְּאָת דָּא חִוָּורָא בְּגַוִּויהּ, כִּשְׁאַר אַתְוָון. וְדָא שְׁחוֹרָה אֲנִי, וְלֵית לִי אֲתָר לְאַעֲלָא לְכוֹן תְּחוֹת גַּדְפָּאי. כְּאָהֳלֵי קֵדָר, תָּנֵינָן, דָּא י', דְּלֵית בָּהּ חִוָּורוּ לְגוֹ. כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה, דָּא ו'.
191a.3 וּבְגִין כָּךְ אַל תִּרְאוּנִי. לָא תֶּחמוּן בִּי כְּלָל, דַּאֲנָא נְקוּדָה זְעֵירָא. מֶה עָבְדִין גֻּבְרִין תַּקִּיפִין, חַיָּילִין דִּילָהּ. שָׁאֲגִין כְּאַרְיָין תַּקִּיפִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהילים ק״ד:כ״א) הַכְּפִירִים שׁוֹאֲגִים לַטָּרֶף. וּמִגּוֹ קָלִין וְשָׁאֲגִין תַּקִּיפִין, דְּקָא מְשָׁאֲגִין כְּאַרְיָין גּוּבְרִין תַּקִּיפִין דְּחֵילָא, שָׁמַע רְחִימָא לְעֵילָּא, וְיָדַע דִּרְחִימָתֵיהּ הִיא בִּרְחִימוּ כְּוָותֵיהּ, מִגּוֹ רְחִימוֹי עַד דְּלָא אִתְחֲזִיאַת מִדִּיוּקְנָא וּשְׁפִירוּ דִּילָהּ כְּלָל.
191a.4 וּכְדֵין, מִגּוֹ קָלִין וְשַׁאֲגִין דְּאִינּוּן גִּבָּרֵי חֵילָא דִּילָהּ, נָפִיק דּוֹדָהּ רְחִימְאָה מִגּוֹ הֵיכָלֵיהּ, בְּכַמָּה מַתְנָן, בְּכַמָּה נְבִזְבְּזָן, בְּרֵיחִין וּבוּסְמִין וְאָתֵי לְגַבָּהּ, וְאַשְׁכַּח לָהּ שְׁחוֹרָה זְעֵירָא, בְּלָא דִּיּוּקְנָא וּשְׁפִירוּ כְּלָל, קָרִיב לְגַבָּהּ, מְחַבֵּק לָהּ, וּמְנַשֵּׁיק לָהּ, עַד דְּאַתְעָרַת זְעֵיר זְעֵיר מִגּוֹ רֵיחִין וּבוּסְמִין. וּבְחֶדְוָה דִּרְחִימָהָא דְּעִמָּהּ, וְאִתְבְנִיאַת, וְאִתְעָבִידַת בְּתִקּוּנָהָא, בְּדִיוּקְנָהָא, בִּשְׁפִּירוּ דִּילָהּ, ה' כְּמִלְּקַדְּמִין.
191a.5 וְדָא גִּבּוֹרֵי כֹחַ, עָשׂוּ לָהּ, וְאַהְדָּרוּ לָהּ לְדִיוּקְנָהָא וּשְׁפִּירוּ דִּילָהּ, דְּתּוּקְפָּא וּגְבוּרְתָּא דִּלְהוֹן גְּרִימוּ דָּא. וְעַל דָּא כְּתִיב, גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ. עוֹשֵׂי דְבָרוֹ וַדַּאי, דִּמְתַקְּנִין לֵיהּ לְהַאי דָּבָר, וּמְהַדְּרִין לֵיהּ לְדִיּוּקְנָא קַדְמָאָה. (ומכאן ולהלאה) כֵּיוָן דְּאִתַּקְנַת וְאִתְעָבִידַת בְּדִיוּקְנָהָא שַׁפִּירָא כְּמִלְּקַדְּמִין, כְּדֵין אִינּוּן, וְכָל שְׁאַר חֵילִין, קַיְימִין לִשְׁמוֹעַ, מַה דְּאִיהִי אַמְרַת, וְאִיהִי קַיְּימָא כְּמַלְכָּא גּוֹ חֵילֵיהּ, וְדָא הוּא עוֹשֵׂי דְבָרוֹ וַדַּאי.
191a.6 כְּגַוְונָא דָּא לְתַתָּא, בְּזִמְנָא דְּחַיָּיבִין בְּדָרָא, אִיהִי אִתְכַּסְיָא וְאַזְעִירַת גַּרְמָהּ, עַד דְּלָא אִתְחֲזִיאַת מִכָּל דִּיּוּקְנָהָא, בַּר נְקוּדָא חֲדָא. וְכַד אָתָאן גִּבּוֹרֵי כֹחַ, וְזַכָּאֵי קְשׁוֹט, כִּבְיָכוֹל, עוֹשִׂים לְהַאי דָּבָר. וְאֲנְהִירַת זְעֵיר זְעֵיר, וְאִתְעָבִידַת בְּדִיוּקְנָהָא בִּשְׁפִּירוּ דִּילָהּ ה' כְּמִלְּקַדְּמִין.
191a.7 אָתוּ חַבְרַיָּיא וּנְשָׁקוּה, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אִלְמָלֵא יְחֶזְקֵאל נְבִיאָה אָמַר דָּא, תַּוָּוהָא הֲוִי בְּעָלְמָא, נַטְלֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, וּנְשָׁקֵיהּ כְּמִלְּקַדְּמִין, אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא אֲנָא אֲבָרֵךְ. אָמְרוּ, אַתְּ בְּרִיךְ, וְלָךְ יָאוּת לְבָרְכָא. אָמַר כַּמָּה אַתּוּן קַדִישִׁין, כַּמָּה בְּרָכוֹת זְמִינִין לְכוּ, מֵאִימָא קַדִישָׁא, בְּגִין דְּלָא מְנַעְתּוּן לִי לְבָרְכָא.
191a.8 פָּתַח וְאָמַר, (משלי י״א:כ״ו) מוֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר. הַאי קְרָא כְּמַשְׁמָעוֹ. אֲבָל תָּנֵינָן, כָּל בַּר נָשׁ חַיָּיב בְּבִרְכַת הַמָּזוֹן. וְאִי לָא יָדַע, אִתְּתֵיהּ, אוֹ בְּנוֹי, מְבָרְכִין לֵיהּ וְתָבֹא מְאֵרָה לְהַהוּא גַּבְרָא, דְּלָא יָדַע לְבָרְכָא, עַד דְּיִצְטְרִיךְ לְאִתְּתֵיהּ וְלִבְנוֹי דְּיִבָרְכוּן לֵיהּ.
191a.9 וְאִי הוּא יָדַע, אִצְטְרִיךְ לְחַנְכָא לִבְרֵיהּ, וּלְמֵהַב לֵיהּ כַּסָּא לְבָרְכָא. וּמַאן דְּמָנַע לֵיהּ, דְּלָא יִתְחַנֵּךְ, יִקְּבוּהוּ לְאוֹם. מוֹנֵעַ בָּר דְּלָא לְבָרְכָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלָא יִתְחַנֵּךְ בְּמִצְוֹת. יִקְּבֻהוּ לְאוֹם, יִקְּבֵהוּ מִבָּעֵי לֵיהּ, אוֹ יִקְּבוּהוּ לְאוּמִּים, דְּהָא לְאֹם חַד הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית כ״ה:כ״ג) וּלְאֹם מִלְאֹם יְאֱמָץ, מַאי יִקְּבוּהוּ לְאֹם. אֶלָּא לְאֵם כְּתִיב, לְאִימָא קַדִישָׁא. יִקְּבוּהוּ לְהַאי בָּר נָשׁ, דְּמָנַע לְהַהוּא בַּר מִלְּבָרְכָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
191a.10 אֲנָא בְּרָא יְחִידָא הֲוִינָא לְאִמִּי, הָבוּ לִי כַּסָּא וַאֲבָרֵךְ לְמַלְכָּא קַדִישָׁא, דְּיָהַב בְּבֵיתָא דְּאִמִּי, גּוּבְרִין דְּחֵילָא, דְּמַלִּילְנָא קַמַּיְיהוּ מִלִּין תַּקִּיפִין, וְזָכֵינָא לוֹן. וּבְגִין כָּךְ אֲנָא אֲבָרֵךְ. וְקוֹדֶם דָּא אִתְיָשֵׁב קְרָא עַל תִּקּוּנֵיהּ, הָא דְּשָּׁרֵינָן בֵּיהּ.