Volume III

Idra Rabba

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 139a, reference page 24 of 42.

Current daf
139a
Reference units
42

Daf 139a

Unpointed Text

139a.1 דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא. הדא הוא דכתיב "ואתם הדבקים ביהוה" ולא כתיב "הדבקים ליהוה" אלא "ביהוה" ממש.

139a.2 תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון דאורייתא דשמא קדישא.

139a.3 (נוסח אחר מתחיל מקל"ח ע"ב)

139a.4 משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא. דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב "ואתם הדבקים ביהוה" - בה' ממש. עלייכו כתיב "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה" (דברים לג, כט) וכתיב "מי כמוכה באלים יהוה" (שמות טו, יא).

139a.5 השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא!

139a.6 תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בטתשעה תיקונין, ודא איהו דיקנא דזעיר אנפין. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה עשרין ותרין אתוון דשמא קדישא.

139a.7 ואי תימא דיקנא לא אשתכח ולא אמר שלמה אלא "לחייו"!?

139a.8 אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא! ובגין דא הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא.

139a.9 ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין - נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא. מאי תקרובתא דבוסמא? כמה דאת אמר "לחייו כערוגת הבושם" (שיר ה, יג).

139a.10 בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי דכתיב "בחור כארזים" (שיר ה, טו).

139a.11 תקונא קדמאה - מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא.

139a.12 תקונא תניינא - נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא.

139a.13 תקונא תליתאה - מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל, אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן. ותמן שקיעא ההוא ארחא.

139a.14 תקונא רביעאה - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובתא דבוסמא.

139a.15 תקונא חמשאה - פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא סומקא. ומתלהטן במאתן ושבעין 270 עלמין דמתלהטין מתמן.

139a.16 תקונא שתיתאה - נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא, ותליין עד רישא דמעוי. ולא נחית עד טבורא.

139a.17 תקונא שביעאה - דלא תליין שערי על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה.

139a.18 תקונא תמינאה - דנחתין שערי בתחות דיקנא, דמחפיין קדלא דלא אתחזיא. כלהו שערי דקיקין נימין על נימין, מליין מכל סטרוי.

139a.19 תקונא תשיעאה - אתמשכן שערי כלהו בשקולא מעלייא עד אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין.

139a.20 בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין תשעה מבועין דמשח רבות דלעילא. ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא.

139a.21 תשעה תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא. ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי 'גיבר תקיף'. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא.

139a.22 עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין.

139a.23 אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: "קום ברי! סלסל תקונא דדיקנא דמלכא קדישא בתקונוי אלין!"

139a.24 (הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

139a.1 פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (דברים ד׳:ד׳) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ'. מַאן עַמָּא קַדִּישָׁא כְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב בֹּהוּ (דברים ל״ג:כ״ט) אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ, דִּכְתִיב (שמות ט״ו:י״א) מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ. מִשּׁוּם דְּאִתְדַּבְּקוּתָא דִּלְהוֹן הוּא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא בְּעָלְמָא דֵּין. וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי יַתִּיר מֵהָכָא. דְּהָתָם לָא מִתְפָּרְשָׁן מִנֵּיהּ, מֵהַהוּא צְרוֹרָא דִּצְרִירִין בֵּיהּ צַדִּיקַיָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ, וְלָא כְּתִיב הַדְּבֵקִים לַיְיָ, אֶלָּא בַּיְיָ מַמָּשׁ.

139a.2 תָּאנָא, כַּד נָחִית מִן דִּיקְנָא יַקִּירָא עִלָּאָה, דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, סָתִים וְטָמִיר מִכֹּלָּא, מִשְׁחָא דִּרְבוּת קַדִּישָׁא, לְדִיקְנָא דִּזְעֵיר אַפִּין. אִתְתָּקַּן דִּיקְנָא דִּילֵיהּ, בְּתִשְׁעָה תִּקּוּנִין. וּבְשַׁעֲתָא דְּנָהִיר דִּיקְנָא יַקִּירָא דְּעַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין, בְּהַאי דִּיקְנָא דִּזְעֵיר אַפִּין, נַגְדִּין תְּלֵיסַר מַבּוּעִין דְּמִשְׁחָא עִלָּאָה, בְּהַאי דִּיקְנָא. וּמִשְׁתַּכְחִין בֵּיהּ, עֶשְׂרִין וּתְרֵין תִּקּוּנִין. וּמִנֵּיהּ נַגְדִּין, עֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון (ס"א דאורייתא) דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. (מתחיל מסוף קל"ח ע"ב) (נ"א ובעלמא דאתי, משום דאתדבקותא דילהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרורין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב ואתם הדבקים ביי ביי ממש עלייכו כתיב אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביי וכתיב מי כמוך באלים יי השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא, תנא מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תקונין ודא איהו דיקנא דזעיר אנפין וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דזעיר אנפין נגדין י"ג מבועין דמשחא עילאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ"ב תקונין ומניה נגדין כ"ב אתוון דש"ק) וְאִם תֹּאמַר דִּיקְנָא לָא אִשְׁתְּכַח, וְלֹא אָמַר שְׁלֹמֹה אֶלָּא (שיר השירים ה) לְחָיָיו. (ולא קארי דיקנא) אֶלָּא הָכִי תָּאנָא בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, כָּל מַה דְּאַטְמָר וְגָנִיז, וְלָא אִדְכַּר וְלָא אִתְגַּלְיָיא. הַהוּא מִלָּה הֲוִי עִלָּאָה וְיַקִּירָא מִכֹּלָּא, (משום) וּבְגִין דָּא הוּא סָתִים וְגָנִיז. וְדִיקְנָא מִשּׁוּם דְּהוּא שְׁבָחָא וּשְׁלֵימוּתָא, וְיַקִירוּתָא מִכָּל פַּרְצוּפָא, גַּנְזֵיהּ קְרָא, וְלָא אִתְגַּלְיָיא.

139a.3 וְתָאנָא, הַאי דִּיקְנָא דְּאִיהוּ שְׁלֵימוּתָא דְּפַרְצוּפָא וְשַׁפִּירוּתָא דִּזְעֵיר אַפִּין, נָפִיק מֵאוּדְנוֹי, וְנָחִית וְסָלִיק וְחָפֵי, בְּתַקְרוֹבָא דְּבוּסְמָא. מַאי תַּקְרוּבָא דְּבוּסְמָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שיר השירים ה׳:י״ג) לְחָיָיו כַּעֲרוּגַת הַבּוֹשֶׂם (ולא ערוגות). בְּתִשְׁעָה תִּקּוּנִין, אִתְתָּקַּן הַאי דִּיקְנָא דִּזְעֵיר אַנְפִּין. בְּשַׂעֲרֵי (דדיקנא) אוּכָמֵי, מִתַּתְקְנָא בְּתִקּוּנָא שַׁפִּיר. כְּגִבָּר תַּקִּיף שַׁפִּיר לְמֵחֱזֵי. דִּכְתִּיב, (שיר השירים ה׳:ט״ו) בָּחוּר כָּאֲרָזִים.

139a.4 תִּקּוּנָא קַדְמָאָה. מְתַּתְקָּן שַׂעֲרָא מִלְּעֵילָּא, וְנָפִיק הַהוּא נִיצוֹצָא (בראשית ט' ע"א) בּוּצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא, וְנָפִיק מִכְּלָלָא דַּאֲוִירָא דַּכְיָא, וּבָטַשׁ בִּתְחוֹת שַׂעֲרָא דְּרֵישָׁא, מִתְּחוֹת קוֹצִין דְּעַל אוּדְנִין. וְנָחִית מִקַּמֵּי פִּתְחָא דְּאוּדְנִין נִימֵי עַל נִימֵי, עַד רֵישָׁא דְּפוּמָא.

139a.5 תִּקּוּנָא תִּנְיָינָא. נָפִיק שַׂעֲרָא, וְסָלִיק מֵרֵישָׁא דְּפוּמָא, עַד רֵישָׁא אַחֲרָא דְּפִתְחָא דְּפוּמָא. וְנָחִית מִתְּחוֹת פּוּמָא, עַד רֵישָׁא אַחֲרָא, נִימִין עַל נִימִין, בְּתִקּוּנָא שַׁפִּירָא.

139a.6 תִּקּוּנָא תְּלִיתָאָה. מֵאֶמְצָעִיתָא דִּתְחוֹת חוֹטָמָא, מִתְּחוֹת תְּרֵין נוּקְבִין, נָפִיק חַד אָרְחָא, וְשַׂעֲרִין זְעִירִין תַּקִּיפִין, מַלְיָין לְהַהוּא אָרְחָא, וּשְׁאַר שַׂעֲרִין מַלְיָין מֵהַאי גִּיסָא, וּמֵהַאי גִּיסָא, סוֹחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא אָרְחָא. וְאָרְחָא לָא אִתְחֲזֵי לְתַתָּא כְּלַל, אֶלָּא הַהוּא אָרְחָא דִּלְעֵילָּא, דְּנָחִית עַד רֵישָׁא דְּשִׂפְוָותָן, וְתַמָּן שְׁקִיעָא הַהוּא אָרְחָא.

139a.7 תִּקּוּנָא רְבִיעָאָה. נָפִיק שַׂעֲרָא, וְאִתְתָּקַּן, וְסָלִיק וְחָפֵּי בְּעִלְעוֹי דְּתִקְרוֹבָא דְּבוּסְמָא. תִּקּוּנָא חֲמִשָׁאָה. פָּסִיק שַׂעֲרָא, וְאִתְחַזְיָין תְּרֵין תַּפּוּחִין, מִכָּאן וּמִכָּאן, סוּמָקָן כְּהַאי וַרְדָא סוּמָקָא. וּמִתְלַהֲטָן בְּמָאתָן וְשִׁבְעִין עָלְמִין, דְּמִתְלַהֲטִין מִתַּמָּן (ס"א מנהון). תִּקּוּנָא שְׁתִיתָאָה. נָפִק שַׂעֲרָא כְּחַד חוּטָא בְּסַחֲרָנֵיהּ דְּדִיקְנָא, וְתַּלְיָין עַד רֵישָׁא דְּמֵעוֹי, וְלָא נָחִית עַד טַבּוּרָא. תִּקּוּנָא שְׁבִיעָאָה. דְּלָא תַּלְיָין שַׂעְרֵי עַל פּוּמָא, וּפוּמָא אִתְפְּנֵי מִכָּל סִטְרוֹי. וְיַתְבִין שַׂעְרֵי בְּתִקּוּנָא סְחוֹר סְחוֹר לֵיהּ.

139a.8 תִּקּוּנָא תְּמִינָאָה. דְּנַחְתִּין שַׂעְרֵי בִּתְחוֹת דִּיקְנָא, דִּמְחַפְּיָין קְדָלָא, דְּלָא אִתְחַזְיָא. כֻּלְּהוּ שַׂעְרֵי דְּקִיקִין, נִימִין עַל נִימִין. מַלְיָין מִכָּל סִטְרוֹי. תִּקּוּנָא תְּשִׁיעָאָה. (מתערבין שערי עם אינון) דְּמִתְחַבְּרָן (נ"א אתמשכן) שַׂעְרֵי כֻּלְּהוּ בְּשִׁקּוּלָא מְעַלְּיָיא, (ס"א מלייא) עַד (נ"א עם) אִינּוּן שַׂעְרֵי דְּתַלְיָין. כֻּלְּהוּ בְּשִׁקּוּלָא שַׁפִּיר, כְּחַד גִּיבָּר תַּקִּיף, מָארֵי נָצַח קְרָבִין.

139a.9 בְּתִשְׁעָה תִּקּוּנִין אִלֵּין, נַגְדִּין וְנָפְקִין ט' מַבּוּעִין דִּמְשַׁח רְבוּת דִּלְעֵילָּא. וּמֵהַהוּא מְשַׁח רְבוּת, נַגְדִּין לְכָל אִינּוּן דִּלְתַּתָּא. ט' תִּקּוּנִין אִלֵּין אִשְׁתְּכָחוּ בְּדִיקְנָא דָּא. וּבִשְׁלֵימוּת תִּקּוּנָא דְּדִיקְנָא דָּא, אִתְקְרֵי (בר נש לתתא) גִּיבָּר תַּקִּיף. דְּכָל מַאן דְּחָמֵי דִּיקְנָא קַיְּימָא בְּקִיּוּמֵיהּ, תַּלְיָיא בֵּיהּ גְּבוּרָה תַּקִיפָא. עַד כָּאן תִּקּוּנָא דְּדִיקְנָא עִלָּאָה דִּזְעֵיר אַפִּין.

139a.10 אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן לְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, קוּם בְּרִי (קדישא), סַלְסֵל תִּקּוּנָא דְּדִיקְנָא (נ"א דמלכא) קַדִּישָׁא, בְּתִקּוּנוֹי אִלֵּין. קָם רִבִּי אֶלְעָזָר, פָּתַח וְאָמַר, (תהילים קי״ח:ה׳) מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ עָנָנִי בַמֶרְחָב יָהּ וְגוֹ'. עַד מִבְּטוֹחַ בִּנְדִיבִים. תָּנָא, הָכָא ט' תִּקּוּנִין דִּבְדִּיקְנָא דָּא. לְהָנֵי תִּקּוּנִין אִצְטְרִיךְ דָּוִד מַלְכָּא, בְּגִין לְנַצְחָא לִשְׁאַר מַלְכִין, וְלִשְׁאַר עַמִּין.