Volume III

Idra Rabba

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 144b, reference page 35 of 42.

Current daf
144b
Reference units
42

Daf 144b

Unpointed Text

144b.1 "אבל תא חזי דהא כתיב "בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה" (יהושע ו, כו). וכל שכן דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו! זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו!"

144b.2 תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין, וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין - נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא, ונטלין להו מלאכי עלאי, וסלקין לון לעילא.

144b.3 ואמאי אלין? משום דעאלו ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו.

144b.4 אמר ר' שמעון: "כמה זכאה חולקהון דהני תלתא! וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא!"

144b.5 נפק קלא תניינות ואמר: "ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום" (דברים ד, ד)

144b.6 קמו ואזלו.

144b.7 בכל אתר דהוו מסתכלי - סליק ריחין.

144b.8 אמר ר' שמעון: "שמע מינה דעלמא מתברך בגינן!"

144b.9 והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו.

144b.10 תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו.

144b.11 והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב.

144b.12 יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה.

144b.13 אמר רבי שמעון מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון. והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא.

144b.14 נח דעתיה דרבי אבא.

144b.15 תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון.

144b.16 וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין - לא משתכחין תמן אלא אינון.

144b.17 והוה קארי להו רבי שמעון "שבעה אנן עיני יהוה!" - דכתיב "שבעה אלה עיני יהוה" (זכריה ד, י) - ועלן אתמר.

144b.18 אמר רבי אבא: "אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה! אנת הוא שביעאה דכלא - דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה - דכלא תלי בשביעאה!"

144b.19 רבי יהודה קארי ליה "שבת" דכלהו שיתא מניה מתברכין, דכתיב "שבת ליהוה" (שמות כ, י) "קדש ליהוה" (שמות טז, כג). מה "שבת ליהוה" קדש - אוף רבי שמעון "שבת ליהוה קדש"!

144b.20 אמר ר' שמעון: "תווהנא על ההוא חגיר חרצן, מאריה דשערי - אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין?!"

144b.21 אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי.

144b.22 אמר ליה ר' שמעון: "מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא גליפא דמאריה ביומא דהלולא?"

144b.23 אמר ליה: "חייך רבי! שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון! ואנא הוינא זמין תמן ובעינא קמיה לאשתכחא. וכדין קטיר בכתפי ולא יכילנא. דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא דמלכא. וארחישנא להו בנסא - דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי, ואוליכנא לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו: "חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי!" "

144b.24 "זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך! כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי! כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו!"

144b.25 "ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך. ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן."

144b.26 (הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

144b.1 שָׁמַע קָלָא, זַכָּאָה אַנְתְּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, זַכָּאָה חוּלָקָךְ וְחַבְרַיָּיא, אִלֵּין דְּקַיְימִין בַּהֲדָךְ, דְּהָא אִתְגְּלֵי לְכוֹן מַה דְּלָא אִתְגְּלֵי לְכָל חֵילָא דִּלְעֵילָּא, אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהָא כְּתִיב, (יהושע ו׳:כ״ו) בִּבְכוֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ. וְכָּל שֶׁכֵּן דְּבִרְעוּ סַגִּי וְתַקִּיף, אִתְדָּבָקוּ נַפְשַׁתְהוֹן בְּשַׁעֲתָא דָּא דְּאִתְנְסִיבוּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן, דְּהָא בִּשְׁלֵימוּתָא אִסְתָּלָקוּ. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו, אמאי מיתו)

144b.2 תָּאנָא, בְּעוֹד דְּאִתְגַּלְּיָין מִלִּין, אִתְרְגִישׁו עִלָּאִין וְתַּתָּאִין, (דאינון רתיכין) וְקָלָא אִתְּעַר בְּמָאתָן וְחַמְשִׁין עָלְמִין דְּהָא מִלִּין עַתִּיקִין לְתַתָּא אִתְגַּלְיָין, וְעַד (נ"א ועוד) דְּאִלֵּין מִתְבַּסְּמָן נִשְׁמָתַיְיהוּ בְּאִינּוּן מִלִּין, נַפְקָא נִשְׁמָתַיְיהוּ בִּנְשִׁיקָה, וְאִתְקַשָּׁר בְּהַהוּא פַּרְסָא, וְנַטְלִין לְהוּ מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי, וְסַלְּקִין לוֹן לְעֵילָּא. וַאֲמַאי אִלֵּין. מִשּׁוּם דְּעָאלֻן וְלָא נַפְקוּ זִמְנָא אַחֲרָא מִן קַדְמַת דְּנָא, וְכֻלְּהוּ אַחֲרִינֵי עָאלוּ וְנַפְקוּ.

144b.3 אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כַּמָה זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּהָנֵי תְּלָתָא, וְזַכָּאָה חוּלָקָנָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי בְּגִין דָּא. נָפַק קָלָא תִּנְיָינוּת וְאָמַר, (דברים ד׳:ד׳) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְכֶם הַיּוֹם. קָמוּ וְאַזְלוּ. בְּכָל אֲתָר דַּהֲווֹ מִסְתַּכְּלֵי סָלִיק רֵיחִין. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁמַע מִינָּהּ, דְּעָלְמָא מִתְבְּרָךְ בְּגִינָן. וַהֲווּ נַהֲרִין אַנְפּוֹי דְּכֻלְּהוּ, וְלָא הֲווֹ יַכְלִין בְּנֵי עָלְמָא לְאִסְתַּכְּלָא בְּהוּ.

144b.4 תָּאנָא, עֲשָׂרָה עָאלוּ, וְשֶׁבַע נַפְקוּ, וַהֲוָה חַדֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן. וְרִבִּי אַבָּא עָצִיב. יוֹמָא חַד הֲוָה יָתִיב רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי אַבָּא עִמֵּיהּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִלָּה, וְחָמוּ לְאִלֵּין תְּלָתָא דַּהֲווֹ מַיְיתִין לְהוֹן מַלְאֲכִין עִלָּאִין, וּמְחַזְיָין לְהוּ גְּנִיזִין וְאִדָּרִין דִּלְעֵילָּא, בְּגִין יְקָרָא דִּלְהוֹן. וַהֲווּ עַיְילֵי לוֹן בְּטוּרֵי דְּאֲפַרְסְמוֹנָא דַּכְיָא. נַח דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אַבָּא.

144b.5 תָּאנָא, מֵהַהוּא יוֹמָא לָא אַעְדּוּ חַבְרַיָּיא מִבֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן. וְכַד הֲוָה רַבִּי שִׁמְעוֹן מְגַלֶּה רָזִין, לָא מִשְׁתַּכְּחִין תַּמָּן אֶלָּא אִינּוּן. וַהֲוָה קָארֵי לְהוּ רִבִּי שִׁמְעוֹן, שִׁבְעָה אֲנָן עֵינֵי יְיָ. דִּכְתִּיב, (זכריה ד׳:י׳) שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי יְיָ וְעָלָן אִתְּמַר. אָמַר רִבִּי אַבָּא, אֲנָן שִׁיתָא בּוֹצִינֵי, דְּנַהֲרָאן מִשְּׁבִיעָאָה. אַנְתְּ הוּא שְׁבִיעָאָה דְּכֹלָּא. דְּהָא לֵית קִיוּמָא לְשִׁיתָא, בַּר מִשְּׁבִיעָאָה. דְּכֹלָּא תָּלֵי בִּשְׁבִיעָאָה. רִבִּי יְהוּדָה קָארֵי לֵיהּ שַׁבָּת, דְּכֻלְּהוּ שִׁיתָא מִנֵּיהּ מִתְבָּרְכִין, דִּכְתִּיב, (שמות כ׳:י׳) שַׁבָּת לַיְיָ, קֹדֶשׁ לַיְיָ, מַה שַׁבָּת לַיְיָ קֹדֶשׁ, אוּף רַבִּי שִׁמְעוֹן שַׁבָּת לַיְיָ קֹדֶשׁ.

144b.6 אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, תַּוַּוהְנָא עַל הַהוּא חַגִיר חַרְצָן, מָארֵיהּ דְּשַׂעְרֵי, אֲמַאי לָא אִשְׁתְּכַח בְּבֵי אִדָּרָא דִּילָן, בְּזִמְנָא דְּאִתְגַּלְּיָין מִלִּין אִלֵּין קַדִּישִׁין. אַדְּהָכִי, אָתָא אֵלִיָּהוּ, וּתְלַת קַטְפוֹרֵי נְהִירִין בְּאַנְפּוֹי. אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי טַעְמָא לָא שְׁכִיחַ מֹר בְּקַרְדוּטָא (ס"א בקרטמא) גְּלִיפָא דְּמָארֵיהּ, בְּיוֹמָא דְּהִלּוּלָא.

144b.7 אָמַר לֵיהּ, חַיֶּיךָ רִבִּי שֶׁבַע יוֹמִין אִתְבְּרִירוּ קַמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל אִינּוּן דְּיֵיתוּן וְיִשְׁתַּכְחֻן עִמֵּיהּ, עַל לָא עַיִילְתּוּן בְּבֵי אִדָּרָא דִּלְכוֹן, וּבָעֵינָא לְאִשְׁתַּכְּחָא, זַמִּין קָטִיר בְּכַתְפוֹי (ס"א נ"ל שכן צריך לומר, ואנא הוה זמין תמן, ובעינא קמיה לאשתכחא, וכדין קטיר בכתפוי) וְלָא יָכִילְנָא, דְּהַהוּא יוֹמָא שָׁדַרְנִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמֶעְבַּד נִסִּין לְרַב הַמְנוּנָא סָבָא וְחַבְרוֹי, דְּאִתְמְסָרוּ בְּאַרְמוֹנָא (ס"א בקרוניא) דְּמַלְכָּא, וְאַרְחִישְׁנָא לְהוּ בְּנִסָּא, דְּרָמֵינָא לְהוּ כּוֹתָלָא דְּהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, וְאִתְקְטָרוּ בְּקִטְרוֹי, דְּמִיתוּ אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה פַּרְדַּשְׁכֵּי. וַאֲפִּיקְנָא לְרַב הַמְנוּנָא וְחַבְרוֹי וְרָמֵינָא (ס"א ואוליכנא) לוֹן לְבִקְעַת אוֹנוֹ, וְאִשְׁתְּזִיבוּ. וְזַמִינְנָא קַמַּיְיהוּ נָהֲמָא וּמַיָּיא, דְּלָא אַכְלוּ תְּלָתָא יוֹמִין. וְכָל הַהוּא יוֹמָא לָא בָּדִילְנָא מִנַּיְיהוּ.

144b.8 וְכַד תַּבְנָא, אַשְׁכַּחְנָא פַּרְסָא דְּנָטְלוּ כָּל אִינּוּן סַמְכִין, וּתְלַת מִן חַבְרַיָּיא עֲלָהּ, וְשָׁאִילְנָא לוֹן. וְאָמְרוּ חוּלָקָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מֵהִלּוּלָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְחַבְרוֹי. זַכָּאָה אַנְתְּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְזַכָּאָה חוּלָקָךְ, וְחוּלָקָא דְּאִינּוּן חַבְרַיָּיא דְּיַתְבִין קַמָּךְ. כַּמָה דַּרְגִּין אִתְתָּקָנוּ לְכוֹן לְעָלְמָא דְּאָתֵי. כַּמָה בּוֹצִינִין דִּנְהוֹרִין זְמִינִין לְנַהֲרָא לְכוּ.

144b.9 וְתָּא חֲזֵי, יוֹמָא דֵּין בְּגִינָךְ אִתְעַטָּרוּ חַמְשִׁין כִּתְרִין לְרִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר חָמוּךְ. וַאֲנָא אֲזִילְנָא עִמֵּיהּ בְּכָל אִינּוּן נַהֲרֵי דְּטוּרֵי דְּאֲפַרְסְמוֹנָא דַּכְיָא, וְהוּא בָּרִיר דּוּכְתֵּיהּ, וְאִתְתָּקַּן. (ס"א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') אָמַר לֵיהּ, קְטוּרִין צַדִּיקַיָּיא בְּקַרְטוּפָא דְּעִטְרִין, בְּרֵישׁ יַרְחֵי וּבִזְמַנֵּי וְשַׁבָּתֵי, יַתִּיר מִכָּל שְׁאַר יוֹמִין.