Volume III
Idra Rabba
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 133b, reference page 13 of 42.
- Current daf
- 133b
- Reference units
- 42
Daf 133b
Unpointed Text
133b.1 דא לעילא ודא לתתא! לעילא - "עובר על פשע". לתתא - "לא החזיק לעד אפו". ותנינן "לא החזיק" - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא.
133b.2 תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב "מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך" (תהלים צב, ו).
133b.3 אמר ר' שמעון: "יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין".
133b.4 תקונא שתיתאה - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא.
133b.5 "קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!"
133b.6 קם ר' ייסא פתח ואמר: "וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ" (ישעיה נד, י) וכתיב "וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ" (ישעיהו נד, ח). הני קראי קשיין אהדדי!?
133b.7 ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'.
133b.8 חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי "פאת הזקן". ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה "לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו" (ויקרא כא, ה). מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי.
133b.9 ותאנא בצניעותא דספרא: בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא!
133b.10 והאי דכתיב "וחסדי מאתך לא ימוש" - חסד דעתיק יומין!
133b.11 "ובחסד עולם" - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב "אמרתי עולם חסד יבנה" (תהלים פט, ג).
133b.12 והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב "כי חפץ חסד הוא" - דא הוא תקונא שתיתאה דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי!
133b.13 תקונא שביעאה - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי.
133b.14 פתח ר' שמעון ואמר: "כתפוח בעצי היער וגו'" (שיר ב, ג) - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב"ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים "באור פני מלך חיים" (משלי טז, טו).
133b.15 ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין.
133b.16 כתיב "יאר יהוה פניו אליך" (במדבר ו, כ), וכתיב "באור פני מלך חיים".
133b.17 "באור פני מלך" - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא.
133b.18 "יאר יהוה פניו אליך" - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא.
133b.19 ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה!
133b.20 תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא!
133b.21 תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב "יאר יהוה פניו אליך" (במדבר ו, כ), "יאר פניו אתנו סלה" (תהלים סז, ב) - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא.
133b.22 תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין לתלת מאה ושבעין 370 עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב "ישוב ירחמנו". "ישוב" - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין.
133b.23 הכא הוא "ישוב ירחמנו" ובהאי דלתתא הוא "ואמת".
133b.24 דא הוא תקונא שביעאה דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.
133b.25 (הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
133b.1 דְּתַנְיָא, אָרְחָא, עִלָּאָה דְּדִיקְנָא קַדִּישָׁא, (עלאה עתיקא דעתיקי) דְּאִיהוּ נָחִית (בדיקניה) תְּחוֹת נוּקְבֵי דְּחוֹטָמָא דְּעַתִּיקֵי. וְהַאי אָרְחָא דִּלְתַתָּא. שְׁקִילָן אִינּוּן בְּכֹלָּא. דָּא לְעֵילָּא, וְדָא לְתַתָּא. לְעֵילָּא, עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע. לְתַתָּא, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ. וְתָנֵינָן, לֹא הֶחזִיק: דְּלָא אִית אֲתָר לְמֵיתַב. כְּמָה דִּלְעֵילָּא יָהִיב אַתְרָא לְאַעְבְּרָא. כַּךְ לְתַתָּא, יָהִיב אֲתָר לְאַעְבְּרָא.
133b.2 תָּנָא, בְּכָל אֲתָר דִּבְהַאי עַתִּיקָא טְמִירָא דְּכֹלָּא אָרְחָא אִתְגַּלְיָיא, טַב לְכֻלְּהוּ דִּלְתַתָּא, דְּהָא אִתְחֲזֵי עֵיטָא לְמֶעְבַּד טַב לְכֹלָּא. מַאן דְּסָתִים וְלָא אִתְגַּלְיָיא, לֵית עֵיטָא, וְלֵית מַאן דְּיֵדַע לֵיהּ, אֶלָּא הוּא בִּלְחוֹדוֹי. כְּמָה דְּעֵדֶן עִלָּאָה, לֵית דְּיֵדַע לֵיהּ אֶלָּא הוּא עַתִּיקָא דְּעַתִּיקֵי. וְעַל הַאי כְּתִיב, (תהילים צ״ב:ו׳) מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן יִתְתַּקְּנוּן עוֹבָדָךְ לְעָלְמָא דְּאָתֵי. מֵעִם עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין.
133b.3 תִּקּוּנָא שְׁתִיתָאָה. מִתְתָּקֵן שַׂעֲרָא וְסָלִיק מִלְּרַע לְעֵילָּא, וְחָפֵי תַּקְרוּבְתָּא דְּבוּסְמָא טָבָא עַד רֵישָׁא דְּפוּמָא דִּלְעֵילָּא. וְנָחִית שַׂעֲרָא (דרישא) לְרֵישָׁא דְּפִתְחָא דְּאָרְחָא תַּתָּאָה דְּפוּמָא.
133b.4 קוּם רִבִּי יֵיסָא וְאַתְקִין תִּקּוּנָא דָּא. קָם רִבִּי יֵיסָא, פָּתַח וְאָמַר, (ישעיהו נ״ד:י׳) וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּש, וּכְתִיב (ישעיהו נ״ד:ח׳) וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ, הָנֵי קְרָאֵי קַשְׁיָין אֲהַדְדֵי.
133b.5 וְלָא אַקְשׁוּ, דְּתָנֵינָן, אִית חֶסֶד וְאִית חֶסֶד. אִית חֶסֶד דִּלְגוֹ, וְאִית חֶסֶד דִּלְבַר. חֶסֶד דִּלְגוֹ, הָא דְּאַמָרָן דְּעַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין, וְהוּא סָתִים בְּסִטְרָא דָּא דְּדִיקְנָא, דְּאִקְרֵי פְּאַת הַזָּקָן. וְלָא בָּעֵי בַּר נָשׁ לְחַבְּלָא הַאי סִטְרָא, מִשּׁוּם הַאי חֶסֶד דִּלְגוֹ דְּעַתִּיק יוֹמִין. וּבְגִין כָּךְ, בְּכֹהֵן דִּלְתַּתָּא כְּתִיב בֵּיהּ, (ויקרא כ״א:ה׳) לֹא יִקְרְחֻה קָרְחָה בְּרֹאשָׁם וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵחוּ. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּלָא לְחַבְּלָא אוֹרְחוֹי דְּחֶסֶד דְּעַתִּיקָא, דְּכֹהֵן מִסִּטְרָא דָּא קָא אָתֵי.
133b.6 וְתָאנָא בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, בְּכֹלָּא אִצְטְרִיךְ חֶסֶד לְאִתְרַבְּאָה וּלְמִבְנֵי, וְלָא לְקַטְעָא לֵיהּ, וְלָא אִשְׁתְּצֵי מֵעָלְמָא. וְהַאי דִּכְתִּיב וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּש, חֶסֶד דְּעַתִּיק יוֹמִין. וּבְחֶסֶד עוֹלָם, חֶסֶד דְּאִקְרֵי חֶסֶד עוֹלָם, וְהַאי הוּא אַחֲרָא דִּזְעֵיר אַנְפִּין, דִּכְתִּיב, (תהילים פ״ט:ג׳) אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה.
133b.7 וְהַאי חֶסֶד דְּעַתִּיק דְּעַתִּיקִין, הוּא חֶסֶד דִּקְשׁוֹט. וְחֶסֶד דִּקְשׁוֹט לָאו בְּחַיֵּי גּוּפָא אִתְּמַר, אֶלָּא בְּחַיֵּי דְּנִשְׁמְתָא. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, (מיכה ז׳:י״ח) כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא. דָּא הוּא תִּקּוּנָא שְׁתִיתָאָה דְּדִיקְנָא יַקִּירָא, דְּעַתִּיק דְּעַתִּיקֵי.
133b.8 תִּקּוּנָא שְׁבִיעָאָה. פָּסִיק שַׂעֲרָא, וְאִתְחָזְן ב' תַּפּוּחִין בְּתִקְרוּבְתָּא דְּבוּסְמָא, שַׁפִּירָן וְיָאָן לְמֵחזֵי.
133b.9 פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (שיר השירים ב׳:ג׳) כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר וְגוֹ'. מַה תַּפּוּחַ זֶה כָּלִיל בִּתְלַת גְּוָונֵי, כַּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, תְּרֵין תַּפּוּחִין כָּלִיל שִׁיתָּא גְּוָונֵי, וּתְרֵין תַּפּוּחִין אִלֵּין, דְּאִינּוּן תִּקּוּנָא ז', אִינּוּן כְּלָלָא דְּכָל שִׁיתָא תִּקּוּנִין דַּאֲמֵינָא. וּבְגִינֵיהוֹן אִתְקָיָּים (משלי ט״ז:ט״ו) בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים.
133b.10 וְתָאנָא, מֵהָנֵי תַּפּוּחִין נָפְקִין חַיִּין לְעָלְמָא, וּמְחַזְיָין חֵידוּ לִזְעֵיר אַפִּין. כְּתִיב (במדבר ו׳:כ״ה) יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ. וּכְתִיב (משלי ט״ז:ט״ו) בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים. בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ אִלֵּין אִינּוּן תְּרֵין תַּפּוּחִין דְּתִקְרוֹבְתָּא דְּבוּסְמָא דַּאֲמֵינָא. יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ, פָּנִים דִּלְבַר, דְּכַד נְהִרִין מִתְבָּרֵךְ עָלְמָא.
133b.11 וְתָאנָא, כָּל זְמַן דְּהָנֵי בּוֹצִינֵי דִּלְבַר נְהִירִין, כָּל עָלְמָא מִתְבָּרֵךְ, וְלָא אִשְׁתְּכַח רוּגְזָא בְּעָלְמָא. וּמָה אִי הָנֵי דִּלְבַר כַּךְ. תְּרֵין תַּפּוּחִין דִּנְהִרִין תְּדִירָא, דְּחַדָּאן תְּדִירָא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
133b.12 תַּנְיָא, כַּד אִתְגַּלְּיָין תְּרֵין תַּפּוּחִין אִלֵּין, אִתְחֲזֵי זְעֵיר אַפִּין בְּחֶדְוָותָא. וְכָל אִינּוּן בּוּצִינִין דִּלְתַּתָּא, בְּחֶדְוָותָא. וְכָל אִינּוּן דִּלְתַּתָּא, נְהִרִין, וְכָל עָלְמִין חַדָּאן, וּשְׁלֵימִין מִכָּל שְׁלֵימוּתָא. וְכֹלָּא חַדָּאן וּנְהִרִין. וְכָל טִיבוּ לָא פָּסִיק. כֻּלְּהוּ אִתְמַלְּיָין בְּשַׁעֲתָא חֲדָא, כֻּלְּהוּ חַדָּאן בְּשַׁעֲתָא חֲדָא.
133b.13 תָּא חֲזֵי, פָּנִים דִּלְבַר, אִית זְמַן דִּנְהִרִין, וְאִית זְמַן דְּלָא נְהִרִין. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ. (תהילים ס״ז:ב׳) יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה. מִכְלָל דְּלָא הֲוִי תְּדִירָא. אֶלָּא כַּד אִתְגַּלְּיָין תַּפּוּחִין דִּלְעֵילָּא.
133b.14 תָּאנָא, אִלֵּין תַּפּוּחִין דִּסְתִּימִין, נְהִירִין וְחִוָּורִין תְּדִירָא. וּמִנְּהוֹן נְהִירִין לִתְלַת מְאָה וְשִׁבְעִין עִיבָר. וְכָל שִׁיתָא תִּקּוּנִין קַדְמָאִין דִּבְדִּיקְנָא בֵּיהּ כְּלִילָן. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (מיכה ז׳:י״ט) יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ. יָשׁוּב, מִכְלָל דְּזִמְנִין טְמִירִין, וְזִמְנִין אִתְגַּלְּיָין. הָכָא, הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ. וּבְהַאי דִּלְתַתָּא, הוּא וְאֱמֶת. דָּא הוּא תִּקּוּנָא שְׁבִיעָאָה, דְּכָלִיל שִׁיתָא, בִּתְרֵין תַּפּוּחִין דִּבְעַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין.