Volume III
Idra Rabba
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 138a, reference page 22 of 42.
- Current daf
- 138a
- Reference units
- 42
Daf 138a
Unpointed Text
138a.1 תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי "ארך אפים" מכלא.
138a.2 והיינו רזא דתנינן "יהוה ׀ יהוה" (שמות לד, ו) - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון "אברהם אברהם" (בראשית כב, יא), "יעקב יעקב" (בראשית מו, ב), "שמואל שמואל" (ש"א ג, י) - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ"משה משה" (שמות ג, ד) דלא פסיק טעמא בגווייהו.
138a.3 מאי טעמא?
138a.4 "אברהם ׀ אברהם" - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא.
138a.5 "יעקב ׀ יעקב" - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו.
138a.6 "שמואל ׀ שמואל" - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה.
138a.7 אבל "משה משה" - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב "ותרא אותו כי טוב הוא" (שמות ב, ב).
138a.8 אוף הכא "יהוה ׀ יהוה" פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן "כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!".
138a.9 וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר "ותהלתי אחטם לך" (ישעיה מח, ט).
138a.10 ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי "אש יהוה" - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין.
138a.11 והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב "וירח יהוה את ריח הניחח" - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא.
138a.12 והאי דכתיב "ויחר אף יהוה" (במדבר יב, ט), "וחרה אף יהוה" (דברים יא, יז), "וחרה אפי" (שמות כב, כג), "פן יחרה אף יהוה" (דברים ו, טו) - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא.
138a.13 תאנא: כתיב "הטה אלהי אזנך ושמע" - האי אודנא דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה.
138a.14 ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא? בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש.
138a.15 ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו "כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר" (קהלת י, כ).
138a.16 בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב "כי שומע אל אביונים יהוה" (תהלים סט, לד). ביש דכתיב "וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה" (במדבר יא, א).
138a.17 והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא.
138a.18 ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר.
138a.19 תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא, ואתזער חוטמא ואתחמם, ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין, ומתערין כל גבוראן ועביד נוקמין.
138a.20 (הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
138a.1 תָּאנָא, הַאי חוֹטָמָא זְעֵיר. וְכַד שָׁארֵי תְּנָנָא לְאַפָּקָא, נָפִיק בִּבְהִילוּ, וְאִתְעָבֵד דִּינָא. וּמַאן מְעַכֵּב לְהַאי חוֹטָמָא דְּלָא יָפִיק תְּנָנָא, חוֹטָמָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, דְּהוּא אִקְרֵי אֶרֶךְ אַפַּיִם מִכֹּלָּא.
138a.2 וְהַיְינוּ רָזָא דְּתָנֵינָן, (שמות לד) יְיָ יְיָ פָּסִיק טַעֲמָא בְּגַוַויְיהוּ. בְּכֻלְּהוּ אֲתָר דִּשְׁמָא אַדְכַּר תְּרֵי זִמְנֵי, פָּסִיק טַעֲמָא בְּגַוַויְיהוּ, כְּגוֹן (בראשית כ״ב:י״א) אַבְרָהָם אַבְרָהָם. (בראשית מ״ו:ב׳) יַעֲקֹב יַעֲקֹב. (שמואל א ג׳:י׳) שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל. כֻּלְּהוּ פָּסִיק טַעֲמָא בְּגַוַויְיהוּ. חוּץ מִמֹּשֶׁה מֹשֶׁה, דְּלָא פָּסִיק טַעֲמָא בְּגַוַויְיהוּ. מַאי טַעְמָא. אַבְרָהָם אַבְרָהָם, בַּתְרָאָה שְׁלִים, קַדְמָאָה לָא שְׁלִים, דְּהַשְׁתָּא שְׁלִים בְּעֶשֶׂר נִסְיוֹנֵי, וּבְגִין כַּךְ פָּסִיק טַעֲמָא בְּגַוַויְיהוּ, דְּהַשְׁתָּא לָא הֲוָה אִיהוּ כִּדְקַדְמֵיתָא.
138a.3 יַעֲקֹב יַעֲקֹב, בַּתְרָאָה שְׁלִים, קַדְמָאָה לָא שְׁלִים, דְּהַשְׁתָּא אִתְבָּשָּׂר בְּיוֹסֵף, וְשָׁרַאת עָלֵיהּ שְׁכִינְתָּא. וְעוֹד, דְּהַשְׁתָּא אִשְׁתְּלִים בְּאַרְעָא, אִילָנָא קַדִּישָׁא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, בִּתְרֵיסַר תְּחוּמִין, בְּשִׁבְעִין עַנְפִין, מַה דְּלָא הֲוָה בְּקַדְמִיתָא. וּבְגִינֵי כַּךְ, בַּתְרָאָה שְׁלִים, קַדְמָאָה לָא שְׁלִים, וּפָסִיק טַעֲמָא בְּגַוַויְיהוּ. שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל, טַעֲמָא פָּסִיק בְּגַוִיהּ. מַאי טַעְמָא. בַּתְרָאָה שְׁלִים, קַדְמָאָה לָא שְׁלִים, דְּהַשְׁתָּא הוּא נְבִיאָה, וְקוֹדֶם לָכֵן לָא הֲוָה נְבִיאָה. אֲבָל מֹשֶׁה מֹשֶׁה, לָא אַפְסִיק טַעֲמָא בְּגַוַויְיהוּ, דְּמִיּוֹמָא דְּאִתְיְלִיד, שְׁלִים הֲוָה. דִּכְתִּיב, (שמות ב׳:ב׳) וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא.
138a.4 אוּף הָכָא יְיָ יְיָ, פָּסִיק טַעֲמָא בְּגַוַּויְיהוּ, קַדְמָאָה שְׁלִים, בַּתְרָאָה שְׁלִים בְּכֻלְּהוּ. וּמֹשֶׁה, בַּאֲתָר דִּינָא אָמַר, לְנַחְתָּא לוֹן מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, רַחֲמִין לִזְעֵיר אַנְפִּין. דְּהָכִי תָּנֵינָן, כַּמָה חֵילָא דְּמֹשֶׁה, דְּאָחִית מְכִילָן דְּרַחֲמֵי לְתַתָּא. וְכַד אִתְגְּלֵי עַתִּיקָא בִּזְעֵיר אַפִּין, כֹּלָּא בְּרַחֲמֵי אִתְחָזוּן. וְחוֹטָמָא אִשְׁתְּכִיךְ, וָאֶשָּׁא וּתְנָנָא לָא נָפִיק, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיהו מ״ח:ט׳) וּתְהִלָּתִי אֶחטָם לָךְ.
138a.5 וְתָאנָא, בִּתְרֵין נוּקְבִין דְּחוֹטָמָא, בְּחַד נוּקְבָּא נָפִיק תְּנָנָא, לָהִיט, וּמִשְׁתַּקְּעָא בְּנוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא. וּמֵחָד נוּקְבָּא, נָפִיק אֶשָּׁא דְּאוֹקִיד בְּשַׁלְהוֹבוֹי, וּמִתְלַהֲטָא (בארבע אלף) בְּאֶלֶף וְאַרְבַּע מְאָה עָלְמִין דְּבִסְטַר שְׂמָאלָא. וּמַאן דְּגָרִים לְקָרְבָא בְּהַאי, אִקְרֵי אֵשׁ יְיָ. אֶשָּׁא דְּאַכְלָא וְאוֹקִיד כָּל שְׁאַר אֶשִּׁין. וְהַאי אֶשָּׁא לָא אִתְבְּסָם, אֶלָּא בְּאֶשָּׁא דְּמַדְבְּחָא. וְהַאי תְּנָנָא דְּנָפִיק מִנּוּקְבָא אַחֲרָא, לָא אִתְבְּסָם אֶלָּא בִּתְנָנָא דְּקָרְבְּנָא. (דמדבחא).
138a.6 וְכֹלָּא תַּלְיָיא בְּחוֹטָמָא, בְּגִין כַּךְ כְּתִיב, (בראשית ח׳:כ״א) וַיָּרַח יְיָ אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ. דְּכֹלָּא בְּחוֹטָמָא תַּלְיָין, לְאָרְחָא הַאי חוֹטָמָא, בִּתְנָנָא, וְאֶשָּׁא סוּמָקָא. וּבְגִין כַּךְ אִתְקַבָּל בְּרַעֲוָא. וְהַאי (הוא) דִּכְתִּיב, (במדבר י״ב:ט׳) וַיִּחַר אַף יְיָ. (דברים י״א:י״ז) וְחָרָה אַף יְיָ. (שמות כ״ב:כ״ג) וְחָרָה אַפִּי. (דברים ו׳:ט״ו) פֶּן יֶחרֶה אַף יְיָ. כֹּלָּא בִּזְעֵיר אַפִּין אִתְּמַר, וְלָא בְּעַתִּיקָא. תָּאנָא, כְּתִיב (דניאל ט׳:י״ח) הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשֲׁמַע הַאי (ס"א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס"א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא) אִיהוּ אוּדְנָא דְּאִתְעָבִיד תְּחוֹת שַׂעְרֵי. וְשַׁעְרֵי תַּלְיָין עָלֵיהּ. (ואודנא הוא למשמע) וְאוּדְנָא אִתְעָבִיד בְּרִשׁוּמֵי רְשִׁימִין לְגָאוּ. כְּמָה דְּעֲבִיד (ס"א דכארי) דַּרְגָּא בְּעַקִימָא, (להאי ולהאי) מַאי טַעְמָא בְּעַקִימָא. (ס"א בגין דיתעכב קלא לאעלא למוחא ויבחין במוחא ולא בבהילו) בְּגִין לְמִשְׁמַע טַב וּבִישׁ וְתָאנָא, מֵהַאי עֲקִימָא דִּבְגוֹ אוּדְנִין, תַּלְיָין כָּל אִינּוּן מָארֵי דְּגַדְפִין, דִּכְתִּיב בְּהוּ, (קהלת י׳:כ׳) כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר.
138a.7 בְּגוֹ אוּדְנָא, נָטִיף מִג' חַלְלֵי דְּמוֹחָא, לְהַאי נוּקְבָּא דְּאוּדְנִין. וּמֵהַהוּא נְטִיפָא, עָיֵיל קָלָא בְּהַהוּא עֲקִימָא, וְאִתְצְרִיף בְּהַהוּא נְטִיפָא, בֵּין טַב וּבֵין בִּישׁ. טָב, דִּכְתִּיב, (תהילים ס״ט:ל״ד) כִּי שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ. בִּישׁ, דִּכְתִּיב, (במדבר י״א:א׳) וַיִּשְׁמַע יְיָ וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ יְיָ.
138a.8 וְהַאי אוּדְנָא סָתִים לְבַר. וַעֲקִימָא עָיֵיל לְגוֹ, לְהַהוּא נוּקְבָּא דִּנְטִיפָא מִן מוֹחָא, בְּגִין לְמִכְנַשׁ קָלָא לְגָאוּ, דְּלָא יִפּוּק לְבַר, וִיהֵא נָטִיר וְסָתִים מִכָּל סִטְרוֹי. בְּגִין כָּךְ הוּא רָזָא. וַוי לְהַהוּא דִּמְגַלֵי רָזִין, דְּמַאן דִּמְגַלֵי רָזִין כְּאִילּוּ אַכְחִישׁ תִּקּוּנָא דִּלְעֵילָּא. דְּאִתְתְּקַן לְמִכְנַשׁ רָזִין, וְלָא יִפְּקוּן לְבַר.
138a.9 תַּנְיָא, בְּשַׁעֲתָא דְּצַוְוחִין יִשְׂרָאֵל בְּעָאקָא, וְשַׂעְרֵי מִתְגַּלְיָין מֵעַל אוּדְנִין, כְּדֵין עָיֵיל קָלָא בְּאוּדְנִין, בְּהַהוּא נוּקְבָּא דְּנָטִיף מִמּוֹחָא, וְכָנַשׁ (ובטש) בְּמוֹחָא. וְנָפִיק בְּנוּקְבֵי דְּחוֹטָמָא. וְאִתְזְעַר חוֹטָמָא, וְאִתְחַמָּם, (ס"א ואתקמט) וְנָפִיק אֶשָּׁא וּתְנָנָא מֵאִינּוּן נוּקְבִין, וּמִתְעָרִין כָּל גְּבוּרָאן, וְעָבִיד נוּקְמִין.