Idra Rabba

Unpointed Text

146a.1 וכתיב "ולא שת לבו גם לזאת" (שמות ז, כג) - דזמינא לחרבא ארעיה.

146a.2 ומהאי "כה" מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד - אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם "כה" - הדא הוא דכתיב "כה תברכו". כלומר אע"ג דהאי "כה" אשתכחת בדינין - תבסמון לה ותברכון לה! דכתיב "כה תברכו את בני ישראל" - תברכו בהאי חסד ל"כה" ותבסמון לה לקבלייהו דישראל, בגין דלא ישתכחון בה דינין. הדא הוא דכתיב "כה תברכו את בני ישראל".

146a.3 "אמור להם" - "אִמרו" לא כתיב אלא "אמור" - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה, דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא. משמע דכתיב "אמור להם" - "אמור" סתם.

146a.4 דבר אחר: "אמור" - כיון דכתיב "כה תברכו" - אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה "אמור להם": זכו - "להם", לא זכו - "אמור" סתם.

146a.5 ר' יצחק פתח: "וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראָה וגו'" (דניאל י, ז).

146a.6 "וראיתי אני דניאל לבדי" - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא. ומאן נינהו? חגי זכריה ומלאכי. אי הכי - אתעביד קדש חול!

146a.7 והא כתיב "לא ראו" - אמאי דחילו?! ובדניאל כתיב "וראיתי אני" ולא דחיל. ואיהו לאו נביא - הא חול קדש!?

146a.8 אלא הכי תאנא כתיב "אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח" (תהלים כז, ג) - "בזאת" - הא דאמרן. "זאת" עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין.

146a.9 ותנא: עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא - כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא.

146a.10 ותאנא: מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי, ובאתר מלכו דלעילא אתקף, ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין.

146a.11 ותאנא: בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד - לית מאן דקאים קמיה!

146a.12 "וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה" - משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב "ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'" (דניאל א, ו). והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי. ומשום דהוה דיליה - הוא סביל, ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי "כה" אתער בדינוי - לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה.

146a.13 ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד - אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי "כה" - ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל, ואתעדי מנהון דינין. הדא הוא דכתיב "כה תברכו את בני ישראל" - ולא לשאר עמין.

146a.14 בגין כך כהן ולא אחרא. כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חסד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב "לאיש חסידך". והוא אתי מסטרא דחסד. וכתיב "וחסידיך יברכוכה" - אל תקרי "יברכוכה" אלא "יברכו כה". "כה תברכו" בשם המפורש. "כה תברכו" בלשון הקדש.

146a.15 תאנא: אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי - כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא, ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן. דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו.

146a.16 ותאנא: בההוא זמנא - לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו, וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין "הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא!"

146a.17 מאן מטרוניתא? דא כנסת ישראל. מאן כנסת ישראל? כנסת ישראל סתם.

146a.18 תאנא: אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם" (ויקרא ט, כב) - "ידו" כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא.

146a.19 אמר רבי אלעזר: רזא הוא משום דכתיב "והוא ימשול בך" (בראשית ג, טז).

146a.20 (הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא)