Volume III
Idra Rabba
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 140b, reference page 27 of 42.
- Current daf
- 140b
- Reference units
- 42
Daf 140b
Unpointed Text
140b.1 ובגין כך "אמת" תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה "ואמת".
140b.2 תאנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי, תלין על תלין ולא שעיעין. דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב "רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא" (דניאל ז, ט).
140b.3 והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב "אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה" (איוב כח, כג) - בזעיר אנפין אתמר.
140b.4 אמר רבי שמעון: "בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי!"
140b.5 תקונא תניינא. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר.
140b.6 "קום רבי אבא!"
140b.7 קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא - אתחזי כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב "גדול אדונינו ורב כח" (תהלים קמז, ה). וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה - אקרי בנהירו דיליה "אל רחום וגו'", והאי תקונא תניינא אתתקן. כד נהיר בנהירו דעתיק יומין - אתקרי "רב חסד". וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא "ואמת", דהא נהירו אנפיה.
140b.8 ותאנא: "נושא עון" אתקרי דא תקונא תניינא, כגוונא דעתיקא קדישא, אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא - לא אתקרון הכא "נושא עון ועובר על פשע". ואתקיימו באתר אחרא.
140b.9 ותניא: תלת מאה ושבעין וחמש חסדים 375 כלילן בחסד דעתיק יומין. וכלהו אקרון "חסדי קדמאי" דכתיב "איה חסדיך הראשונים" (תהלים פט, נ). וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי "חסד עולם".
140b.10 ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין "רב חסד", ובזעיר אנפין "חסד" סתם. ובגין כך כתיב הכא "ורב חסד" (שמות לד, ו) וכתיב "נוצר חסד לאלפים" (שמות לד, ז) סתם. ואוקימנא האי "רב חסד - מטה כלפי חסד"; לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתאנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא "עובר על פשע", דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר.
140b.11 ועל דא כתיב "שפתותיו שושנים" - סומקין כורדא, "נוטפות מור עובר" - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא - תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא.
140b.12 תקונא רביעאה - נפיק שערא ואתתקן, וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא. הוד והדר עלאה הוא.
140b.13 ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא בעלעוי, ואתקרי "הוד זקן". ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב "הוד והדר לבשת" (תהלים קד, א) - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם, יתיר מכל דיוקנין.
140b.14 (הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
140b.1 וּבְגִין כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה זִמְנָא אַחֲרָא, (במדבר י״ד:י״ח) יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד. וְאִלּוּ אֱמֶת לָא קָאָמַר. מִשּׁוּם דְּרָזָא דְּמִלָּה, אִינּוּן תִּשְׁעָה מְכִילָן דְּנַהֲרִין מֵעַתִּיק יוֹמִין לִזְעֵיר אַפִּין. וְכַד אָמַר מֹשֶׁה זִמְנָא תִּנְיָינָא, תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין אָמַר. וְאִינְהוּ תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא דְּמִשְׁתַּכְּחֵי בִּזְעֵיר אַפִּין, וְנַחְתִּין מֵעַתִּיק יוֹמִין וְנַהֲרִין בֵּיהּ. וּבְגִין כָּךְ אֱמֶת תַּלְיָיא בְּעַתִּיקָא, וְהַשְּׁתָּא לָא אָמַר מֹשֶׁה וְאֱמֶת.
140b.2 תָּנָא, שַׂעְרֵי דְּרֵישָׁא דִּזְעֵיר אַפִּין, כֻּלְּהוּ קְשִׁישֵׁי, תִּלִּין עַל תִּלִּין. וְלָא שְׁעִיעִין. דְּהָא חֲמֵינָא דִּתְלַת מוֹחֵי בִּתְלַת חֲלָלֵי מִשְׁתַּכְּחִין בֵּיהּ, וּנְהִרִין מִמּוֹחָא סְתִימָאָה. וּמִשּׁוּם דְּמוֹחָא דְּעַתִּיק יוֹמִין, שָׁקִיט וְשָׁכִיךְ כַּחֲמָר טַב עַל דּוּרְדְּיֵיהּ, שַׂעֲרוֹי כֻּלְּהוּ שְׁעִיעִין, וּמְשִׁיחִין בְּמִשְׁחָא טַב. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, (דניאל ז׳:ט׳) רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא.
140b.3 וְהַאי דִּזְעֵיר אַפִּין, קְשִׁישִׁין וְלָא קְשִׁישִׁין. דְּהָא כֻּלְּהוּ תַּלְיָין וְלָא מִתְקַמְטֵי, וּבְגִין כָּךְ חָכְמְתָא נָגִיד וְנָפִיק. אֲבָל לָא חָכְמְתָא דְּחָכְמְתָא, דְּאִיהִי שְׁכִיכָא וּשְׁקִיטָא. דְּהָא תָּנֵינָא דְּלֵית דְּיָדַע מוֹחֵיהּ דְּעַתִּיק יוֹמִין, בַּר אִיהוּ. וְהַאי דִּכְתִּיב, (איוב כ״ח:כ״ג) אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּהּ וְהוּא יָדַע אֶת מְקוֹמָהּ, (קכ"ט ע"ב) בִּזְעֵיר אַפִּין אִתְּמַר. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, בְּרִיךְ בְּרִי לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
140b.4 תִּקּוּנָא תִּנְיָינָא. נָפִיק שַׂעֲרָא, וְסָלִיק מֵרֵישָׁא דְּפוּמָא, עַד רֵישָׁא אַחֲרָא דְּפִתְחָא דְּפוּמָא, וְנָחִית מִתְּחוֹת פּוּמָא, עַד רֵישָׁא אַחֲרָא, נִימִין עַל נִימִין, בְּתִקּוּנָא שַׁפִּיר.
140b.5 קוּם רִבִּי אַבָּא. קָם רִבִּי אַבָּא, פָּתַח וְאָמַר, כַּד תִּקּוּנָא דְּדִיקְנָא דָּא מִתְתָּקַּן בְּתִקּוּנָא דְּמַלְכָּא, (ס"א בתיקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כְּגִבָּר תַּקִּיף שַׁפִּיר לְמֵחזֵי, רַב וְשָׁלִיט, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים קמ״ז:ה׳) גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ. וְכַד אִתְבְּסָם בְּתִקּוּנָא דִּיקְנָא יַקִּירָא קַדִּישָׁא, וְיִשְׁגַּח בֵּיהּ, אִקְרֵי בִּנְהִירוּ דִּילֵיהּ, אֵל רַחוּם וְגוֹ'. וְהַאי תִּקּוּנָא תִּנְיָינָא אִתְתָּקַּן, כַּד נָהִיר בִּנְהִירוּ דְּעַתִּיק יוֹמִין, אִקְרֵי רַב חֶסֶד. וְכַד מִסְתַּכְּלֵי דָּא בְּדָא, אִתְקְרֵי בְּתִקּוּנָא אַחֲרָא וְאֱמֶת. דְּהָא נְהִירוּ אַנְפֵּיה. (ס"א דא נהירו דאנפין)
140b.6 וְתָאנָא, נוֹשֵׂא עָוֹן אִתְקְרֵי דָּא תִּקּוּנָא תִּנְיָינָא, כְּגַוְונָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא. אֲבָל מִשּׁוּם הַהוּא אוֹרְחָא דְּנָפִיק, בְּתִקּוּנָא תְּלִיתָאָה תְּחוֹת תְּרֵין נוּקְבִין דְּחוֹטָמָא, וְשַׂעֲרִין תַּקִּיפִין זְעִירִין מַלְיָין לְהַהוּא אוֹרְחָא. לָא אִתְקְרוּן הָכָא נוֹשֵׂא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע, וְאִתְקְיָימוּ בְּאֲתָר אַחֲרָא.
140b.7 וְתַנְיָא, תְּלַת מְאָה וְשִׁבְעִין וְחָמֵשׁ חֲסָדִים, כְּלִילָן בְּחֶסֶד דְּעַתִּיק יוֹמִין, וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן חַסְדֵּי קַדְמָאֵי. דִּכְתִּיב, (תהילים פ״ט:נ׳) אַיֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים. וְכֻלְּהוּ כְּלִילָן בְּחֶסֶד דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, סְתִימָא דְּכֹלָּא. וְחֶסֶד דִּזְעֵיר אַפִּין אִקְרֵי חֶסֶד עוֹלָם.
140b.8 וּבְסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא, (שמות קע"ז ע"ב) קְרֵי בֵּיהּ לְחֶסֶד קַדְמָאָה דְּעַתִּיק יוֹמִין רַב חֶסֶד. וּבִזְעֵיר אַפִּין, חֶסֶד סְתָם. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב הָכָא, (שמות לד) וְרַב חֶסֶד. וּכְתִיב, (שמות ל״ד:ו׳-ז׳) נוֹצֵר חֶסֶד לַאֲלָפִים סְתָם. וְאוֹקִימְנָא, הַאי רַב חֶסֶד, מַטֵּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, לְנַהֲרָא לֵיהּ, וּלְאֲדְלָקָא בּוֹצִינֵי.
140b.9 דְּתָנָא הַאי אוֹרְחָא דְּנָחִית תְּחוֹת תְּרֵין נוּקְבִין דְּחוֹטָמָא, וְשַׂעְרִין זְעִירִין מַלְיָין לְהַהוּא אָרְחָא, לָא אִקְרֵי הַהוּא אָרְחָא עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע, דְּלֵית אֲתָר לְאַעְבְּרָא לֵיהּ בִּתְרֵי גְּוָונֵי. חַד מִשּׁוּם שַׂעְרֵי דְּאִשְׁתְּכַח בְּהַהוּא אָרְחָא, הוּא אֲתָר קַשְׁיָא לְאַעְבְּרָא. וְחַד, מִשּׁוּם דְּנָחִית אַעְבְּרָא דְּהַהוּא אוֹרְחָא עַד רֵישָׁא דְּפוּמָא, וְלָא יַתִּיר.
140b.10 וְעַל דָּא כְּתִיב, (שיר השירים ה׳:י״ג) שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים, סוּמָקִין כְּוַרְדָא, נוֹטְפוֹת מוֹר עוֹבֵר, סוּמָקָא תַּקִּיף, וְהַאי אוֹרְחָא דְּהָכָא, בִּתְרֵי גְּוָונֵי לֹא (ס"א בתרי גווני אגזים ולא) אִתְבְּסָם. מִכָּאן מַאן דְּבָעֵי לְאַגְזְמָא, תְּרֵי זִמְנֵי בָּטַשׁ בִּידֵיהּ בְּהַאי אוֹרְחָא.
140b.11 תִּקּוּנָא רְבִיעָאָה נָפִיק שַׂעֲרָא, וְאִתְתָּקַּן, וְסָלִיק וְחָפֵּי בְּעִלְעוֹי, בְּתִקְרוּבְתָּא דְּבוּסְמָא. הַאי תִּקּוּנָא יָאֶה וְשַׁפִּירָא, לְאִתְחַזְיָא הוֹד וְהָדָר הוּא (ס"א הוד עלאה). וְתַנְיָא, הוֹד עִלָּאָה, נָפִיק וְאִתְעַטָּר וְנָגִיד לְאִתְאַחֲדָא (ס"א ליאה דעלעין) בְּעִלְעוֹי, וְאִתְקְרֵי הוֹד זָקָן. וּמֵהַאי הוֹד וְהָדָר, תַּלְיָין אִלֵּין לְבוּשֵׁי, דְּאִתְלָבַּשׁ בְּהוּ, וְאִינּוּן פּוּרְפִּירָא יַקִּירָא דְּמַלְכָּא. דִּכְתִּיב, (תהילים ק״ד:א׳) הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ, תִּקּוּנִין דְּאִתְלָבַּשׁ בְּהוּ, וְאִתְתָּקַּן בְּהַאי דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם, יַתִּיר מִכָּל דִּיוּקְנִין.
140b.12 וְתָאנָא הַאי הוֹד, כַּד אִתְנְהַר בִּנְהִירוּ דְּדִיקְנָא עִלָּאָה, (נ"א דא) וְאִתְפָּשַּׁט בִּשְׁאַר תִּקּוּנִין נְהִירִין. הַאי הוּא נוֹשֵׂא עָוֹן מֵהַאי גִּיסָא, וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע מֵהַאי גִּיסָא. וּבְגִין כָּךְ, (שיר השירים ה) לְחָיָיו כְּתִיב. וּבִצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא אִקְרֵי, הוֹד וְהָדָר וְתִפְאֶרֶת. דְּהָא תִּפְאֶרֶת הוּא עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י״ט:י״א) וְתִפְאַרְתּוֹ עֲבוֹר עַל פֶּשַׁע. אֲבָל הַאי תִּפְאֶרֶת לָא אוֹקִימְנָא, אֶלָּא בְּתִקּוּנָא תְּשִׁיעָאָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר וְתִפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם. וְתַמָּן אִקְרֵי תִּפְאֶרֶת. וְכַד אִתְתְּקַל (ס"א אסתכל), בְּמַתְקְלָא חַד סַלְּקִין. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, יֵאוֹת אַנְתְּ רִבִּי אַבָּא, לְאִתְבָּרְכָא מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, דְּכָל בִּרְכָאן נָפְקִין מִנֵּיהּ.