Volume III

Idra Rabba

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 133a, reference page 12 of 42.

Current daf
133a
Reference units
42

Daf 133a

Unpointed Text

133a.1 'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב "וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר" (שמות כ, א). ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב "וידבר" ולא כתיב "ויאמר".

133a.2 אוף הכא כתיב "הנה לא ידעתי דבר" - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא!

133a.3 אי הכי הא כתיב "וידבר יהוה אל משה לאמר"!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו!

133a.4 ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא - לאייתאה לתליתאה! דכתיב "הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט). [נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]

133a.5 דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום דכתיב "ועובר על פשע" - למיהב אעברא עד פומא קדישא דיימא "סלחתי".

133a.6 תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע.

133a.7 תאנא בצניעותא דספרא: מהו דכתיב "פשע"? זכו - "עובר", לא זכו - "פשע".

133a.8 האי בזעיר אנפין.

133a.9 מאי בין האי להאי?

133a.10 בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב "ויחר אף יהוה בם וילך" (במדבר יב, ט). מאי "וילך"? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' (ישעיה מ, ז עיין שם) [בספרים אחרים: "כי רוח עברה בו ואיננו" (תהלים קג, טז)].

133a.11 באריך אפין כתיב "ועובר על פשע", וכתיב "ורוח עָבְרָה ותטהרם" (איוב לז, כא).

133a.12 ותאנא: הכא כתיב "עובר על פשע" - בההוא ארחא. התם "ועבר יהוה לנגוף את מצרים" (שמות יב, כג). זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי!

133a.13 ודא הוא תקונא תליתאה דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי!

133a.14 אמר ר' שמעון: "ודאי קב"ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!"

133a.15 ותאנא: מאי דכתיב "שוש אשיש ביהוה" (ישעיהו סא, י) - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא.

133a.16 תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד ואזהר לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא.

133a.17 תקונא רביעאה - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב "לשארית נחלתו", כמה דאת אמר "ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה" (מ"ב יט, ד) - הנמצאה ממש. "שארית" דכתיב "שארית ישראל לא יעשו עולה" (צפניה ג, יג).

133a.18 תקונא חמישאה - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב "לא החזיק לעד אפו".

133a.19 "קום ר' יוסי!"

133a.20 קם ר' יוסי פתח ואמר: "אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו" (תהלים קמד, טו).

133a.21 "אשרי העם שככה לו" - מהו "שככה לו"? כמה דאת אמר "וחמת המלך שככה" (אסתר ז, י) - שכיך מרוגזיה.

133a.22 דבר אחר: שכיך ברוגזיה, הדא הוא דכתיב "ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג" (במדבר יא, טו) - דא הוא דינא דדייני. "אשרי העם שיהוה אלהיו" - רחמי דרחמי.

133a.23 דבר אחר: "שככה" - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר.

133a.24 דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא!

133a.25 (הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

133a.1 קוּם רִבִּי חִיָיא. קָם רִבִּי חִיָּיא, פָּתַח וְאָמַר, (ירמיהו א׳:ו׳) וָאוֹמַר אֲהָהּ יְיָ אֱלֹהִים הִנֵּה לָא יָדַעְתִּי דַּבֵּר כִּי נַעַר אָנֹכִי. וְכִי יִרְמִיָּה לָא הֲוָה יָדַע לְמַלְּלָא, וְהָא כַּמָה מִלוּלִין נַפְקֵי מִפּוּמוֹי, עַד לָא אָמַר דָּא. וְהוּא אָמַר מִלָּה כְּדִיבָא, דִּכְתִּיב הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר. אֶלָּא (תאנא) חַס וְשָׁלוֹם דְּאִיהוּ אָמַר עַל דָּא. אֶלָּא הָכִי תָּאנָא, מַה בֵּין דִּבּוּר לַאֲמִירָה. אֲמִירָה הוּא דְּלָא בָּעֵי לְאַרְמָא קָלָא, דִּבּוּר, בָּעֵי לְאַרְמָא קָלָא, וּלְאַכְרְזָא מִלִּין.

133a.2 דִּכְתִּיב, (שמות כ׳:א׳) וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר. וְתָאנָא, כָּל עָלְמָא שָׁמְעוּ הַהוּא דִּבּוּר, וְכָל עָלְמָא אִזְדַּעֲזָעוּ. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב וַיְדַבֵּר, וְלָא כְּתִיב וַיֹּאמֶר. אוּף הָכָא כְּתִיב הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר, לְאַכְרְזָא מִלָּה וּלְאוֹכָחָא בְּרוּחַ קֻדְשָׁא לְעָלְמָא.

133a.3 אִי הָכִי, הָא כְּתִיב (שמות ו׳:י׳) וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר. אֶלָּא, מַאן הוּא נְבִיאָה עִלָּאָה כְּמֹשֶׁה, דְּלָא זָכָה בַּר נָשׁ כְּוָותֵיהּ. דְּהוּא שָׁמַע דִּבּוּר בְּהַכְרָזָה, וְלָא דָּחִיל, וְלָא אִזְדַּעְזָע. וּשְׁאַר נְבִיאִים אִזְדַּעֲזָעוּ, אֲפִילּוּ בַּאֲמִירָה, וְדַחֲלִין בִּדְחִילוּ.

133a.4 וְתָאנָא, תִּקּוּנָא קַדְמָאָה דְּדִיקְנָא, וְתִנְיָינָא לְאָתָבָא (ס"א לאייתאה) (ס"א לאכפא) לִתְלִיתָאָה. דִּכְתִּיב, (איוב ל״ג:כ״ט) הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר. (תרין נוסחי) וְתָא חֲזֵי דִתְרֵין תִּקּוּנִין קַדְמָאִין לְמֵיתֵי לְתְלִיתָאָה הֲווּ דְהוּא תִּקּוּנָא תְּלִיתָאָה. מֵאֶמְצָעִיתָא דִּתְחוֹת חוֹטָמָא, מִתְּחוֹת תְּרֵין נוּקְבִין. נָפִיק חַד אָרְחָא, וְשַׂעֲרָא אַפְסִיק (ס"א אתפסק) בְּהַהוּא אָרְחָא. אֲמַאי אִתְפְּסָק. מִשּׁוּם (דכתיב ועובר על פשע) דְּהַאי אוֹרְחָא אִתְתָּקַּן לְאַעְבְּרָא בֵּיהּ. וּבְגִין כַּךְ, יְתִיב תְּחוֹת נוּקְבֵי חוֹטָמָא הַאי אוֹרְחָא. וְשַׂעֲרָא לָא אִתְרַבֵּי בְּהַאי אוֹרְחָא, מִשּׁוּם דִּכְתִּיב וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע, לְמֵיהַב אַעְבְּרָא עַד (על) פּוּמָא קַדִּישָׁא, דְּיֵימָּא סָלַחְתִּי. תָּאנָא, כַּמָה עַרְקִיסָאוֹת מְחַכָּאן לְהַהוּא פּוּמָא, וְלָא אִתְגְּלֵי לְחָד מִנַּיְיהוּ, דְּהָא אִסְתְּלַּק וְאִתְעַטָּר, יְדִיעַ וְלָא יְדִיעַ. תָּאנָא, בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, מַהוּ דִּכְתִּיב פֶּשַׁע. זָכוּ עוֹבֵר, לֹא זָכוּ פֶּשַׁע. (מאי משמע עובר על פשע, שפע דאקדים ש' לפ', לא זכו עומד ולא עובר) (האי) בִּזְעֵיר אַפִּין.

133a.5 מַאי בֵּין הַאי לְהַאי. בִּזְעֵיר אַפִּין, כַּד נָחִית הַהוּא אוֹרְחָא מִתְּחוֹת נוּקְבֵי חוֹטָמוֹי, כְּתִיב, (במדבר י״ב:ט׳) וַיִּחַר אַף יְיָ בָּם וַיֵּלַךְ. מַאי וַיֵּלַךְ. דְּנָפִיק רוּחָא דְּרוּגְזָא מֵאִינּוּן נוּקְבֵי, וּמַאן דְּאַשְׁכַּח קַמֵּיהּ, אָזִיל וְלָא אִשְׁתְּכַח. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו מ׳:ז׳) כִּי רוּחַ יְיָ נָשְׁבָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ (ס"א כי רוח עברה בו ואיננו). בְּאֲרִיךְ אַפִּין כְּתִיב, (מיכה ז׳:י״ח) וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע. וּכְתִיב, (איוב ל״ז:כ״א) וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם. וְתָאנָא, הָכָא כְּתִיב, עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע בְּהַהוּא אָרְחָא. הָתָם, (שמות י״ב:כ״ג) וְעָבַר יְיָ לִנְגּוֹף אֶת מִצְרַיִם.

133a.6 זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּמַאן דְּזָכֵי לְהַאי. וְדָא הוּא תִּקּוּנָא תְּלִיתָאָה, (דאורחא) דְּדִיקְנָא יַקִּירָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה עַתִּיקָא דְּעַתִּיקֵי. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַסְגֵּי לְאוֹטָבָא לָךְ, וְיֶחְדֵּי לְאַגָּנָא עֲלָךְ.

133a.7 וְתָאנָא, מַאי דִּכְתִּיב, (ישעיהו ס״א:י׳) שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיְיָ, בְּעַתִּיק יוֹמִין אִתְּמַר. דְּהָא הוּא חֶדְוָותָא דְּכֹלָּא. תָּאנָא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְגְּלֵי הַאי אוֹרְחָא דְּדִיקְנָא דְּעַתִּיק יוֹמִין. כֻּלְּהוּ מָארֵי דִּיבָבָא וִילָלָה, וּמָארֵיהוֹן דְּדִינָא סְתִימִין וּשְׁתִּיקִין, וְלֵית דְּיִפְתַּח פִּטְרָא לְאַבְאָשָׁא. מִשּׁוּם דְּהַאי אוֹרְחָא אִתְגַלְיָיא לְתַקְּנָא. וּמֵהַאי, מַאן דְּאָחִיד (נ"א דאחית) וְאַזְהַר (משום דהאי אורחא סימנא לשתיקותא ומהאי הוא מאן דאחזי ואזהר) לְשַׁתְקָאָה, לְהַאי אוֹרְחָא רְשִׁים, דְּהוּא סִימָנָא דְּעַתִּיקָא קַדִישָׁא.

133a.8 תִּקּוּנָא רְבִיעָאָה, מִתְתָּקַן שַׂעֲרָא (ונחית) תְּחוֹת פּוּמָא, מֵרֵישָׁא חֲדָא לְרֵישָׁא חֲדָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (מיכה ז׳:י״ח) לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מלכים ב י״ט:ד׳) וְנָשָׂאתָ תְפִלָּה בְּעַד הַשְּׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה. הַנִּמְצָאָה מַמָּשׁ. שְׁאֵרִית דִּכְתִּיב, (צפניה ג׳:י״ג) שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה.

133a.9 תִּקּוּנָא חֲמִישָּׁאָה. נָפִיק אוֹרְחָא אַחֲרָא מִתְּחוֹת פּוּמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (מיכה ז׳:י״ח) לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ. קוּם רִבִּי יוֹסֵי. קָם רִבִּי יוֹסֵי, פָּתַח וְאָמַר, (תהילים קמ״ד:ט״ו) אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ. מַהוּ שֶׁכָּכָה לּוֹ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (אסתר ז׳:י׳) וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה, שָׁכִיךְ מֵרוּגְזֵיה.

133a.10 דָּבָר אַחֵר. שָׁכִיךְ בְּרוּגְזֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (במדבר י״א:ט״ו) וְאִם כָּכָה אַתְּ עוֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרוֹג. דָּא הוּא דִּינָא דְּדִינָא. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו, רַחֲמֵי דְּרַחֲמֵי.

133a.11 דָּבָר אַחֵר, שֶׁכָּכָה, שְׁמָא דְּכָלִיל כָּל שְׁמָהָן, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַעְבַּר רוּגְזֵיהּ, וַאֲנַח בֵּיהּ לִזְעֵיר אַנְפִּין, וּמַעֲבִיר עַל כָּל אִינּוּן דִּלְבַר.

133a.12 דְּתַנְיָא, אָרְחָא, עִלָּאָה דְּדִיקְנָא קַדִּישָׁא, (עלאה עתיקא דעתיקי) דְּאִיהוּ נָחִית (בדיקניה) תְּחוֹת נוּקְבֵי דְּחוֹטָמָא דְּעַתִּיקֵי. וְהַאי אָרְחָא דִּלְתַתָּא. שְׁקִילָן אִינּוּן בְּכֹלָּא. דָּא לְעֵילָּא, וְדָא לְתַתָּא. לְעֵילָּא, עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע. לְתַתָּא, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ. וְתָנֵינָן, לֹא הֶחזִיק: דְּלָא אִית אֲתָר לְמֵיתַב. כְּמָה דִּלְעֵילָּא יָהִיב אַתְרָא לְאַעְבְּרָא. כַּךְ לְתַתָּא, יָהִיב אֲתָר לְאַעְבְּרָא.