Volume III
Pinchas
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 258b, reference page 92 of 94.
- Current daf
- 258b
- Reference units
- 94
Daf 258b
Unpointed Text
258b.1 "והקרבתם עולה לריח ניחח ליהו"ה" (במדבר כח, כז) - תא חזי בפסח כתיב "והקרבתם אשה עולה ליי'", והכא לא כתיב "אשה" אלא "והקרבתם עולה". מאי טעמא?
258b.2 יומא דא - יומא דעיילת כלה לחופה איהו. וישראל מנו יומין דדכיו, יומין ושבועין, ואתכלילו ועאלו ביומין דדכיו. והיא נפקת מכל סטרא בישא ונטרת יומי דכיו כדקא חזי. ורזא דא "מלכא טעם בתולה טעים". בגין כך לא כתיב ביה "אשה" דהא אחרא לא קריב למשכנא והא אתרחק מתמן. ועל דא 'אשים' לאו הכא, ולאו אצטריכו להכא. וישראל מרחקן אינון מן סטרא בישא (ומנו יומין דדכיו יומין ושבועין ואתכלילו ועאלו ביומין דדכיו).
258b.3 א"ר אבא עדיין צריכין אנן לפתחא דא למפתח. אמר ר' שמעון: ארימית ידי בצלו למאן דברא עלמא! ורזא דא אשכחן בספרי קדמאי. אשים אינון באמצעיתא ואתיין בסטרא דא ובסטרא דא, אדבקו באילנא דדעת טוב ורע; אדבקן ברע ואדבקן בטוב. ובג"כ בשאר יומין כתיב בהו "אשה עולה", אבל בהני יומא דאילנא דחיי קיימא ולא אחרא - לית אנן צריכין ל'אשה' ולא אצטריך למהוי תמן. ויומא דא - יומא דאילנא דחיי איהו, ולא דדעת טוב ורע. ובגין דא "והקרבתם עולה לריח ניחח ליי'" (במדבר כח, כז) ולא "אשה ליי' עולה". ועולה - לשם עולה כמה דאתמר. והא אתערנא מלי דפרים בני בקר וכל ההוא קרבן.
258b.4 "ובחדש השביעי" (במדבר כט, א) - כמה דאתמר יומא דראש השנה דינא דכל עלמא; דינא תקיפא ודינא רפיא.
258b.5 "ועשיתם עולה" (במדבר כט, ב) - "והקרבתם" מבעי ליה כשאר כל יומין? מאי "ועשיתם"? אלא ביומא דא "ועשה לי מטעמים" כתיב. כמה מטעמים ותבשילים עבדו ישראל בהני יומי בעוד דמקטרגא אזיל לפשפשא בחובין דעלמא. ועל דא לא כתיב "והקרבתם" אלא "ועשיתם עולה", ולא "אשה עולה". וכן בכל שאר יומין - לא כתיב "אשה" דלית לון חולקא בכל הני יומי, כל שכן בהאי יומא דאנן עבדין מטעמים ותבשילים בלא דעתא דסטרא אחרא. דהא יצחק משדר ליה לצוד צידה דחובין דבני עלמא ולאייתאה לגביה. ובעוד דאיהו אזיל - ישראל נטלי עיטא ברבקה ועבדין כל אינון פולחנין, כל אינון צלותין. מזמני שופר ותקעין ליה בגין לאתערא רחמי. והא אוקימנא "ויבא לו יין וישת" - דאתי מרחוק מגו אתר דחמרא עתיקא, ושתי ואטעים ליה וחדי, ואחר כך מברך ליה בכמה ברכאן ואעבר על חובוי.
258b.6 מה כתיב? "ויהי אך יצוא יצא יעקב ועשו אחיו בא מצדו" (בראשית כז, ל) - טעין מכמה טועני כמה דאתמר, והא אוקימנא מלה. ובג"כ איהו יומא דיבבא וקרבנא איהו עולה.
258b.7 "איל אחד" - כמה דאתמר בגין אילו דיצחק. "ושעיר עזים אחד חטאת" (במדבר כט, ד) - שוחד לסמאל לכפרה אנפוי בההוא בכיה דאיהו בכי בהאי יומא, כיון דחמי דלא אתעביד רעותיה והא למגנא צד צידה, כמה דאתמר. כגוונא דא יומא דכפורי, והא כתיב בפרשת אמור.
258b.8 "ובחמשה עשר יום וגו'" (במדבר כט, יב).
258b.9 ר' אבא פתח: "ותנח התיבה בחדש השביעי וגו'" (בראשית ח, ד) - תא חזי כל הני יומין אזלת אימא על בנהא בגין דלא ישלוט סטרא אחרא עלייהו, ובגין לשזבא לון. כיון דאשתזיבו בנהא והא יתבין בסכות - מתנטרין בנטורא. יומא קדמאה ויומא תנינא פקדת לון לישראל למעבד סעודתא לממנן דשאר עמין ואיהי לא שריא תמן. ביומא תליתאה דאיהו י"ז לחדש -- שריאת למשרי עלייהו. הדא הוא דכתיב "ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט" - טורין דכל לווטין ומרדין שראן בגווייהו.
258b.10 אמר רבי אלעזר, יומא קדמאה דחג לא שריא עלייהו, ולא יומא תניינא. אלא יומא תליתאה דאוסיף וגרע - שריא עלייהו. אוסיף אתוון וגרע קרבנין דכתיב "עשתי עשר וגו'" (במדבר כט, כ). והכי אתחזי לרע עין בגין דיומא קדמאה ויומא תניינא חדוה דבנהא ואינון מפלגי עדאן לון. מיומא תליתאה ולהלאה דאיהי שריא עלייהו מה כתיב - "והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים" (בראשית ח, ה).
258b.11 (הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
258b.1 (במדבר כ״ח:כ״ז) וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיְיָ. תָּא חֲזֵי, בְּפֶסַח כְּתִיב, וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עוֹלָה לַיְיָ. וְהָכָא לָא כְּתִיב אִשֶּׁה, (דהא ביומא דא אשה לא כתיב ביה) אֶלָּא וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה. מַאי טַעְמָא. יוֹמָא דָּא, יוֹמָא דְּעַיְילַת כַּלָּה לְחוּפָּה אִיהוּ. וְיִשְׂרָאֵל מָנוּ יוֹמִין דְּדַכְיוּ. יוֹמִין וְשָׁבוּעִין, וְאִתְכְּלִילוּ וְעָאלוּ בְּיוֹמִין דְּדַכְיוּ. וְהִיא נַפְקַת מִכָּל סִטְרָא בִּישָׁא, וְנַטְרַת יוֹמֵי דַּכְיוּ כַּדְּקָא חֲזֵי. וְרָזָא דָּא, מַלְכָּא טַעַם בְּתוּלָה טָעִים. בְּגִין כָּךְ לָא כְּתִיב בֵּיהּ אִשֶּׁה, דְּהָא אַחֲרָא לָא קָרִיב לְמַשְׁכְּנָא, וְהָא אִתְרְחַק מִתַּמָּן. וְעַל דָּא אִשִּׁים לָאו הָכָא, וְלָאו אִצְטְרִיכוּ לְהָכָא, וְיִשְׂרָאֵל מְרַחֲקָן אִינּוּן מִן סִטְרָא בִּישָׁא. (ומנן יומין דדכיו, יומין ושבועין, ואתכלילו ועאלו ביומין דדכיו). אָמַר רִבִּי אַבָּא, עֲדַיִין צְרִיכִין אֲנָן לְפִתְחָא דָּא לְמִפְתַּח.
258b.2 אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֲרִימִית יְדַי בְּצַלּוּ לְמַאן דְּבָרָא עָלְמָא, וְרָזָא דָּא, אַשְׁכְּחָן בְּסִפְרֵי קַדְמָאֵי, אִשִּׁים אִינּוּן בְּאֶמְצָעִיתָא, וְאַתְיָין בְּסִטְרָא דָּא וּבְסִטְרָא דָּא, אִדַבְּקוּ בְּאִילָנָא דְּדַעַת טוֹב וָרָע, אִדַבְּקָן בְּרָע, וְאִדַבְּקָן בְּטוֹב. וּבְגִין כָּךְ, בִּשְׁאַר יוֹמִין כְּתִיב בְּהוּ אִשֶּׁה עוֹלָה. אֲבָל בְּהָנֵי יוֹמָא, דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי קַיְּימָא, וְלָא אַחֲרָא, לֵית אֲנָן צְרִיכִין לְאִשֶּׁה, וְלָא אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוִי תַּמָּן. וְיוֹמָא דָּא, יוֹמָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי אִיהוּ, וְלָא דְּדַעַת טוֹב וָרָע. וּבְגִין דָּא, וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיְיָ, וְלָא אִשֶׁה לַיְיָ עוֹלָה. וְעוֹלָה, לָשׁוֹן (נ"א לשם) עוֹלֶה, כְּמָה דְּאִתְּמַר, וְהָא אִתְּעַרְנָא מִלֵּי דְּפָרִים בְּנֵי בָּקָר, וְכָל הַהוּא קָרְבָּן.
258b.3 (במדבר כ״ט:א׳) וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, כְּמָה דְּאִתְּמַר, יוֹמָא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דִּינָא דְּכָל עָלְמָא, דִּינָא תַּקִּיפָא, וְדִינָא רַפְיָא. וַעֲשִׂיתֶם עוֹלָה, וְהִקְרַבְתֶּם מִבָּעֵי לֵיהּ, כִּשְׁאַר כָּל יוֹמִין, מַאי וַעֲשִׂיתֶם. אֶלָּא בְּיוֹמָא דָּא, (בראשית כ״ז:ד׳) וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כְּתִיב. כַּמָה מַטְעַמִּים וְתַבְשִׁילִים עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל בְּהָנֵי יוֹמֵי, בְּעוֹד דִּמְקַטְרְגָא אָזִיל לְפַשְׁפְּשָׁא בְּחוֹבִין דְּעָלְמָא. וְעַל דָּא לָא כְּתִיב וְהִקְרַבְתֶּם, אֶלָּא וַעֲשִׂיתֶם עוֹלָה. וְלָא אִשֶּׁה עוֹלָה. וְכֵן בְּכָל שְׁאַר יוֹמִין, (ס"א בקרבנין) לָא כְּתִיב אִשֶּׁה, דְּלֵית לוֹן חוּלָקָא בְּכָל הָנֵי יוֹמֵי. כָּל שֶׁכֵּן בְּהַאי יוֹמָא, דַּאֲנָן עַבְדִּין מַטְעַמִּים וְתַבְשִׁילִים בְּלָא דַּעְתָּא דְּסִטְרָא אַחֲרָא, דְּהָא יִצְחָק מְשַׁדֵּר לֵיהּ לָצוּד צֵידָה דְּחוֹבִין דִּבְנֵי עָלְמָא, וּלְאַיְיתָאָה לְגַבֵּיהּ.
258b.4 וּבְעוֹד דְּאִיהוּ אָזִיל, יִשְׂרָאֵל נַטְלֵי עֵיטָא בְּרִבְקָה, וְעַבְדִין כָּל אִינּוּן פּוּלְחָנִין, כָּל אִינּוּן צְלוֹתִין, מְזַמְּנֵי שׁוֹפָר וְתַקְעִין לֵיהּ, בְּגִין לְאַתְּעָרָא רַחֲמֵי. וְהָא אוֹקִימְנָא, (בראשית כ״ז:כ״ה) וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ, דְּאָתֵי (ס"א דאכל) מֵרָחוֹק, מִגּוֹ אֲתָר דְּחַמְרָא עַתִּיקָא, וְשָׁתֵי. וְאַטְעִים לֵיהּ, וְחַדֵּי. וְאַחַר כַּךְ מְבָרֵךְ לֵיהּ בְּכַמָּה בִּרְכָאן, וְאַעְבַּר עַל חוֹבוֹי. מַה כְּתִיב, (בראשית כ״ז:ל׳) וַיְהִי אַךְ יָצוֹא יָצָא יַעֲקֹב וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּדוֹ, טָעִין מִכַּמָּה טוֹעֲנֵי כְּמָה דְּאִתְּמַר, וְהָא אוֹקִימְנָא מִלָּה.
258b.5 וּבְגִין כָּךְ אִיהוּ יוֹמָא דִּיבָבָא, וְקָרְבְּנָא אִיהוּ עוֹלָה. אַיִל אֶחָד, כְּמָה דְּאִתְּמַר, בְּגִין אֵילוֹ דְּיִצְחָק. וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, שׁוֹחַד לְסַמָאֵל לְכַפְּרָה (לתברא) אַנְפּוֹי, בְּהַהוּא בִּכְיָה דְּאִיהוּ בָּכֵי בְּהַאי יוֹמָא, כֵּיוָן דְּחָמֵי דְּלָא אִתְעָבִיד רְעוּתֵיהּ, וְהָא לְמַגָּנָא צַד צֵידָה. כְּמָה דְּאִתְּמַר. כְּגַוְונָא דָּא יוֹמָא דְּכִפּוּרֵי, וְהָא כְּתִיב בְּפָּרָשַׁת אֱמוֹר.
258b.6 (במדבר כ״ט:י״ב) וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם וְגוֹ'. רִבִּי אַבָּא פָּתַח, (בראשית ח׳:ד׳) וַתָּנַח הַתֵּיבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וְגוֹ', תָּא חֲזֵי, כָּל הָנֵי יוֹמִין, אַזְלַת אִימָּא עַל בְּנַיָּיא, בְּגִין דְּלָא יִשְׁלוֹט סִטְרָא אַחֲרָא עָלַיְיהוּ, וּבְגִין לְשֵׁזָבָא לוֹן. כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּזִיבוּ בְּנָהָא, וְהָא יַתְבִין בַּסֻּכּוֹת, מִתְנַטְּרִין בִּנְטוּרָא. יוֹמָא קַדְמָאָה, וְיוֹמָא תִּנְיָנָא, פַּקְדַת לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, לְמֶעְבַּד סְעוּדָתָא לִמְּמָנָן דִּשְׁאַר עַמִּין, וְאִיהִי לָא שַׁרְיָא תַּמָּן. בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה, דְּאִיהוּ י"ז לַחֹדֶשׁ, שָׁרִיאַת לְמִשְׁרֵי עָלַיְיהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וַתָּנַח הַתֵּיבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט, טוּרִין דְּכָל לְוָוטִין וּמְרָדִין שָׁרָאן בְּגַוַויְיהוּ.