Idra Rabba

Pointed Text

134b.1 וְדָא הוּא טְמִירוּתָא דְּכֹלָּא, דְּלָא אִתְדְּבַק לָא לְעֵילָּא וְלָא לְתַתָּא. וְהוּא סָתִים בִּסְתִּימָא דִּסְתִּימִין דְּלָא אִתְיְדַע. דָּא הוּא דְּלָא אִתְתָּקַּן, וְלָא הֲוָה בֵּיהּ תִּקּוּנָא. וּבְגִין כַּךְ, רוּחַ דְּנָפִיק לְבַר (ס"א דנפיק מההוא דלבר), וּמִתְלַבְּשִׁין בֵּיהּ נְבִיאֵי מְהֵימְנֵי, אִתְקְרֵי פֶּה יְיָ. אֲבָל בְּהַאי עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין לָא אִתְפְּרַשׁ. וְלֵית מַאן דְּיֵדַע רוּחֵיהּ בַּר אִיהוּ. וּבְגִין כַּךְ שַׂעֲרוֹי שְׁקִילִין סוּחֲרָנֵא דְּפוּמָא, וּפוּמָא אִתְפְּנֵי מִכָּל סִטְרוֹי.

134b.2 וּבְהַאי אִתְרְחִיצוּ אֲבְהֲתָנָא, לְאִתְלַבְּשָׁא בְּהַאי רוּחָא, דְּמִתְפָּשַׁט לְכַמָּה עִיבָרִין, בַּאֲתָר דְּכָל שַׂעְרֵי שְׁקִילִין בְּסוֹחֲרָנוֹי. (הדא הוא דכתיב, (מיכה ז׳:כ׳) אשר נשבעת לאבותינו). וְדָא הוּא תִּקּוּנָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה דִּתְרֵיסָר. דְּמִכָּאן אִשְתֶּלְשָׁלוּ י"ב תְּחוּמִין לְעֵילָּא. י"ב תְּחוּמִין לְתַתָּא. י"ב תְּחוּמִין לי"ב שִׁבְטֵי אֲבָהָתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ.

134b.3 תִּקּוּנָא דִּתְלֵיסָר. תַּלְיָין שַׂעְרֵי דִּתְחוֹת דִּיקְנָא מִכָּאן וּמִכָּאן, בִּיקָרָא יָאָה, וּבִיקָרָא שַׁפִּירָא, וְחַפְּיָין עַד טַבּוּרָא וְלָא אִתְחַזְיָין מֵאַנְפֵּי תַּקְרוּבָא דְּבוּסְמָא, בַּר אִינּוּן תַּפּוּחִין שַׁפִּירָן חִוָּורִין.

134b.4 אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּמַאן דְּאִשְׁתְּכַח בְּהַאי אִדָּרָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה דַּאֲנָן בֵּיהּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. דַּאֲנָן יַתְבִין בִּקְדוּשָׁא עִלָּאָה, אֶשָּׁא עִלָּאָה אַסְחַר לָן (ס"א בין אשא עלאה דאסחר לן) וְהָא כָּל תִּקּוּנִין עִלָּאִין (לדיוקנא) דְּדִיקְנָא קַדִּישָׁא אִתְתָּקָנוּ, וְאִתְעַטְּרוּ וְאַסְחֲרוּ לְדוּכְתַיְיהוּ.

134b.5 וְהַאי תִּקּוּנָא דִּתְלֵיסָר, הוּא תִּקּוּנָא יָאֶה, דְּבֵיהּ אֲחִידָן כֹּלָּא. כֻּלְּהוּ מִתְכַּסְּפִין לְמִזְקַף רֵישָׁא לָקֳבְלֵיהּ. מִנֵּיהּ תַּלְיָין כָּל אִינּוּן דְּבִזְעֵיר אַפִּין אֲחִידָן. מִנֵּיהּ תַּלְיָין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְכָל גִּנְזִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין גְּנִיזִין בֵּיהּ, וּבֵיהּ כְּלִילָן. וְאִיהוּ מַזָּלָא דְּמִתְזַלָא מִנֵּיהּ כֹּלָּא, דָּא הוּא תִּקּוּנָא שְׁלֵימָתָא, דְּאַשְׁלִים לְכָל תִּקּוּנִין, דָּא אַשְׁלִים לְכֹלָּא.

134b.6 תָּאנָא, אִלֵּין תִּקּוּנִין אִקְרוּן יְמֵי קֶדֶם, יוֹמִין קַדְמָאִין דְּקַדְמָאֵי. וְאִינּוּן דְּאִשְׁתְּכָחוּ בִּזְעֵיר אַפִּין, אִקְרוּן (ישעיהו ס״ג:ט׳) יְמֵי עוֹלָם. וְתָאנָא, אִלֵּין יְמֵי קֶדֶם, כֻּלְּהוּ מִתְתָּקְנָן בְּתִקּוּנָא דְּדִיקְנָא דְּעַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין, טְמִירָא דִּטְמִירִין (כליל בהו). וְהַאי דִּתְלֵיסָר כָּלִיל לְהוֹן, כְּמָה דְּאִתְּמַר. וְדָא יוֹמָא לָא אִתְכְּלִיל בַּהֲדַיְיהוּ, אֶלָּא הוּא כָּלִיל כֹּלָּא.

134b.7 וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְּעַר עַתִּיק יוֹמִין בְּתִקוּנִין דִּלְעֵילָּא, הַהוּא אִתְקְרֵי יוֹם אֶחָד, דְּבֵיהּ זַמִּין לְאוֹקִיר דִּיקְנֵיהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (זכריה י״ד:ז׳) יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַיְיָ. הוּא בִּלְחוֹדוֹי יַתִּיר מִכֹּלָּא. הוּא דְּכָלִיל כֹּלָּא, הוּא דְּאִתְקְרֵי בִּשְׁמָא יְדִיעָא.

134b.8 דְּתָנֵינָן, בַּאֲתָר דְּאִית יוֹם אִית לַיְלָה דְּלֵית יוֹם בְּלָא לַיְלָה. וּמִשּׁוּם דְּהַהוּא זִמְנָא, זְמַן יְהֵא דִּיְקָרָא דְּדִיקְנָא, וְהוּא בִּלְחוֹדוֹי יִשְׁתְּכַּח. לָא אִתְקְרֵי לָא יוֹם וְלָא לַיְלָה. דְּלֵית יוֹם אִקְרֵי, אֶלָּא מִסִּטְרָא דִּילָן. וְלֵית לַיְלָה אִקְרֵי, אֶלָּא מִסִּטְרָא דִּילָן. וּמִשּׁוּם דְּהַאי תִּקּוּנָא כָּלִיל כֹּלָּא, לָא אִתְיְדַע וְלָא אִתְחֲזֵי מִנֵּיהּ, וּמִנֵּיהּ נָגִיד מִשְׁחָא דִּרְבוּתָא לִתְלֵיסַר עִיבָר מַבּוּעִין. לְכָל אִינּוּן דִּלְתַּתָּא, דִּנְהִרִין בְּהַהוּא מִשְׁחָא. (אתתקנו)

134b.9 בִּתְלֵיסָר תִּקּוּנִין אִלֵּין אִתְתַּקְנָא דִּיקְנָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, וְאִלֵּין תִּקּוּנִין דִּבְהַאי דִּיקְנָא, מִתְתַּקְּנָן וְנַחְתָּן לְכַמָּה עִיבָר. וְלָא אִתְחָזוּן הֵיךְ מִתְפַּשְּׁטִין וְהֵיךְ נָפְקִין, מִכֹּלָּא אַסְתִּימוּ, וּמִכֹּלָּא אִתְטַמָרוּ. לֵית דְּיָדַע אֲתָר לְהַאי עַתִּיקָא, בִּפְשִׁיטוּתָא דִּלְהוֹן כֻּלְּהוֹן כְּלִילָן, כְּמָה דְּאִתְּמַר, אִתְיְדַע וְלָא אִתְיְדַע. טָמִיר וְלָא טָמִיר. עָלֵיהּ אִתְקְרֵי, (ישעיהו מ״ב:ח׳) אֲנִי יְיָ הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן. וּכְתִיב (תהלים ק) הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא אֲנַחְנוּ. וּכְתִיב (דניאל ז׳:ט׳) וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב. בְּאַתְרֵיהּ יְתִיב וְלֵית יְדִיעַ לֵיהּ. יְתִיב וְלָא שְׁכִיחַ, וּכְתִיב (תהילים קל״ט:י״ד) אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי וְגוֹ'.

134b.10 אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּיא, כַּד אִתְפְּרִיס פְּרִיסָא דָּא, דְּאַתּוּן חָמָאן עֲלָנָא, אֲנָא חֲמֵינָא דְּנַחְתּוּ כֹּל תִּקּוּנִין בְּגַוָּוה, וּנְהִירוּ בְּאֲתָר דָּא. וְחַד פָּרוֹכְתָּא בּוּצִינָא דְּקוּדְשָׁא (ס"א בוסיטא דקדושא) בְּרִיךְ הוּא, פְּרִיסָא בְּאַרְבַּע סַמְכִין, לְאַרְבַּע עִיבָר.