Volume III
Pinchas
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 237b, reference page 50 of 94.
- Current daf
- 237b
- Reference units
- 94
Daf 237b
Unpointed Text
237b.1 "קחו מאתכם תרומה". תא חזי, בקדמיתא כתיב "מאת כל איש אשר ידבנו לבו" - כלא בכלל. כיון דאינון ערב רב עבדו דא ומיתו מנייהו אינון דמיתו בעא קודשא בריך הוא לאתפייסא בהדייהו דישראל. אמר לון אתחברו כולכו לסטר חד, הדא הוא דכתיב "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל" - בלחודייהו. אמר לון: "בני בכון אנא בעי למשרי, עמכון תהא דיורא דילי". ועל דא "קחו מאתכם תרומה" - מאתכם ולא מאחרא - לא בעינא דתהא שתופא לאחרנין בהדי. ולא בהדייכו. ובג"כ כלהו אשתציאו.
237b.2 אוף הכא הא אינון מאינון גזעא בישא הוו - "ויהיו המתים" - "המתים" - ודאי מתים. ולא מישראל. ובג"כ מנה לון דכתיב "שאו את ראש בני ישראל" - ארימו רישייהו.
237b.3 א"ר אלעזר, אבא כמה יאות הוא אי לא אשכחנא פלוגתא על דא.
237b.4 אמר ליה ברי אימא.
237b.5 א"ל והא כתיב "ויצמד ישראל לבעל פעור", ותנינן דאתחברו ישראל בהדיה כצמידא דא דאתחבר בב"נ בקשוטוי הכי אתחברו ישראל בבעל פעור.
237b.6 אמר ליה, אלעזר הכי הוא "ויצמד ישראל לבעל פעור", אלא אנא לא אמרית דאתדכו ישראל מההוא חובה, אלא דאתדכו ממותא דלא שריא עליהו מותא.
237b.7 א"ל, והא כתיב (שם) "קח את כל ראשי העם והוקע אותם"?!
237b.8 א"ל "ראשי העם" ודאי, ולא "ראשי בני ישראל". ומן "העם" אית לן למילף; כתיב הכא "העם" וכתיב התם "וירא העם", "ויקהל העם", "ויפול מן העם". אבל תא חזי "ויצמד ישראל לבעל פעור" - ולא פלחו ליה. אבל מן סיפיה דקרא אוכח דכתיב "ויאכל העם וישתחוו" ולא כתיב "ויאכל וישתחו ישראל", אלא "העם". כיון דכתיב "ויצמד ישראל" מאי "ויאכל העם"? אלא ההוא זרעא בישא הוו חובה דישראל.
237b.9 ומה כתיב? "קחו מאתכם תרומה ליהו"ה" - ולא מערב רב. דלא אתקריאו קהלה וחבור עד דאתעבר מנהון ערב רב. כביכול בזמנא דמתערבין בינייהו כאילו לא הוו גוי אחד. ובגין דא "קחו מאתכם תרומה" ולא משותפו אחרא דלא בעינא לשתפא אחרנין ביני ובינייכו.
237b.10 ולא עוד אלא כד ערב רב אינון מעורבין בישראל מה כתיב? "היו צריה לראש". וישראל בתר דמתעברי מנייהו אלין מה כתיב? "שאו את ראש כל עדת בני ישראל". ולא עוד אלא דאמר קודשא בריך הוא אנא בעי לדיירא עמכון - הדא הוא דכתיב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". ולא עוד אלא כד בני ישראל בגלותא - עלייהו אתמר מי מעכב שאור שבעסה. והא אוקמוה מארי מתניתין בזמנא דערב רב אינון ראשים על ישראל כביכול כאילו (ס"א עברין שולטני דקב"ה) עבדין שלטנו בקב"ה וייעלון במשפטי ככביא ומזלי. ובגין דא צווחין ואמרין "יהו"ה אלהינו בעלונו אדונים זולתך".
237b.11 דבר אחר: פנחס וכו'
237b.12 קום בוצינא קדישא ואפתח מלי קמי שכינתא. קם בוצינא קדישא ואמר בחבורה קדמאה אתמר הכי. תא חזי פינחס קאים קמי דינא תקיפא דיצחק וקם קמי פרצה, דכתיב "ויעמוד פנחס ויפלל ותעצר המגפה" בגין לאגנא עלייהו דישראל. ובגין דא כליל דא ודא בחושבנא - פינחס כמנין יצחק. והכא צריך לחדתא מלין.
237b.13 פתח ואמר אליהו רחימא דמלכא עלאה חזא מ' מן מות טאס באוירא. חטף לה ושתף לה עם ר"ח דאיהו יצחק, ואיהו בחושבן פינחס, ואשתלים בה רמ"ח. לבתר חזא ו' מן מות טס ברקיעא וחטף ליה, ושוי ליה ברמ"ח ואשתלים רומח. הדא הוא דכתיב "ויקח רומח בידו". ואיהו במה יכיל לחטוף תרין אתוון אלין? בתרין רוחין דאשתמרו (דאתטמרו) לעילא דאשתתפו בפנחס - פנ"י ח"ס. בתרין פנים אלין חס על ישראל דלא אתאבידו בחילא
Pointed Text
237b.1 וְצַדִיק אִיהוּ דְּכָתִישׁ כְּתִישִׁין, וְאַפִּיק מִכָּל אִינּוּן שַׁיְיפִין עִלָּאִין, דְּאִינּוּן זֵיתִין קַדִישִׁין, מְשַׁח רְבוּ בְּתִיאוּבְתָא שְׁלִים, לְגַבֵּי נוּקְבֵיהּ. וְאִי לָא כָּתִישׁ, לָא יִפּוּק הַהוּא מִשְׁחָא, אֶלָּא בְּלָא תִּיאוּבְתָא דְּשַׁיְיפִין, וְהַהוּא נְגִידוּ, לָא אִתְהֲנֵי מִנֵּיהּ נוּקְבָּא, וְלָא הֲוִי כַּדְּקָא יָאוּת, עַד דְּתְהֵא בְּלוּלָה מִנֵּיהּ מִכָּל שַׁיְיפִין. וְעַל דָּא בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית, לְאִתְהֲנָאָה וּלְאִתְזְנָא מִנֵּיהּ. (אמר רעיא מהימנא)
237b.2 רעיא מהימנא (שייך לקמן סוף ע"ג (נ"ל דצ"ל ע"ב)) אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, בּוּצִּינָא קַדִישָׁא, כַּמָּה מְתִיקִין מִילָךְ, וַדָאי אִתְּמַר הָכָא, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית. וְאִתְּמַר הָתָם, בְּאוֹרַיְיתָא דְבְּעַל פֶּה, בְּלוּלָה בַּמִקְרָא, בַּמִשְׁנָה, בַּתַּלְמוּד. וְעוֹד אִית רָזָא תִּנְיָינָא, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית. וַדַּאי לָאו אוֹרַיְיתָא אִיהִי בְּלוּלָה. אֶלָּא לְמַאן דְּסָבִיל כַּמָה מַכְתְּשִׁין בְּגִינָהּ. כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּלֵית אוֹרַיְיתָא מִתְקַיֶּימֶת, אֶלָּא בְּמִי שְׁמֵמִית גַּרְמֵיהּ עָלָהּ. וְעוֹד אָמְרוּ, בִּזְמַן שֶׁאַתָּה מְכַתֵת רַגְלֶיךָ מִמְּדִינָה לַמְדִינָה, תִּזְכֶּה לִרְאוֹת פְּנֵי שְׁכִינָה.
237b.3 וְעוֹד בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית, דָּא הוּא דִּמְקַיֵּים פַּת בַּמֶלַח תֹּאכַל, (יחזקאל ד׳:י״א) וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה. וְעוֹד בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו נ״ג:ה׳) וְהוּא מְחוֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ מְדוּכָּא מֵעֲוֹנוֹתֵינוּ. וְעוֹד בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית, דָּא צַּדִיק חַי עָלְמִין, דְּנָגִיד טִפִּין קַדִישִׁין, דְּאִינּוּן פִּירוּרִין כַּזֵּיתִים, מִמּוֹחָא עִלָּאָה, דְּאִינּוּן חַד עִשָּׂרוֹן לָקֳבֵל י'. וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים, י' י'. וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים לַפָּר, י' י' י'. וְאִינּוּן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וב' עֶשְׂרוֹנִים לָאַיִל, וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים לַפָּר.
237b.4 וְרָזָא דְּמִלָּה אָמְרוּ בְּתַעֲנִיוֹת, אֵין טִפָּה יוֹרֶדֶת מִלְּמַעְלָה, שֶׁאֵין עוֹלִין כְּנֶגְדָהּ טִפַּיִּים. וְאִינּוּן בְּרָזָא דָּא ... וּרְמִיזוּ דִּילְהוֹן לְקָבֵל תְלָת מוֹחִין. חַד מוֹחַ הַזִכָּרוֹן. תִּנְיָינָא מוֹחַ הַמַחֲשָׁבָה. תְלִיתָאָה מוֹחַ הַדִּמְיוֹן. הַדִּמְיוֹן וְהַזִכָּרוֹן סָלְקִין מִן לִבָּא הַמָחְשָׁבִית נַחְתָא עַל לִבָּא וּמְקַבְּלִין לָהּ עָלַיְיהוּ כְּמַלְכָּא בְּגִין דְּהָאי אָדָם דְאִיהוּ מַחֲשָׁבָה דְרָכִיב וְשָׁלִיט עַל חֵיוָא תְלִיתָאָה וְנָחִית עֲלָהּ לְגַבֵּי תְרֵין חֵיוָון וּפַתְחִין גַדְפַיְיהוּ לְקַבְּלָא לָהּ כְּגוֹן חוֹלֵם עַל צֵּירֵי אִתְעֲבִיד סֶגוֹלְתָּא וְדָא כֶּתֶר עֶלְיוֹן עַל חָכְמָה וּבִינָה.
237b.5 עִשָּׂרוֹן וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים, רְמִיזִין לִתְלַת חֵיוָן דְּמֶרְכַּבְתָּא עִלָּאָה. דְּאִינּוּן: גְּדוּלָה, גְּבוּרָה, תִּפְאֶרֶת. שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִין, רְמִיזִין: לְנֶצַּח, הוֹד, יְסוֹד. מִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה. רְבִיעִית הַהִין: דָּא מַלְכוּת קַדִישָׁא, ה' רְבִיעָאָה מִן שֵׁם יְדוָֹ"ד. דְּאִיהוּ אַרְבַּע אַנְפֵּי אָדָם. (ע"כ רעיא מהימנא).
237b.6 רְבִיעִית הַהִין, רַגְלָא רְבִיעָאָה לְכֻרְסְיָיא עִלָּאָה, וְאִיהוּ עוֹלָה תָּמִיד לְגַבֵּיהּ בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, עַד מַחֲשַׁבְתָּא עִלָּאָה, דְּלֵית לָהּ סוֹף. וּבְגִין דָּא, עוֹלָה קָא אַתְיָא עַל הִרְהוּר הַלֵּב.
237b.7 רעיא מהימנא וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה אָמַר, רַעְיָא מְהֵימָנָא, הַהִיא תָּגָא דְּזַרְקָא, אִיהִי יוֹד, רְבִיעִית. אוּף הָכִי בַּחַיָּה דִשְׁמָהּ אָדָם, דְּאַרְבַּע אַנְפִּין דִּילֵיהּ דְּאִינּוּן יְדוָֹ"ד, מַקָּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא. תְּלַת חֵיוָן, דְּאִינּוּן תְּרֵיסָר שְׁבָטִין. (ע"כ רעיא מהימנא).
237b.8 וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה, עוֹלַת תָּמִיד, אִיהִי רֶגֶל רְבִיעָאָה לְכֻרְסְיָיא עִלָּאָה, דָּא עוֹלָה תָּמִיד בְּכָל יוֹם, מֵאִינּוּן יוֹמִין שִׁית דִּבְרֵאשִׁית. בְּשַׁבָּת עַל חַד תְּרֵין, בְּגִין דְּיִתוֹסַף בָּהּ נְהִירוּ וּשְׁלֵימָא כַּדְּקָא יָאוּת, וְהָא אִתְּמַר.
237b.9 אָמַר לֵיהּ בּוּצִּינָא קַדִישָׁא, בָּתַר דְּאָמַר נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַּלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, מַאי נִיהוּ דְּאָמַר לְבָתַר וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַּלְמוֹ. אָמַר לֵיהּ, מַה דְּאוֹקְמוּהָ עַל דָּא מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּמִנְּהוֹן הֲווֹ אַמְרִין יִבָּרֵא, וּמִנְּהוֹן אַמְרִין לָא יִבָּרֵא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרָא לֵיהּ, דִּכְתִיב וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַּלְמוֹ. אָמַר לֵיהּ, אִי הָכִי אִיהוּ, לָא יָהִיב חוּלָקָא בֵּיהּ חַד מִנַּיְיהוּ, וְלָא אִתְעָבִיד בְּדִיּוּקְנָא דִּלְהוֹן, אֶלָּא בְּאִיקוּנִין דְּמַלְכָּא בְּצַּלְמוֹ כִּדְמוּתוֹ, דְּאִיהוּ צֶּלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ. אָמַר הָכִי אִשְׁתְּמוֹדַע.
237b.10 אָמַר חַס וְשָׁלוֹם. אֶלָּא אֲנָא אֲמֵינָא לָךְ, דְּאִתְבְּרֵי בְּכֹלָּא, וְאַשְׁלְטֵיהּ עַל כֹּלָּא. וְאִי הֲוָה יָהִיב כָּל חַד בֵּיהּ חוּלָקֵיהּ, בְּזִמְנֵיהּ דְּהֲוָה כַּעְסֵיהּ עָלֵיהּ, כָּל חַד, הֲוָה נָטִיל חוּלָקֵיהּ מִנֵּיהּ, (ישעיהו ב׳:כ״ב) כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא.
237b.11 אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרָא לֵיהּ (כל חד וחד) בְּדִיוּקְנֵיהּ, דָּא מַלְכוּת קַדִישָׁא, דְּאִיהִי תְּמוּנַת כֹּל. דְּבָהּ אִסְתָּכַּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבָרָא עָלְמָא, וְכָל בִּרְיָין דְּבָרָא בְּעָלְמָא, וְכָלַל בָּהּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין, בְּלָא פִּרוּדָא כְּלָל, וְכָלַל בָּהּ עֶשֶׂר סְפִירָן, וְכָל שְׁמָהָן וְכִנּוּיִין וְהַוָיָּין. וְעִלַּת עַל כֹּלָּא, דְּאִיהוּ אֲדוֹן עַל כֹּלָּא, וְלֵית אֱלָהָא בַּר מִנֵּיהּ, וְלָא יִשְׁתְּכַח בְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין פָּחוּת מִינָּהּ. בְּגִין דְּאִיהִי קֶשֶׁר דְּכֻלְּהוּ, שְׁלִימוּ דְּכֻלְּהוּ, לְקַיְּימָא בֵּיהּ (תהילים ק״ג:י״ט) וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וּבְגִין דְּלָא אִשְׁתְּכַח עִלַּת עַל כֹּלָּא בְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין פָּחוּת מִנָּהּ, אֲפִילּוּ בְּחַד מִנַּיְיהוּ, אִתְקְרִיאַת אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל. וּמִסִּטְרָא דְּעִלַּת עַל כֹּלָּא, אִתְּמַר בָּהּ, (דברים ד׳:ט״ו) כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה, אֲבָל מִסִּטְרָא דִּשְׁאַר בִּרְיָין. אִתְּמַר בָּהּ, (במדבר י״ב:ח׳) וּתְמוּנַת יְיָ יַבִּיט.
237b.12 אָתָא בּוּצִּינָא קַדִישָׁא וּשְׁאַר חַבְרַיָּיא, וְאִשְׁתְּטָחוּ קַמֵּיהּ, וְאָמְרוּ, וַדַּאי כְּעַן לֵית מַאן דְּיָכִיל לְמֵיטַל מִנֵּיהּ חוּלָקֵיהּ, דְּלָא יָהִיב בֵּיהּ חוּלָקָא חַד בְּעָלְמָא, אֶלָּא בּוֹרֵא עָלְמִין, עִלַּת עַל כֹּלָּא, וּבֵיהּ תַּלְיָא עָנְשֵׁיהּ, אוֹ אַגְרֵיהּ, וְלָא בְּמַלְאָךְ וְשָׂרָף, וְלָא בְּשׁוּם בִּרְיָה דְּעָלְמָא. וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן דְּמַתְנִיתִין, הַמְּשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם וְדָבָר אַחֵר, נֶעֱקַר מִן הָעוֹלָם. מִיַּד דְּשָׁמַע מִלִּין אִלֵּין דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בּוּצִּינָא קַדִישָׁא חַדָא רַעְיָא מְהֵימְנָא. (ס"א דאמר רעיא מהימנא בוצינא קדישא חדא) וְכָל חַבְרַיָּיא בָּרִיכוּ לֵיהּ, וְאָמְרוּ, רַעְיָא מְהֵימְנָא, אִי לָא הֲוָה אָתֵי בַּר נָשׁ בְּעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא דַּיָי.
237b.13 זַכָּאָה אִיהוּ, מַאן דְּאִשְׁתְּדַּל בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה, לְמִנְדַּע לִשְׁכִינְתָּא, לְאוֹקִיר לָהּ בְּכָל פִּקוּדִין, וּלְמִסְבַּל בְּגִינָהּ כַּמָּה דוֹחֲקִין. כְּמָה דְּאִתְּמַר, אַגְרָא דְּכַלָּה דּוֹחֲקָא. (בראשית כ״ח:י״א) וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא, אִם יֵשׁ כ"ב אוֹתִיּוֹת דְּאוֹרַיְיתָא, אִיהִי שְׁכִיבַת עִמֵּיהּ.
237b.14 מַאן יִ"שׁ. חָכְמָה מֵאַיִן. דִּבְאֲתָר דִּשְׁכִינְתָא עִלָּאָה תַּמָּן, חָכְמָה תַּמָּן. וּבְגִינָהּ אִתְּמַר, (משלי ח׳:כ״א) לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ. וְהַיְינוּ (שמות כ׳:ו׳) וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאוֹהֲבָי. מִסִּטְרָא דְּאַהֲבַת חֶסֶד. וְיֵשׁ דְּאִיהִי חָכְמָה לִימִינָא, דְּהָכִי אוּקְמוּהָ הָרוֹצֶּה לְהַחְכִּים יַדְרִים. וּבְגִין דָּא, לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ.
237b.15 תָּא חֲזֵי בְּרָזִין סְתִימִין, בְּמִדּוֹת דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הַהִיא מִדָּה דְּמִשְׁתַּדְּלִין בָּהּ, וְדַכְרִין בָּהּ, עָלָהּ אִתְּמַר, בַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ. וְשִׁבְעִין אַנְפִּין לְאוֹרַיְיתָא, וְהַאי אִיהוּ (שמות כ׳:כ״א) בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי, תַּזְכִּיר אֶת שְׁמִי מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא בְּהַהִיא מִדָּה דְּאַזְכִּיר אֶת שְׁמִי, בְּהַהִיא מִדָּה אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ. (ע"כ רע"מ).