Volume III
Idra Rabba
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 129b, reference page 5 of 42.
- Current daf
- 129b
- Reference units
- 42
Daf 129b
Unpointed Text
129b.1 ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו.
129b.2 תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן ושבעין 270 אלפין נהירין דבוצינין מ"עדן עלאה". דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. "עדן עלאה" לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי "עדן דלתתא" מתפרש בשבילוי לתלתין ותרין 32 שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו"עדן דלעילא" - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב "אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה" (איוב כח, כג). "אלהים הבין דרכה" - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. "והוא ידע את מקומה" - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא.
129b.3 עינוי דרישא חוורא משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל" (תהלים קכא, ד) - 'ישראל' דלעילא. וכתיב "אשר עיניך פקוחות" (ירמיה לב, יט).
129b.4 ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי!
129b.5 אמר ר' שמעון לר' אבא: "למאי היא רמיזא?"
129b.6 אמר ליה: "לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל" - 'ישראל' דלעילא".
129b.7 כתיב "הנה עין יהוה אל יראיו" (תהלים לג, יח), וכתיב "עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ" (זכריה ד, י). -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.
129b.8 ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד.
129b.9 עינא דאיהי חוור בגו חוור, וחוור דכליל כל חוור.
129b.10 חוורא קדמאה - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא דצריר בצרורא.
129b.11 תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון הוד והדר וחדוה (דה"א טז, כז עיין שם). ולהטין בחדוותא בשלימותא.
129b.12 חוורא תניינא - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון נצח וחסד ותפארת. ולהטין בשלימותא בחדוותא.
129b.13 חוורא תליתאה - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא.
129b.14 אמר ר' שמעון: "יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!"
129b.15 תאנא: חוור בגו חוור, וחוור דכליל כל חוור.
129b.16 חוורא קדמאה - נהיר וסליק ונחית לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא.
129b.17 חוורא תניינא - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא.
129b.18 חוורא תליתאה - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא.
129b.19 ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא. לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו.
129b.20 תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי "עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא".
129b.21 (הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
129b.1 מֵהַאי מִצְחָא (ס"א דלתתא), נַהֲרִין אַרְבַּע מְאָה בָּתֵּי דִּינִין. כַּד אִתְגַּלְיָיא הַאי עֵת רָצוֹן, כֻּלְּהוּ מִשְׁתַּכְכִין קַמֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (דניאל ז׳:י׳) דִּינָא יְתִיב. (כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד) וְתָאנָא, שַׂעֲרָא לָא קָאִים בְּהַאי אֲתָר, מִשּׁוּם דְּמִתְגַּלְיָיא, וְלָא אִתְכַּסְּיָיא. אִתְגַּלְיָא, דְּיִסְתַּכְּלוּן מָארֵי דְּדִינָא, וְיִשְׁתַּכְּכוּן. וְלָא אִתְעֲבִידוּ.
129b.2 תָּאנָא, הַאי מִצְחָא אִתְפְּשָׁט בְּמָאתָן וְשִׁבְעִין אַלְפִין נְהִירִין בּוּצִינִין (ס"א דנהרין) מֵעֵדֶן עִלָּאָה. דְּתַנְיָא, אִית עֵדֶן דְּנָהִיר לְעֵדֶן. עֵדֶן עִלָּאָה לָא אִתְגַּלְיָיא, וְהוּא סָתִים בִּסְתִּימָא וְלָא מִתְפָּרְשָׁא לְאָרְחִין כִּדְקָאַמְרָן. וְהַאי עֵדֶן דִּלְתַּתָּא, מִתְפְּרַשׁ בִּשְׁבִילוֹי, לִתְלָּתִין וּתְרֵין (עיבר) שְׁבִילִין.
129b.3 וְאַף עַל גַּב דְּמִתְפְּרַשׁ הַאי עֵדֶן בִּשְׁבִילוֹי, לֵית דְּיֵדַע לֵיהּ, בַּר הַאי זְעֵיר אַפִּין. וְעֵדֶן דִּלְעֵילָּא, לֵית דְּיֵדַע לֵיהּ, וְלָא שְׁבִילוֹי, בַּר הַהוּא אֲרִיךְ אַנְפִּין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב כ״ח:כ״ג) אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּהּ וְהוּא יָדַע אֶת מְקוֹמָהּ. אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּהּ, דָּא עֵדֶן דִּלְתַּתָּא, דְּיָדַע זְעֵיר אַפִּין. וְהוּא יָדַע אֶת מְקוֹמָהּ, דָּא עֵדֶן דִּלְעֵילָּא, דְּיָדַע עַתִּיק יוֹמִין, סְתִימָאָה דְּכֹלָּא.
129b.4 עֵינוֹי דְּרֵישָׁא חִוָּורָא, מִשְׁתַּנְיָין מִשְּׁאַר עַיְינִין, לֵית כְּסוּתָא עַל עֵינָא. וְלֵית גְּבִינִין עַל עֵינָא. מַאי טַעְמָא. דִּכְתִּיב (תהילים קכ״א:ד׳) הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵילָּא. וּכְתִיב (ירמיהו ל״ב:י״ט) אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְּקוּחוֹת. וְתָאנָא, כָּל מַה דְּאָתֵי בְּרַחֲמֵי, לֵית כְּסוּתָא עַל עֵינָא, וְלֵית גְּבִינִין עַל עֵינָא. כָּל שֶׁכֵּן רֵישָׁא חִוָּורָא, דְּלָא בָּעָא מִידִי. (ס"א נטירו)
129b.5 אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן לְרִבִּי אַבָּא לְמָאי הִיא רְמִיזָא. אָמַר לֵיהּ לְנוּנֵי יַמָּא, דְּלֵית כְּסוּתָא עַל עֵינָא, וְלֵית גְּבִינִין עַל עֵינָא, וְלָא נַיְימִין, וְלָא בַּעְיָין נְטוּרָא עַל עֵינָא. כָּל שֶׁכֵּן עַתִּיקָא דְּעַתִּיקָא, דְּלָא בָּעֵי נְטוּרָא. וְכָּל שֶׁכֵּן דְּאִיהוּ מַשְׁגַּח לְכֹלָּא, וְכֹלָּא מִתְּזָן בֵּיהּ וְלָא נָאִים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵילָּא.
129b.6 כְּתִיב (תהילים ל״ג:י״ח) הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו. וּכְתִיב (זכריה ד׳:י׳) עֵינֵי יְיָ הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ. לָא קַשְׁיָא, הָא בִּזְעֵיר אַפִּין. הָא בַּאֲרִיךְ אַנְפִּין. וְעִם כָּל דָּא תְּרֵי עַיְינִין אִינּוּן וְאִתְחַוָורוּ (ס"א ואתחזרו) לְחָד, עֵינָא דְּאִיהִי חִוָּור בְּגוֹ חִוָּור וְחִוָּור דְּכָלִיל כָּל חִוָּור.
129b.7 חִוָּורָא קַדְמָאָה, נָהִיר וְסָלִיק, וְנָחִית לְאִסְתַּכְּלָא (ס"א לאתכללא), דְּצָּרִיר בִּצְרוֹרָא. תָּאנָא, בָּטַשׁ הַאי חִיוָּרָא, וְאַדְלִיק ג' בּוֹצִינֵי, דְּאִקְרוּן: הוֹד. וְהָדָר. וְחֶדְוָה. וְלַהֲטִין בְּחֶדְוָותָא בִּשְׁלֵימוּתָא.
129b.8 חִוָּורָא תִּנְיָינָא, נָהִיר, וְסָלִיק וְנָחִית, וּבָטַשׁ וְאַפִּיק (ס"א ואדליק) ג' בּוֹצִינִין אַחֲרָנִין, דְּאִקְרוּן נֶצַח וָחֶסֶד וְתִפְאֶרֶת, וְלַהֲטִין בִּשְׁלֵימוּתָא בְּחֶדְוָותָא.
129b.9 חִוָּורָא תְּלִיתָאָה, לָהִיט וְנָהִיר, וְנָחִית וְסָלִיק, וְנָפִיק מִסְּתִימוּתָא דְּמוֹחָא, וּבָטַשׁ בְּבוּצִינָא אֶמְצָעִיתָא שְׁבִיעָאָה. וְאַפִּיק אָרְחָא לְמוֹחָא תַּתָּאָה, (נ"א ואפיק ארחא ללבא תתאה) וּמִתְלַהֲטָן כֻּלְּהוּ בּוֹצִינִין דִּלְתַּתָּא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן יָאוּת הוּא, וְעַתִּיק יוֹמִין יִפְקַח עֵינָא דָּא עֲלָךְ, בְּשַׁעֲתָא דְּתִצְטְרִיךְ לֵיהּ.
129b.10 תָּאנָא חִוָּור בְּגוֹ חִוָּור. וְחִוָּור דְּכָלִיל כָּל חִוָּור. חִוָּורָא קַדְמָאָה, נָהִיר, וְסָלִיק. וְנָחִית לְתַתָּא (ס"א לתלת) בּוּצִינֵי דְּלִסְטַר שְׂמָאלָא, וְלַהֲטִין וְאַסְחַן בְּהַאי חִוָּורָא, כְּמַאן דְּאַסְחֵי גּוּפֵיהּ בְּבוּסְמִין טָבִין, וּבְרֵיחִין, עַל מַה דַּהֲווֹ עֲלוֹי בְּקַדְמִיתָא.
129b.11 חִוָּורָא תִּנְיָינָא, נָחִית, וְסָלִיק, וְנָהִיר לִתְלַת בּוֹצִינֵי, דְּלִסְטַר יְמִינָא. וְלַהֲטִין וְאַסְחִין בְּהַאי חִוָּורָא, כְּמַאן דְּאַסְחֵי בְּבוּסְמִין טָבִין וּבְרֵיחִין, עַל מַה דַּהֲווֹ עֲלוֹי בְּקַדְמִיתָא.
129b.12 חִוָּורָא תְּלִיתָאָה, נָהִיר וְסָלִיק וְנָחִית, וְנָפִיק נְהִירוּ דְּחִוָּורָא, דִּלְגוֹ לְגוֹ מִן מוֹחָא, וּבָטַשׁ בְּשַׂעְרָא אוּכָמָא, כַּד אִצְטְרִיךְ. וּבְרֵישָׁא. וּבְמוֹחָא דְּרֵישָׁא. וְנָהִיר לִתְלַת כִּתְרִין דְּאִשְׁתָּאָרוּ, כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ לְגַלָּאָה. אִי נִיחָא קַמֵּי עַתִּיק סְתִימָא דְּכֹלָּא.
129b.13 וְתָאנָא לָא סָתִים הַאי עֵינָא. ואִינּוּן תְּרֵין וּמִתְחַוְורָן (ס"א ואתחזרו) לְחָד. כֹּלָּא הוּא יְמִינָא. לָא הֲוִי (ס"א לית ביה) שְׂמָאלָא. לָא נָאִים וְלָא אַדְמִיךְ, וְלָא בָּעֵי נְטִירוּתָא. לֵית מַאן דְּאָגִּין עָלֵיהּ. הוּא אַגִּין עַל כֹּלָּא, וְהוּא אַשְׁגַּח עַל כֹּלָּא. וּמֵאַשְׁגָּחוּתָא דְּהַאי עֵינָא מִתְּזְנָן כֻּלְּהוּ.
129b.14 תָּאנָא, אִי עֵינָא דָּא אַסְתִּים רִגְעָא חֲדָא, לָא יַכְלִין לְקַיְּימָא כֻּלְּהוּ, בְּגִין כָּךְ אִקְרֵי עֵינָא פְּקִיחָא. עֵינָא עִלָּאָה. עֵינָא קַדִּישָׁא. עֵינָא דְּאַשְׁגָּחוּתָא. עֵינָא דְּלָא אַדְמִיךְ וְלָא נָאִים. עֵינָא דְּהוּא נְטוּרָא דְּכֹלָּא. עֵינָא דְּהוּא קִיוּמָא דְּכֹלָּא. וְעַל הַאי כְּתִיב (משלי כ״ב:ט׳) טוֹב עַיִן הוּא יְבוֹרָךְ, אַל תִּקְרֵי יְבוֹרָךְ אֶלָּא יְבָרֵךְ. דְּהַאי אִתְקְרֵי טוֹב עַיִן, וּמִנֵּיהּ מְבָרֵךְ לְכֹלָּא.