Volume III

Idra Rabba

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 143b, reference page 33 of 42.

Current daf
143b
Reference units
42

Daf 143b

Unpointed Text

143b.1 תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין.

143b.2 תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו 'גופא קדישא', ולאתכללא בהו בההוא גופא.

143b.3 וכי תימא אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא!? -- לא! דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב "וגויתו כתרשיש" (דניאל י, ו), וכתיב "וגבותם מלאות עינים" (יחזקאל א, יח), "והאיש גבריאל" (דניאל ט, כא) - כלהו בכללא דאדם! בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו.

143b.4 ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין. ונפקו מכללא ד'גופא קדישא' ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי "קין" דנפיק בכללא דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון! בהו כתיב "מחוץ למחנה מושבו" (ויקרא יג, מו).

143b.5 וברוחא דאקרי "הבל" דאתבסם יתיר בכללא ד'גופא קדישא' - נפקין אחרנין דמתבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין. ושמעין מה דשמעין מעילא. ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו.

143b.6 ותאנא בצניעותא דספרא: כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא ד'גופא קדישא'. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד - "קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו" - דכלא הוא חד גופא!

143b.7 תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא - אתקשרו דינא ורחמי, ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא - כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא.

143b.8 ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם - לבתר כד נפיק מהאי עלמא - לא עייל בכללא דאדם דאקרי 'גופא קדישא'. אלא באינון דלא אקרון 'אדם'. ונפיק מכללא דגופא.

143b.9 תניא: "תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף" (שיר א, יא) - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב "נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים" (שיר א, י). "בתורים" - כמו דכתיב "תורי זהב נעשה לך וגו'". "בחרוזים" - כמה דכתיב "עם נקדות הכסף".

143b.10 "צוארך" - בכללא דנוקבא דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא.

143b.11 וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא.

143b.12 (שייך פרשת כי תצא - דף רע"ה:)

143b.13 ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא, משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא, דכתיב "אדם ביקר בל ילין" (תהלים מט, כא). "אדם" דהוא "יקר" מכל יקרא - "בל ילין". מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי - "נמשל כבהמות נדמו"; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא - לא יתחזי ביה קלנא!

143b.14 ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא - עביד פגימותא בגופא דעלמין.

143b.15 (הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

143b.1 תָּאנָא, כָּל אִינּוּן כִּתְרִין דְּלָא אִתְכְּלִלוּ בְּגוּפָא, כֻּלְּהוּ רְחִיקִין וּמְסָאֲבִין, וּמְסַאֲבָן כָּל מַאן דְּיִקְרַב לְגַבֵּיהוֹן, לְמִנְדַּע מִנְּהוֹן מִלִּין.

143b.2 תָּאנָא, מַאי תִּיאוּבְתָא דִּלְהוֹן לְגַבֵּי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. אֶלָּא מִשּׁוּם דְּחָמָן בְּהוּ גּוּפָא קַדִּישָׁא, וּלְאִתְכַּלְלָא בְּהוּ בְּהַהוּא גּוּפָא. וְכִי תֵּימָא, אִי הָכִי, הָא מַלְאָכִין קַדִּישִׁין וְלֵיתְהוֹן בִּכְלָלָא דְּגוּפָא. לָא. דְּחַס וְשָׁלוֹם אִי לֶיהֱווֹן לְבַר מִכְּלָלָא דְּגוּפָא קַדִּישָׁא, לָא הֲווֹ קַדִּישִׁין וְלָא מִתְקַיְימֵי. וּכְתִיב (דניאל י׳:ו׳) וּגְוִיָּיתוֹ כְתַרְשִׁישׁ. וּכְתִיב (יחזקאל א׳:י״ח) וְגַבּוֹתָם מְלֵאוֹת עֵינַיִם. (דניאל ט׳:כ״א) וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל. כֻּלְּהוּ בִּכְלָלָא דְּאָדָם. בַּר מֵהָנֵי דְּלֵיתְהוֹן בִּכְלָלָא דְּגוּפָא, דְּאִינּוּן מִסְאֲבִין, וּמְסַאֲבָן כָּל מַאן דְּיִקְרַב בַּהֲדַיְיהוּ.

143b.3 וְתָאנָא, כֻּלְּהוּ מֵרוּחָא דִּשְׂמָאלָא, דְּלָא אִתְבְּסָם בְּאָדָם מִשְׁתַּכְּחִין, וְנַפְקוּ מִכְּלָלָא דְּגוּפָא קַדִּישָׁא, וְלָא אִתְדָּבָקוּ בֵּיהּ. וּבְגִין כָּךְ כֻּלְּהוּ מִסְאֲבִין וְאַזְלִין וְטָאסִין עָלְמָא, וְעַיְילִין בְּנוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, לְאִתְדַּבְּקָא בְּהַהוּא דִּינָא קַדְמָאָה דְּאִקְרֵי קַיִן, דְּנָפִיק בִּכְלָל דְּגוּפָא דִּלְתַּתָּא. וְשָׁאטִין וְטָאסִין כָּל עָלְמָא, וּפַרְחָן וְלָא מִתְדַּבְּקָאן בִּכְלָלָא דְּגוּפָא, וּבְגִינֵי כַּךְ אִינּוּן לְבַר, מִכָּל מַשִׁרְיָין דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא. מִסְאֲבִין אִינּוּן. בְּהוּ כְּתִיב (ויקרא י״ג:מ״ו) מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ.

143b.4 וּבְרוּחָא דְּאִקְרֵי הֶבֶל, דְּאִתְבָּסָּם יַתִּיר בִּכְלָלָא דְּגוּפָא קַדִּישָׁא. נָפְקִין אַחֲרָנִין דְּמִבַּסְמָן יַתִּיר, וּמִתְדַּבְּקָן בְּגוּפָא, וְלָא מִתְדַּבְּקָן. כֻּלְּהוּ תַּלְיָין (ע"ו ע"ב) בַּאֲוִירָא וְנָפְקִין מֵהַאי כְּלָלָא דְּאִלֵּין מִסְאֲבִין. וְשַׁמְעִין מַה דְּשַׁמְעִין מֵעֵילָּא, וּמִנַּיְיהוּ יַדְעֵי לְתַתָּא דְּקָאַמְרֵי לְהוּ.

143b.5 וְתָאנָא בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, כֵּיוָן דְּאִתְבְּסָמוּ לְעֵילָּא כְּלָלָא דְּאָדָם, גּוּפָא קַדִּישָׁא, דְּכַר וְנוּקְבָּא. אִתְחַבָּרוּ זִמְנָא תְּלִיתָאָה, וְנָפַק אִתְבַּסְּמוּתָא דְּכֹלָּא. וְאִתְבְּסָמוּ עָלְמִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וּמִכָּאן אִשְׁתָּכְלָל עָלְמָא דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, מִסִּטְרָא דְּגוּפָא קַדִּישָׁא. וּמִתְחַבְּרָן עָלְמִין, וּמִתְאַחֲדָן דָּא בְּדָא, וְאִתְעָבִידוּ חַד גּוּפָא. (ובגין דכלהו חד גופא, שכינתא לעילא, שכינתא לתתא, קודשא בריך הוא לעילא, קודשא בריך הוא לתתא') וּמְשַׁלְּפָא רוּחָא, וְעַיְילָא בְּחַד גּוּפָא. וּבְכֻלְּהוּ לָא אִתְחֲזֵי אֶלָּא חַד. (ישעיהו ו׳:ג׳) קָדשׁ קָדשׁ קָדשׁ יְיָ צְבָאוֹת מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. דְּכֹלָּא הוּא חַד גּוּפָא.

143b.6 תָּאנָא, כֵּיוָן דְּאִתְבְּסָמוּ דָּא בְּדָא, (כתיב (שיר השירים א׳:י״א) תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף) אִתְקָשָּׁרוּ דִּינָא וְרַחֲמֵי. (אתבסמא דינא ברחמי) וְאִתְבַּסְּמַת נוּקְבָּא בִּדְכוּרָא. וּבְגִינֵי כַּךְ לָא סַלְּקָא דָּא בְּלֹא דָּא, כְּהַאי תָּמָר, דְּלָא סַלְּקָא דָּא בְּלֹא דָּא. וְעַל הַאי תָּנֵינָן, מַאן דְּאַפִּיק גַּרְמֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא מִכְּלָלָא דְּאָדָם, לְבָתַר כַּד נָפִיק מֵהַאי עָלְמָא, לָא עָיֵיל בִּכְלָלָא דְּאָדָם, דְּאִקְרֵי גּוּפָא קַדִּישָׁא. אֶלָּא בְּאִינּוּן דְּלָא אִקְרוּן אָדָם, וְנָפִיק מִכְּלָלָא דְּגוּפָא.

143b.7 תַּנְיָא, תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ עִם נְקוּדוֹת הַכָּסֶף, דְּאִתְבְּסָמוּ דִּינָא בְּרַחֲמֵי. וְלֵית דִּינָא, דְּלָא הֲווֹ בֵּיהּ רַחֲמֵי. וְעַל הַאי כְּתִיב, (שיר השירים א׳:י׳) נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתּוֹרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים. בַּתּוֹרִים: כְּמוֹ דִּכְתִּיב, תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָךְ וְגוֹ'. בַּחֲרוּזִים: כְּמָה דִּכְתִּיב, עִם נְקוּדוֹת הַכָּסֶף. צַוָּארֵךְ, בִּכְלָלָא דְּנוּקְבָּא, דָּא מַטְרוֹנִיתָא אִשְׁתְּכַח בֵּי מַקְדְּשָׁא דִּלְעֵילָּא, וִיְרוּשָׁלַם דִּלְתַּתָּא (ס"א ומקדשא דכלא) וּמַקְדְּשָׁא. וְכָל דָּא מִדְאִתְבְּסָמַת בִּדְכוּרָא, וְאִתְעָבִיד כְּלָלָא דְּאָדָם, וְדָא הוּא כְּלָלָא דִּמְהֵימְנוּתָא. מַאי מְהֵימְנוּתָא. דִּבְגַוִּיהּ אִשְׁתְּכַח כָּל מְהֵימְנוּתָא.

143b.8 (שייך פרשת כי תצא) וְתָאנָא, מַאן דְּאִקְרֵי אָדָם, וְנִשְׁמְתָא נַפְקַת מִנֵּיהּ, וּמִית. אָסִיר לְמֵיבַת לֵיהּ בְּבֵיתָא, לְמֶעְבַּד לֵיהּ לִינָה עַל אַרְעָא, מִשּׁוּם יְקָרָא דְּהַאי גּוּפָא, דְּלָא יִתְחֲזֵי בֵּיהּ קְלָנָא, דִּכְתִּיב, (תהילים מ״ט:י״ג) אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין, אָדָם דְּהוּא יָקָר מִכָּל יְקָרָא, בַּל יָלִין. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דְּאִי יַעַבְדוּן הָכִי, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ. מַה בְּעִירֵי לָא הֲווֹ בִּכְלָלָא דְּאָדָם, וְלָא אִתְחֲזֵי בְּהוּ רוּחָא קַדִּישָׁא, אוּף הָכָא כִּבְעִירֵי, גּוּפָא בְּלָא רוּחָא, וְהַאי גּוּפָא, דְּהוּא יְקָרָא דְּכֹלָּא, לָא יִתְחֲזֵי בֵּיהּ קְלָנָא.

143b.9 וְתָאנָא בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, כָּל מַאן דְּעָבִיד לִינָה לְהַאי גּוּפָא קַדִּישָׁא, בְּלָא רוּחָא, עָבִיד פְּגִימוּתָא בְּגוּפָא דְּעָלְמִין. דְּהָא בְּגִין דָּא, לָא עָבִיד לִינָה בְּאַתְרָא קַדִּישָׁא, בְּאַרְעָא דְּצֶדֶק יָלִין בָּהּ, (ס"א דכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב (ישעיהו א׳:כ״א) צדק ילין בה) מִשּׁוּם דְּהַאי גּוּפָא יְקָרָא, אִתְקְרֵי דִּיּוּקְנָא דְּמַלְכָּא. וְאִי עָבִיד בֵּיהּ לִינָה, הֲוִי כְּחַד מִן בְּעִירֵא. (הדא הוא דכתיב, (תהילים מ״ט:י״ג) נמשל כבהמות (ע"כ) נדמו)