Idra Rabba

Pointed Text

137a.1 מֵאִינּוּן גַּוְונִין דְּמִתְגַּלְּיָין, נָפְקִין שִׁבְעָה עַיְינִין דְּאַשְׁגָּחוּתָא. דְּנַפְקֵי מֵאוּכָמָא דְּעֵינָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (זכריה ג׳:ט׳) עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם. מַאן אֶבֶן אַחַת. אוּכָמֻתָא דְּעֵינָא.

137a.2 מִסּוּמָקָא, נָפְקִין שִׁבְעָה רְהִיטִין, דְּסַמְכִין (נ"א דסחרן) לִסְטַר שְׂמָאלָא, וּמִתְלַהֲטִין בְּאֶשָּׁא דְּלִסְטַר צָפוֹן, וּמִתְאַחֲדָן לְאִתְפַּשְּׁטָא בְּעָלְמָא, לְגַלָּאָה אָרְחִין דְּחַיָיבַיָּא הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (זכריה ד׳:י׳) שִׁבְעָה (ויחי רמ"ט) אֵלֶּה עֵינֵי יְיָ הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ.

137a.3 מִירוֹקָא, נָפְקִין שִׁבְעָה טְהִירִין (ס"א נהירין) דְּקִטְרָא דְּלִסְטַר (נ"א רהיטין דסחראן לסטר) דָּרוֹמָא, וּמִתְאַחֲדָן לְאִתְפַּשְּׁטָא בְּעָלְמָא, לְגַלָּאָה אָרְחִין וְעוֹבָדִין דִּבְנֵי נָשָׁא, בֵּין טַב בֵּין בִּישׁ, דִּכְתִּיב, (איוב ל״ד:כ״א) כִּי עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ וְגוֹ'.

137a.4 וְכַד אִסְתְּחָאן בְּחִוָּורָא, מִשְׁתַּכְּחִין כֻּלְּהוּ לְאַשְׁגָּחָא לְכָל מָארֵי קְשׁוֹט, לְאוֹטָבָא עָלְמָא בְּגִינֵהוֹן. וְכָל אַשְׁגָּחוּתָא דְּהַהוּא חִוָּורָא, הֲוִי לְטַב עַל יִשְׂרָאֵל. וְאַשְׁגַּח בְּסוּמָקָא לְמַאן דְּעָאקִין לְהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות ג׳:ז׳) רָאֹה רָאִיתִי. רָאֹה: לְאוֹטָבָא לוֹן. רָאִיתִי: לְנַקְמָא לוֹן, מִדְּעָקִין לוֹן, וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב, (תהילים מ״ד:כ״ד) עוּרָה לָמָּה תִישַׁן יְיָ הָקִיצָה אַל תִּזְנַח לָנֶצַח. עוּרָה, וְהָקִיצָה, תְּרֵי אַשְׁגָּחוּתָא. תְּרֵי פְּקִיחִין. תְּרֵי טָבָן. רַחֲמֵי וְנוּקְמִין.

137a.5 גַּוְונָא קַדְמָאָה, סוּמָקָא בְּגוֹ סוּמָקָא כָּלִיל וְסָתִים כָּל סוּמָקִין, מִקָּמֵיהּ לָא אִתְחָזוּן. סוֹחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא סוּמָקָא, אַסְחַר חַד חוּטָא אוּכָמָא, וְאָקִיף לֵיהּ.

137a.6 גַּוְונָא תִּנְיָינָא, אוּכָמָא. כְּאַבְנָא חַד דְּנָפִיק מִתְּהוֹמָא, חַד זְמַן לְאֶלֶף שָׁנִים, בְּיַמָּא רַבָּא. וְכַד נָפִיק הַאי אַבְנָא, אָתֵי רִגְּשָׁא וְתֻּקְפָא עַל יַמָּא. וְקָלֵיהּ דְּיַמָּא, וְגַלְגַּלּוֹהִי אַזְלִין, וְאִשְׁתַּמְעוּ לְנוּנָא רַבָּא, דְּאִקְרֵי לִוְיָתָן. וְנָפִיק מִתְּהוֹמָא. וְהַאי אַבְנָא מִתְגַּלְגְּלָא בְּתוּקְפָא דְּיַמָּא, וְנָפִיק לְבַר. וְהִיא אוּכָמָא, דְּכָל אוּכָמִין סְתִימִין קָמֵיהּ. (ס"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וְכַךְ הִיא אוּכָמוּתָא דְּעֵינָא אוּכָמָא, דְּכָלִיל וְסָתִים כָּל שְׁאַר אוּכָמִין. וְסוּחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא אוּכָמָא, אַסְחַר חַד חוּטָא סוּמָקָא, (ס"א לסטר חד) וְאָקִיף לְהַהוּא אוּכָמָא.

137a.7 גַּוְונָא תְּלִיתָאָה. יְרוֹקָא דִּירוֹקֵי, דְּכָלִיל וְסָתִים כָּל יְרוֹקִין. וּבְסוֹחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא יְרוֹקָא, אַסְחָרוּ תְּרֵין חוּטִין. חוּטָא סוּמָקָא לִסְטַר חַד. וְחַד חוּטָא אוּכָמָא לִסְטַר חַד. וְאַקִּיפִין לְהַהוּא יְרוֹקָא.

137a.8 וְכַד אִסְתְּחַר (נ"א אתגלי) חִוָּורָא, וְאִסְתְחָרִי עֵינָא, כָּל אִינּוּן גַּוְונִין לָא מִשְׁתַּכְּחִין, וּמִשְׁתַּקְּעִין לְתַתָּא (סומקא ירוקא אוכמא). לָא אִתְחֲזֵי בַּר הַהוּא חִוָּורָא, דְּנָהִיר מֵעַתִּיק יוֹמִין. וּנְהִירִין מִנֵּיהּ כָּל אִינּוּן דִּלְתַתָּא. (נ"א הוא).

137a.9 וְלֵית גַּוְונָא אִתְחַזְיָיא, בַּר הַהוּא חִוָּורָא בִּלְחוֹדוֹי. וּבְגִין כַּךְ אִסְתְּלָקוּ כָּל מָארֵיהוֹן דְּסוּמָקָא וְאוּכָמָא, דְּאִינּוּן תְּאוֹמִין כַּחֲדָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ד׳:ב׳) שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת. מַאי מִן הָרַחְצָה. מֵהַהוּא אַסְחוּתָא דְּעֵינָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת. מִתְעָרְבָן דָּא בְּדָא, וְאִתְדַּבְּקָן דָּא בְּדָא. וּמַה דְּאָמַר שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת, וְאַתְּ אַמְרַת שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת. כְּלוֹמַר, חִוָּורָא דִּלְהוֹן, כְּהַהוּא חִוָּורָא דְּעַיְינִין, כַּד אַסְחָן בְּחִוַורְתָּא דְּעֵינָא עִלָּאָה.

137a.10 וְדָא זְמִינִין לְמִנְדַּע צַדִּיקַיָּיא, לְמֵחזֵי בְּרוּחָא דְּחָכְמְתָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיה נד) כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ. אֵימָתַי בְּשׁוּב יְיָ צִיּוֹן. וּכְתִיב (במדבר י״ד:י״ד) אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה יְיָ, וּכְדֵין פְּקִיחוּתָא דְּעַיְינִין לְטַב.

137a.11 וְאִית פְּקִיחוּתָא דְּעַיְינִין לְטַב. וְאִית פְּקִיחוּתָא דְּעַיְינִין לְבִישׁ. כְּמָה דִּכְתִּיב, (דניאל ט׳:י״ח) פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ וְגוֹ'. וְדָא הָכָא לְטַב, וּלְבִישׁ. וּכְתִיב (ישעיהו ל״ג:כ׳) עֵינֶיךָ תִרְאֶנָה יְרוּשָׁלַם נָוְה שַׁאֲנָן אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְתֵדוֹתָיו לָנֶצַח הָא הָכָא לְטַב וּלְבִישׁ. דְּלָא אִתְעָבִיד דָּא בְּלָא דָּא.

137a.12 תָּנָא בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, מַהוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶנָה יְרוּשָׁלַם נָוְה שַׁאֲנָן. וְכִי יְרוּשָׁלַ ם נָוְה שַׁאֲנָן הוּא, וְהָא כְּתִיב (ישעיהו א׳:כ״א) צֶדֶק יָלִין בָּה. וּבַאֲתָר דְּאִשְׁתְּכַח צֶדֶק, לָאו שָׁקִיט, וְלָאו שַׁאֲנָן הוּא. אֶלָּא עֵינֶיךָ תִרְאֶנָה יְרוּשָׁלַם נָוְה שַׁאֲנָן, נָוְה שַׁאֲנָן, לְעַתִּיק יוֹמִין אִתְּמַר, (דישגח באלין עיינין) דְּהַהוּא עֵינָא שָׁקִיט וְשַׁאֲנַן. עֵינָא דְּרַחֲמֵי, עֵינָא דְּלָא נָטִיל מֵאַשְׁגָּחוּתָא דָּא, לְאַשְׁגָּחוּתָא אַחֲרָא. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב (קמ"ו ע"ב), עֵינֶךָ תִּרְאֶינָּה חָסֵר יוֹ"ד, וְלָא עֵינֶיךָ. וּמַה דְּאָמַר יְרוּשָׁלַם וְלָא צִיּוֹן, הָכִי אִצְטְרִיךְ, לְאַכְפְּיָיא לְדִינָא, דְּאִשְׁתְּכַח בָּה וּלְרַחֲמָא עָלָהּ.