Volume III

Idra Rabba

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 132b, reference page 11 of 42.

Current daf
132b
Reference units
42

Daf 132b

Unpointed Text

132b.1 וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא!

132b.2 ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא.

132b.3 דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב "כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'" (תהלים קלג, ב). ומנא לן? דכתיב "שבת אחים גם יחד" (תהלים קלג, א) - "גם" - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא.

132b.4 דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא.

132b.5 אמר ליה רבי שמעון: "יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!"

132b.6 תקונא תניינא - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל.

132b.7 "קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!"

132b.8 קם ר' חזקיה. שארי ואמר: "אני לדודי ועלי תשוקתו" (שיר ז, יא) - מי גרם ש"אני לדודי"? משום ד"עלי תשוקתו".

132b.9 מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק לתלת מאה וחמשה ועשרין שכ"ה עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן.

132b.10 אנא שאיל מהם פשרא דחמית.

132b.11 פתחו ואמרו: ""נושא עון" חמיתא!"

132b.12 אמר: "דא הוא תקונא תניינא!"

132b.13 יתיב.

132b.14 א"ר שמעון: "האידנא אתקשר עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!"

132b.15 אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני!

132b.16 דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה" (מלאכי ג, כ).

132b.17 ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב "ומשה לא ידע כי קרן עור פניו" (שמות לד, כט).

132b.18 ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד.

132b.19 "אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!"

132b.20 "קום ר' חזקיה תניינות ואוקיר תיקונא תליתאה דדיקנא קדישא!"

132b.21 תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר "אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות"!

132b.22 אתרגיש ר' שמעון ואמר: "ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה".

132b.23 "קום ר' חייא!"

132b.24 קם ר' חייא פתח ואמר: "וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי" (ירמיהו א, ו). וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב "הנה לא ידעתי דבר"!?

132b.25 אלא חס ושלום דאיהו אמר על דא!

132b.26 אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'?

132b.27 (הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

132b.1 תָּאנָא. אִי עַתִּיק דְּעַתִּיקִין, קַדִּישָׁא דְּקַדִּישִין, לָא אִתְתְּקַּן בְּאִלֵּין תִּקּוּנִין, לָא אִשְׁתְּכָחוּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וְכֹלָּא הֲוִי כֹּלָּא הֲוִי. וְתַנְיָא, עַד כַּמָה זְהִירִין אִלֵּין (ס"א אתתקן באלין ל"ג) תִּקּוּנֵי דְּדִיקְנָא. עַד תְּלֵיסַר (דלתתא), וְכָל זִמְנָא דִּתְלֵיסָר אִלֵּין מִשְׁתַּכְּחִין, זְהִירִין אִלֵּין דִּלְתַתָּא. וְכֹלָּא. בְּחוּשְׁבָּנָא דְּאִלֵּין תְּלֵיסַר, אִשְׁתְּכַח דִּיקְנָא דְּמַלְכָּא עַתִּיקָא יַקִּירָא מִכֹּלָּא. כֹּלָּא בְּחַד אִיהוּ טְמִירָא וְיַקִּירָא.

132b.2 וּבְגִין דְּאִיהוּ יַקִּירָא וּטְמִירָא מִכֹּלָּא, לָא אִדְכַּר בֵּיהּ בְּאַתָר דְּאוֹרַיְיתָא (ס"א לא אדכר באורייתא), וְלָא אִתְגַלְיָיא. וּמַה דִּיקְנָא אִתְגַלְיָיא. דִּיקְנָא דְּכַהֲנָא רַבָּא עִלָּאָה. וּמֵהַאי דִּיקְנָא, נָחִית לְדִיקְנָא דְּכַהֲנָא רַבָּא דִּלְתַּתָּא. (מאי דיקנא דכהנא רבא) דִּיקְנָא דְּכַהֲנָא רַבָּא בִּתְמַנְיָא תִּקּוּנִין אִתְתָּקַּן. וּבְגִין כַּךְ, תְּמַנְיָא תִּקּוּנִין לְכַהֲנָא רַבָּא, כַּד מִשְׁחָא נָחִית עַל דִּקְנֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים קל״ג:ב׳) כַּשֶׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יוֹרֵד עַל הַזָּקָן וְגוֹ'.

132b.3 ומְנָא לָן. דִּכְתִּיב, (תהילים קל״ג:א׳) שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד. גַּם לְרַבּוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל דִּלְתַּתָּא. דְּכָל זִמְנָא דְּכַהֲנָא רַבָּא דִּלְתַּתָּא, מְשַׁמֵּשׁ בִּכְהוּנָא רַבָּא, כִּבְיָכוֹל כֹּהֵן גָּדוֹל דִּלְעֵילָּא, מְשַׁמֵּשׁ בִּכְהוּנָא רַבָּא.

132b.4 דָּא תִּקּוּנָא חַד, דְּדִיקְנָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָא דְּכֹלָּא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן, יָאוּת אַנְתְּ רִבִּי יִצְחָק, לְמֵחֱמֵי בְּיָקִירָא דְּתִקּוּנֵי דְּדִיקְנָא, וּסְבַר אַפֵּי דְּעַתִּיק יוֹמִין, עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין. זַכָּאָה חוּלָקָךְ, וְזַכָּאָה חוּלָקִי עִמְּכוֹן בְּעָלְמָא דְּאָתֵי.

132b.5 תִּקּוּנָא תִּנְיָינָא. מִתְתָּקַן שַׂעֲרָא, מֵרֵישָׁא דְּפוּמָא, עַד רֵישָׁא אַחֲרָא דְּפוּמָא, בְּתִקּוּנָא שָׁקִיל.

132b.6 קוּם רִבִּי חִזְקִיָּה, וְקָאִים בְּקִיּוּמָךְ, וְאוֹקִיר יְקָרָא דְּתִקּוּנָא דָּא דְּדִיקְנָא קַדִּישָׁא. קָם רִבִּי חִזְקִיָּה, שָׁארֵי וְאָמַר, (שיר השירים ז׳:י״א) אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ מִי גָּרַם שֶׁאֲנִי לְדוֹדִי. מִשּׁוּם דְּעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ.

132b.7 מִסְתַּכֵּל הֲוִינָא, וַאֲרוּ חָמִית, נְהוֹרָא יַקִּירָא דְּבוּצִינָא עִלָּאָה, נָהִיר וְסָלִיק לִתְלַת מְאָה וַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִין עִיבָר. וְחַד חָשׁוֹךְ הֲוָה אִתְסָחֵי בְּהַהוּא נְהוֹרָא, כְּמַאן דְּאִתְסְחֵי בְּהַהוּא נַהֲרָא עֲמִיקָא, דְּמֵימוֹי מִתְפַּלְּגִין, וּנְהִרִין, וְנַגְדִּין לְכָל עִיבָר, מִמָּה דְּעָלוֹי. וְסָלִיק הַהוּא נְהוֹרָא, בִּשְׂפָתָא דְּיַמָּא עִלָּאָה עֲמִיקָא, דְּכָל פִּתְחִין טָבִין וְיַקִּירִין, בְּהַהוּא פִּתְחָא אִתְפַּתְּחָן.

132b.8 אֲנָא שָׁאִיל מֵהֶם (ס"א מהו), פִּשְרָא דְּחָמֵית. פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, נוֹשֵׂא עָוֹן חֲמֵיתָא. אָמַר, דָּא הוּא תִּקּוּנָא תִּנְיָינָא. יָתִיב. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, הָאִידָנָא אִתְקַשַּׁר (ס"א אתבסם) עָלְמָא. בְּרִיךְ אַנְתְּ רִבִּי חִזְקִיָּה, לְעַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין.

132b.9 אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כֻּלְּהוּ בּוּצִינִין חַבְרִין, דְּאַתְיָין בְּהַאי עִזְקָא קַדִּישָׁא. אַסְהַדְנָא עָלַי שְׁמַיָיא עִלָאִין דְּעִלָּאִין, וְאַרְעָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה דְּעִלָּאָה. דַּאֲנָא חָמֵי הַשְׁתָּא, מַה דְּלָא חָמָא בַּר נָשׁ, מִיּוֹמָא דְּסָלִיק מֹשֶׁה זִמְנָא תִּנְיָינָא לְטוּרָא דְּסִינַי. דַּאֲנָא חֲמֵינָא אַנְפָּאִי נְהִירִין, כִּנְהוֹרָא דְּשִׁמְשָׁא תַּקִּיפָא, דְּזַמִּין לְמֵיפַּק בְּאַסְוָותָא לְעָלְמָא. דִּכְתִּיב, (מלאכי ג׳:כ׳) וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ. וְעוֹד דַּאֲנָא יְדַעְנָא דְּאַנְפָּאי נְהִירִין, וּמֹשֶׁה לָא יָדַע וְלָא אִסְתָּכַּל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות ל״ד:כ״ט) וּמֹשֶׁה לָא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו.

132b.10 וְעוֹד, דַּאֲנָא חָמֵי בְּעֵינַי, תְּלֵיסַר מְכִילִין גְּלִיפִין קַמָּאי, וּנְהִירִין כְּבוּצִינִין. וְכַד אִתְפְּרִישׁ כָּל חַד מִנַּיְיהוּ מִפּוּמֵיכוֹן, אִסְתָּלִיק וְאִתְתְּקַן, וְאִתְעַטָּר וְאִתְטָמַּר בִּטְמִירוּתָא דְּתִקּוּנֵי דְּדִיקְנָא, וְכָל אַחֲרָנִין אִשְׁתַּאֲרָן. וּבְעוֹד דְּכָל חַד מִתְפְּרַשׁ בְּפוּמַיְיכוּ, נָהִיר וְאִתְעַטָּר וְיָתִיב כְּמַלְכָּא בְּגוֹ חֵילֵיהּ. וְכַד אִסְתְּיָים לְאִתְפָּרְשָׁא, סָלִיק וְאִתְעַטָּר בְּעִטְרָא קַדִּישָׁא, וְאִתְתָּקַּן וְאִתְטָמַּר, וְיָתִיב בְּתִקּוּנוֹי דְּדִיקְנָא קַדִּישָׁא, וְכֵן לְכָל חַד וְחָד. אִזְדְּרָזוּ חַבְרִין קַדִּישִׁין, דְּהָא בְּקִיּוּמָא דָּא, לָא יְהֵא עַד דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא.

132b.11 קוּם רִבִּי חִזְקִיָּה תִּנְיָינוּת. וְאוֹקִיר תִּיקוּנָא תְּלִיתָאָה, דְּדִיקְנָא קַדִּישָׁא. תָּנָא, עַד לָא קָם רִבִּי חִזְקִיָּה, קָלָא נָפַק וְאָמַר, אֵין מַלְאָךְ אֶחָד עוֹשֶׂה שְׁתֵּי שְׁלִיחוּת. אִתְרְגִישׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, וַדַּאי כָּל חַד וְחַד בְּאַתְרֵיהּ. וַאֲנָא, וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרִי, וְרִבִּי אַבָּא, אִשְׁתְּלִים שְׁלֵימָתָא עִלָּאָה.

132b.12 קוּם רִבִּי חִיָיא. קָם רִבִּי חִיָּיא, פָּתַח וְאָמַר, (ירמיהו א׳:ו׳) וָאוֹמַר אֲהָהּ יְיָ אֱלֹהִים הִנֵּה לָא יָדַעְתִּי דַּבֵּר כִּי נַעַר אָנֹכִי. וְכִי יִרְמִיָּה לָא הֲוָה יָדַע לְמַלְּלָא, וְהָא כַּמָה מִלוּלִין נַפְקֵי מִפּוּמוֹי, עַד לָא אָמַר דָּא. וְהוּא אָמַר מִלָּה כְּדִיבָא, דִּכְתִּיב הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר. אֶלָּא (תאנא) חַס וְשָׁלוֹם דְּאִיהוּ אָמַר עַל דָּא. אֶלָּא הָכִי תָּאנָא, מַה בֵּין דִּבּוּר לַאֲמִירָה. אֲמִירָה הוּא דְּלָא בָּעֵי לְאַרְמָא קָלָא, דִּבּוּר, בָּעֵי לְאַרְמָא קָלָא, וּלְאַכְרְזָא מִלִּין.