Volume III
Idra Rabba
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 138b, reference page 23 of 42.
- Current daf
- 138b
- Reference units
- 42
Daf 138b
Unpointed Text
138b.1 ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש ברישא במוחא, ונגדין תרין דמעין מעיינין. ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר.
138b.2 בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן כולי האי. בגין כך כתיב "וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה" - בההיא שמיעה דההוא קלא אתער כלא.
138b.3 תנא: כתיב "הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ" (דניאל ט, יח) - כלומר ארכין. שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון "אזני יהוה". ומה דאתמר "הַטֵּה יְהֹוָה אׇזְנְךָ" (תהלים פו, א) - "אזנך" - בזעיר אנפין אתמר.
138b.4 מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא אית תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי. ועל דא באודנא קרי ביה 'בחינה' ובלבא קרי ביה 'בחינה' דכתיב כי "אזן מלין תבחן" (איוב לד, ג) וכתיב "ובוחן לבות וכליות" (תהלים ז, י) - משום דמאתר חד מתפשטין.
138b.5 תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד - אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכליל בינה - "שמע" כלומר "הבן". אשתכח דכלא בחד מתקלא אתקל! ומלין אלין למאריהון דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע.
138b.6 תא חזי כתיב "יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'" (חבקוק ג, ב). האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב "יראתי" - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר.
138b.7 כד אסתכל וידע מה כתיב? "יהוה פעלך בקרב שנים חייהו" (חבקוק ג, ב) - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח "יהוה יהוה" ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו.
138b.8 ותנינן: אימתי אקרי שם מלא? בזמנא דכתיב "יהו"ה אלהים" - דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא "שם מלא" אקרי. ושאר לא אקרי "שם מלא". כמה דאוקימנא "ויטע יהוה אלהים" - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר "יהו"ה אלהים" אתקרי שם מלא.
138b.9 "יהוה יהוה" - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא.
138b.10 "יהוה פעלך בקרב שנים חייהו" - לעתיק יומין אתמר. מאן "פעלך"? זעיר אנפין.
138b.11 "בקרב שנים" - אינון "שנים קדמוניות" דאקרון "ימי קדם" ולא אקרון "שנות עולם". "שנים קדמוניות" - אינון "ימי קדם", "שנות עולם" - אלין "ימי עולם". והכא "בקרב שנים" - מאן "שנים"? "שנים קדמוניות". חיֵיהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון 'שנים קדמוניות' אתקיימו. ובגין כך אמר "חייהו".
138b.12 "ברוגז רחם תזכור" - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא.
138b.13 תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין - דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין, וחדאן בלבאי מלי. ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין, וגניז להו עתיקא דכלא, גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא - לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא! זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי!
138b.14 פתח ר' שמעון ואמר: "ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'" (דברים ד, ד)
138b.15 מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו "אשריך ישראל מי כמוך" (דברים לג, כט) וכתיב "מי כמוכה באלים יהוה" (שמות טו, יא)! משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא!
138b.16 (הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
138b.1 תַּנְיָא, בְּשַׁעֲתָא דְּצַוְוחִין יִשְׂרָאֵל בְּעָאקָא, וְשַׂעְרֵי מִתְגַּלְיָין מֵעַל אוּדְנִין, כְּדֵין עָיֵיל קָלָא בְּאוּדְנִין, בְּהַהוּא נוּקְבָּא דְּנָטִיף מִמּוֹחָא, וְכָנַשׁ (ובטש) בְּמוֹחָא. וְנָפִיק בְּנוּקְבֵי דְּחוֹטָמָא. וְאִתְזְעַר חוֹטָמָא, וְאִתְחַמָּם, (ס"א ואתקמט) וְנָפִיק אֶשָּׁא וּתְנָנָא מֵאִינּוּן נוּקְבִין, וּמִתְעָרִין כָּל גְּבוּרָאן, וְעָבִיד נוּקְמִין.
138b.2 וְעַד לָא נָפְקִין מֵאִינּוּן נוּקְבִין אֶשָּׁא וּתְנָנָא"סָלִיק הַהוּא קָלָא לְעֵילָּא, וּבָטַשׁ בְּרֵיחָא דְּמוֹחָא (ס"א ברישא במוחא), וְנַגְדִּין תְּרֵין דִּמְעִין מְעַיְּינִין, וְנָפַק מִנְּחִירוֹי תְּנָנָא וְאֶשָׁא, בְּהַהוּא קָלָא דְּנָגִיד לוֹן לְבַר.
138b.3 בְּהַהוּא קָלָא דְּעָיִיל בְּאוּדְנִין, אִתְמַשְּׁכָאן וּמִתְּעָרָן (ס"א מתערבין) כּוּלֵי הַאי, בְּגִין כַּךְ כְּתִיב, וַיִּשְׁמַע יְיָ וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ יְיָ. בְּהַהִיא שְׁמִיעָה דְּהַהוּא קָלָא, אִתְּעַר מוֹחָא. (כלא) תָּנָא, כְּתִיב הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ, כְּלוֹמַר אַרְכִּין (ס"א אודנין). שִׁית מְאָה אֶלֶף רִבּוֹא אִינּוּן מָארֵיהוֹן דְּגַדְפִין, דְּתַּלְיָין בְּאִלֵּין אוּדְנִין. וְכֹלָּא אִתְקְרוּן אָזְנֵי יְיָ. וּמַה דְּאִתְּמַר הַטֵּה יְיָ אָזְנְךָ, אָזְנְךָ בִּזְעֵיר אַפִּין אִתְּמַר.
138b.4 מִסִּטְרָא דְּחַד חַלָּלָא דְּמוֹחָא תַּלְיָין אוּדְנִין. וּמֵחַמְשִׁין תַּרְעִין דְּנָפְקִין מֵהַהוּא חַלָּלָא, דָא הוּא (ס"א אית) תַּרְעָא חַד, דְּנָגִיד וְנָפִיק וְאִתְפְּתַח בְּהַהוּא נוּקְבָּא דְּאוּדְנָא, דִּכְתִּיב, (איוב ל״ד:ג׳) כִּי אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן. וּכְתִיב (תהילים ז׳:י׳) וּבוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת. וּמִסִּטְרָא דְּאִתְפַּשְּׁטוּתָא דְּהַהוּא חַלָּלָא, דְּחַמְשִׁין תַּרְעִין דְּאִתְפַּשְּׁטוּתָא בְּגוּפָא, בַּאֲתָר דְּלִבָּא שַׁארֵי, מִתְפָּשַּׁט הַהוּא חַלָּלָא דְּחַמְשִׁין תַּרְעִין, וְאוּדְנָא קָרֵי בֵּיהּ בְּחִינָה, וּבְלִבָּא קָרֵי בֵּיהּ בְּחִינָה, מִשּׁוּם דְּמֵאֲתָר חַד מִתְפַּשְּׁטִין. (ס"א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב בוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין)
138b.5 תָּאנָא בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, כְּמָה דְּאוּדְנָא דָּא אַבְחִן בֵּין טַב וּבֵין בִּישׁ, כַּךְ כֹּלָּא. דְּבִזְעֵיר אַפִּין אִית סִטְרָא דְּטָב וּבִישׁ. יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. רַחֲמֵי וְדִינָא. וְהַאי אוּדְנָא כְּלִיל בְּמוֹחָא וּמִשּׁוּם דְּאִתְכְּלִל בְּמוֹחָא ובַּחֲלָלָא חַד. אִתְכְּלִיל בְּקָלָא דְּעָיִיל בֵּיהּ. וּבְאוּדְנָא קָרֵי בֵּיהּ שְׁמִיעָה. וּבִשְׁמִיעָה אִתְכְּלִיל בִּינָה. שְׁמַע: כְּלוֹמַר, הָבֵן אִשְׁתְּכַח (ס"א ואסתכל) דְּכֹלָּא בְּחַד מַתְקְלָא אִתְקַל. וּמִלִּין אִלֵּין לְמָארֵיהוֹן דְּמָארִין אִתְיְהָבָן, לְמִשְׁמַע וּלְאִסְתַּכְּלָא וּלְמִנְדַּע.
138b.6 תָּא חֲזֵי, כְּתִיב, (חבקוק ג׳:ב׳) יְיָ שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי וְגוֹ', הַאי קְרָא אִשְׁתְּמוֹדַע, דְּכַד נְבִיאָה קַדִּישָׁא, (ס"א מהימנא) שָׁמַע, וְאִסְתָּכַּל, וְיָדַע, וְקָאִים עַל תִּקּוּנִין אִלֵּין, כְּתִיב יָרֵאתִי, תַּמָּן יָאוּת הוּא לְדַחֲלָא וּלְאִתַבָּר קַמֵּיהּ, הַאי בִּזְעֵיר אַפִּין אִתְּמַר.
138b.7 כַּד אִסְתָּכַּל וְיָדַע מַה כְּתִיב. יְיָ פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ. הַאי לְעַתִּיק יוֹמִין אִתְּמַר. וּבַכֹּל אֲתָר דְּיִשְׁתְּכַח, יְיָ יְיָ, בְּיוֹ"ד הֵ"א תְּרֵי זִמְנֵי, אוֹ בְּאָלֶף דָּלֶ"ת, וְיוּ"ד הֵ"א, חַד לִזְעֵיר אַפִּין, וְחַד לְעַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין. וְאַף עַל גַּב דְּכֻלְּהוּ חַד, וְחַד שְׁמָא אִקְרוּ.
138b.8 וְתָנֵינָן אֵימָתַי אִקְרֵי שֵׁם מָלֵּא. בְּזִמְנָא דִּכְתִּיב יְיָ אֱלֹהִים. דְּהַאי הוּא שֵׁם מָלֵּא דְּעַתִּיק דְּכֹלָּא, וְדִזְעֵיר אַנְפִּין. וְכֹלָּא הוּא שֵׁם מָלֵּא אִקְרֵי. וּשְׁאַר לָא אִקְרֵי שֵׁם מָלֵּא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, (בראשית ב׳:ח׳) וַיִּטַּע יְיָ אֱלֹהִים, שֵׁם מָלֵּא בִּנְטִיעוֹת גִּנְתָּא. וּבְכָל אֲתָר, יְיָ אֱלֹהִים, אִתְקְרֵיא שֵׁם מָלֵּא. יְיָ יְיָ, כֹּלָּא הוּא בִּכְלָלָא. וְהַהוּא זִמְנָא אִתְּעָרוּן רַחֲמִין בְּכֹלָּא.
138b.9 יְיָ פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ, לְעַתִּיק יוֹמִין אִתְּמַר. מַאן פָּעָלְךָ. זְעֵיר אַפִּין. בְּקֶּרֶב שָׁנִים, אִינּוּן שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, דְּאִקְרוּן יְמֵי קֶדֶם, וְלָא אִקְרוּן שְׁנוֹת עוֹלָם. שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת אִינּוּן יְמֵי קֶדֶם. שְׁנוֹת עוֹלָם אִלֵּין יְמֵי עוֹלָם. וְהָכָא בְּקֶרֶב שָׁנִים, מַאן שָׁנִים. שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. חַיֵּיהוּ לְמַאן. חַיֵּיהוּ לִזְעֵיר אַפִּין. דְּכָל נְהִירוּ דִּילֵיהּ מֵאִינּוּן שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת אִתְקָיָּימוּ, וּבְגִין כָּךְ אָמַר חַיֵּיהוּ. בְּרוֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר, לְהַהוּא חֶסֶד עִלָּאָה דְּעַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין, דְּבֵיהּ אִתְּעַר רַחֲמִין לְכֹלָּא, לְמַאן דְּבָעֵי לְרַחֲמָא, וּלְמַאן דְּיֵאוֹת לְרַחֲמָא.
138b.10 תָּאנָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אַסְהַדְנָא עָלַי שְׁמַיָא, וּלְכָל אִלֵּין דְּעָלָנָא קַיְימִין. דְּחַדָּאן מִלִּין אִלֵּין, בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין. וְחַדָּאן בְּלִבָּאִי מִלָּי, וּבְגוֹ פָּרוֹכְתָּא עִלָּאָה דִּפְרִיסָא עֲלָנָא, מִתְטַמְּרִין, וְסַלְּקִין, וְגָנִיז לְהוּ עַתִּיקָא דְּכֹלָּא, גָּנִיז וְסָתִים מִכֹּלָּא. וְכַד שָׁרֵינָא לְמַלְּלָא, לָא הֲווֹ יַדְעִין חַבְרַיָּא, דְּכָל הָנֵי מִלִּין קַדִּישִׁין מִתְעָרִין הָכָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיכוֹן חַבְרַיָּיא דְּהָכָא. וְזַכָּאָה חוּלָקִי עִמְּכוֹן, בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
138b.11 פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (דברים ד׳:ד׳) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ'. מַאן עַמָּא קַדִּישָׁא כְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב בֹּהוּ (דברים ל״ג:כ״ט) אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ, דִּכְתִיב (שמות ט״ו:י״א) מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ. מִשּׁוּם דְּאִתְדַּבְּקוּתָא דִּלְהוֹן הוּא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא בְּעָלְמָא דֵּין. וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי יַתִּיר מֵהָכָא. דְּהָתָם לָא מִתְפָּרְשָׁן מִנֵּיהּ, מֵהַהוּא צְרוֹרָא דִּצְרִירִין בֵּיהּ צַדִּיקַיָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ, וְלָא כְּתִיב הַדְּבֵקִים לַיְיָ, אֶלָּא בַּיְיָ מַמָּשׁ.