Volume III

Idra Rabba

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 143a, reference page 32 of 42.

Current daf
143a
Reference units
42

Daf 143a

Unpointed Text

143a.1 כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא ואתחברו אנפין באנפין - מאן ייעול בינייהו?! מאן הוא דיקרב בהדייהו?!

143a.2 (בגין כך סתימא דמלה - עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת.)

143a.3 וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין.

143a.4 ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא דכתיב "והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'" (בראשית ד, א) - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטרא דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת.

143a.5 בתר דא אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא, וכל דינין לא אתערבו קמיה.

143a.6 תא חזי מה כתיב? "ויהי בהיותם בשדה" (בראשית ד, ח) - בשדה דאשתמודע לעילא! בשדה דאקרי "שדה דתפוחים"! ונצח האי דינא לאחוהי משום דהוה קשיא מניה, ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין.

143a.7 ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. "מתרוויהון כחדא" סלקא דעתך?! אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי.

143a.8 זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן כצרורא דאתכלא.

143a.9 זכאין אתון חברייא דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו! מלין דעלאין ותתאין צייתין להו!

143a.10 זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו! ותנדעון למאריכון אנפין באנפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב "וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'". "יהוה" - עתיק יומין, "הוא האלהים". וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא!

143a.11 אמר ר' שמעון: חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא!

143a.12 עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).

143a.13 תאנא: כתיב "וצדיק יסוד עולם" (משלי י, כה) - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב "שוקיו עמודי שש" (שיר ה, טו).

143a.14 ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל.

143a.15 כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני דיוקנין.

143a.16 בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש.

143a.17 כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל. דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי (זכריה יד, ד) "ועמדו רגליו ביום ההוא"? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין למעבד נוקמין. ואקרון "בעלי רגלים". ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין.

143a.18 תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא, מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין דגופא אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלמין ומתברכאן בגיניהון.

143a.19 (הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

143a.1 וּבְשַׁעֲתָא דְּבָעָא לְמֵיעַל שַׁבְּתָא הֲוָה בָּרֵי רוּחִין וְשֵׁדִין וְעִלְעוּלִין, וְעַד לָא סִיֵּים לוֹן, אָתַת מַטְרוֹנִיתָא בְּתִקּוּנָהָא, וְיָתִיבַת קַמֵּיהּ. בְּשַׁעֲתָא דְּיָתִיבַת קָמֵּיהּ, אֲנָח לוֹן לְאִינּוּן בִּרְיָיאן, וְלָא אִשְׁתְּלִימוּ. כֵּיוָן דְּמַטְרוֹנִיתָא יַתְבַת עִם מַלְכָּא, וְאִתְחַבָּרוּ אַפִּין בְּאַפִּין, מַאן יֵיעוּל בֵּינַיְיהוּ, מַאן הוּא דְּיִקְרַב בַּהֲדַיְיהוּ. (בגין כך סתימא דמלה עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת.) וְכַד אִתְחַבְּרוּ, אִתְבְּסָמוּ דָּא בְּדָא. יוֹמָא דְּכֹלָּא אִתְבְּסָם בֵּיהּ. וּבְגִין כָּךְ, אִתְבְּסָמוּ דִּינִין דָּא בְּדָא, וְאִתְתְּקָנוּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין.

143a.2 וְתָאנָא בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, בָּעָא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא לְמֵחֱזֵי, אִי אִתְבְּסָמוּ דִּינִין, וְאִתְדְּבָקוּ תְּרֵין אִלֵּין דָּא בְּדָא, וְנָפַק מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָּא דִּינָא תַּקִּיפָא, (דלא יכיל עלמא למסבל) דִּכְתִּיב, (בראשית ד׳:א׳) וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי וְגוֹ'. וְלָא הֲוָה יָכִיל עָלְמָא לְמִסְבַּל, מִשּׁוּם דְּלָא אִתְבַּסְּמַת, וְחִוְיָא תַּקִּיפָא אַטִּיל בָּה זוּהֲמָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, וּבְגִין כָּךְ לָא הֲוָה יָכִיל לְאִתְבַּסְּמָא. וְכַד נָפִיק דָּא קַיִן מִסְּטַר דְּנוּקְבָּא, נָפַק תַּקִּיף קַשְׁיָא, תַּקִּיף בְּדִינוֹי, קַשְׁיָא בְּדִינוֹי. כֵּיוָן דְּנָפַק אִתְחֲלָשָׁת וְאִתְבַּסְּמַת. בָּתַר דָּא, אַפִּיקַת אַחֲרָא בְּסִימָא יַתִּיר, וְסָלִיק קַדְמָאָה דְּהֲוָה תַּקִּיפָא קַשְׁיָא, וְכָל דִּינִין לָא אִתְעָרְבוּ (ס"א אתערעו) קָמֵיהּ (ס"א וכל דינין (לא) אתערו) עִמֵּיהּ.

143a.3 תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, (בראשית ד׳:ח׳) וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה. בַּשָּׂדֶה: דְּאִשְׁתְּמוֹדַע לְעֵילָּא. בַּשָּׂדֶה דְּאִקְרֵי שָׂדֶה דְּתַפּוּחִים. וְנָצַח הַאי דִּינָא לַאֲחוּה, מִשּׁוּם דְּהֲוָה קַשְׁיָא מִנֵּיהּ, וְאַכְפְּיֵיהּ וְאַטְמְרֵיהּ תְּחוֹתֵיהּ. עַד דְּאִתְּעַר בְּהַאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַעְבְּרֵיהּ מִקַּמֵּיהּ. וְשַׁקְעֵיהּ בְּנוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא. וְכָלִיל לַאֲחוּי בְּשִׁקּוּעָא דְּיַמָּא רַבָּא, דִּמְבַסֵּם דִּמְעִין עִלָּאִין. וּמִנְּהוֹן נַחְתִין נִשְׁמָתִין לְעָלְמָא, אֱינָשׁ לְפוּם אוֹרְחוֹי.

143a.4 וְאַף עַל גַּב דִּטְמִירִין אִינּוּן. מִתְפַּשְּׁטִין דָּא בְּדָא, וְאִתְעֲבִידוּ גּוּפָא חַד וּמֵהַאי גּוּפָא, נַחְתִּין נִשְׁמָתְהוֹן דְּרַשִׁיעַיָּיא חַיָּיבַיָּא, תַּקִיפֵי רוּחָא. מִתַּרְוִויהוֹן כַּחֲדָא סַלְּקָא דַּעְתָּךְ. אֶלָּא דָּא לְסִטְרוֹי, וְדָא לְסִטְרוֹי. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, דִּמְשַׁלְפֵי נִשְׁמָתְהוֹן מֵהַאי גּוּפָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי אָדָם, דְּכָלִיל כֹּלָּא, אֲתָר דְּעִטְרִין וְכִתְרִין קַדִּישִׁין מִתְחַבְּרָאן תַּמָּן, בִּצְרוֹרָא דְּאַתְקְלָא (ס"א דאתכלא).

143a.5 זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, (ס"א אתון חברייא) דְּכָל הָנֵי מִלִּין קַדִּישִׁין, דְּאִתְמָרוּ בְּרוּחַ קַדִּישָׁא עִלָּאָה, רוּחַ דְּכָל קַדִּישִׁין עִלָּאִין אִתְכַּלְּלָן בֵּיהּ, אִתְגַּלְיָין לְכוּ. מִלִּין דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין צַיְיתִין לְהוּ, זַכָּאִין אַתּוּן מָארֵיהוֹן דְּמָארִין, מְחַצְדֵּי חַקְלָא, דְּמִלִּין אִלֵּין תִּנְדְּעוּן וְתִסְתַּכְּלוּן בְּהוּ, וְתִנְדְּעוּן לְמָארֵיכוֹן אַפִּין בְּאַפִּין, עֵינָא בְּעֵינָא. וּבְהָנֵי מִלִּין תִּזְכּוּן לְעָלְמָא דְּאָתֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים ד׳:ל״ט) וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְגוֹ'. יְיָ: עַתִּיק יוֹמִין הוּא הָאֱלֹהִים. וְכֹלָּא הוּא חַד, בְּרִיךְ שְׁמֵיהּ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

143a.6 אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, חֲמֵינָא עִלָּאִין לְתַתָּא, וְתַתָּאִין לְעֵילָּא. עִלָּאִין לְתַתָּא, דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם, דְּהוּא תִּקּוּנֵי עִלָּאָה, כְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ. (חסר)

143a.7 תָּאנָא, כְּתִיב (משלי י׳:כ״ה) וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, דְּכָלִיל שִׁית בְּקַרְטוּפָא כַּחֲדָא. וְהַאי הוּא דִּכְתִּיב, (שיר השירים ה׳:ט״ו) שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ.

143a.8 וְתָאנָא בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, בָּאָדָם אִתְכְּלִילוּ כִּתְרִין עִלָּאִין, בִּכְלַל וּבִפְרַט. וּבְאָדָם אִתְכְּלִילוּ כִּתְרִין תַּתָּאִין, בִּפְרָט וּכְלָל. כִּתְרִין עִלָּאִין בִּכְלַל, כְּמָה דְּאִתְּמַר בְּדִיּוּקְנָא דְּכָל הָנֵי תִּיקּוּנִין (ס"א דיוקנין). בִּפְרָט: בְּאֶצְבְּעָן דִּיְדִן, חָמֵשׁ כְּנֶגֶד חָמֵשׁ. כִּתְרִין תַּתָּאִין, בְּאֶצְבְּעִין דְּרַגְלִין דְּאִינּוּן פְּרָט וּכְלָל. דְּהָא גּוּפָא לָא אִתְחֲזֵי בַּהֲדַיְיהוּ. דְּאִינּוּן לְבַר מִגּוּפָא. וּבְגִין כָּךְ לָא הֲווֹ בְּגוּפָא. דְּגוּפָא אַעְדִּיוּ מִנַּיְיהוּ.

143a.9 אִי הָכִי, מַאי (זכריה י״ד:ד׳) וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיוֹם הַהוּא. אֶלָּא רַגְלָיו דְּגוּפָא, מָארֵיהוֹן דְּדִינִין (ס"א דמארין) לְמֶעְבַּד נוּקְמִין וְאִקְרוּן בַּעֲלֵי רַגְלַיִם. וּמִנְּהוֹן תַּקִּיפִין. וּמִתְאַחֲדָן מָארֵיהוֹן דְּדִינִין דִּי לְתַתָּא, בְּכִתְרִין תַּתָּאִין.

143a.10 תָּאנָא, כָּל אִינּוּן תִּקּוּנֵי דִּלְעֵילָּא, דִּבְגוּפָא קַדִּישָׁא, (בדכר ונוקבא) כְּלָלָא דְּאָדָם, אִתְמְשִׁיךְ דָּא מִן דָּא, וּמִתְאַחֲדָן דָּא בְּדָא, וְאַשְׁקוּן דָּא לְדָא. כְּמָה דְּאִתְמְשָׁךְ דָּמָא בְּקִטְפִין דְּוָרִידִין לְדָא וּלְדָא, לְהָכָא וּלְהָכָא, מֵאֲתָר דָּא לְאֲתָר אַחֲרָא, וְאִינּוּן מַשְׁקִין (ס"א קסטין) דְּגוּפָא (נ"א לגופא). אַשְׁקְיָין דָּא לְדָא, מְנַהֲרִין דָּא לְדָא. עַד דְּאַנְהִירוּ כֻּלְּהוּ עָלְמִין, וּמִתְבָּרְכָאן בְּגִינֵיהוֹן.

143a.11 תָּאנָא, כָּל אִינּוּן כִּתְרִין דְּלָא אִתְכְּלִלוּ בְּגוּפָא, כֻּלְּהוּ רְחִיקִין וּמְסָאֲבִין, וּמְסַאֲבָן כָּל מַאן דְּיִקְרַב לְגַבֵּיהוֹן, לְמִנְדַּע מִנְּהוֹן מִלִּין.