Volume III
Idra Rabba
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 142b, reference page 31 of 42.
- Current daf
- 142b
- Reference units
- 42
Daf 142b
Unpointed Text
142b.1 דרועא קדמאה - תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תרין דרועין. "ואתכלילו" סלקא דעתך? אלא גתלת קשרין בימינא ותלת קשרין בשמאלא. תלת קשרין דימינא אתכלילן בתלת קשרין דשמאלא. ובגין כך 'דרועא' לא כתיב אלא חד, אבל 'ימינא' לא כתיב ביה "זרוע" אלא "ימינך יהוה" - "ימין יהוה" אתקרי בתלת קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון.
142b.2 ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין?
142b.3 תאנא: כלהו תלת מתפשטין ומתקשרין בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרין בדרועא ימינא. ובגין כך תאיב דוד ואמר "שב לימיני" (תהלים קי, א), משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב "שב לימיני" משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב "אבן מאסו הבונים היתה לראש פִּנָּה" (תהלים קיח, כב) משום דיתיב לימינא.
142b.4 היינו דכתיב "ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין" (דניאל יב, יג) - כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה!
142b.5 והאי ימינא כד יתיב - קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא - מתערין תלת אחרנין דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי "זרוע יהוה" (ישעיהו נא, ט), "זרועך הנטויה" (דברים ט, כט).
142b.6 נוסח אחר: תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה.
142b.7 בזמנא דתלת אלין אתכלילן בתלת אחרנין אקרי כלא 'ימינא' ועביד דינא ברחמי. הדא הוא דכתיב "ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב" (שמות טו, טו), בגין דמתערין רחמי בהו.
142b.8 ותאנא: בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון 'ימינא'. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי "זרוע יהוה". מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי "תפארת". דכתיב "מוליך לימין משה" (ישעיהו סג, יב) - הא ימינא, "זרוע" - הא שמאלא דכתיב "זרוע תפארתו". דא בדא.
142b.9 ותאנא: בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי "סיועא קדישא" דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. דכתיב "והנה ידי עמך" (ש"ב ג, יב). ומתאחדן מהאי. אלף וארבע מאות ותמניא וחמש אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון "יד יהוה עלאה", "יד יהוה תתאה". ואע"ג דבכל אתר "יד יהוה" שמאלא - זכו - "ימין יהוה"; אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי "ימין". ואי לאו "יד יהוה תתאה".
142b.10 תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא - הכא כתיב "סוד יהוה ליריאיו"!
142b.11 ותאנא בצניעותא דספרא, דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא. וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי סתימא דכלא פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דורמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא.
142b.12 הדא הוא דכתיב "ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן" (בראשית ב, כא). מהו "ויישן"? האי הוא דכתיב "עורה למה תישן אדני" (תהלים מד, כד).
142b.13 "ויקח אחת מצלעותיו" - מאי "אחת"? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר "אחת היא יונתי תמתי" (שיר ו, ט). וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד. הדא הוא דכתיב "ויסגור בשר תחתנה" וכתיב "והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר" (יחזקאל לו, כו).
142b.14 ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין. ועד לא סיים לון - אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה - אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו.
142b.15 (הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
142b.1 בְּסִטְרוֹי, אִתְפָּרְשָׁן בִּדְרוֹעִין, בַּשׁוֹקִין. דְּרוֹעִין דִּדְכוּרָא, חַד יְמִינָא, חַד שְׂמָאלָא דְּרוֹעָא קַדְמָאָה (ס"א קדישא) תְּלַת קִשְׁרִין אִתְקָשָּׁרוּ בֵּיהּ, וְאִתְכְּלִילוּ ב' דְּרוֹעִין. וְאִתְכְּלִילוּ סַלְּקָא דַּעְתָּךְ. אֶלָּא ג' קִשְׁרִין בִּימִינָא, וְג' קִשְׁרִין בִּשְׂמָאלָא. ג' קִשְׁרִין דִּימִינָא, אִתְכְּלִילָן בְּג' קִשְׁרִין דִּשְׂמָאלָא. וּבְגִין כָּךְ, דְּרוֹעָא לָא כְּתִיב אֶלָּא חַד. אֲבָל יְמִינָא, לָא כְּתִיב בֵּיהּ זְרוֹעַ, אֶלָּא (שמות ט״ו:ו׳) יְמִינְךָ יְיָ. (תהילים קי״ח:ט״ו) יְמִין יְיָ אִתְקְרֵי, בְּג' קִשְׁרִין דַּאֲבָהָתָא דְּאַחֲסִינוּ לְחוּלָקֵיהוֹן.
142b.2 וְאִי תֵּימָא הָא בִּתְלַת חֲלָלִין מוֹחָא דְּגוּלְגַּלְתָּא מִשְׁתַּכְּחִין. תָּאנָא, כֻּלְּהוּ ג' מִתְפַּשְּׁטִין, וּמִתְקַשְּׁרָן בְּכָל גּוּפָא, וְכָל גּוּפָא אִתְקְשַׁר בְּהָנֵי תְּלַת, וּמִתְקַשְּׁרָן בִּדְרוֹעָא יְמִינָא. וּבְגִין כַּךְ תָּאִיב דָּוִד וְאָמַר, (תהילים ק״י:א׳) שֵׁב לִימִינִי. מִשּׁוּם דְּהוּא אִתְחַבָּר עִמְּהוֹן דַּאֲבָהָתָא, וְיָתִיב תַּמָּן לְכוּרְסְיָא שְׁלֵימָתָא. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב (תהילים קי״ח:כ״ב) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים וְגוֹ', מִשּׁוּם דְּיָתִיב לִימִינָא. הַיְינוּ דִּכְתִּיב, (דניאל י״ב:י״ג) וְתָנוּחַ וְתַעֲמוֹד לְגוֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין, כְּלוֹמַר, כְּמַאן דְּזָכֵי לַחֲבִיבוּתָא דְּמַלְכָּא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, דְּמַאן דְּפָרִישׂ מַלְכָּא יְמִינֵיהּ. וְקָבִּיל לֵיהּ תְּחוֹת יְמִינֵיהּ. וְהַאי יְמִינָא כַּד יְתִיב, קִשְׁרִין אִתְפַּשְּׁטָא.
142b.3 וּדְרוֹעָא לָא אוֹשִׁיט יְדֵיהּ (ס"א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בִּתְלַת קְשִׁירִין דְּאַמָרָן. וְכַד מִתְעָרִין חַיָּיבַיָּא, וּמִתְפַּשְּׁטָן בְּעָלְמָא, מִתְעָרִין תְּלַת אַחֲרָנִין, דְּאִינּוּן דִּינָא קַשְׁיָא, וְאוֹשִׁיט דְּרוֹעָא וְכַד אוֹשִׁיט דְּרוֹעָא, יַד יְמִינָא הוּא, אֲבָל אִתְקְרֵי (ישעיהו נ״א:ט׳) זְרוֹעַ יְיָ, (דברים ט׳:כ״ט) זְרוֹעֲךָ הַנְטוּיָה (נ"א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין דשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא ומתקשרין בדרועא ימינא. והאי ימינא כד יתיב (קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט ויתיב) בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין. מתערין תלת אחרנין דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי זרועך הנטויה) בְּזִמְנָא דְּג' אִלֵין אִתְכְּלִילָן בג' אַחֲרָנִין, אִקְרֵי כֹּלָּא יְמִינָא, וְעָבִיד דִּינָא בְּרַחֲמֵי, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב, בְּגִין דְּמִתְעֲרִן רַחֲמֵי בְּהוּ.
142b.4 וְתָאנָא, בְּהַאי יְמִינָא מִתְאַחֲדָן תְּלַת מְאָה וְשִׁבְעִין אֶלֶף רִבּוֹא, דְּאִקְרוּן יְמִינָא. וּמְאָה וְתִמְנִין וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף רִבּוֹא, מִזְּרוֹעַ דְּאִקְרֵי זְרוֹעַ יְיָ. מֵהַאי וּמֵהַאי תַּלְיָיא זְרוֹעָא, וְהַאי וְהַאי אִקְרֵי תִּפְאֶרֶת, דִּכְתִּיב, (ישעיהו ס״ג:י״ב) מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה, הָא יְמִינָא. זְרוֹעַ, הָא שְׂמָאלָא. דִּכְתִּיב, (ישעיהו ס״ג:י״ב) זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ, דָּא בְּדָא.
142b.5 וְתָאנָא, בִּידָא שְׂמָאלָא, מִתְאַחֲדָן אַרְבַּע מְאָה וְחַמְשִׁין רִבּוֹא מָארֵי תְּרִיסִין, מִתְאַחֲדָן בְּכָל אֶצְבְּעָא וְאֶצְבְּעָא. וּבְכָל אֶצְבְּעָא וְאֶצְבְּעָא עֶשֶׂר אַלְפִין מָארֵי תְּרִיסִין מִשְׁתַּכְּחִין. פּוּק וַחֲשׁוֹב, כַּמָה אִינּוּן דְּבִידָא. וְהַהוּא יְמִינָא אִקְרֵי סִיּוּעָא קַדִּישָׁא, דְּאָתִי מִדְּרוֹעָא דִּימִינָא, מִתְּלַת קִשְׁרִין. (ואף על גב דאקרי יד הוי סיועא) דִּכְתִּיב (וכתיב) (שמואל ב ג׳:י״ב) וְהִנֵּה יָדִי עִמָּךְ. וּמִתְאַחֲדָן מֵהַאי, אֶלֶף וְאַרְבַּע רִבּוֹא, וּתְמַנְיָא, וְחָמֵשׁ מְאָה אַלְפִין מָארֵיהוֹן דְּסִיּוּעִין בְּכָל עָלְמָא. וְאִקְרוּן יַד יְיָ עִלָּאָה. יַד יְיָ תַּתָּאָה. וְאַף עַל גַּב דִּבְכָל אֲתָר יַד יְיָ שְׂמָאלָא. זָכוּ יְמִין יְיָ, אִתְכְּלִל יְדָא בִּזְרוֹעָא, וַהֲוִי סִיּוּעָא, וְאִקְרֵי יָמִין. וְאִי לָאו, יַד יְיָ תַּתָּאָה. תָּאנָא, כַּד מִתְעָרִין דִּינִין קַשְׁיָין לְאַחֲתָא בְּעָלְמָא, הָכָא כְּתִיב, (תהילים כ״ה:י״ד) סוֹד יְיָ לִירֵאָיו.
142b.6 וְתָאנָא בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, דְּכָל דִּינִין דְּמִשְׁתַּכְחִין מִדְּכוּרָא, תַּקִּיפִין בְּרֵישָׁא, וְנַיְיחִין בְּסוֹפָא. וְכָל דִּינִין דְּמִשְׁתַּכְחִין מִנּוּקְבָּא, נַיְיחִין בְּרֵישָׁא, וְתַקִּיפִין בְּסוֹפָא. וְאִלְמָלֵא דְּאִתְעָבֵידוּ כַּחֲדָא, לָא יַכְלִין עָלְמָא לְמִסְבַּל. עַד דְּעַתִּיק דְּעַתִּיקֵי סְתִימָא דְּכֹלָּא, פָּרִישׁ דָּא מִן דָּא, וְחָבַר לוֹן לְאִתְבַּסְּמָא כַּחֲדָא.
142b.7 וְכַד פָּרִישׁ לוֹן, אָפִּיל דּוּרְמִיטָא לִזְעֵיר אַפִּין, וּפָרִישׂ לְנוּקְבָּא מֵאֲחוֹרוֹי דְּסִטְרוֹי, וְאַתְקִין לָהּ כָּל תִּקּוּנָהָא, וְאַצְנְעָא לְיוֹמָא דִּילֵיהּ, לְמֵיתָהָא לִדְכוּרָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ב׳:כ״א) וַיַּפֵּל יְיָ אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן. מַהוּ וַיִּישָׁן. הַאי הוּא דִּכְתִּיב, (תהילים מ״ד:כ״ד) עוּרָה לָמָּה תִּישָׁן יְיָ. וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו, מַאי אַחַת. דָּא הִיא נוּקְבָּא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים ו׳:ט׳) אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, וְסַלְּקָא, וְאִתְתַּקְנָא. וּבְאַתְרָהָא שְׁקִיעַ רַחֲמֵי וְחֶסֶד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ב׳:כ״א) וַיִסְגוֹר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. וּכְתִיב (יחזקאל ל״ו:כ״ו) וַהֲסִירוֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר.
142b.8 וּבְשַׁעֲתָא דְּבָעָא לְמֵיעַל שַׁבְּתָא הֲוָה בָּרֵי רוּחִין וְשֵׁדִין וְעִלְעוּלִין, וְעַד לָא סִיֵּים לוֹן, אָתַת מַטְרוֹנִיתָא בְּתִקּוּנָהָא, וְיָתִיבַת קַמֵּיהּ. בְּשַׁעֲתָא דְּיָתִיבַת קָמֵּיהּ, אֲנָח לוֹן לְאִינּוּן בִּרְיָיאן, וְלָא אִשְׁתְּלִימוּ. כֵּיוָן דְּמַטְרוֹנִיתָא יַתְבַת עִם מַלְכָּא, וְאִתְחַבָּרוּ אַפִּין בְּאַפִּין, מַאן יֵיעוּל בֵּינַיְיהוּ, מַאן הוּא דְּיִקְרַב בַּהֲדַיְיהוּ. (בגין כך סתימא דמלה עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת.) וְכַד אִתְחַבְּרוּ, אִתְבְּסָמוּ דָּא בְּדָא. יוֹמָא דְּכֹלָּא אִתְבְּסָם בֵּיהּ. וּבְגִין כָּךְ, אִתְבְּסָמוּ דִּינִין דָּא בְּדָא, וְאִתְתְּקָנוּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין.