Volume III
Idra Rabba
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 134a, reference page 14 of 42.
- Current daf
- 134a
- Reference units
- 42
Daf 134a
Unpointed Text
134a.1 תקונא תמינאה - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא.
134a.2 "קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!"
134a.3 קם רבי אלעזר. פתח ואמר: "הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל". מלה דא אוקימנא בספרא דצניעותא. והכא אית לאסתכלא.
134a.4 וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב "וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש" (ישעיה ו, ג) - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב "ומאותות השמים אל תחתו" (ירמיהו י, ב)! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?!
134a.5 אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי מזל. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו קדוש - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי קדוש בעשר קדושות. כגוונא דלעילא דלא אתקרי היכל אלא כד אתחברן עשר קדושות.
134a.6 ותאנא: "הכל תלוי במזל" - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי "מזל"? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו "ספר תורה שבהיכל" דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי!
134a.7 ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב "יכבוש עונותינו".
134a.8 אמר ליה ר' שמעון: "בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!"
134a.9 תקונא תשיעאה - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא.
134a.10 "קום ר' אבא!"
134a.11 קם ר' אבא ואמר: אלין שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון "מצולות ים" - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין.
134a.12 אמר ר' שמעון: "בריך תהא לעתיק יומין!"
134a.13 תקונא עשיראה - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא.
134a.14 "קום ר' יהודה!"
134a.15 קם ר' יהודה פתח ואמר: "ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'" (ישעיה ב, יט). "מפני פחד יהוה" - הא אתידע דמאן דאיהו לבר "פחד יהוה" אתקרי. "ומהדר גאונו" - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון "הדר גאונו".
134a.16 תרי!
134a.17 תקונא עשיראה - "תתן אמת ליעקב",
134a.18 ותקונא חד סר - דלא נפקי נימא מן נימא - "חסד לאברהם".
134a.19 תקונא דתריסר - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך.
134a.20 טרחותא במאי קא מיירי?
134a.21 דינא! באתר דינא טרחותא אשתכח!
134a.22 וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?!
134a.23 אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין!
134a.24 דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק ביה. דמתלבש ביה זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש לתלתין ושבעה אלף 37,000 עיבר. ואתפשט כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש.
134a.25 ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע.
134a.26 (הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
134a.1 תָּאנָא, אִלֵּין תַּפּוּחִין דִּסְתִּימִין, נְהִירִין וְחִוָּורִין תְּדִירָא. וּמִנְּהוֹן נְהִירִין לִתְלַת מְאָה וְשִׁבְעִין עִיבָר. וְכָל שִׁיתָא תִּקּוּנִין קַדְמָאִין דִּבְדִּיקְנָא בֵּיהּ כְּלִילָן. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (מיכה ז׳:י״ט) יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ. יָשׁוּב, מִכְלָל דְּזִמְנִין טְמִירִין, וְזִמְנִין אִתְגַּלְּיָין. הָכָא, הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ. וּבְהַאי דִּלְתַתָּא, הוּא וְאֱמֶת. דָּא הוּא תִּקּוּנָא שְׁבִיעָאָה, דְּכָלִיל שִׁיתָא, בִּתְרֵין תַּפּוּחִין דִּבְעַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין.
134a.2 תִּקּוּנָא תְּמִינָאָה. נָפִיק חַד חוּטָא דְּשַׂעְרֵי סוֹחֲרָנֵיהּ דְּדִיקְנָא, וְתַלְיָין בְּשִׁקּוּלָא עַד טַבּוּרָא. קוּם אֶלְעָזָר בְּרִי, אַתְקִין תִּקּוּנָא דָּא.
134a.3 קָם רִבִּי אֶלְעָזָר (בריה), פָּתַח וְאָמַר, הַכֹּל תָּלוּי בְּמַזָּל, וַאֲפִילּוּ סֵפֶר תּוֹרָה בָּהֵיכָל. מִלָּה דָּא אוֹקִימְנָא בְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא, וְהָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, וְכִי הַכֹּל תָּלוּי בְּמַזָּל, וְתָנֵינָן, סֵפֶר תּוֹרָה קֹדֶשׁ, וְנַרְתֵּקוֹ קֹדֶשׁ, וְהַהֵיכָל קֹדֶשׁ. וּכְתִיב (ישעיהו ו׳:ג׳) וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדשׁ קָדשׁ קָדשׁ, הָא תְּלַת אִינּוּן. וְסֵפֶר תּוֹרָה. לָקֳבְלֵיהוֹן, נַרְתְּקוֹ קֹדֶשׁ, וְהַהֵיכָל קֹדֶשׁ, וְהוּא קָדשׁ. וְהַתּוֹרָה נִתְּנָה בְּג' קְדוּשׁוֹת. בְּשָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת, בְּיָּמִים שְׁלֹשָׁה, שְׁכִינָה בְּשָׁלֹשׁ, לוּחוֹת וַאֲרוֹן וְהֵיכַל בְּסֵפֶר תּוֹרָה תַּלְיָא, וְאִיהוּ תַּלְיָא בְּמַזָּל, וּכְתִיב (ירמיהו י׳:ב׳) וּמֵאוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ. מַאן דְּאִיהוּ בִּקְדוּשׁוֹת הַלָּלוּ לֶהֱוֵי תַּלְיָא בְּמַזָּלָא.
134a.4 אֶלָּא הָכִי אוֹקִימְנָא בְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא, הַאי חוּטָא יַקִּירָא קַדִּישָׁא, דְּכָל שַׂעְרֵי דְּדִיקְנָא תַּלְיָין בֵּיהּ, אִתְקְרֵי מַזָּל. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דְּכָל קָדְשֵׁי קוֹדָשִׁין דְּקוּדְשַיָּא, בְּהַאי מַזָּלָא תַּלְיָין. וְסֵפֶר תּוֹרָה, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ קָדוֹשׁ לָא חָל עָלֵיהּ עֶשֶׂר קִדוּשִׁין עַד דְּעָיִיל לָהֵיכָל. כֵּיוָן דְּעָיִיל לָהֵיכָל, אִתְקְרֵי קָדוֹשׁ בְּעֶשֶׂר קְדוּשׁוֹת. כְּגַוְונָא דָּא דְּלָא אִתְקְרֵי הֵיכָל, אֶלָּא כַּד אִתְחַבְּרָן עֶשֶׂר קְדוּשׁוֹת. וְתָאנָא, הַכֹּל תָּלוּי בְּמַזָּל, דְּאִיהוּ הַאי חוּטָא יַקִּירָא קַדִישָׁא, דְּכָל שַׂעֲרִין תַּלְיָין בֵּיהּ.
134a.5 אֲמַאי אִקְרֵי מַזָּל. מִשּׁוּם דְּמִנֵּיהּ תַּלְיָין מַזָּלֵי, וּמַזְּלֵי מִנֵּיהּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וּבְגִין כָּךְ אִיהִי תַּלְיָיא. וּבֵיהּ תַּלְיָין כָּל מִלֵּי דְּעָלְמָא עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וַאֲפִילּוּ סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּהֵיכָל, דְּמִתְעַטֵּר בְּעֶשֶׂר קְדוּשׁוֹת, לָא נָפִיק מִכְּלָלֵיהּ עִם שְׁאַר קִדּוּשִׁין וְכֻלְּהוּ תַּלְיָין בְּהַאי. וּמַאן דְּחָמֵי לְהַאי תִּקּוּנָא, אִתְּכַּבְּשָן חוֹבֵיהוֹן מִקַּמֵּיהּ וּמִתְכַּפְיָין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (מיכה ז׳:י״ט) יִכְבּוֹש עֲוֹנוֹתֵינוּ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּרִיךְ בְּרִי לְקוּדְשָׁא דְּקַדִּישִין, עַתִּיק מִכֹּלָּא.
134a.6 תִּקּוּנָא תְּשִׁיעָאָה. מִתְעָרְבִין שַׂעְרֵי עִם אִינּוּן שַׂעְרֵי דְּתַלְיָין, וְלָא נָפְקִין דָּא מִן דָּא. קוּם רִבִּי אַבָּא, קָם רִבִּי אַבָּא וְאָמַר, אִלֵּין (אינון) שַׂעְרֵי דְּמִתְעָרְבִין עִם אִינּוּן דְּתַלְיָין, אִקְרוּן מְצוּלוֹת יָם. מִשּׁוּם דְּנַפְקֵי מִמּוֹתְרֵי מוֹחָא, וּמֵהַאי אַתְרָא רְמִיוּ, כָּל מָארֵי דְּתַבְעִין חוֹבֵי דִּבְנֵי נָשָׁא וּמִתְכַּפְיָין. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּרִיךְ תְּהֵא לְעַתִּיק יוֹמִין.
134a.7 תִּקּוּנָא עֲשִׁירָאָה. נַחְתִּין שַׂעְרֵי תְּחוֹת דִּיקְנָא, וְחַפְּיָין בִּגְרוֹנָא תְּחוֹת דִּיקְנָא. קוּם רִבִּי יְהוּדָה. קָם רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, (ישעיהו ב׳:י״ט) וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צוּרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְיָ וְגוֹ'. מִפְּנֵי פַּחַד יְיָ, הָא אִתְיְדַע דְּמַאן דְּאִיהוּ לְבַר, פַּחַד יְיָ אִתְקְרֵי. וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ, אִינּוּן שַׂעְרֵי דִּתְחוֹת דִּיקְנָא, וְאִתְקְרוּן הֲדַר גְּאוֹנוֹ, תְּרֵי. תִּקּוּנָא עֲשִׂירָאָה, (מיכה ז׳:כ׳) תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב. וְחַד סָר, דְּלָא נַפְקֵי נִימָא מִן נִימָא, חֶסֶד לְאַבְרָהָם.
134a.8 תִּקּוּנָא דִּתְרֵיסָר. דְּלָא תַּלְיָין שַׂעְרֵי עַל פּוּמָא, וּפוּמָא אִתְפְּנֵי מִכָּל סִטְרִין, וְיָאִין שַׂעְרֵי סְחוֹר סְחוֹר לֵיהּ, בְּגִין דְּלָא אִשְׁתְּכַח טַרְחוּתָא, כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ.
134a.9 טַרְחוּתָא בְּמַאי קָא מַיְירֵי. דִּינָא. בַּאֲתָר (נ"א בתר) דִּינָא טַרְחוּתָא אִשְׁתְּכַח. וְכִי שַׂעְרֵי דְּדִיקְנָא טִרְחָא אִינּוּן, אוֹ דִּינָא אִינּוּן, וְהָא כֹּלָּא רַחֲמֵי אִתְחָזוּן. אֶלָּא דְּלָא אִתְטְרַח בְּיִשּׁוּבָא (ס"א בנשובא) דְּרוּחָא דִּזְעֵיר אַפִּין.
134a.10 דְּתָאנָא מֵהַאי פּוּמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, נָשְׁבָא רוּחָא. מַאי רוּחָא. רוּחָא דְּאִיתְּרַק (ס"א דאתדבק) בֵּיהּ, דְּמִתְלְבַּש בֵּיהּ (נ"א דאתתקן ומתלבש ביה) זְעֵיר אַפִּין. וּמֵהַאי רוּחָא מִתְלַבְּשִׁין כָּל אִינּוּן דִּלְתַּתָּא. וְכַד הַהוּא רוּחָא נָפִיק, אִתְפְּרַשׁ לִתְלָּתִין וְשִׁבְעָה אֶלֶף עִיבָר. וְאִתְפָּשַּׁט (ס"א ואתפרשא) כָּל חַד בִּלְחוֹדוֹי לְאַתְרֵיהּ, וְכָל מַאן דְּאִתְחֲזֵי לְאִתְלַבְּשָׁא מִנֵּיהּ אִתְלָבַּשׁ. וְעַל דָּא שַׂעֲרִין לָא אִשְׁתְּכָחוּ עַל פּוּמָא קַדִּישָׁא, מִשּׁוּם דְּרוּחֵיהּ נָפִיק, וְלָא בָּעֵי מִלָּה אַחֲרָא לְאִתְעָרְבָא בֵּיהּ, וּלְקָרְבָא בַּהֲדֵיהּ.
134a.11 וְדָא הוּא טְמִירוּתָא דְּכֹלָּא, דְּלָא אִתְדְּבַק לָא לְעֵילָּא וְלָא לְתַתָּא. וְהוּא סָתִים בִּסְתִּימָא דִּסְתִּימִין דְּלָא אִתְיְדַע. דָּא הוּא דְּלָא אִתְתָּקַּן, וְלָא הֲוָה בֵּיהּ תִּקּוּנָא. וּבְגִין כַּךְ, רוּחַ דְּנָפִיק לְבַר (ס"א דנפיק מההוא דלבר), וּמִתְלַבְּשִׁין בֵּיהּ נְבִיאֵי מְהֵימְנֵי, אִתְקְרֵי פֶּה יְיָ. אֲבָל בְּהַאי עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין לָא אִתְפְּרַשׁ. וְלֵית מַאן דְּיֵדַע רוּחֵיהּ בַּר אִיהוּ. וּבְגִין כַּךְ שַׂעֲרוֹי שְׁקִילִין סוּחֲרָנֵא דְּפוּמָא, וּפוּמָא אִתְפְּנֵי מִכָּל סִטְרוֹי.