Idra Rabba

Pointed Text

141b.1 כְּלָלָא דְּכָל מִלִּין, עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין, וּזְעֵיר אַפִּין, כֹּלָּא חַד. כֹּלָּא הֲוָה. כֹּלָּא הֲוִי. כֹּלָּא יְהֵא. לָא יִשְׁתַּנֵי. וְלָא מִשְתָּנֵי. וְלָא שְׁנָא. אִתְתָּקַּן בְּתִקוּנִין אִלֵּין. אִשְׁתְּלִים דִּיּוּקְנָא דְּכָלִיל כָּל דִּיוּקְנִין. דִּיּוּקְנָא דְּכָלִיל כָּל שְׁמָהָן. דִּיּוּקְנָא דְּאִתְחֲזֵי בְּגווַֹנֵיה כְּהַאי דִּיּוּקְנָא (נ"א בגוויה כל דיוקנין) לָאו הַאי דִּיּוּקְנָא הֲוִי, אֶלָּא כְּעֵין הַאי דִּיּוּקְנָא.

141b.2 כַּד אִתְחַבְּרָן עִטְרִין וְכִתְרִין, כְּדֵין הוּא אַשְׁלְמוּתָא דְּכֹלָּא. בְּגִין, דְּדִיּוּקְנָא דְּאָדָם, הֲוִי דִּיּוּקְנָא דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין דְּאִתְכְּלָלוּ בֵּיהּ. וּבְגִין דְּהַאי דִּיּוּקְנָא כָּלִיל עִלָּאִין וְתַתָּאִין, אַתְקִין עַתִּיקָא קַדִּישָׁא תִּקּוּנוֹי, וְתִקּוּנָא דִּזְעֵיר אַפִּין, בְּהַאי דִּיּוּקְנָא וְתִקּוּנָא.

141b.3 וְאִי תֵּימָא מַה בֵּין הַאי לְהַאי. כֹּלָּא הוּא בְּמַתְקְלָא חֲדָא, אֲבָל מִכָּאן (נ"א מנן) אִתְפָּרְשָׁן אָרְחוֹי. (נ"א אתפשטן רחמי) וּמִכָּאן (נ"א ומנן) אִשְׁתְּכַח דִּינָא. וּמִסִּטְרָא דִּילָן הֲווֹ שַׁנְיָין דָּא מִן דָּא. וְרָזִין אִלֵּין לָא אִתְמְסָרוּ, בַּר לִמְחַצְּדֵי חַקְלָא קַדִּישָׁא. וּכְתִיב (תהילים כ״ה:י״ד) סוֹד יְיָ לִירֵאָיו.

141b.4 כְּתִיב (בראשית ב׳:ז׳) וַיִּיצֶר יְיָ אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, בִּתְרֵי יוֹדִי"ן. אַשְׁלִים תִּקּוּנָא גּוֹ תִּקּוּנָא, טַבְרְקָא דְּגוּשְׁפַּנְקָא. וְדָא הוּא וַיִּיצֶר. תְּרֵין יוֹדִין לָמָּה. רָזָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְרָזָא דִּזְעֵיר אַפִּין. וַיִּיצֶר, מַאי צָר. צָר צוּרָה בְּגוֹ צוּרָה. (ודא הוא וייצר) וּמַהוּ צוּרָה בְּגוֹ צוּרָה. תְּרֵין שְׁמָהָן, דְּאִתְקְרֵי שֵׁם מָלֵּא, יְיָ אֱלֹהִים. וְדָא הוּא רָזָא דִּתְרֵין יוֹדִי"ן דְּוַיִּיצֶר, דְּצָר צוּרָה גּוֹ צוּרָה. תִּקּוּנָא דִּשְׁמָא שְׁלִים, יְיָ אֱלֹהִים.

141b.5 וּבְמָה אִתְכְּלִילוּ. בְּדִיּוּקְנָא עִלָּאָה דָּא, דְּאִקְרֵי אָדָם. דְּכָלִיל דְּכַר וְנוּקְבָּא. וְעַל דָּא כְּתִיב אֶת הָאָדָם דְּכָלִיל דְּכַר וְנוּקְבָּא. אֶת: לְאַפָּקָא וּלְמִסְגֵּי זִינָא דְּנָפִיק מִנֵּיהּ. (מדכר ונוקבא)

141b.6 עָפָר מִן הָאֲדָמָה: דִּיּוּקְנָא בְּגוֹ דִּיּוּקְנָא. וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים: טַבְרְקָא דְּגוּשְׁפַּנְקָא גּוֹ בְּגוֹ. וְכָל דָּא לָמָּה. בְּגִין לְאִשְׁתַּלְּפָא וּלְעַיְּילָא בֵּיהּ סָתִים דִּסְתִּימָא עִלָּאָה, עַד סוֹפָא דְּכָל סְתִימִין. (הדא הוא דכתיב (בראשית ב׳:ז׳) ויפח באפיו נשמת חיים) נִשְׁמְתָא, דְּכָל חַיֵּי דְּעֵילָּא וְתַתָּא תַּלְיָין מֵהַהִיא נִשְׁמְתָא, וּמִתְקַיְימֵי בָּהּ.

141b.7 וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה, לְאַתְּרְקָא, וּלְעַיְּילָא בְּתִקוּנִין כְּגַוְונָא דָּא, וּלְאַשְׁלְפָא לְהַהִיא (נ"א מההיא) נִשְׁמְתָא. מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא עַד סוֹפָא דְּכָל דַּרְגִּין. בְּגִין דִּיהֱוִי הַהִיא נִשְׁמְתָא מִשְׁתַּכְּחָא בְּכֹלָּא, וּמִתְפַּשְּׁטָא בְּכֹלָּא. וּלְמֶהֱוִי כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חַד. וּמַאן דְּפָסִיק הַאי יִחוּדָא מִן עָלְמָא, כְּמַאן דְּפָסִיק נִשְׁמְתָא דָּא, וּמְחזֵי דְּאִית נִשְׁמְתָא אַחֲרָא, בַּר מֵהַאי. וּבְגִין כַּךְ, יִשְׁתְּצֵי הוּא וְדוּכְרָנֵיה מִן עָלְמָא לְדָרֵי דָּרִין.

141b.8 בְּהַאי דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם, שַׁארִי וְתָקִין כְּלָלָא דְּכַר וְנוּקְבָּא. כַּד אִתְתָּקַּן הַאי דִּיּוּקְנָא בְּתִקּוּנוֹי, שָׁארֵי מֵחַדּוֹי, מִבֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין. בְּאֲתָר דְּתַּלְיָין שַׂעְרֵי דְּדִיקְנָא, דְּאִתְקְרוּן (נ"א דאתקרי) תִּפְאֶרֶת. וְאִתְפָּשַּׁט הַאי תִּפְאֶרֶת, וְתָקִין תְּרֵין חַדִּין, וְאִשְׁתְּלַיף לַאֲחוֹרוֹי, וְעֲבַד גּוּלְגַלְתָּא דְּנוּקְבָּא. כֹּלָּא סְתִימָא מִכָּל סִטְרוֹי. בְּשַׂעְרָא בְּפַרְצוּפָא דְּרֵישָׁא. וּבִכְלָלָא חֲדָא אִתְעָבִידוּ בְּהַאי תִּפְאֶרֶת, וְאִקְרֵי אָדָם דְּכַר וְנוּקְבָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו מ״ד:י״ג) כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת.

141b.9 כַּד אִתְבְּרֵי פַּרְצוּפָא דְּרֵישָׁא דְּנוּקְבָּא, תַּלְיָיא חַד קוֹצָא דְּשַׂעְרֵי מֵאֲחוֹרוֹי דִּזְעֵיר אַפִּין, וְתָלֵי עַד רֵישָׁא דְּנוּקְבָּא. וְאִתְּעֲרוּ שַׂעְרֵי בְּרֵישָהָא, כֻּלְּהוּ סוּמָקֵי דִּכְלִלָן בְּגוֹ גְּוָונֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים ז׳:ו׳) וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָמָן. מַהוּ אַרְגָּמָן. גְּוָונֵי דִּכְלִילָן בְּגוֹ גְּוָונֵי.

141b.10 תָּאנָא, אִתְפָּשַׁט הַאי תִּפְאֶרֶת מִטַבּוּרָא דְּלִבָּא, וְנָקִיב וְאִתְעֲבָר בְּגִיסָא אַחֲרָא, וְתָקִין פַּרְצוּפָא דְּנוּקְבָּא עַד טַבּוּרָא. וּמִטַבּוּרָא שָׁארֵי, וּבְטַבּוּרָא שְׁלִים.

141b.11 תּוּ אִתְפְּשָׁט הַאי תִּפְאֶרֶת, וְאַתְקִן מֵעוֹי דִּדְכוּרָא, וְעָיִיל (ואתתקן) בְּהַאי אֲתָר כָּל רַחֲמִין, וְכָל סִטְרָא דְּרַחֲמֵי. וְתָאנָא, בְּהָנֵי מֵיעַיין אִתְאַחֲדָן, שִׁית מֵאָה אֶלֶף רִבּוֹא מָארֵי דְּרַחֲמֵי. וְאִתְקְרוּן בַּעֲלֵי מֵיעַיין. דִּכְתִּיב, (ירמיהו ל״א:כ׳) עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אַרַחֲמֶנוּ נְאֻם יְיָ.

141b.12 תָּאנָא, הַאי תִּפְאֶרֶת, כָּלִיל בְּרַחֲמֵי, וְכָלִיל בְּדִינָא, וְאִתְפָּשַּׁט רַחֲמֵי בִּדְכוּרָא, וְאִתְעֲבָר וְנָקִיב (ס"א ונהיר) לִסְטַר אַחֲרָא, וְתָקִין מֵיעוֹי דְּנוּקְבָּא, וְאִתְתְּקָנוּ מְעָהָא בְּסִטְרָא דְּדִינָא.

141b.13 תָּאנָא, אִתְתָּקַן דְּכוּרָא בְּסִטְרֵיה, בְּמָאתָן וּתְמַנְיָא וְאַרְבְּעִין תִּקּוּנִין דִּכְלִילָן בֵּיהּ, וּמִנְהוֹן לְגוֹ, וּמִנְּהוֹן לְבַר. מִנְּהוֹן רַחֲמֵי. וּמִנְּהוֹן דִּינָא. כֻּלְּהוּ דְּדִינָא, אִתְאֲחָדוּ בְּדִינָא דַּאֲחוֹרוֹי, דְּנוּקְבָּא אִתְפַּשָּׁטַת תַּמָּן. וְאִתְאַחֲדוּ וְאִתְפָּשָׁטוּ בְּסִטְרָהָא.